מתחם ירקונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מתחם ירקונים
תחנת הרכבת סגולה ופאוור סנטר ירקונים הצמוד לה
תחנת הרכבת סגולה ופאוור סנטר ירקונים הצמוד לה
מחלף ירקונים ומבנים שהוקמו בסביבתו ללא היתר
מפעל, במתחם סמוך למחלף ירקונים

מתחם ירקונים הוא אזור השוכן בין פתח תקווה וכביש 5, שהפך מאזור חקלאי לאזור מסחרי ללא אישור וללא שינוי תוכנית המתאר המקומית לאזור. המתחם משתרע על שטח של כ-2,000 דונם בין הוד השרון, פתח תקווה ונחל הירקון. על השטח חלות תוכניות שמייעדות אותו לשימושים חקלאיים ולגן לאומי ירקון שאמור להשתרע לאורך הנחל. גם תחנת הרכבת במתחם נבנתה ללא תוכנית מתאר מאושרת ומבלי להסדיר את הגישה אליה להולכי רגל מאזור התעשייה סגולה, אותו היא אמורה לשרת[1].

היסטוריה

רוב המבנים שבמתחם הוקמו במחצית השנייה של שנות ה-90 של המאה ה-20, רובם ללא היתר בנייה, וחלקם על-פי היתרים לבנייה של מבנים חקלאיים. המבנים שימשו למסחר, וזאת ללא היתרים לשימוש חורג, ובלא אישורים של הוועדה לשמירה על קרקע חקלאים ושטחים פתוחים והוועדה המחוזית. בסך הכל הוקמו כ-40 מבנים ו-30 מחסנים, וסככות בשטח כולל של 50 אלף מ"ר. במתחם פעלו כ-50 עסקים, ביניהם מרכולים, חנויות כל בו ואולמות אירועים. גם הדרכים למתחם נסללו ללא היתר בנייה. התמרורים הוצבו במקום שלא בסמכות רשות התמרור. במתחם לא היו תשתיות ביוב[2]. בשנת 1998 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקווה להקים או להלבין עשרות מבני עסק שהוקמו או תוכננו לקום במתחם. המבנים הוקמו ללא היתר בנייה ושימשו למסחר ללא היתרים לשימוש חורג וללא אישור ועדות התכנון והבנייה השונות. חלקם אף פועלו ללא רישיונות עסק וחלקם החזיקו ברישיונות לא חוקיים. ביוני 2002 כתב מבקר המדינה כי: "הקמת העסקים נעשתה תוך הפרה בוטה של הוראות החוק, וכי הוועדה המקומית ועיריית פתח תקווה לא מילאו את חובתן למנוע את הקמת המבנים. חקירת המשטרה שהתנהלה לאורך השנים העלתה בין היתר חשד לפיו בכירים בעירייה אישרו את הקמת הפאואר סנטר במתחם ביודעם כי יש בכך משום הפרת חוק. מאוחר יותר אף נפתחו הליכים פליליים נגד היזמים בגין הפעלתו במתחם ללא היתר"[3]. כמו כן קבע בית המשפט המחוז כי אין לתת אורכה נוספת לסגירת החנויות שנבנו בלי אישור בשטח[4].

ב-2005 ביקשה עיריית פתח-תקווה לתת אישורים חורגים[5]. ב-2006 הגשת כתבי אישום נגד בכירי העירייה, בחשד להפרת אמונים ולמתן היתרים שלא כדין. פרקליטות מחוז תל אביב הגישה כתבי אישום נגד ראש עיריית פתח-תקווה לשעבר גיורא לב, ונגד מהנדסת העיר מדלן אונגיל בחשד להפרת אמונים ולמתן היתרי בנייה שלא כדין[6]. השניים הואשמו בכך שהעניקו היתר בנייה בלתי חוקי להקמת הפאואר סנטר בשטח המיועד להקמת גן לאומי[7]. ב-2012 לב ואונגיל, לא הורשעו לבסוף בעבירות, על אף שנקבע כי ביצעו את העבירות שיוחסו להם, וחויבו כל אחד ל-120 שעות עבודות לתועלת הציבור[8].

המבנים במתחם

המתחם כולל את פאוור סנטר ירקונים ועסקים רבים נוספים, ביניהם סניף של רשת המזון חצי חינם. כמו כן ממוקמת במתחם תחנת הרכבת פתח תקווה – סגולה.

