נפתלי יצחק הלוי רוהלד
 | |
| לידה |
1824 ה'תקפ"ד בריסק, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1901 (בגיל 77 בערך) י"א טבת ה'תרס"ב ירושלים |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| תאריך עלייה | ה'תקצ"ג, 1833 |
| עיסוק | שוחט ובודק העדה האשכנזית בירושלים |
| השתייכות | קהילת הפרושים |
| רבותיו | אביו רבי ברוך בנדט הלוי הורוביץ, רבי ישראל משקלוב. |
רבי נפתלי יצחק הלוי רוהלד (במקור: הורוויץ, ראו להלן. ה'תקפ"ד, 1824 – י"א טבת ה'תרס"ב, 21 בדצמבר 1901) היה רב ירושלמי, ממוצא ליטאי, שוחט ובודק, איש ציבור, מראשי קהילת הפרושים בירושלים, מחשובי אנשי היישוב הישן. נודע גם כאביו של המומר הנוצרי שבתי בנימין הלוי רוהלד[1], ושל ברוך בנדט הלוי רוהלד, מייסד דפוס "ציון" ("דפוס רוהלד") בירושלים[2][3][4][5].
ביוגרפיה
נולד בבריסק, לאביו הגביר רבי ברוך בנדט ב"ר שמשון[6] הלוי הורוויץ, מחשובי קהילת יהודי בריסק בן למשפחת הורוויץ, צאצא בן אחר בן לרבי ישעיה הלוי הורוביץ – השל"ה, וכן צאצא של רבי שבתי כהן – הש"ך[7].
הוא נולד בשם נפתלי יצחק הלוי הורוויץ. על הסיבה להחלפת שמו - ראו להלן[8].
בשנת ה'תקצ"ג, 1833, עלו הוריו לארץ ישראל, והתיישבו בצפת. אביו שהיה גביר גדול הביא איתו מבריסק 15 אלף דינרי זהב, והרבה כלי כסף וזהב. ביום ראשון, ח' סיון ה'תקצ"ד, 15 ביוני 1834, כחלק מפרעות ביהודי צפת, שהתקיימו כחלק ממרד הפאלחים, פרצו הדרוזים לצפת, ובזזו את בתי היהודים, נפתלי יצחק ומשפחתו ברחו לכפרי הסביבה. כשחזרו לעיר מצא רבי ברוך בנדט את ביתו ריק מכל רכושו. לאחר כמה ימים נפטר רבי ברוך בנדט, והותיר את יצחק נפתלי יתום ואת משפחתו כעניים. נפתלי יצחק למד בישיבה בצפת שבראשה עמד רבי ישראל משקלוב[9][10].
ביום ראשון, כ"ד טבת ה'תקצ"ז, 1 בינואר 1837, בעת התרחשות רעידת האדמה בצפת, נהרס גם בית מגוריו של נפתלי יצחק, שהיה אז בן 13. הוא עצמו נמחץ תחת ההריסות, וחולץ לאחר שלושה ימים כאשר הוא קבור מתחת לאבני מפולת, כאשר ראשו פצוע, אצבעות רגלו הימנית קטועות, ידו השמאלית לחוצה תחת גל האבנים, ובצד ידו הימנית היה כד מלא חלב, ממנו ניזון במהלך שלושת הימים שהיה קבור. כשפינו את ההריסות והוציאו את נפתלי יצחק מהמקום בו היה קבור נפל גם הקיר האחרון של המבנה, ובנס ניצל ממוות תוך כדי הצלתו. אחרי האסון הזה עברה המשפחה לירושלים, יחד עם רבים משורדי רעידת האדמה[11][12]. קבוצה זו שעברה לירושלים בעקבות ההרס בצפת, היוותה ככל הנראה את הגרעין לקהילת הפרושים בירושלים, ולישיבת עץ חיים[13].
