איש חסיד היה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אִישׁ חָסִיד הָיָה

אִישׁ חָסִיד הָיָה בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה
בְּבֵיתוֹ עָסַק מִלֵּבוֹשׁ וְאֵין בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ
גּוֹנֵן בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה וְגַם בְּבָנִים חֲמִשָּׁה
דִּבְּרָה לוֹ הָאִשָּׁה יוֹתֵר אֵין לְהִתְיָאֲשָׁה
הֲמִבְּלִי לֶחֶם לֶאֱכוֹל בְּעֵרֹם וּבְחֹסֶר כֹּל
וְתוֹרָה מָצָאתָ כִּי יָגַעְתָּ מַה נֹּאכַל מֵעַתָּה
זָהִיר כְּבַר נָשׁוּק הֲלֹא תֵצֵא לַשּׁוּק
חַנּוּן וְרַחוּם בִּמְרוֹמָיו אוּלַי יִגְמְלֵנוּ בְּרַחֲמָיו
טוֹב לְקֹוָיו מַחֲסֶה רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה
יָעַצְתְּ בְּדַעַת וּבְחָכְמָה עֲצָתֵךְ בְּלִי לְהַסְכִּימָה
כְּצֵאתִי לְבשֶׁת וְלִכְלִמָּה מִבְּלִי כְסוּת וְשַׂלְמָה
לְאֵין בְּיָדִי לְפוֹרְטָה אֲפִילוּ שָׁוֶה פְרוּטָה
מִהֲרָה וְשָׁאֲלָה מִשְּׁכֵנִים מַלְבּוּשִׁים נָאִים מְתֻקָּנִים
נִלְבַּשׁ וְהִשְׁלִיךְ יְהָבוֹ עַל ה' אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ
סָחוּ יְלָדָיו בְּפִלּוּלָם אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם
עָבַר בַּשּׁוּק בְּשִׂבְרָתוֹ וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לִקְרָאתוֹ
פָּץ לוֹ הַמְבַשֵּׂר בֶּאֱמֶת הַיּוֹם תִּתְעַשֵּׁר
צַוֵּנִי בְּכָל כְּבוֹדֶךָ כִּי הִנְנִי עַבְדֶּךָ
קְרָא לְמִי בְדַעְתּוֹ קְנוֹת עֶבֶד אֵין כְּמוֹתוֹ
רָחַשׁ אֵיךְ יְשַׁנֶּה דִינוֹ עֶבֶד לִמְכּוֹר אֶת אֲדֹנוֹ
שָׁת לוֹ חָכְמָתוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהֶחֱזִיק בּוֹ כְּמוֹ רַבּוֹ
תַּגָּר קְנָאוֹ בַּאֲהָבִים בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף זְהוּבִים
תְּבָעוֹ מַה מְּלַאכְתֶּךָ אִם בְּבִנְיַן חָכְמָתֶךָ
תַּכְלִית טְרַקְלִין וּפַלְטְרִין הֲרֵי אַתָּה בֶן חוֹרִין
יוֹם רִאשׁוֹן בְּמִפְעָלִים פָּעַל עִם פּוֹעֲלִים
שִׁוַּע בַּחֲצִי הַלַּיְלָה עֲנֵנִי נוֹרָא עֲלִילָה
יָזַמְתִּי וְנִמְכַּרְתִּי לְהַעֲבִידִי לִכְבוֹדְךָ וְלֹא לִכְבוֹדִי
בּוֹרֵא עוֹלָם בְּקִנְיָן הַשְׁלֵם זֶה הַבִּנְיָן
רַחֲמֶיךָ יִכָּמְרוּ בַּחֲנִינָתִי כִּי לְטוֹבָה כַּוָּנָתִי
מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מִמְּעוֹנָתוֹ אָז הֵחֵלּוּ לִבְנוֹתוֹ
רַבּוּ בְּנֵי הַמְּלוּכָה וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה
דָּץ הַסּוֹחֵר בִּרְאוֹתוֹ כִּי נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ
כְּלוּלַת מִגְדָּלִים נָאִים לְפִי עִנְיַן הַבַּנָּאִים
יִזָּכֵר לְךָ עַתָּה אֶתְמוֹל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ
חָפְשֵׁנִי בְּוַדַּאי וּבְבֵרוּר כְּנַמְתָּ לְעִנְיַן שִׁחֲרוּר
זֶה קִיְּמוֹ בֶאֱמֶת וּפָרַח לוֹ אִישׁ הָאֱמֶת

