בני יהודה (יישוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בני יהודה
Pano 1 resize (Large).jpg
בית הכנסת ביישוב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע[1] ‎345 מטר
תאריך ייסוד 1972
תנועה מיישבת המרכז החקלאי
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,152 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.0% בשנה
32°47′54″N 35°41′22″E / 32.7982743136429°N 35.6894600910657°E / 32.7982743136429; 35.6894600910657
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10
http://www.bygolan.com/

בְּנֵי יְהוּדָה הוא יישוב קהילתי בדרום רמת הגולן, מערבית לאליעד וצפונית-מזרחית לעין גב. הוא שוכן בגובה של 345 מטרים מעל פני הים, על המדרון הפונה לכנרת, במרחק של כ-4 קילומטרים מחופה המזרחי (גובה היישוב מעל פני הכנרת - 550 מטרים, שגובהה הוא כ-209 מטרים מתחת לפני הים). זהו היישוב השני בגודלו מבין יישובי המועצה האזורית גולן (אחרי חיספין). היישוב מהווה מרכז אזורי עבור יישובי דרום רמת הגולן וממוקמים בו מרבית השירותים המוניציפליים כגון שירותי דואר, מרפאה, בית ספר, בריכה אזורית, בנק, ספריה ומרכז ותיקים[3].

היסטוריה

לפני קום המדינה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בני יהודה (מושבה)

ראשית ההתיישבות היהודית במקום הייתה בשנת 1891[4]. על ידי אגודה שבה היו חברים בני היישוב הישן מצפת, שמטרתם הייתה שינוי אורח חייהם, מהתבססות על כספי החלוקה לפרנסה מעבודת אדמה[5]. הם התארגנו זמן קצר לאחר כישלון ההתיישבות הראשון בראש פינה, אספו כספים ובסיועו של לורנס אוליפנט רכשו חלקת אדמה בדרום הגולן[6]. אולם מספר אנשים ערערו על הרכישה בפני השלטון עות'מאני בטענה לבעלות על הקרקע והרכישה בוטלה. בחורף תרמ"ח (1888) הצליחה האגודה לבסוף לרכוש מתושבי הכפר ביר א-שכום 3,500 דונם ולקבל אישור מהשלטונות להתיישב במקום[6]. הם פנו לנציגו של אוליפנט, בעקבות הבטחה שיעזור להם בהקמת היישוב, אולם אוליפנט חלה בדלקת ריאות ונפטר בלונדון בדצמבר 1888. במקום אוליפנט פנו בבקשת סיוע לנדבנים יהודים בגולה[6]. בשנת 1891 עלו לבסוף על הקרקע באמצעות כספים שגייסו בעצמם[4].

כמה שנים אחר כך רכש הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד כ-5,000 דונם באזור. הם הועברו לאחר מכן לידי חברת פיק"א, ועם פרוקה בשנת 1957 הועברו לבעלות הקרן הקיימת לישראל[7].

קבוצה נוספת, אף היא בת עשר משפחות, הגיעה בשנת 1898. ארבע מהמשפחות נטשו תוך זמן קצר, וחמש משפחות נותרו במקום עד 1913. המשפחה האחרונה, משפחת ברנשטיין, נותרה לבדה במושבה. במאורעות תר"פ רצחו פורעים את אם המשפחה ואת אחד הבנים. עקב כך, עזבה גם משפחה זו את בני יהודה.

חידוש היישוב

בעקבות מלחמת ששת הימים וכיבוש הגולן הוחלט לחדש את ההתיישבות במקום. בני יהודה הוקמה כמרכז שירותים אזורי[8], שבמקביל הוקם בסמוך אזור תעשייה[9]. אכלוס הבתים הראשוניים החל באוגוסט 1972, התושבים הראשונים היו עובדי התעשייה האווירית לישראל, שהגיעו להקים את מפעל "תעשיות גולן"[10]. המפעל נחנך בנובמבר 1972 והיה המפעל התעשייתי הראשון ברמת־הגולן, הוא הוקם כשותפות של התעשייה האווירית (45%) הסוכנות היהודית (45%) והמתיישבים (10%). הוא נועד לשמש מפעל הרכבה עבור התעשייה האווירית[11]. אחר כך התמחה המפעל בין השאר גם בייצור מושבי מפלט למטוסי קרב[12].

בשנים הראשונות רוב תושבי היישוב היו עובדי התעשייה האווירית, למעט קבוצה קטנה של תושבים שעבדו באספקת שירותים מוניציפליים, במרכז הכפרי שהוקם ביישוב. עם זאת הותר רק לעובדי התעשייה האווירית לחכור את הבתים שהוקמו עבורם[13][14]. הוא גם הוגדר כמושב עובדים למרות שלא תוכנן שהמתיישבים יעסקו בחקלאות[15]. בקיץ 1974 גרו ביישוב כ-30 משפחות[16].

התפתחות היישוב התעכבה מאחר שהוחלט להקים את קצרין כמרכז העירוני של הגולן, בנוסף חמשת ישובי "הגוש הדתי" (רמת מגשימים, נוב, אבני איתן, קשת ויהונתן), הקימו מרכז אזורי משלהם - חיספין. ובגלל הקרבה לעמק הירדן העדיפו הקיבוצים והמושבים בסביבה לשלוח את ילדיהם ללמוד בבתי ספר בעמק ולא בבית הספר שהוקם ביישוב[17]. ביוני 1980 הושקה תוכנית להרחבת היישוב לכ-200 משפחות[18].

בדצמבר 1999 אושרה הרחבת היישוב ב-57 בתים צמודי קרקע על מגרשים בגודל חצי דונם, בשיטת בנה ביתך[19]. פרויקט ההרחבה החל בינואר 2002, בביצוע החברה הכלכלית גולן[20].