חייו לאחר המעבר לירושלים
בירושלים נפתלי יצחק המשיך ללמוד בישיבה והתפרסם לשבח בשקידתו ובהתנהגותו בחסידות ובפרישות. בהגיעו לפרקו, השתדך עם מרת חיה, ביתו של אחד מראשי קהילת הפרושים בירושלים - רבי שמואל אמדורסקי ממוהליב (נכדו של רבי שמואל גליל רב[14] – אב"ד מינסק, בעל השו"ת "תשובת שמואל", שהיה נכדו של רבי שמואל מפיורדא, מחבר ה"בית שמואל", על אבן העזר) צאצא של רבי שלמה לוריא[15], ושל רחל בת רבי יוסף יונה לוריא, צאצאית אף היא של רבי שלמה לוריא[16].
באותו הזמן עסקנות העדה האשכנזית בירושלים ניסתה להשיג אישור ממי שהיה אחראי על כך מטעם המוסלמים בארץ, לכך שגם האשכנזים נקראים יהודים, כך שגם מוסלמי יכול לאכול משחיטתם, מה שיאפשר לאשכנזים להחזיק שחיטה עצמאית, ללא תלות בשחיטה הספרדית. עקב השנים בהם אשכנזים לא יכלו לשמש בארץ כשוחטים[17] – בכל העדה האשכנזית כולה היה שוחט אחד זקן בשם ר' בעריל[18], כך שהיה נצרך ללמד שוחט צעיר את מלאכת השחיטה. רבי נפתלי יצחק בעקבות דרישת העדה למד שחיטה ובדיקה מהשוחט הזקן רבי בעריל, ומשהוסמך לשחיטה רבי בעריל השוחט הזקן הפסיק לשחוט, ואכל רק משחיטת רבי נפתלי יצחק, שלדעת רבי בעריל עלה עליו בידיעות ובאומנות בדיקת הסכין (חלק מדיני שחיטה הם בדיקה של חדות הסכין, שאין בה פגם)[19].
משרתו כשוחט ובודק ראשי
כשהתאפשרה השחיטה העצמאית לאשכנזים בארץ התמנה רבי נפתלי יצחק הלוי לשוחט ובודק של העדה האשכנזית. לאחר שגדלה העדה, והתמנו שוחטים נוספים, נעשה לשוחט הראשי. עקב תפקידו לימד וחינך שוחטים רבים, ביניהם גם שוחטים ספרדים[20].
עסקנותו ומעשי הצדקה שנהג
רבי נפתלי יצחק הלוי עסק גם בצרכי ציבור אחרים; היה גבאי בית הכנסת 'סוכת שלום', שפעל בחצר ביתו של רבי ישעיה ברדקי, והיה מכובד גם על מתפללי בית הכנסת החורבה[21]. מתואר שגם תושבי ירושלים שאינם יהודים כיבדוהו. למרות מצבו החומרי הקשה, ומשפחתו שגדלה, המשיך להרבות במעשי חסד, ובין היתר גידל גם יתום בביתו[22].
כשיסדו את חברת מאה שערים, הצטרף ביחד עם בנו שמואל[23], וגם קנה מגרש בשכונה, אך נאלץ למכור אותו בשביל כסף לחתונת בנו רבי ברוך בנדט[24].
הסיבה לשם 'רוהלד'
בעת היקלעו לטורקיה, נתפש על ידי השלטונות הטורקיים, עקב היותו נתין זר[25], ועמד להיות נידון למוות. בתא המאסר איתו שהה גם אזרח גרמני, בעל שם פרטי 'רוהלד'. את האזרחים הגרמנים טורקיה החליטה רק לגרש, ולא לדון אותם למוות, עקב רצונה לשמור על יחסים 'טובים' עם גרמניה. רוהלד, שהיה ערירי, ריחם על היהודי שהיה איתו בתא – רבי נפתלי יצחק, שכפי שנודע לו היה בעל משפחה וילדים, והסכים להתחלף איתו. רבי נפתלי יצחק הלוי הורוויץ אמר שהוא רוהלד הגרמני. רוהלד אמר שהוא נפתלי יצחק הלוי הורוויץ. וכך רוהלד הגוי הגרמני הוצא להורג, ורבי נפתלי יצחק הלוי הורוויץ שוחרר לגרמניה, ומשם חזר לארץ ישראל למשפחתו. לזכר אותו גוי שהקריב את עצמו למענו, שינה רבי נפתלי יצחק את שמו מהשם המשפחה הורוביץ, החשוב, לשם הסתמי 'רוהלד'[22].