פאוור סנטר ירקונים

יזמי המרכז היו אנשי העסקים עמוס לוזון, לוי שטרית, ואפרים מאיר על חטיבת קרקע חקלאית בבעלותם, ובחלקה על קרקע שהושכרה מצדדים שלישיים לתקופה של 15 שנה החל מחודש ספטמבר 1998. באפריל 1999, מכרו 51% מהפרויקט לחברת בת של חברת הכשרת היישוב בשם "הכשרת היישוב קניונים ומרכזי מסחר בע"מ". בניית הפאואר סנטר הושלמה בספטמבר 1998 והוא נפתח לקהל הרחב באוגוסט 1999. השוכר הגדול ביותר הייתה רשת "אייס קנה ובנה", ששכרה כ-4,200 מ"ר. השוכר השני בגודלו הייתה רשת אופיס דיפו, ששכרה 2,000. כמו כן שכרו חמיות רשת "המשביר מחסני אופנה", "פ.ק.פ דיזיין" ורשת צומת ספרים[9]. ההכנסות השנתיות מדמי שכירות במתחם היו כ-8.5 מיליון שקל בשנים 2003 - 2005[10].

הקמת הפאוור סנטר אושרה באוגוסט 1998, על בסיס ההיתר לשימוש חורג בשטח חקלאי, שניתן לתקופה של חמש שנים. לקראת תום תקופת השימוש החורג הגישו ארבע החברות שיזמו את הקמתו: ל.א שטרית נכסים, הילת השרון השקעות, ע.לוזון נכסים והכשרת היישוב קניונים, בקשה להאריך את ההיתר. הבקשה אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אך נדחתה על ידי הוועדה המחוזית בנובמבר 2004. על החלטה זו הוגשה עתירה מינהלית לבית משפט לעניינים מינהליים בתל אביב[11]. בנובמבר 2005 עתרו נגד ההחלטה לבית המשפט העליון[12], שגם דחה את עתירתם[13]. במקביל המליצה המשטרה להעמיד לדין את עמוס לוזון בחשד למתן שוחד למשנה למנכ"ל עיריית פתח תקווה, עבור אישור השימוש החורג בשטח[14]. ב-2006 הוגש כתב האישום נגד היזמים, ובחודש יולי 2012 הרשיע בית משפט השלום בכפר-סבא אותם, במסגרת הסדרי טיעון, שבמסגרתם הודו הנאשמים באישומים שיוחסו להם[15]. בית המשפט קבע כי היזמים התעלמו מצו הפסקת עבודה שהוציאה להם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, והמשיכו לפעול במבנה שהקימו, למרות שמ-2003 לא ניתן להם כל היתר לפעול בו. בינואר 2014 הטיל בית משפט קנסות מצטברים בסך 15 מיליון שקל כנגד הנאשמים[16].

ב-2017, נדחתה עתירה נוספת להיתר שימוש חורג בפאוור סנטר ירקונים[17].

בינואר 2019 נסגר הפאוור סנטר[18].

תחנת הרכבת פתח תקווה – סגולה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תחנת הרכבת פתח תקווה – סגולה

תחנת הרכבת נפתחה בשנת 2000 כחלק מקו הרכבת תל אביבראש העין. בעלי קרקע חקלאית באזור התחנה הגישו עתירה לבג"ץ נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בפתח תקווה ורשות הנמלים והרכבות, בטענה שנבנתה ללא תוכנית מתאר מאושרת, ללא הסדרה תחבורתית, ותוך הפרת זכויותיהם של בעלי הקרקע במקום[19]. כביש הגישה והחניון של פאוור סנטר ירקונים משמשים גם את התחנה. באוגוסט 2017 הודיע עמוס לוזון, כי ביום שבו ייסגר הפאוור סנטר, בכוונתו לחסום את דרכי הגישה לתחנה העוברים בשטחו[20]. ביוני 2019 אכן נחסם החניון לנוסעי הרכבת[21].

קרקעות חברת פוליגון

חברת "פוליגון נדל"ן בע"מ", הנמצאת בבעלות איש העסקים קובי מימון, החזיקה בקרקע חקלאית במתחם, בשותפות עם איש העסקים לי נתנאל[22]. על קרקע זו הוקמו חנויות של הרשתות הום סנטר, היפרטוי וביתילי. באוגוסט 2000, המליצה המשטרה להעמיד לדין את מימון בחשד למתן שוחד למשנה למנכ"ל עיריית פתח תקווה, עבור אישור השימוש החורג בשטח[23]. במאי 2002 קבע בית המשפט העליון שהעסקים שהוקמו בקרקעות אלו יסגרו[24]. בניגוד ליזמי "פאוור סנטר ירקונים" מימון ונתנאל ביצעו את ההחלטה, בתגובה הגישה הום סנטר תביעה נגדם, בסכום של 5 מיליון שקל, בגין סיום השכירות וכפיצוי על ההשקעה שלה בהקמת החנות[25][26]. בספטמבר 2008, קבע בית המשפט כי הום סנטר תקבל מיליון שקל פיצוי בשל השקעותיה בסניף מלי נתנאל בלבד. זאת מכיוון שקבלת ההיתר לשימוש חורג הוטלה על משכירת הנכס חברת לי נתנאל בהסכם השכירות מ-1996. פוליגון רכשה את חלקה בקרקע רק בדצמבר 1997, גם בהסכמה כי נתנאל אחראי לקבלת ההיתר[27].

