מספר p-אדי

בערך זה נעשה שימוש בסימנים מוסכמים מתחום המתמטיקה. להבהרת הסימנים ראו סימון מתמטי.

בתורת המספרים וענפים שונים במתמטיקה, מספר p-אדי הוא פיתוח פורמלי לפי בסיס ראשוני p, שהוא סופי בצד החזקות השליליות $ \ p^{-N} $, ועשוי להיות אינסופי בצד החזקות החיוביות. במובן זה, המספרים ה-p-אדיים הפוכים לשברים העשרוניים הרגילים, שהם סופיים מצד החזקות החיוביות, ועשויים להמשיך לאינסוף בצד החזקות השליליות. אוסף המספרים ה-p-אדיים תלוי במספר p, וכך קיימים מספרים 2-אדיים, 3-אדיים, 5-אדיים, וכן הלאה.

תכונות

במספר p-אדי, שצורתו הכללית

$ \ a_{-N}p^{-N}+\dots +a_{0}+a_{1}p+a_{2}p^{2}+\dots $,

עשויים המקדמים $ \ a_{-N},\dots ,a_{0},a_{1},a_{2},\dots $ להיות מספרים שלמים כלשהם. אולם, כל מספר p-אדי ניתן להציג גם באופן כזה שהמקדמים יהיו בטווח $ \ 0\leq a_{i}<p $, והצגה זו היא יחידה. על-כן מקובל להניח שתנאי זה מתקיים עבור המקדמים. מבין מספרים ה-p-אדיים, השלמים ה-p-אדיים הם הביטויים $ \ a_{0}+a_{1}p+a_{2}p^{2}+\dots $, שבהם אין חזקות שליליות של p.

מרחק בין שני מספרים

בין מספרים ה-p-אדיים a ו- b מגדירים מרחק לפי חזקת p הגדולה ביותר המחלקת את ההפרש – ככל שהחזקה גדולה יותר, המספרים קרובים יותר. באופן פורמלי, אם $ a=a_{0}+a_{1}p+a_{2}p^{2}+... $ אזי $ |a|_{p}=p^{-k} $ כאשר k הוא המספר הקטן ביותר שמקיים $ a_{k}\neq 0 $. כמו כן, מגדירים $ |0|_{p}=0 $. המטריקה היא $ d(a,b)=|a-b|_{p} $. תחת הגדרה זו, כל מספר p-אדי מהווה טור מתכנס, משום שהגורמים $ \ a_{n}p^{n} $ הולכים ונעשים קטנים יותר. בין המספרים ה-p-אדיים, הסדרה $ \ 1,p,p^{2},p^{3},\dots $ שואפת לאפס, בעוד שבמספרים הממשיים דווקא הסדרה ההפוכה $ \ 1,p^{-1},p^{-2},\dots $ היא השואפת לאפס. היפוך תפקידים זה בין המספרים הממשיים למספרים ה-p-אדיים הוא המאפשר לחקור את המספרים הרציונליים דרך התבוננות במספרים הממשיים ובמספרים ה-p-אדיים בעת ובעונה אחת.

הצגת מספר שלילי

לפי ההגדרה, המקדמים בהצגה כטור חזקות הם $ a_{n}\in \{0,1,...,p-1\} $ שלכאורה הם חיוביים ולכן אפשר לחשוב שאי-אפשר להציג מספרים שליליים בתור מספרים p-אדים. זה לא נכון. לדוגמה: יהי $ p=3 $ ונסתכל על המספר

$ ...222=2\cdot 1+2\cdot 3+2\cdot 3^{2}+... $

נחבר לו את המספר 1, נקבל

$ {\begin{array}{r}...{\stackrel {1}{2}}{\stackrel {1}{2}}{\stackrel {}{2}}\\^{+}...001\\\hline ...000\end{array}} $

שכן 1+2=3 ולכן מקבלים 0 בעמודה הראשונה ומוסיפים 1 בתור נשא (carry) לעמודה השנייה, אך גם שם 1+2=3 ולכן גם שם מקבלים 0 ומוסיפים 1 לעמודה הבאה, וכך הלאה. בסופו של דבר מקבלים:

$ ...222+1=0 $

ולכן $ -1=...222=2\cdot 1+2\cdot 3+2\cdot 3^{2}+... $

במקרה הכללי מתקיים ש-$ -1=\sum _{n=0}^{\infty }(p-1)\cdot p^{n} $. אפשר להוכיח זאת כמו בדוגמה של $ p=3 $ אך יש הוכחה אלגנטית יותר המשתמשת בנוסחה לסכום של טור הנדסי אינסופי (שהרי טור בחזקות הולכות וגדלות של p מתכנס במטריקה ה-p-אדית). כאן $ a_{0}=p-1,q=p $ ולכן

$ S={\frac {a_{0}}{1-q}}={\frac {p-1}{1-p}}=-1 $

כעת, כל מספר שלילי m ניתן להציג כמכפלה של ההצגה הפיאדית של $ |m| $ בהצגה הפיאדית של $ -1 $.