"איש חסיד היה" הוא פיוט ידוע למוצאי שבת על סדר הא-ב, ותוכנו הוא סיפור על מצוקתו של יהודי נזקק הזוכה לישועה מאליהו הנביא. אליהו הנביא מתקשר לתוכנה של סעודת מלווה מלכה, בהיותו נחשב המבשר על ביאת משיח[1]. בספר המנהיג לרבי אברהם בן נתן הירחי[2] מוסבר על פי התלמוד בבלי[3], שכיון שאליהו אינו עתיד להגיע בערבי שבתות וימים טובים, על כן מייד מצפים לבואו עם צאת השבת[4].

שירת פיוט זה נחשבת כסגולה לפרנסה, בהיותה מביאה לידי חיזוק באמונה כי פרנסת האדם תלויה בהשגחה פרטית.

תקציר הסיפור

האיש החסיד שעסק בתורה בביתו בעירום ובחוסר כל, קיבל עצה מאשתו שלא יתיאש ושיפנה למצוא מקור מחיה עבור חמשת בניהם. הוא פנה לשוק לאחר שקיבלו משכניהם בהשאלה בגדים נאים בכדי להתכסות בהם ולצאת בכבוד לשוק. לפתע הופיע מולו אליהו הנביא, ובישר לו שהיום יתעשר. אליהו ביקש ממנו למכור אותו לעבד, ולהתפרנס מדמיו וכך אכן עשה - הוא מכר אותו ב-800,000 זהובים. הקונה הבטיח לאליהו שאם יבנה עבורו ארמון הרי הוא בן חורין. אליהו עסק יום אחד עם הפועלים, ובחצות הלילה נשא תפלה לרבון העולם "בורא עולם בקנין השלם זה הבנין!" ואכן מלאכי מרום השלימו את הבניה, ואליהו שוחרר, ו"פרח לו איש האמת".

מחבר הפיוט

ישי בן מרדכי. שמו בראשי החרוזים: ישי בן מרדכי חזק, אחרי סדר א"ב מלא בתחילת השיר.

מקורות

פיוט זה נזכר כפיוט לפני הבדלה כבר במחזור ויטרי[5] אשר חובר על ידי תלמידי רש"י. בעקבות טעות דפוס בסידור "בית יעקב" שהחליפה את שמו ב"ישעיה ב"ר מרדכי" היו שיחסו את חיבורו לישעיה בן רבי מרדכי יפה אך כאמור הפיוט הופיע מאות שנים קודם לכן.

סיפור זהה כמעט לחלוטין נמצא בספר מעשיות בערבית ששלח רב ניסים גאון לחברו דונש ונקרא "חיבור יפה מהישועה", ויש מניחים כי הוא מקור הפיוט[6].

גירסאות

בקטע לאין בידי לפורטה לא מובן האות ל' מלבד הצורך בא"ב למבנה הפיוט, אך במחזור ויטרי[7] במקום לאין בידי לפורטה מופיע הגירסא לא יש בידי לפורטה.

לגבי מחיר העבד אומרים בשם ר' שמעון ירוסלובער לגרוס בשמונה מאות ואלף זהובים (1,800) חלף בשמונה מאות אלף זהובים (800,000), בטענו כי אינו מסתבר ששילמו עבור עבד סכום גדול כזה[8].

פירושים

מלבד הפירושים על הפיוט ממפרשי הזמירות לשבת, נהוג בחצר צאנז קלויזנבורג לומר מידי מוצאי שבת חנוכה פירוש חדש על הפיוט.

קישורים חיצוניים

"איש חסיד היה" באתר הפיוט והתפילה.

Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


  1. ^ על פי מלאכי ג כג
  2. ^ (הלכות שבת ע"א)
  3. ^ מסכת עירובין, דף מג עמוד ב
  4. ^ בשם רבי שלום מאוסטרייך, נאמר כי במוצאי שבת ישב אליהו תחת עץ החיים ויכתוב את זכויותיהם של שומרי השבת.
  5. ^ סימן רד
  6. ^ דוד אריה רוזנשטיין ירחון בית ויז'ניץ טבת תשנ"ז
  7. ^ סימן רד
  8. ^ שיעורי ר' מנשה ישראל רייזמן ב' טבת תשע"ו