סניף חצי חינם

בצידו המזרחי של המתחם פעל במשך שנים רבות סניף של רשת המזון חצי חינם. הסניף היה חנות שהוקמה ללא היתר במקור על ידי רשת פיקנטי עוד בתחילת שנות ה-90, ולאחר שהרשת פשטה את הרגל בשנת 1997 הוא נרכש על ידי חצי חינם[28]. בשנת 2000 הוגשו ארבעה כתבי אישום בגין פעילותו הבלתי חוקית של הסניף. ב-2004 ניתן פסק דין שלפיו הורשעו בעלי הרשת והושתו עליהם קנסות. במסגרת גזר הדין ניתנו להם צווים לסגירת החנות, להפסקת השימוש האסור בו ולהריסת הבנייה הבלתי חוקית. אולם בעלי הרשת הגישו בקשות חוזרות ונשנות לעיכוב ביצוע הצווים. בספטמבר 2010, קבע בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה כי הסניף ייסגר וייהרס, בפסק דין שהתקבל בערעור שהגישה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח-תקווה[29].

סניף יינות ביתן

בחלקו הדרומי של המתחם פעל סניף של רשת יינות ביתן. הסניף היה במקור חנות שהוקמה על ידי רשת "סופר חביב", הוא נמכר לרשת "מחסני כמעט חינם" באוקטובר 2009 תמורת כ-14.2 מיליון שקל, למרות שלא היה לו היתר לשימוש חורג ורישיון עסק[30]. יינות ביתן רכשה את רשת "מחסני כמעט חינם" ב-2012 ולבסוף סגרה את הסניף ב-2018[31].

פרויקט שופרסל

במאי 1997, חכרה רשת שופרסל 40 דונם של קרקע חקלאית במתחם וביקשה לבנות במקום חנות בת 8,000 מ"ר, ולידה מגרש חניה גדול[32]. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לא התירה לרשת לעשות שימוש חורג למסחר בקרקע, היא עתרה לבית המשפט העליון, העתירה נדחתה והפרויקט לא הוקם[33].

אולם ה"רויאל גארדן"

