מסגד אל-חראם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מסג'ד אל-חראם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסגד אל-חראם
מידע כללי
סוג מסגד
מיקום מכה
מדינה ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 622–הווה (כ־1,402 שנים)
קואורדינטות 21°25′19″N 39°49′34″E / 21.422°N 39.826°E / 21.422; 39.826
http://www.gph.gov.sa/
מסגד אל-חראם בעת החג'

אל-מסגִ'ד אל-חראםערבית: المسجد الحرام – "המסגד הקדוש") הוא מסגד גדול בעיר מכה, החשוב ביותר באסלאם, וגם המבנה הדתי הגדול ביותר בעולם. המסגד מקיף את הכעבה, המקום שאליו פונים המוסלמים בעת התפילה, ונחשב למקום הקדוש ביותר למוסלמים. המסגד ידוע בדרך-כלל בכינויים חראם או אל-חרם א-שריף.

המבנה המצוי כיום מכסה שטח של 356,800 מ"ר, כולל מרחבי התפילה החיצוניים והפנימיים, ויש בו מקום להכיל עד 820,000 מתפללים בתקופת החג'.

היסטוריה

מראה המסגד במבט למעלה

מקורו על-פי מוחמד

המסגד נבנה תחילה בידי האנושות, כאשר מוחמד קבע מקום תפילה במכה ולדבריו הכעבה הראשונה נבנתה בידי מלאכים, ואדם הראשון היה האדם הראשון שבנה אותה מחדש. מפעם לפעם המסגד נהרס ונבנה מחדש. ועל-פיו נפוצה אמונה כי הכעבה האחרונה נבנתה בידי הנביא איברהים (אברהם) ובנו ישמעאל. הם צוו בידי אללה לבנות את המסגד, ואת הכעבה. האבן השחורה שוכנת בפינה הדרומית-מזרחית של הכעבה, וכן שהיא ירדה מן השמיים והשחירה בגלל חטאי האדם.

וכן דברי מסורת המוסלמית מניחה את סיפור החיפוש של ישמעאל ואמו אחר מים בסביבת המסגד. בסיפור, הגר רצה בין הגבעות של אל-ספה ואל-מארווה בחיפושה אחר מים לבנה, עד שאלוקים לבסוף חושף בפניה את באר הזמזם, שבה מים זורמים ללא הפסקה עד היום. המוסלמים מחקים את חיפושה של הגר אחר מים כשהם רצים בין שתי הגבעות בכל עת שהם מבקרים בעיר מכה.

לאחר ההג'רה, על ניצחונות הנביא מוחמד כשחזר למכה, האנשים עצמם במכה הסירו את כל האלילים והפסלים בתוך הכעבה ומסביבה וניקו אותם לגמרי. צעד זה החיל את החוק האסלאמי על הכעבה ועל מבנה המסגד מסביב לה.

במאה העשרים ואילך

המבנה הנוכחי הוא התוצאה של הרחבה גדולה שהתחילה בשנת 1982, תחת חסותו של המלך פהד.

ב-20 בנובמבר 1979 - היום הראשון בשנת 1400 בלוח השנה המוסלמי (הראשון בחודש מוחרם), התרחש הקרב על הכעבה. כ-200 קנאי-דת מוסלמים, אנשי "אל-אח'ואן", חלקם צעירים יוצאי האחים המוסלמים במצרים שהיו רשומים ללימודים איסלאמיים באוניברסיטה האיסלאמית באל-מדינה, מקום בו הייתה השפעה חזקה של האחים המוסלמים, מתוגברים בערבים מחצי האי-ערב הטילו מצור על אל-מסג'ד אל-חראם במכה. ההתקפה שבוצעה בידי המורדים הונהגה על ידי ג'הימן אל-עותייבי ומוחמד איבן עבדאללה א-קחטאני.

האירוע זיעזע את העולם המוסלמי שהמקומות הקדושים ביותר באסלאם ראו הרג ואלימות, כאשר מאות עולי-רגל שהו שם בעת החג'עלייה לרגל) ונלקחו כבני-ערובה, ובסיום, מספר גדול[דרושה הבהרה] של כוחות סעודיים וכוחות של התוקפים נהרגו כתוצאה מקרב על השליטה במקום.

ב-11 בספטמבר 2015 קרס עגורן על אחד מאגפי המסגד, וגרם ל-107 הרוגים ויותר מ-180 פצועים.[1]

חשיבות דתית

מתפללים בתוך המסגד

קיבלה

הקיבלה–היא הכיוון שאליו פונים המוסלמים בעת תפילתם (צלאה)–היא לעבר הכעבה. זה כדי לציין את האיחוד בסגידה לאל יחיד. בתחילה היה כיוון הקיבלה לכיוון "בית אֵל-מַקְדִס, ירושלים (ולכן נקראת הקיבלה הזאת "הראשונה מן השתיים"), אך הדבר נמשך רק לשבעה-עשר חודשים, עד שהקיבלה כוונה לכעבה שבמכה. לאחר כמה התחשבנויות של שותפיו של מוחמד, השינוי מאוד בפתאומיות בשעת תפילת-הצהריים באל-מדינה. מוחמד הנחה את התפילה כאשר אמר כי אללה התגלה אליו והורה לו לקחת את הכעבה כקיבלה (כלומר לשנות את כיוון התפילה לכיוון מסג'ד אל-חראם). בהתאם לחשבונות מהעבר, מוחמד, שהיה מופנה לירושלים, ומיד פנה לכיוון מכה, והמתפללים שמאחוריו עשו כך גם-כן.