סוף חייו
אשתו חיה נפטרה ביום שלישי כ"ג אייר ה'תרכ"ט, 4 במאי 1869. נישא בשנית לגוטא קלרה (גיטל) בת רבי נתן נטע אשכנזי, בנו של רבי מנחם מענדל משקלוב.
חי בדחקות, היה שוקד על לימוד התורה, הרבה במעשים טובים, והיה מסביר פנים ומיטיב לכל מי שפנה אליו. מתואר שהיה נחשב שמרן מאוד. ובאופן זה חינך את ילדיו[26], כתב ספר לצאצאיו, בו כותב אודות מוצא משפחתו, ומוסר הדרכות נוספות לצאצאיו[27].
נפטר בירושלים, י"א טבת ה'תרס"ב, 21 בדצמבר 1901. נקבר בירושלים[28], בהר הזיתים[29].
משפחתו
| עץ משפחת אמדורסקי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אשתו חיה, בת ר' שמואל אמדורסקי
ילדיו מאשתו הראשונה:
- בנו ר' שמואל הלוי רוהלד, מנקר[32]. בנו ר' שלמה רוהלד[33] – מזכיר תלמוד תורה "שערי תורה" ביפו, סופרם ומזכירם של הרב נפתלי הרץ הלוי והרב אברהם יצחק הכהן קוק ביפו, ולאחר מכן מזכיר ראשי של משרד הרבנות בתל אביב ורשם ראשי בבית הדין בעיר.
- בתו הענע (הניה) רחל, אשת ר' אברהם בן ציון מייזליש[34]. בנם ר' מאיר מייזליש כותב על ר' נפתלי יצחק הלוי: "הרה"ג מו"ה נפתלי שו"ב זצ"ל"[35].
- אשתו השנייה, גוטא קלרה, בת הרב נתן נטע אשכנזי, בנו של הרב מנחם מענדל משקלוב.
ילדיו מאשתו השנייה:
- בנו ר' ברוך בנדט הלוי רוהלד[36], מייסד דפוס "ציון" ("דפוס רוהלד") בירושלים.
- בנו ר' שבתי בנימין הלוי רוהלד, סייע לאחיו בדפוס, התנצר[37], ובסוף ימיו חזר בתשובה, וביקש להיקבר בקבר ישראל[38].
- בתו ציפא ציפורה
- בתו שרה
- בתו בריינדל, אשת ר' שלמה זרח הלפמן[39].
קישורים חיצוניים
- רבי נפתלי יצחק הלוי רוהלד באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו.
- ניר לבית הלוי: זכרון לראש השו"בים וראשון לעדת האשכנזים בירושלם הרב נפתלי יצחק רוהלד הלוי.
- כרטיס קבר[40] חברה קדישא ירושלים.
- פרויקט בן יהודה, אודות בנו, ר' שמואל הלוי רוהלד, כחלק מחברת מאה שערים.
- כאן, ב־EverybodyWiki אודותיו.
הערות שוליים
- ↑ ראו כאן
- ↑ ראו באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו על נתן בנו של ברוך, כאן, שם נכתב כי ברוך בנדט בנו של נפתלי יצחק הלוי רוהלד הוא מייסד דפוס ציון בירושלים
- ↑ בערך על ישראל קפלן, נכתב למשל ספר שהודפס שם: עיר האבות (בעבר ובהוה): לתולדות העיר חברון, ירושלים: דפוס רוהלד, תרפ"ד. (הדפסה מיוחדת מ"התור")
- ↑ עיין כאן, בפרוייקט בן יהודה: יג: דפוס ציון נוסד בשנת תרפ"א ע"י האחים רוהלד. קיים עד היום
- ↑ וכן כאן
- ↑ באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו נכתב שנקרא ברוך משה, אך על מצבת רבי נפתלי יצחק הלוי רוהלד נכתב שאביו נקרא ברוך בנדט. וכן נקרא בנו של רבי נפתלי יצחק לכאורה על שמו. לעת עתה לא נמצא מקור למה שכתב דוד תדהר ששם אביו של נפתלי יצחק היה ברוך משה.