אולם האירועים ה"רויאל גארדן", הצמוד לסניף חצי חינם מדרום, הוא המבנה היחיד שבית במשפט הותיר את המשך הפעלתו בשנת 2016. לאחר שפעל מ-1996 ברציפות על בסיס היתר בנייה שניתן למרות שנבנה על קרקע חקלאית[34].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מירב מורן, ‏פתח תקווה: סכנת חיים בדרך לרכבת, באתר גלובס, 26 ביוני 2016
  2. ^ דליה טל, ‏ירקונים: שני צווי הריסה והמסעדה עוד פועלת, באתר גלובס, 30 ביוני 2002
  3. ^ דוחות על הביקורת בשלטון המקומי - הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה דרום השרון
  4. ^ אסף ברגרפרוינד, החנויות בצומת ירקונים ייסגרו בתוך חודש, באתר הארץ, 14 באפריל 2002
  5. ^ שמואל דקלו‏, ‏עיריית פ"ת מבקשת מביהמ"ש לאפשר נתינת אישורים חורגים במתחם ירקונים, באתר גלובס, 21 ביוני 2005
  6. ^ כתב אישום נגד ראש עיריית פתח-תקווה לשעבר, גיורא לב, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2006
  7. ^ אבי בר-אלי, כתבי אישום נגד ראש עיריית פ"ת לשעבר ומהנדסת העיר בפרשת מתחם ירקונים, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2006
  8. ^ מיכל מרגלית, ‏פרשת ירקונים: ראש עיריית פ"ת לשעבר ומהנדסת העיר לא הורשעו, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2012
  9. ^ אלעזר לוין, ‏הכשרת הישוב ולוזון השכירו 11,800 מ"ר בצומת ירקון ב-8.2 דולר למ"ר, באתר גלובס, 17 ביוני 2001
  10. ^ הכשרת היישוב קניונים ומרכזי מסחר בע"מ - דוח תקופתי לשנת 2005 , באתר "מאיה"
  11. ^ ענת ג'ורג'י, חברת הכשרת הישוב עתרה נגד סגירת הפאואר סנטר בירקונים, באתר הארץ, 6 ביוני 2005
  12. ^ מירי ריילי, ביהמ"ש העליון: העסקים ללא היתר בצומת ירקונים ייסגרו במאי, באתר הארץ, 2 במאי 2002
  13. ^ שמואל דקלו, ‏עולים עוד ערכאה: בעלי פאואר סנטר ירקונים בפ"ת עתרו לעליון בנוגע להפעלתו; המחוזי דחה שימוש חורג, באתר גלובס, 27 בנובמבר 2005
  14. ^ גידי ליפקין ואלון חכמון, המשטרה: להעמיד את עמוס לוזון ומאיר שמיר לדין, באתר ynet, 8 באוגוסט 2000
  15. ^ אריק מירובסקי, פרשת פאואר סנטר ירקונים: מי הרוויח מהבלבול מיליוני שקלים?, באתר TheMarker‏, 11 ביולי 2012
  16. ^ ת"פ - כ"ס - 51-70-51381 מדינת ישראל נ' עמוס לוזון ואח'
  17. ^ שני מוזס, ‏נדחתה עתירה נוספת להיתר שימוש חורג בפאוור סנטר בירקונים, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2017
  18. ^ מזל טלבי לוי, מתחם ירקונים נסגר. עמוס לוזון: בינתיים לא נהרוס את המבנים, באתר מלאבס – פתח תקווה, 11 בינואר 2019
  19. ^ מירי ריילי, בעלי קרקע עתרו בבקשה לסגור תחנת הרכבת בסגולה, באתר הארץ, 11 במאי 2001
  20. ^ נמרוד בוסו, תחנת הרכבת סגולה בסכנה: יצחקי טירפד הסדרת כביש הגישה לאחר סגירת המרכז המסחרי ירקונים, באתר TheMarker‏, 8 באוגוסט 2017
  21. ^ מזל טלבי לוי וטל סרוסי, כל הכניסות לחניון ירקונים נסגרו הלילה במחסומים, באתר מלאבס – פתח תקווה, 6 ביוני 2019
  22. ^ פוליגון נדל"ן בע"מ - דוח תקופתי לשנת 2010, באתר "מאיה"
  23. ^ אסף זוהר, ‏המשטרה: להעמיד לדין את מאיר שמיר וקובי מימון בחשד למתן שוחד בפ"ת, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2000
  24. ^ מירי ריילי, ביהמ"ש העליון: העסקים ללא היתר בצומת ירקונים ייסגרו במאי, באתר הארץ, 2 במאי 2002
    ירקונים כמשל, באתר הארץ, 3 במאי 2002
  25. ^ הום סנטר הגישה תביעה נגד פוליגון ונכסי לי נתנאל בסכום של 5 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 24 בדצמבר 2003
  26. ^ יצחק דנון, ‏הום סנטר: סניף ירקונים נסגר עקב מחדלי פוליגון ונכסי לי נתנאל, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2003
  27. ^ עדי דברת, הום סנטר תקבל מיליון שקל בשל השקעותיה בסניף במתחם ירקונים שנסגר ב-2002, באתר TheMarker‏, 10 בספטמבר 2008
  28. ^ נועם שרביט, ‏מהבסטה לרשת הרביעית בגודלה, באתר גלובס, 19 במאי 2005
  29. ^ רז סמולסקי, סניף חצי חינם במתחם ירקונים ייסגר באמצע אוקטובר - וייהרס בתחילת 2011, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2010
  30. ^ אבי שאולי, ‏מי צריך רישיון עסק? סופר חביב שווה לכמעט חינם 14 מיליון שקל, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2010
  31. ^ מיינט פתח תקוה, תדהמה: "יינות ביתן" סגרה את הסופרמרקטים בסגולה ובירקונים, גם "ברקת" נסגר, באתר mynet‏ פתח תקוה, 5 ביולי 2018
  32. ^ שופרסל חכרה 40 דונם בירקונים ב-26 אלף דולר לחודש, באתר גלובס, 26 במאי 1997
  33. ^ שופרסל עירערה לעליון על הסירוב לאשר לה שימוש חורג בקרקע במתחם ירקונים, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2002
  34. ^ נמרוד בוסו, ברשימת גני האירועים הלא חוקיים – אולם שאושר על ידי ביהמ"ש העליון, באתר TheMarker‏, 19 ביוני 2017
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0