אליהו הנביא (פיוט)
אליהו הנביא
|
|---|
|
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
אִישׁ אֲשֶׁר קִנֵּא לְשֵׁם הָאֵל אִישׁ בֻּשַּׂר שָׁלוֹם עַל יַד יְקוּתִיאֵל, אִישׁ גָּשׁ וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אִישׁ דּוֹרוֹת שְׁנֵים עָשָׂר רָאוּ עֵינָיו אִישׁ הַנִּקְרָא בַּעַל שֵׂעָר בְּסִמָּנָיו, אִישׁ וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו: אִישׁ זָעַף עַל עוֹבְדֵי חַמָּנִים אִישׁ חָשׁ וְנִשְׁבַּע מִהְיוֹת גִּשְׁמֵי מְעוֹנִים, אִישׁ טַל וּמָטָר עָצַר שָׁלשׁ שָׁנִים: אִישׁ יָצָא לִמְצֹא לְנַפְשׁוֹ נַחַת אִישׁ כִּלְכְּלוּהוּ הָעוֹרְבִים וְלֹא מֵת לַשַּׁחַת, אִישׁ לְמַעֲנוֹ נִתְבָּרְכוּ כַּד וְצַפַּחַת: אִישׁ מוּסָרָיו הִקְשִׁיבוּ כְמֵהִים אִישׁ נֶעֱנֶה בָאֵשׁ מִשְּׁמֵי גְבוֹהִים, אִישׁ סָחוּ אַחֲרָיו ה' הוּא הָאֱלֹהִים: אִישׁ עָתִיד לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִשְּׁמֵי עֲרָבוֹת אִישׁ פָּקִיד עַל כָּל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, אִישׁ צִיר נֶאֱמָן לְהָשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבוֹת: אִישׁ קָרָא קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' בְּתִפְאָרָה אִישׁ רָכַּב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, אִישׁ שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם מִיתָה וּקְבוּרָה: אִישׁ תִּשְׁבִּי עַל שְׁמוֹ נִקְרָא תַּצְלִיחֵנוּ עַל יָדוֹ בַּתּוֹרָה תַּשְׁמִיעֵנוּ מִפִּיו בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה תּוֹצִיאֵנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה: אִישׁ תִּשְׁבִּי תַּצִּלֵנוּ מִפִּי אֲרָיוֹת יְבַשְׂרֵנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשַׂמְחֵנוּ בָּנִים עַל אָבוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת: אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה פָנָיו בַּחֲלוֹם אַשְׁרֵי מִי שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: כַּכָּתוּב[1] הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא
לִפְנֵי בֹּא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם
|
"אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא" הוא פיוט המושר בכל קהילות אשכנז ובחלק מקהילות ספרד[2] במוצאי שבת.
אליהו הנביא ומוצאי שבת
אליהו הנביא עשוי בהופעתו לבשר על בוא הגאולה, כפי שנכתב בספר מלאכי: ”הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם...”
מתקופת הראשונים נהגו להזכיר את אליהו הנביא במוצאי שבת. לאזכור הזה הובאו כמה הסברים[3]:
- משום שנאמר בגמרא[4] שאין אליהו בא לא בערב שבת ולא בערב יום טוב מפני הטורח, וממוצאי שבת והלאה הוא זמן ביאתו. ולכן מזכירים את בואו.
- משום שנאמר בתלמוד[5] "אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון, שנאמר[6]: "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו", וכתוב לאחר מכן[7] "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". ועוד נאמר שם, אמר רשב"י אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין... ועל כן אנו אומרים להקב"ה הרי שמרנו את השבת כמו שצויתנו, מעתה שלח לנו את אליהו הנביא.
- במדרש[8] מובא שבכל מוצאי שבת נכנס אליהו לגן ויושב תחת עץ החיים וכותב זכויותיהם של ישראל.
תוכן הפיוט
קורות חייו של הנביא אליהו הנביא, כפי המסורת היהודית, נחרזו בפיוט לפי אקרוסטיכון אלפבית, ולפי סדרו של ציר הזמן.
מרכיב נוסף הוא השימוש החוזר במילה "איש". יש הסוברים כי הדבר בא להדגיש את העובדה, שלמרות חייו המופלאים ופטירתו שהיו רצופים בניסים רבים, אליהו הנביא היה בן אנוש.
הפיוט בתרבות
יחד עם פתיחתם של הפיוטים "שבוע טוב" ו"המבדיל בין קודש לחול", גם הבית הראשון ב"אליהו הנביא", בביצועו של אפרים די-זהב, פתח במשך עשרות שנים את שידורי מוצאי השבת של קול ישראל. ב-2005 החזירה רשות השידור את רצף הפיוטים בביצועו של די-זהב לתוכניות מוצאי השבת של רשת ב'.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: אליהו הנביא |
הערות שוליים
- ^ ספר מלאכי, פרק ג', פסוק כ"ג
- ^ ראו באתר הזמנה לפיוט.
- ^ על פי מטה משה סימן תקכ.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מג עמוד ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קיח עמוד ב.
- ^ ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ז.
- ^ ספר שמות, פרק י"ז, פסוק ח'.
- ^ מקורו של המדרש אינו ברור. מוזכר במהרי"ל סוף הלכות שבת.
| אליהו הנביא | ||
|---|---|---|
| אישים | אלישע • פנחס • האישה מצרפת • אחאב • איזבל • עובדיהו | |
| אירועים בחייו | אליהו ונביאי הבעל בכרמל • כרם נבות • הרצחת וגם ירשת • אליהו בנקרת הצור • מערת אליהו | |
| שונות | גילוי אליהו • תיקו • פתיחת אליהו הנביא • תנא דבי אליהו • פיוט אליהו הנביא • אליהו הנביא (שיר) • בית הכנסת אליהו הנביא • כיסא אליהו • כוס של אליהו | |
