מצפה אופיר

מצפה אופיר
	הנוף ממצפה אופיר לעבר הכנרת והאתר הארכאולוגי כורסי הנמצא מתחתיו
מידע כללי
על שם	אופיר שעל

מצפה אופיר

רחבת "הפיקניקים" במצפה אופיר

מצפה אופיר הוא נקודת תצפית בדרום רמת הגולן, שהוקמה לזכרו של הנער אופיר שעל, שנולד בשנת 1970 ונפטר בשנת 1986 ממחלת כבד נדירה. מרחבת המצפה יוצא שביל הליכה מסומן, העובר לאורך המצוק ושרידי מוצב סקופיה, לעבר שרידי המושבה בני יהודה. באזור המצפה נטועים עצי זית וביניהם מספר שולחנות אבן המשמשים לפיקניקים.

המצפה והאתר

המצפה הוקם על ידי ג'ימי שעל ממושב גבעת יואב, לציון זכרו של בנו, אופיר. אופיר אהב מאד את נופי הגולן, והקמת מקום בטבע הייתה הדרך הכי טבעית להנציח את זכרו. הגישה למצפה היא מכביש 789 המוביל מצומת כורסי לבני יהודה. בקילומטר התשיעי, במעלה הכביש, יש שילוט ימינה לכיוון דרך עפר נוחה, המתאימה לנסיעה לכל כלי רכב. המצפה נמצא בקצה השדות של מושב גבעת יואב, בנקודה הנמצאת 450 מטר מעל פני הכנרת.

מעבר למגרש החנייה הוקמה רחבה מוצלת ובה ניטעו 16 עצי זית, כמניין שנותיו של אופיר, ובין עצי הזית הוצבו ספסלים. בכיוון מערב הוקמה רחבת התצפית שנותנת הרגשה של מרפסת הבולטת מהרכס לכיוון הכנרת. ברחבת התצפית הוקמו שני שולחנות מאבן ועליהן מסומנות נקודות עניין ומיקומן היחסי לתצפית.

מרחבת התצפית ניתן להשקיף לכיוון מערב כלפי מטה ולראות את עמק הירדן, החוף המזרחי של הכנרת ואת החלק הדרומי של עמק החולה. במבט גבוה יותר ניתן לראות את הרי הגליל התחתון, את הר תבור ואת מצוקי הר ארבל. במבט למרחקים, אפשר לראות את הרי הגליל העליון ואת הרי נפתלי, ומעבר להם את הרי הלבנון והר חרמון.

מדרום לרחבה הוקמה רחבה נוספת ובה שולחנות פיקניק שהוכנו מאבני הגולן. מעל רחבת התצפית, נשתלה חורשה של עצי בר: אלונים ואלות, חרובים וכליל החורש. שביל טיול מסומן, יוצא ממצפה אופיר, וממשיך דרומה לאורך המצוק. השביל עובר דרך שורת בונקרים ותותח סורי, אשר מוקמו לאורך קו המצוק בקרבת הכפר הסורי סקופיה שניטש במלחמת ששת הימים. השביל יורד לעבר שרידי המושבה בני יהודה, שתושביה חיו בתוך הכפר הערבי ביר א-שכום. השביל ממשיך דרך קרן עין גב ומגיע עד לקרבת קיבוץ עין גב. יש תצפיות רבות לאורך המסלול, ומכיוון שהשביל חשוף לשמש, הוא מתאים לטיול בעונות הקרירות ומומלץ בתקופת הפריחה.

במדרון שמצפון מערב למצפה נמצאת חורבה בשם "עין עוואניש", המשמרת לפי הסברה את שמו של היישוב התלמודי עינוש.^[1]