מיכה חריש
.jpg) | |||||
| צילום משנת 2010 | |||||
| שם מלא | מיכאל חריש | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| עיסוק | כלכלן, פוליטיקאי | ||||
| מפלגה | מפלגת העבודה הישראלית | ||||
| |||||
| |||||
מיכאל (מיכה) חריש (נולד ב-28 בנובמבר 1936) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי, לשעבר חבר הכנסת, שר ומזכ"ל מפלגת העבודה. בשנים 1992–1996 כיהן כשר המסחר והתעשייה בממשלה בראשותם של יצחק רבין ואחר כך שמעון פרס.
ביוגרפיה
חריש נולד בשנת 1936 בעיר טימישוארה שברומניה, בשם מיכאל הירש[1]. שני ההורים גדלו במשפחות דתיות. האם איבדה בשואת יהדות צפון טרנסילבניה את כל משפחתה. האב היה בתפקיד מנהיגות בתנועה הציונית הסוציאליסטית "איחוד". ב-28 בנובמבר 1938, כשהיה חריש בן שנתיים, אח של אביו, שמעון הירש ואשתו טרי, נרצחו בפיגוע עם פצצה שאורגן על ידי אנשי משמר הברזל בעת הצגה של סידי טל ולהקת תיאטרון יידי בטימישוארה. חריש היה בנעוריו חניך של תנועת בני עקיבא ולמד בתיכון היהודי בעיר. עלה לישראל ב-1950. התגורר בקריית חיים ולמד בכפר הנוער בן שמן, שירת בצה"ל כקצין בגדוד 12 בחטיבת גולני, לחם במבצע סיני ב 1956. בוגר כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית.
במסגרת לימודיו באוניברסיטה העברית נבחר לכהן כיו"ר הסטודנטים מטעם מפא"י ונשלח במסגרת חילופי סטודנטים לכלכלה לצרפת, שם מונה כראש המחלקה לקשרי חוץ של מפלגת העבודה[2][3][4].
חריש נבחר לכנסת בשנת 1973 מטעם סיעת המערך ושירת בכנסת במשך 23 שנה, עד 1996[5][6]. שימש כחבר בוועדות כנסת שונות וכיו"ר הוועדות הבאות: יו"ר ועדת המשנה לאנרגיה (בכנסת ה-9 וה-10), יו"ר ועדה משותפת בנושא תעלת הימים (בכנסת ה-10), יו"ר ועדה משותפת בנושא שכר משרתי הקבע, יו"ר ועדת המשנה בנושא בחירת נשיא אוסטריה קורט ולדהיים, יו"ר ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא תאונות דרכים ויו"ר ועדה מיוחדת לקידום הייצוא (בכנסת ה-11) ויו"ר ועדת הכספים (בכנסת ה-12)[7]. היה חבר ועדת החוץ והביטחון[8]. יזם את הקמת משרד האנרגיה בשנת 1976[9].
בשנות ה-90 כיהן כמזכ"ל מפלגת העבודה. בכנסת ה -13 בממשלת יצחק רבין השנייה וממשלת פרס (1992–1996) מונה חריש לשר התעשייה והמסחר[10]. לאחר מכן לא הצליח להיבחר בפריימריז במפלגה. פרש לעסקים ועסק בייעוץ לחברות במסגרת החברה שהקים, חריש יזמות[11][12]. במקביל הוא המשיך בפעילות במפלגת העבודה.
חריש כיהן כיו"ר החוג לשילוב במפלגת העבודה, חבר נשיאות במועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות, יו"ר האגודה למען החייל בגבעתיים וחבר מרכז "הפועל". שימש כראש מועצת הקולנוע בישראל בין השנים 2007 ל-2011[13][14].
לאחר פרישתו של יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק בינואר 2011 ועזיבתו לסיעת העצמאות, החליטה ההנהלה הזמנית של המפלגה למנות את חריש ליו"ר הזמני שלה[15]. חריש כיהן בתפקיד זה עד ספטמבר 2011, אז נבחרה לתפקיד יו"ר המפלגה ח"כ שלי יחימוביץ'.
עומד כיום בראש העמותה להנצחת יהדות רומניה - א.מ.י.ר, שימש כויו"ר "החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ" עד 2017[16].
