מנוחה ושמחה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מילות הפיוט

מְנוּחָה וְשִׂמְחָה אוֹר לַיְּהוּדִים,
יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם מַחֲמַדִּים,
שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו הֵמָּה מְעִידִים,
כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים.

שְׁמֵי שָׁמַיִם אֶרֶץ וְיַמִּים,
כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים,
תַּנִּין וְאָדָם וְחַיַּת רְאֵמִים,
כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים.

הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר לְעַם סְגֻלָּתוֹ,
שָׁמוֹר לְקַדְּשׁוֹ מִבֹּאוֹ וְעַד צֵאתוֹ,
שַׁבָּת קֹדֶשׁ יוֹם חֶמְדָּתוֹ,
כִּי בוֹ שָׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ.

בְּמִצְוַת שַׁבָּת אֵל יַחֲלִיצָךְ,
קוּם קְרָא אֵלָיו יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ,
נִשְׁמַת כָּל חַי וְגַם נַעֲרִיצָךְ,
אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה כִּי כְּבָר רָצָךְ.

בְּמִשְׁנֶה לֶחֶם וְקִדּוּשׁ רַבָּה,
בְּרוֹב מַטְעַמִּים וְרוּחַ נְדִיבָה,
יִזְכּוּ לְרַב טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ,
בְּבִיאַת גּוֹאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:

רבי משה בן קלונימוס

"מְנוּחָה וְשִׂמְחָה" הוא פיוט שהולחן על ידי רבי משה בן קלונימוס, ומושר בקהילות אשכנז בסעודות שבת. על פי רוב מושר בסעודת ליל שבת.

נושא הפיוט הוא שבח והלל ליום השבת. השומר את השבת והזוכר את השבת מעידים על כך שהעולם כולו נברא בשישה ימים. ואולם השבת אינה מצוינת רק בהימנעות מעשייה ויצירה (ראו גם: ל"ט מלאכות וחילול שבת), אלא מתייחדת לעשייתם של מעשים חיוביים, כגון תוספות מיוחדות לסדר התפילה ועונג השבת בסעודה. הפיוט מסיים בהבטחות של רוב טוב למקיימי מצוות השבת.


קישורים חיצוניים