שער פאטמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מעבר פאטמה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער פאטמה
שם רשמי שער "הגדר הטובה"
מיקום בסמוך למטולה
מנוהל על ידי ישראלישראל צה"ל, ממשלת ישראל
פתיחת המעבר יוני 1976
סגירת המעבר מאי 2000
קואורדינטות 33°16′58″N 35°33′48″E / 33.28278°N 35.56333°E / 33.28278; 35.56333
קובץ:Fatma gate Israel Lebanon border crossing.jpg
רחבת הכניסה לשער פטמה תמונה מינואר 2016

שער פאטמה (או שער הגדר הטובה) הוא מעבר גבול סגור בין ישראל ללבנון.

היסטוריה

הקמת המעבר

המעבר הוקם ביוני 1976, ביוזמת שר הביטחון שמעון פרס במסדרת מדיניות "הגדר הטובה". מדיניות של סיוע רפואי וכלכלי לתושבי דרום לבנון שנפגעו במהלך מלחמת האזרחים בלבנון שפרצה באפריל 1975[1].

הסיוע החל במתן עזרה רפואית ללבנונים, רובם אוכלוסייה נוצרית מארונית, שהגיעו לגדר המערכת, ביקשו עזרה מסיורי צה"ל שעברו באזור, ורבים פונו לטיפול בבתי חולים בישראל[2]. ביוני 1976, החליטה ממשלת ישראל להפוך את מתן הסיוע למדיניות רשמית ולהקים במקום מרפאה צבאית באוהל, סמוך לשער שנפתח בגדר להולכי רגל[3]. ב-20 ביוני 1976, הוזמנו למקום עיתונאים, והדבר התפרסם באמצעי התקשורת בעולם. מטרת החשיפה הייתה יצירת תדמית חיובית לישראל בדעת הקהל העולמית[4]. בתחילה הקיף ההסדר רק את הנוצרים, אך הורחב תוך זמן קצר לכל המבקשים סיוע. נוצרים, מוסלמים, דרוזים וצ'רקסים[5]. באוגוסט 1976 פנו גם המתואליםשיעים הלבנונים) לקבל עזרה ובקשתם נענתה בחיוב[6]. השיעים בדרום לבנון באותם שנים שמרו על ניטרליות במלחמת האזרחים, הם היוו את העדה הגדולה בדרום לבנון אך רובם היו איכרים עניים. הם גם לא היו עוינים לישראל אז[7].

ביסוס כמעבר גבול

תוך שבועות ספורים גדל היקף הפעילות במקום והסיוע הרופאי הורחב גם לסיוע כלכלי. ניתנה אפשרות לתושבים בדרום לבנון לרכוש אספקה, מזון דלק ומים מישראל. סוחרים מלבנון הורשו להיכנס עם רכבם במעבר להגיע לקריית שמונה, ולקנות מוצרים בעיר. בנוסף הורשו פועלים מדרום לבנון להיכנס ולעבוד בישראל[8]. והמקום הפך לתחנת המעבר העיקרית של סחורות ופועלים בין ישראל ודרום לבנון.

שער הגדר הטובה, הפך תוך זמן קצר לאתר תיירות, אלפי אנשים באו לראות מעבר אנשים בין ישראל למדינה ערבית. בשנת 1981 השקיעה "משרד התעשייה, המסחר והתיירות" כמיליון שקל בפיתוח האתר[10].

בסמוך לכניסה, הייתה רחבה ובה קיוסקים ששירתו את החיילים, קיוסקים הזכורים בשל "הדודה מרי", מרים פיינר, שהייתה ידועה בדאגתה ובמסירותה לחיילים. במזנון שלה נשמרו חבילות ומכתבים שנשלחו לחיילים[11].

לאחר נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000, אזור השער הוכרז כשטח צבאי סגור, ובעלי העסקים במעבר נאלצו לסגור אותם. המעבר היה עוד פתוח מדי פעם למעבר פועלים מלבנון, אך לאחר שורה של תקריות נסגר סופית ב-2003[12].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0