חיים פרטיים
חריש נשוי לאדית ויש להם ארבעה ילדים ושבעה נכדים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: מיכה חריש |
מיכה חריש, באתר הכנסת - מיכה חריש, באתר כנסת פתוחה
- מאמרי מיכה חריש, באתר "הארץ"
- מזל מועלם, שיחת היום - "מיכה חריש, מה פתאום חזרת למפלגת העבודה?", באתר הארץ, 25 בינואר 2011
- החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ
הערות שוליים
- ^ מנחם רהט, מיכה חריש יליד טימישוארה: צער על אבדן הנפש, מעריב, 22 בדצמבר 1989
- ^ נציג ה-"עבודה" יצא לפעולת הסברה בשוודיה, דבר, 30 באוקטובר 1970
- ^ מ. חריש מציע כינוס מרכז "העבודה" להחליט על המשך כהונת גולדה מאיר, דבר, 25 במאי 1973
- ^ חריש יצא ללשכת האינטרנציונל, דבר, 29 באוגוסט 1973
- ^ ח"כ חריש ייפגש בווינה עם קרייסקי, מעריב, 8 במרץ 1974
- ^ קרב מילולי אלון - חריש, מעריב, 4 באפריל 1974
- ^ טל שחף, בייגה שוחט במקום חריש, מעריב, 5 באפריל 1989
- ^ מיכה חריש נבחר לוועדת חוץ ובטחון, דבר, 6 ביוני 1978
- ^ להקים משרד לאנרגיה, מעריב, 18 ביוני 1976
- ^ רשות לאומית להסמכת מעבדות תקני שיווק, באתר גלובס, 9 בדצמבר 1996
- ^ מאת איתמר לוין, מיכה חריש - יו"ר חברת הניהול במשרד רו"ח ברייטמן, באתר גלובס, 12 בדצמבר 1996
- ^ שמואל דקלו, מיכה חריש תובע 2.5 מיליון שקל בעבור תיווך בעסקאות, באתר גלובס, 18 במרץ 2007
- ^ נירית אנדרמן, מיכה חריש יחליף את רוני מילוא בתפקיד יו"ר מועצת הקולנוע, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2007
- ^ נירית אנדרמן, מיכה חריש צפוי להודיע הבוקר על התפטרותו ממועצת הקולנוע, באתר הארץ, 25 בינואר 2011
- ^ מזל מועלם, בעבודה החליטו פה אחד: מיכה חריש יכהן כיו"ר זמני, באתר הארץ, 24 בינואר 2011
- ^
חגי עמית, במקום לעזור לניצולי השואה - המדינה דוגרת על 800 מיליון שקל, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2013
| שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי התעשייה והמסחר (1948–2003): |
פרץ ברנשטיין • אליעזר קפלן • יעקב גרי • דב יוסף • פרץ נפתלי • פנחס ספיר • חיים יוסף צדוק • זאב שרף • יוסף ספיר • חיים בר-לב • יגאל הורביץ • גדעון פת • אריאל שרון • משה נסים • מיכה חריש • נתן שרנסקי • רן כהן • אהוד ברק • דליה איציק • דני נוה | 
|
| שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה (2003–2013): |
אהוד אולמרט • אלי ישי • בנימין בן אליעזר • שלום שמחון | |
| שרי הכלכלה (2013–2016): |
נפתלי בנט • אריה דרעי • בנימין נתניהו | |
| שרי הכלכלה והתעשייה (2016 ואילך): |
בנימין נתניהו • משה כחלון • אלי כהן • עמיר פרץ • אורנה ברביבאי • ניר ברקת | |
| מנהיגי מפלגת העבודה הישראלית | ||
|---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הכלכלה בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- חברי הכנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- חברי הכנסת מטעם העבודה
- מזכ"לי מפלגת העבודה
- חברי הכנסת השמינית
- חברי הכנסת התשיעית
- חברי הכנסת העשירית
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- בוגרי כפר הנוער בן שמן
- ראשי מפלגת העבודה
- ישראלים ילידי רומניה
- יושבי ראש ועדת הכספים
- עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950
- ישראלים שנולדו ב-1936
- שרי ממשלת ישראל העשרים וחמש
- שרי ממשלת ישראל העשרים ושש