הצגת מספר רציונלי

כל מספר רציונלי ניתן להציג, באופן יחיד, בתור מספר p-אדי, שהוא לעולם מחזורי (ולהפך: מספר p-אדי הוא רציונלי אם ורק אם ההצגה שלו מחזורית). לדוגמה, בשדה המספרים ה-5-אדיים, $ \ {\frac {2}{3}}=4+1\cdot 5+3\cdot 5^{2}+1\cdot 5^{3}+3\cdot 5^{4}+\cdots $. אכן, חזקות של המספר 5 שואפות לאפס (ולא לאינסוף), ולכן הטור $ \ S=1+5^{2}+5^{4}+5^{6}+\cdots $ מתכנס, וסכומו על-פי הנוסחה הידועה לסיכום טורים הנדסיים, $ \ S={\frac {1}{1-5^{2}}}=-{\frac {1}{24}} $. לכן הסכום לעיל מתכנס ל- $ \ 4+5\cdot S+3\cdot 5^{2}\cdot S=4-{\frac {80}{24}}={\frac {2}{3}} $.

השבר המצומצם $ \ {\frac {a}{b}} $ הוא שלם p-אדי, אם ורק אם p אינו מחלק את המכנה b. למספרים שלמים רבים יש שורש p-אדי. למשל, $ \ {\sqrt {7}}=1+3+3^{2}+2\cdot 3^{4}+2\cdot 3^{7}+3^{8}+... $ (ביטוי זה אינו מחזורי). כאשר $ \ p\neq 2 $, ו- a הוא מספר שלם זר ל-p ללא גורמים ריבועיים שלמים, יש ל- a שורש p-אדי אם ורק אם a הוא שארית ריבועית מודולו p. בין המספרים ה-p-אדיים לא ניתן להגדיר יחס סדר, מכיוון שלמספר השלילי $ \ 1-p^{3} $ תמיד יש שורש p-אדי.

חשיבותם של המספרים ה-p-אדיים היא בכך שניתן להגדיר ביניהם פעולות של חיבור וכפל המחקות את אלה של המספרים הרציונליים. הרחבה זו של הפעולות אפשרית מכיוון שהביטוי ה-p-אדי נמשך לאינסוף רק בכיוון אחד. על ביטויים מאותו סוג הנמשכים לאינסוף לשני הכיוונים לא ניתן להגדיר פעולת כפל סבירה, והם חסרי ערך מתמטי.

הגישה האלגברית

ניתן להגדיר מספר p-אדי כסדרה הבאה:

$ x=\left(...,x_{n},...,x_{1}\right)=(x_{n})_{n=1}^{\infty } $

כך שלכל $ n\geq 1 $ :$ x_{n}\in \mathbb {Z} /p^{n}\mathbb {Z} $ (כלומר: כל איבר או רכיב בסדרה שייך לחוג הסופי של השלמים מודולו p). כמו כן, על רכיביה להתאים אחד לשני באופן הבא:

• הם מקיימים $ \forall n\leq m:x_{n}=x_{m}\mod p^{n} $
• או באופן שקול, המעבר מ-$ x_{n} $ ל-$ x_{n-1} $ נעשה על ידי $ x+p^{n}\mapsto x+p^{n-1} $.

נסתכל בקבוצת כל הסדרות הנ"ל, קבוצה זו נקראת גבול הפוך או גבול פרויקטיבי. עבור p ראשוני נתון, הגבול ההפוך הוא קבוצת המספרים ה-p-אדיים $ \mathbb {Z} _{p} $. אפשר להפוך קבוצה זו לחוג על ידי הגדרת פעולות חיבור וכפל. זה נעשה באופן הבא:

• חיבור: $ x+y=\left(...,x_{n},...,x_{1}\right)+\left(...,y_{n},...,y_{1}\right)=\left(...,x_{n}+y_{n},...,x_{1}+y_{1}\right) $
• כפל: $ x\cdot y=\left(...,x_{n},...,x_{1}\right)\cdot \left(...,y_{n},...,y_{1}\right)=\left(...,x_{n}y_{n},...,x_{1}y_{1}\right) $

למעשה, מחברים וכופלים מספרים p-אדיים על ידי חיבור וכפל איבר-איבר (לפי רכיבים: $ x_{n}+y_{n}\ ,\ x_{n}\cdot y_{n}\in \mathbb {Z} /p^{n}\mathbb {Z} $).
זהו חוג עם אפס $ 0=(...,0,0) $ ויחידה $ 1=(...,1,1,1) $. יתרה מזו, זהו גם תחום שלמות ולכן ניתן לבנות את שדה השברים על ידי לוקליזציה. שדה זה נקרא "שדה המספרים ה-p-אדיים" ומסומן $ \mathbb {Q} _{p} $.

