תהילים כ"ג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסוקי המזמור: תהילים כ"ג
מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' רֹעִי רֹעִי לֹא אֶחְסָר

א מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר:
ב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:
ג נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:
ד גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:
ה תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:
ו אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים:

תהילים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהילים, מילות הפתיחה של המזמור הן: "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר".

תוכן המזמור

המזמור מבטא את האמונה כי ה' משגיח על מעשי האדם ומגן עליו בעת צרה; וכן כי ה' מספק לאדם את כל מחסוריו הגשמיים והרוחניים. המשורר מבטא את געגועיו ואת רצונו לשים על ה' את כל יהבו, ולהדבק בו. ניתן להבחין במזמור במספר דימויים של ה'. מספר חוקרים רואים במזמור כולו ציור אחד - ה' כרועה אשר מולו עומד דוד, המכנה אותו "ה' רֹעִי". אחרים מחלקים אותו לשתי תמונות - דימוי הרועה בפסוקים א'-ד', ודימוי ה' כבעל בית, אשר מארח את אורחו, דוד - "וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה'" (פסוקים ה'-ו'). יש המחלקים את המזמור לשלושה חלקים: (א) הרועה וצאנו (א'-ג'); (ב) ה' כמורה דרכו של מחבר המזמור (פס' ד'); (ג) בעל בית ואורחו (ה'-ו').[1]

פרשנויות שונות ניתנו לנושא המזמור; הפרשנות המקובלת היא שמדובר במזמור אישי, המתאר את ביטחונו של האדם בה'.[2] לעומת פרשנות זו מציג המלבי"ם את המזמור כעוסק בחייו האישיים של דוד לפני שהיה למלך, ומפרט כיצד חלקיו השונים של המזמור מקבילים לחיי דוד.[3] פרשנות נוספת מוצגת במדרש תהילים: חז"ל מציגים את המזמור כסמל לקורות עם ישראל במדבר.[4]

מנהגים

על פי נוסח ספרד ונוסח עדות המזרח, בתפילת ערבית של שבת נהוג לומר את המזמור לאחר ברכת מעין שבע ולפני עלינו לשבח.[5]

לפי מנהג הספרדים ועדות המזרח, נהוג לשיר את "מזמור לדוד" לפני הקידוש בסעודה השנייה (סעודת היום) מסעודות השבת. וכן נוהגים אצל החסידים, ויש חסידים שנוהגים לאומרו לאחר הקידוש בסעודה זו. במקומות רבים נוהגים לזמרו בסעודה שלישית של שבת.

להבדיל, אצל הנוצרים נהוג לאומרו בעת הלווית המת למנוחת עולם.

הלחנות וביצועים

למזמור עשרות לחנים, מהמפורסמים שבהם הוא לחנו של בן ציון שנקר שבהרבה מקומות מקובל לשיר אותו בשבת בעיקר בסעודה שלישית.

בשנת ה'תשנ"ה הוציא בן ציון שנקר, תקליט חדש שבו הופיע השיר "מזמור לדוד" בלחן חדש.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "תהילים כ"ג", נחום סרנה (עורך), תהילים - חלק א', סדרת עולם התנ"ך, עמ' 105 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  2. ^ דעת מקרא על תהילים כ"ג
  3. ^ מלבי"ם על תהילים, מזמור כ"ג, פסוק א'
  4. ^ מדרש תהלים, מזמור כ"ג, ד"ה "נפשי ישובב"
  5. ^ לקסיקון מן המסד ליהדות ולציונות, הוצאת משרד הביטחון, 1987. עמ' 194; שלמה טל, סידור רינת ישראל, עמ' 207. אמנם, בחסידות צ'רנובל לכל ענפיה, נוהגים לומר אותו לפני קידוש של ליל שבת במקום בבית הכנסת.


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0