מודה אני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תפילת מודה אני

מוֹדֶה (מוֹדָה) אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים.
שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה. רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ׃

חציה הראשון של תפילת מודה אני על קיר בנין ברחוב בני ברק בתל אביב

מודה אני היא תפילה קצרה הנאמרת לפי המנהג מדי בוקר מיד עם היקיצה משנת הלילה, שתוכנה הוא הודיה על החזרת הנשמה. למרות שמקורה בזמן מאוחר יחסית, "מודה אני" היא מהתפילות המקובלות אצל מרבית קהילות ישראל ומוכרת גם לילדים הצעירים.

מקור ומשמעות

מקור התפילה הוא בספר סדר היום של המקובל הצפתי רבי משה בן מכיר[1], והובאה בדברי הפוסקים[2].

התפילה מיוסדת על דברי חז"ל בפירוש הפסוק במגילת איכה: ”חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ” (מגילת איכה, פרק ג', פסוק כ"ג). במדרש מוסבר, שבשנת הלילה האדם מוסר את נשמתו כפקדון ביד ה' ובבוקר היא מוחזרת לגופו רעננה ונינוחה. היות והשינה דומה למוות[3], הרי שבכל בוקר האדם קם כבריה חדשה. בכך מתבטאת מידת נאמנותו של הקב"ה להשיב פקדונו[4]. המדרש מוסיף, שנאמנותו של הקב"ה בהחזרת הנשמה בבוקר מהווה סימן לאמונת תחיית המתים: "על שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר, אנו יודעין שאמונתך רבה לתחית המתים"[5]. כהודאה על החסד של החזרת הנשמה נתקנה תפילה זו לאומרה כאשר האדם מתעורר משנתו[6].

תוכן התפילה זהה לברכת אלוקי נשמה שתיקנו חז"ל לומר בעת הקימה משינה[7], אך מכיון שהיום נוהגים לאחר את ברכת אלוקי נשמה ולאמרה בבית הכנסת יחד עם שאר ברכות השחר, תקנו לומר במקומה את "מודה אני" מיד עם הקימה[8][א].

רבי מנחם מענדל שניאורסון כתב ספר בשם "ענינה של תורת החסידות", שבמרכזו הוא מבאר את התפילה "מודה אני" בדרך פשט, רמז, דרוש, סוד וחסידות.

נוסח התפילה

נוסח התפילה הנפוץ בכל הסידורים[10] הוא כנוסח המופיע בסדר היום: ”מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך”.

בנוסח החיד"א במקום "מלך חי וקיים" מופיע: "מלך רחום"[11], וכך אכן נהוג לומר בקהילות מרוקו. נוסח מורחב יותר המכיל רמזים קבליים נמצא בסידור רבי קאפל: ”מודה אני לפניך מלך חי וקיים אדיר ונאור המפואר בגבורה וגדולה ולו הבינה והחכמה הכתר והכבוד אשר ברוב חסדו ואמיתו החזיר בי נשמתי אשר פקדתי בידו”[12].

יש שכתבו שעל אישה לומר "מודָה" בקמץ, כפי המין הדקדוקי התקני[13], אך יש אומרים שמאחר שמדובר רק בדברי שבח והודאה בלי הזכרת שם ומלכות, יכולה אישה לומר כפי הרגלה[14].

אחר המילה "בחמלה" יש להפסיק באתנחתא[15], אך "רבה אמונתך" יש לומר ברצף, כלשון הפסוק "חדשים לבקרים - רבה אמונתך"[16].

יש הנוהגים לסיים את התפילה במילה "סלה", אך מקור התוספת ומשמעותה אינם ברורים[17].

אמירתה סמוך ליקיצה

הפוסקים כתבו שמותר לומר את התפילה לפני נטילת ידיים של שחרית, מפני שאין בה הזכרת שם ה'[1], אך ישנן דעות שאין לאמרה בפה לפני נטילה, אלא רק להרהר בה במחשבה[15].

רבי שניאור זלמן מלאדי כתב שהתפילה נאמרת מיד עם ההתעוררות מהשינה, כדי לעורר את האדם לזכור את ה' הניצב עליו ומביט במעשיו, ועל ידי כך יקום בזריזות[18].

יש שמצאו תועלת באמירת התפילה לפני הקימה, כדי לשהות מעט ולא לקום מיד עם היקיצה מהשינה[18], דבר שלפי המבואר בגמרא[19] מהווה סכנה[20].