- ↑ ראו למשל כאן, מעניין שדווקא שם לא צוינה הדרך בה הוא צאצאו.
- ↑ על שם גוי גרמני שהציל את חייו.
- ↑ אודות ישיבה זו, ראו כאן, וראו גם הקדמת הספר פאת השולחן, המתאר בארוכה את קהילת הפרושים בצפת.
- ↑ לפי חוקרים מסוימים ישיבה זו היוותה את הגרעין לישיבת עץ חיים שהוקמה בירושלים על ידי פרושים, בין היתר מצפת.
- ↑ ראו כאן ש"רוב ניצולי הרעש הגדול, ובהם הפרושים, תלמידי הגר"א, נטשו את העיר. שרידי עליית החסידים, ובראשם הרב אברהם דוד מאוורוטש, נאחזו בהריסות ושיקמו את העיר."
- ↑ ראו כאן, שכתב: "בעת ביקור בירושלים ב-1837 של רבי ישראל משקלוב, שהיה מנהיג הקהילה בצפת, פגעה רעידת אדמה קשה באזור הגליל. העיר צפת נחרבה עד היסוד ו-4,000 מחברי הקהילה היהודית נהרגו. ייתכן כי רבי ישראל ראה בכך סימן משמיים או ייתכן כי לא היו לו יותר מדי ברירות, אך כך או כך, הוא בחר להישאר בירושלים למשך השנתיים האחרונות של חייו. פליטים רבים מצפת עשו כמוהו, חוברים לחסידיו של רבי מנחם מנדל וצאצאיהם. בסופו של דבר, המשלחת הקטנה של תלמידיו של הגאון מווילנה הניחה את היסודות לפיתוח החיים היהודיים בירושלים – פיתוח שנמשך עד ימינו אלה."
- ↑ בירושלים נהגו לומר בהקשר לכך ש"מחורבנה של צפת נבנתה ירושלים".
- ↑ ראו אודותיו כאן.
- ↑ רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא, חותנו של רבי שמואל מפיורדא, היה חתנו של נין המהרש"ל. כך שרבי שמואל אמדורסקי דנן הוא דור 10 למהרש"ל (כולל המהרש"ל). (גיטל - אשת רבי שמואל מפיורדא, הייתה בתם של רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא, ושל יוטא. יוטא הייתה בתם של רבי אפרים פישל הכהן אב"ד לוקאבי מנהיג ועד ארבע ארצות ונשיא ארץ ישראל (בנם של רבי נפתלי צבי הירש פישל, שהיה בן של רבי אפרים פישל הכהן אשכנזי, ושל וולנטינה בת רבי שלמה לוריא) ושל גיטל, שהייתה בתם של רבי מרדכי יחיאל שרנצל, ושל רבקה, בתו של רבי יוסף כץ, בעל ה"שארית יוסף").
- ↑ סבו של רבי יוסף יונה לוריא, רבי דוד לוריא, מוזכר בספרו של אברהם אפשטיין משפחת לוריא, (עמודים 18–21 בהיברובוקס. עמודים 21–24 בספר המקורי). שם מובאת השושלת בחתימת ידיהם של רוב הנזכרים. השושלת: רבי שלמה לוריא – המהרש"ל, בנו רבי זאב וואלף לוריא, בנו רבי אברהם לוריא, בנו רבי יחיאל לוריא, בנו רבי זאב וואלף לוריא, בנו רבי ברוך בנדיקט לוריא, בנו רבי אהרן לוריא, בנו רבי משה לוריא, בנו רבי דוד לוריא, בנו רבי יעקב אהרון לוריא, בנו רבי יוסף יונה לוריא. כך שרבי יוסף יונה לוריא הוא דור 11 למהרש"ל (כולל המהרש"ל).
- ↑ ראו כאן.
- ↑ ראו למשל כאן.