עלייה לרגל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חג'

החראם הוא החלק החשוב ביותר בעלייה לרגל של החג' והעומרה שמתרחשת בחודש ד'ו אל-חיג'ה בלוח השנה המוסלמי ובכל זמן בשנה, בהתאמה. העלייה לרגל של החג' היא אחת מחמשת עמודי האסלאם, וכל מוסלמי שבריא מבחינה גופנית ויכול להרשות לעצמו מסע שכזה נדרש לבצע אותו. בשנים האחרונות, כשלושה מיליון מוסלמים מבצעים את החג' מדי שנה.

המסגד בזמן חאג'

אדריכלות

כעבה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כעבה

באופן מילולי, משמעות המילה כעבה בערבית מקום גבוה בעל הוקרה ויוקרה. ייתכן גם כי המילה כעבה נגזרה מהמילה כָעְבּ שפירושה קובייה. כמה מן השמות האלו כוללים:

  • אל-בּיְת אל-עָתִיק שלפי הסבר אחד, פירושו 'הקדום והעתיק ביותר'. לפי הסבר אחר, פירושו 'חופשי ומשוחרר'.
  • אל-ביְת אל-חראם שתרגומו כפי הנראה 'הבית המכובד'.

המבנה בשלמותו בנוי ללא השכבות של האבן האפורה-כחולה מהגבעות שסובבות את מכה. ארבע הפינות בכלליות מופנות לארבע רוחות השמיים. בפינה המזרחית נמצאת הרוּקְן אל-אָסְוואד (האבן השחורה, תעתיק מדויק: אלרכן אלאסוד), בפינה הצפונית נמצאת הרוּקְן אל-עִירָאקי ('הפינה העיראקית', תעתיק מדויק: אלרכן אלעראקי), במערבית נמצאת הרוּקְן א-שָאמִי ('הפינה הסורית', תעתיק מדויק: אלרכן אלשאמי) ובפינה הדרומית הרוּקְן אל-יָמָאנִי ('הפינה התימנית', תעתיק מדויק: אלרכן אלימאני). ארבע החומות מכוסות בבד (כסווה). הכסווה לרוב עשוי ממשי שחור ורקומים עליו השהאדה ופסוקים מהקוראן.

חצר

החצר נמצאת סביב הכעבה והמתפללים משתמשים במרחב הזה כדי לבצע תפילות טוואף וצלאה.

מסגד

בתחילה, המסגד היה מאוד קטן יחסית לגודלו היום אולם, עם הזמן הוא הורחב. תחת שלטון העות'מאנים הוא גדל בערך עד לגודלה של החצר כיום. עבודת הרחבה גדולה בוצעה בידי הממשל הסעודי ברעיונות האדריכלות המודרנית. המסגד הפך למקום של פרופורציות אפיות, שיש ביכולתו לאכסן כמיליון מתפללים במהלך החג' (העלייה לרגל). המסגד גם מצויד באמצעי-נוחיות מודרניים כדוגמת מזגני-אוויר ומדרגות נעות שמסוגלות להוביל 100,000 אנשים בשעה. מחוץ למסגד העכשווי ישנה חזית שיש מפוארת, ויש לו שלוש קומות שכל אחת מהן יכולה להכיל אלפי מתפללים.

אימאמים ומואזינים

אימאמים בחראם שריף:

  • שיח' דר. עָבּדוּ אלְרָחְמָן אלסוּדָיְס (ערבית: عبد الرحمن السديس)
  • שיח' דר. סָעוּד אלשׁוּרָיְם (ערבית: سعود الشريم)
  • שיח' צָאלִח אלטָאלִבּ (ערבית: صالح الطالب)
  • שיח' מוּחָמָד אלסוּבָיְל (ערבית: محمد السبيل)
  • שיח' אוּסָאמָה חָיָאט (ערבית: أسامة خياط)
  • שיח' צָאלִח בִּן חוּמָיְד (ערבית: صالح بن حميد)
  • שיח' צָלָאח אלבּוּדָיְר (ערבית: صلاح البدير) (משנת 2005 במשך חודש הרמדאן למתפללי התָרָאוויח)
  • שיח' עָבְדוּללה אלג'וֹהָנִי (ערבית: عبدالله الجهني) (משנת 2005 במשך חודש הרמדאן למתפללי התָרָאוויח)

מואזינים בחראם שריף:

  • שיח' מוּחָמָד פָארוּק (ערבית: محمد فاروق), מואזין של מסג'ד אל-חראם ומסג'ד נָמירָה, ביום ערפאת.
  • שיח' מוּחָמָד שָאקֵר מוּאֵזִין (ערבית: محمد مؤذن).
  • שיח' אָחְמֵד רָיֵס (ערבית: أحمد ريس)
  • שיח' עָלִי אָחְמֵד מוּללה (ערבית: على أحمد ملا)
  • שיח' מָאגִ'ד אִבְרָאהִים עָבָּאס (ערבית: ماجد ابراهيم عباس)

אימאמים קדומים:

  • שיח' עָלִי בִן גָ'אבִר המנוח (ערבית: على بن جابر)
  • שיח' עוּמָר אלסוּבָיְל המנוח (ערבית: عمر السبيل) (בנו של מוּחָמָד אלסוּבָּיְל)
  • שיח' עָלִי אלחוּדָ'יְפִי (ערבית: على الحذيفي) (האימאם הנוכחי של אל-מדינה) (לתָרָאוויח)
  • שיח' עָבְדוּ אלבָארִי אלת'וּבָּיְתִי (ערבית: عبد الباري الثبيتي) (האימאם הנוכחי של אל-מדינה) (לתָרָאוויח)

תמונות המסגד

מראה קרוב של הכעבה
העמודים בפנים מסגד אל-חראם
תפילה במסגד
צילום פנורמי של חצר המסגד המוארת בלילה (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
Magnify-clip.png
צילום פנורמי של חצר המסגד המוארת בלילה (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסגד אל-חראם בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0