יש המקפידים שלא לדבר לפני אמירת "מודה אני"[21].

תפילות נוספות

רבי אליעזר צבי ספרין כותב לומר קודם נטילת ידיים שחרית ואמירת "מודה אני":”ברוך הוא וברוך שמו חי וקיים לעד ולעולמי עולמים”[22].

בסידור היעב"ץ כותב לומר קודם "מודה אני":”ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדושתו”[15][ב].

תפילה אחרת הובאה באחרונים לומר אחר "מודה אני"[23] שמקורה בזוהר חדש[24] :”יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלוקי אבותי, שיהא לבי נכון ומסור בידי, שלא אשכחך ולא אכעוס, ולא אכעיסך”. תפילה זו שבה מוזכרים שמות הקודש, יש לאמרה בידים נקיות.

רבי אלימלך מליזענסק מדריך בחיבורו צעטיל קטן לומר בשמחה לאחר "מודה אני":”ברוך אל עליון אשר נתן לי מצות ציצית אלה אשר אני מסובב בהן, ומצות נטילת ידים שחרית להעביר רוח רעה והקליפה הקשה מעל שתי ידים שלי”[25].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ על אף שבתלמוד ירושלמי מופיע נוסח דומה:”מודה אני לפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שהוצאתני מאפילה לאורה”[9], אך אין הכוונה לתפילה זו, שכן תפילה זו בירושלמי היא חלק משלוש תפילות הנאמרות מדי יום בשלושה זמנים שונים.
  2. ^ הדבר מתאים למה שכתב השל"ה שתיכף כשמתעוררים יש לחשוב על גדלות הבורא ומתן תורה. בנוסח זה מתקיימים שניהם.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 סדר היום א
  2. ^ מגן אברהם סוף סימן ד', ובאליה זוטא סק"ב.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ז עמוד ב'.
  4. ^ זוהר חדש, דף כ"ג, עמוד ב'; מדרש שוחר טוב תהלים כה; ראו מחזור ויטרי סדר ערבית, קא
  5. ^ מדרש איכה רבה פרשה ב
  6. ^ קיצור שולחן ערוך סימן א', ועוד.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס' עמוד ב'
  8. ^ רבי מנחם מנדל שניאורסון, קונטרס ענינה של תורת החסידות, סעיף י'.
  9. ^ מסכת ברכות, פרק ד', הלכה א' (דפוס וילנא: דף כ"ט, עמוד ב')
  10. ^ רבי ישראל חיים פרידמאן, לקוטי מהרי"ח - חלק א, באתר היברובוקס.
  11. ^ קשר גודל א, א.
  12. ^ רבי יעקב קאפל ליפשיץ, סדור קול יעקב, באתר היברובוקס.
  13. ^ הליכות שלמה פרק ב', דבר הלכה ס"ק ה
  14. ^ שבט הלוי, חלק י' סימן ח'.
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 רבי יעקב עמדין, סידור בית יעקב, הנהגת הבוקר סק"א, באתר היברובוקס.
  16. ^ רבי אפרים זלמן מרגליות, יד אפרים, אורח חיים, ד'; רבי חיים מרדכי מרגליות, שערי תשובה, א, ה.
  17. ^ ראה: קובץ אור ישראל (מאנסי) - סז, עמוד שע"ט, באתר היברובוקס; אברהם יעקב קאפל לויפער, מכתב למשמרת ח, תשס"ז, באתר היברובוקס; קובץ בית ועד חכמים ד', עמוד ת"ד; שיחה באתר אוצר החכמה.
  18. ^ 18.0 18.1 שולחן ערוך הרב, אורח חיים מהדורה תניינא א, א; סידור התניא.
  19. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קכ"ט עמוד ב'; מסכת גיטין, דף ע' עמוד א': "ה' דברים קרובין למיתה יותר מן החיים ... ישן ועמד".
  20. ^ לחם חמודות פ"ט דברכות אות סט; עטרת זקנים סי' א ס"ק ב; מגן אברהם ס"ק ג.
  21. ^ הנהגות טובות מרבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, אות א'.
  22. ^ אור עינים - חלק ב, הקדמת המחבר, כלל ב, לעמבערג תרמ"ו, באתר היברובוקס
  23. ^ רבי יעקב עמדין, סידור בית יעקב, הנהגת הבוקר סק"א, באתר היברובוקס, קשר גודל א, א
  24. ^ פרשת נח לז ע"א.
  25. ^ צעטיל קטן אות ט'