- ↑ ראו שוב כאן.
- ↑ ראו בניר לבית הלוי.
- ↑ באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, בערך על רבי נפתלי יצחק הלוי רוהלד תוארו מתפללי בית הכנסת החורבה כ'יריבי' מתפללי בית הכנסת 'סוכת שלום', ואולי על פי זה מובן החידוש שגם מתפללי בית הכנסת החורבה כיבדו את רבי נפתלי יצחק הלוי רוהלד.
- ^ 22.0 22.1 ניר לבית הלוי, שם. האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, שם.
- ↑ ראו כאן.
- ↑ אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו שם.
- ↑ הוא נולד באימפריה הרוסית
- ↑ ייתכן שאביו היה קשור לתלמידי הגר"א, ובמקומות מסוימים אף נכתב שאביו עלה לארץ כחלק מעליית תלמידי הגר"א.
- ↑ "ספר לצאצאים", נמצא בכת"י.
- ↑ הקבר של 'רבי נפתלי יצחק רוהלד ב"ר ברוך בנדט הלוי' בהר המנוחות, הוא ככל הנראה של נכדו. על אף שנושא את אותו שם, ותאריך זהה בשנה (י"א טבת), התאריך הוא 52 שנה אחריו.
- ↑ קברו לא נמצא באתר הר הזיתים, ייתכן שמצבתו הושחתה (או נשחקה) במהלך השנים.
- ↑ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
- ↑ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
- ↑ ילדיו: ר' שלמה הלוי רוהלד. חיה גיטל איטה, אשת ר' נתן נטע רפאל לאטרהאנוס. ר' מאיר רוהלד. הניה פייגא, אשת ר' ישראל יצחק זילברמן. ר' שבתי שמשון הלוי רוהלד. ר' אלטר הלוי רוהלד. (היו לו עוד 2 ילדים).
- ↑ היה נשוי לחנה, בת הרב מרדכי גרשון וינברג, סופר ומזכיר כולל הורודנא. חנה הייתה דור חמישי לרבי אברהם שלמה זלמן צורף ודור שישי לרבי שלמה מטולוצין. לזוג נולדו שמונה ילדים.
- ↑ דור חמישי לר' משה מייזליש (כולל ר' משה מייזליש). ילדיהם: מאיר מייזליש, נישא לשרה טובה לבית מאיעפסקי, צאצאית רבי אברהם דאנציג, בעל ה"חיי אדם", ושל הגאון מווילנה (הגר"א). ביילא טעמא, אשת ר' אלקנה וייסנשטרן. מרדכי מייזליש (אביו של ר' אברהם בן ציון מייזליש חבר בוועד הרוחני של כפר חב"ד ומשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, וחותנו של הרב יהושע שקלאר - צאצא אף הוא של הגר"א). שרה רחל, אשת ר' ישראל ויינשטיין.
- ↑ ראו כאן עמוד 5 למטה.
- ↑ ילדיו: חיה שרה, אשת ר' שמעון אלעזר יודלביץ. ר' נתן הלוי רוהלד. רבקה, אשת ר' ישראל פרמט. ר' מענדל עמנואל הלוי רוהלד. ר' שמעון הלוי רוהלד. ר' נפתלי הלוי רוהלד.
- ↑ נוצרים מסיונרים סייעו לו כספית בהחזקת בית הדפוס, ולאחר מכן ביקשו ממנו 'טובה', שידפיס בבית הדפוס את ספר הברית החדשה, וכך התגלגלו האירועים עד שבא הדבר לידי התנצרותו.
- ↑ לקראת מותו, בקהיר.
- ↑ ילדיהם: חנה, אשת ר' אהרן ירמיצקי. ר' נתן הלפמן. אסתר, אשת ר' יואל גולדשטיין. ר' משה הלפמן. שרה, אשת בן דודה ר' שלום שכנא יעקבסון.
- ↑ הנושא את אותו שם, כנראה של נכדו. אמנם התאריך גם הוא בי"א טבת, אך 52 שנה אחריו.
נפתלי יצחק הלוי רוהלד43076207Q138855488