גישה זו שימושית באלגברה מופשטת ובתורת המספרים, למשל בחישוב פתרון של משוואה פולינומית מעל חוג ה-p-אדיים באמצעות הלמה של הנזל.

מעבר בין ההצגה כטור חזקות להצגה כגבול הפוך

נתון p ראשוני, ונרשום שלם p-אדי כטור חזקות וכסדרה של גבול הפוך:

$ \left(...,x_{n},...,x_{1}\right)=a_{0}+a_{1}p+a_{2}p^{2}+a_{3}p^{3}+... $

כדי לעבור מטור חזקות לסדרה יש לקחת סכומים חלקיים באופן הבא:

$ x_{n+1}=\sum _{k=0}^{n}a_{k}p^{k} $

בכיוון השני, אפשר להשתמש בחישוב רקורסיבי באופן הבא:

$ {\begin{array}{rcl}a_{0}&=&x_{1}\\a_{1}&=&{\frac {x_{2}-x_{1}}{p}}\\a_{2}&=&{\frac {x_{3}-x_{2}}{p^{2}}}\\a_{3}&=&{\frac {x_{4}-x_{3}}{p^{3}}}\\&\vdots &\\a_{n}&=&{\frac {x_{n+1}-x_{n}}{p^{n}}}\\&\vdots &\\\end{array}} $

או בנוסחה מפורשת:

$ a_{n}={\frac {x_{n+1}-x_{n}}{p^{n}}}=x_{n+1}\ \mathrm {div} \ p^{n} $

כאשר div הוא חילוק שלם, כלומר: לקיחת החלק השלם וזריקת השארית (למשל: $ 8\ \mathrm {div} \ 3=(2+3\cdot 2)\ \mathrm {div} \ 3=2 $).

שדה המספרים וחוג השלמים ה-p-אדיים

קבוצת המספרים ה-p-אדיים מרכיבה שדה, הקרוי שדה המספרים ה-p-אדיים. אוסף השלמים ה-p-אדיים, שמסמנים ב-$ \mathbb {Z} _{p} $, מהווה חוג מקומי בשם חוג השלמים ה-p-אדיים, המתייחס אל שדה המספרים ה-p-אדיים באותו יחס שיש בין חוג המספרים השלמים לשדה המספרים הרציונליים. לשדה המספרים ה-p אדיים ולחוג השלמים המתאים לו יש תפקיד מרכזי בחקר האריתמטיקה של המספרים הרציונליים והמספרים השלמים. למשל, כדי להוכיח שלמשוואה דיופנטית אין פתרונות שלמים, די להוכיח כי אין לה פתרונות p-אדיים; בגלל המבנה האריתמטי הייחודי של המספרים ה-p-אדיים, זוהי לעיתים קרובות משימה קלה בהרבה.

כחבורה חיבורית, חוג השלמים ה-p-אדיים הוא גבול פרויקטיבי של החבורות הציקליות מסדר $ \ p^{n} $. אוסף ההעתקות הרציפות מ-$ \mathbb {Z} _{p} $ למעגל היחידה המרוכב הוא החבורה החליקה $ \mathbb {Z} [1/p]/\mathbb {Z} =\cup _{n=1}^{\infty }p^{-n}\mathbb {Z} /\mathbb {Z} $.

ראו גם

• שדה המספרים ה-p-אדיים
• חוג השלמים ה-p-אדיים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מספר p-אדי בוויקישיתוף

• מספר p-אדי, באתר אנציקלופדיה למתמטיקה (באנגלית)
• אלכסנדר לובוצקי, שימושים ממשיים למספרים לא ממשיים, איגרת 37, דצמבר 2015
• אנדרו בייקר, הרצאות בקורס על מבוא למספרים p-אדים, אוניברסיטת גלאזגו, סקוטלנד, 2011
• מספר p-אדי, באתר MathWorld (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מספר p-אדי35393006Q311627