באוגוסט 2001 הסתיימה סלילתו של כביש 789 המחבר בין צומת כורסי ליד הכנרת לבני יהודה[21]. בסוף 2001 גרו ביישוב כ-240 משפחות[22].

כלכלה

באזור התעשייה של בני יהודה פועלים מספר מפעלים, בנוסף למפעל "תעשיות גולן" שהיה הראשון שהוקם במקום. ב-1999 הוקמה באזור התעשייה שלוחה של אולפני הבירה ירושלים (JCS) במבנה בו הוקמו אולפנים, חדרי עריכה והפקה[23]. ב-2010 הוקם מפעל של קהילת בית אל בזכרון יעקב, המייצר פתרונות מיכון עבור תעשיית המזון[24].

במאי 2008 נפתח בכניסה ליישוב המרכז המסחרי הראשון בדרום הרמה, על ידי חברת "טראס השקעות". המרכז, שנקרא "נוף גולן", משתרע על פני שתי קומות ושטחו כ-3,000 מ"ר[25]. ביוני 2013 נמכר המרכז המסחרי תמורת 15.5 מיליון שקל[26].

אופי היישוב

ביישוב בית ספר אזורי, קניון, מרפאות מכבי וכללית, מד"א, מכבי אש, משטרה קהילתית, בריכה, מתנ"ס חוגים, ומגוון פארקים. ביישוב פועלת תנועת הנוער בני המושבים.

על פי נתוני הלמ"ס 2020, מתגוררים ביישוב כ-1,120 תושבים.

היישוב מנוהל על ידי ועד מקומי נבחר שממנה מנהל קהילה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ אסף מרדכי, ‏היישוב בני יהודה, רמת הגולן, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2004
  4. ^ 4.0 4.1 המושבות העבריות בארץ ישראל עד המלחמה העולמית, הארץ, 2 באוגוסט 1918
  5. ^ נחלת בני יהודה - הודעה על ייסוד האגודה, הצפירה, 25 ביולי 1886
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 מכתב של אגודת בני יהודה המבקש סיוע בהקמת המושבה, המגיד, 21 במרץ 1889
  7. ^ אלעזר לוין, ‏5,000 דונם ברמת הגולן בבעלות קק"ל, באתר גלובס, 9 בינואר 2000
    אלעזר לוין, ‏קק"ל מאשרת: בבעלותנו 5,200 דונם ברמת הגולן, באתר גלובס, 11 בינואר 2000
  8. ^ דוד שליו, רמת הגולן אינה אסם דגן, דבר, 1 באוגוסט 1972
  9. ^ מאיר הראובני, התעשיה האוירית מקימה מפעל ברמת הגולן, מעריב, 16 במרץ 1972
  10. ^ מאיר הראובני, בחודש הבא יוחל באיכלוס הבתים הראשוניים בבני יהודה - מרכז התיישבותי עירוני חדש בדרום רמת הגולן, מעריב, 9 ביולי 1972
  11. ^ נחנך המפעל התעשייתי הראשון ברמת־הגולן, על המשמר, 9 בנובמבר 1972
  12. ^ אבי קרטין, האמריקאים מזמינים כסאות מפלט, חדשות, 5 ביוני 1985
    עתי"ם, תעשיות גולן ייצר כסא מפלט למטוסי מקדונלד דאגלס, מעריב, 23 באוקטובר 1989
  13. ^ דוד שליו, מסתמן מפנה בבני־יהודה בגולן, דבר, 30 באפריל 1975
  14. ^ יושבה המחלוקת בדבר העסקת מתיישבי "בני יהודה" בגולן, דבר, 1 בינואר 1976
  15. ^ דוד שליו, הקומה השנייה של רמת הגולן, דבר, 16 בנובמבר 1972
  16. ^ 4 יישובים כפריים ועיר יוקמו השנה ברמת הגולן - בני יהודה מחפשים מעומדים, על המשמר, 4 ביוני 1974
  17. ^ יצחק בן חורין, בני־ יהודה רוצים ללמד, מעריב, 2 בדצמבר 1977
  18. ^ פועלים להרחבת, מרכז בני יהדוה, מעריב, 19 ביוני 1980
  19. ^ יואב יצחק, ‏ברק אישר בניית 70 יח"ד בקצרין ובבני יהודה שבגולן, באתר גלובס, 26 בדצמבר 1999
  20. ^ רחל הניג, ‏בני יהודה: החלה בניית 57 צמודי קרקע, באתר גלובס, 6 בינואר 2002
  21. ^ רחל הניג, ‏רמת הגולן: כביש חדש לאזה"ת בני יהודה, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2001
  22. ^ רחל הניג, ‏החברה הכלכלית גולן החלה לשווק 1,000 יח"ד, שייבנו ב-3 השנים הקרובות, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2001
  23. ^ איי אונליין, קבוצת JCS הקימה מרכז תקשורת ברמת הגולן בכ- 1.5 מ' ד', באתר TheMarker‏, 15 בדצמבר 1999
    מאת אביבה קרול, ‏קבוצת JCS, בבעלות רון לאודר, שכרה מרכז תקשורת ברמת הגולן, באתר גלובס, 19 בדצמבר 1999
  24. ^ מיכל מרגלית, ‏רמת הגולן: 8 מיליון שקל למפעל בבני יהודה, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2010
  25. ^ אלי אשכנזי, ברמת הגולן ממשיכים לבנות: "לא נרד מפה ב-20 השנים הבאות", באתר הארץ, 25 במאי 2008
  26. ^ שלומית צור, ‏טראס מוכרת את המרכז המסחרי "נוף גולן" ב-15.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 23 ביוני 2013


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0