משפחת הורוביץ
משפחת הורוביץ (או הורוויץ) היא משפחת לויים. במהלך השנים עלתה לגדולה והייתה בין ראשי הציבור בפראג במשך שנים רבות, כמה מבניה היו נשיאי ועד ארבע ארצות, אבות בתי דין ורבני ערים, אנשי ציבור ואנשי דת, וכן מדענים, מוזיקאים ופילוסופים בעלי שם עולמי. רבים אחרים בני המשפחה הצליחו להטביע את חותמם על הדת היהודית ועל ההיסטוריה היהודית והכללית אף מעבר לתחומי העיר. מכיוון שהמשפחה קיימת מעל 550 שנה כנראה רוב יהודי אשכנז קשורים איכשהו למישהו מבני המשפחה.
אין להתבלבל עם משפחת הורוביץ שראשה היה הרב נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ, שאינם לויים (משפחה זו במקורה נקראה רובין, ורבי נפתלי צבי אימץ את שם המשפחה של סבו, ר' איציקל המבורגר).
שורשים קדמונים
יש המייחסים את שורשי המשפחה להימן המשורר בן יואל בן שמואל המוזכר בספר דברי הימים (א' פרק ו' פסוק י"ח). מסורת ברורה בהרבה, דור אחר דור, מתועדת במגילות ייחוס עתיקות[1], ומגיעה עד לבני משפחת הלוי בנבנשתי מנרבון ולוניל אשר בדרום צרפת וגירונה בצפון ספרד במאה ה-11. במאה ה-12 נולד רבי זרחיה הלוי הידוע בספרו ספר המאור, חיבור על דברי הרי"ף. צאצאיו המשיכו לגור באזור דרום צרפת וגירונה, ושמרו על קשר עם חכמי פרובנס וגירונה. עקבות המשפחה מצוינות בערים נרבון, מונפלייה ולוניל בפרובנס וגירונה בצפון ספרד. בשנת 1391 עבר ר' יוסף הלוי מגירונה לאזור בוהמיה, (כיום צ'כיה) עקב טבח גדול ביהודי גירונה בשנה זו. הבעל שם טוב אמר שמשפחת הורוביץ היא אחת משלוש משפחות נקיות (כלומר מיוחסות) דור אחר דור[2].
השם הורוביץ
בספרי המלוכה של פראג נמצא כיתוב, לפיו הורוז'ובסקי הוא שופט היהודים בפראג, ייתכן שהוא היה אביו של ישעיהו ששינה את השם לאיש-הורוויץ.
ר' יוסף הלוי ובנו ר' משה הלוי השתקעו כפי הנראה בעיירה בשם הורוביץ, היום במערב צ'כיה. צאצאם ישעיה הלוי הורוביץ (ה'ר"י,1450–ה'רע"ד, 1514) התעשר, רכש, על פי הסיפור, את העיירה הורוביץ, ועבר לגור בפראג והיה מעשיריה ומראשי הקהל. ישעיה היה הראשון שנשא שם משפחה זה. כיום כל לוי הנושא את שם המשפחה הורוביץ (לצורותיו השונות - הורביץ, גורביץ' ועוד), הוא קרוב לוודאי צאצא של רבי ישעיה. במקרים רבים ניתן לתעד את השתלשלות הדורות מימינו ועד רבי ישעיה דור אחר דור, שכן המשפחה מקפידה על תיעוד גנאלוגי מדוקדק. בתל אביב פועלת "העמותה לחקר משפחות הורוביץ" ששוכנת בבית התנ"ך ועוסקת בגנאלוגיה של משפחה זו, ספריית העמותה מכילה ספרי עזר ואילנות יוחסין על משפחת הורוביץ.
לישעיה הלוי הורוביץ היו שבעה בנים, ושנים מהם נודעו בתולדות ישראל כרבנים ונדבנים - ר' אהרון משולם זלמן הורוביץ ור' שבתי שפטיל הורוביץ. רבים הנושאים את שם המשפחה הורוביץ מוסיפים את התיבה "איש" ראשי תיבות של אהרון, ישעיה, ושבתאי, אבות המשפחה (ראו הערה לעיל - השם המקורי היה הורוז'ובסקי).
ענף רבי אהרן משולם הורוביץ
גדול האחים היה רבי אהרון משולם הורוביץ. כונה גם "רבי משולם זלמן". הוא נחשב לעשיר ביותר בפראג בתקופתו, וכמנהיג הקהל. בשנת ה'רפ"ה (1525), הוא קיבל רשות מלאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה למנות את רבני ומנהיגי העדה בפראג, רשות שאושררה מאוחר יותר, בשנת רצ"ד (1534), על ידי פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". לא כולם השלימו עם מנהיגותו, ובשנת רצ"ד נחלקו הדעות בשאלת הסמכות למנות מנהיגים ופרנסים בעיר, והשתדלן רבי יוסלמן מרוזהיים הוזמן לפשר בין הצדדים, אך תקנותיו לא מצא חן בעיני רבי אהרן משולם ואחיו לבית הורוביץ. המחלוקת לא שקטה עד שנת ה'ש"ב (1542) אז גורשו רוב יהודי פראג, ואלו הוחזרו מעט מעט כעבור שנתיים. נפטר בז' בתשרי ה'ש"ה[3].
בשנת רצ"ה החל בבניית בית הכנסת "פנקס שול" בפראג (הנושא את שם אחיו פנחס אשר השלים את הבניה). בית הכנסת שימש את המתפללים בפראג במשך מאות בשנים. לאחר השואה כתבו הניצולים על קירותיו את שמות שבעים אלף יהודי צ'כוסלובקיה אשר נספו בשואה. כיום משמש בית הכנסת כמוזיאון. (לפי ממצאים בכתבי היד בפראג, המקום היה שייך ליהודי בשם פנחס ובחפירות ארכאולוגיות נמצאו כמה שכבות של בתי כנסת קדומים, רבי אהרן-משולם קיבל את השטח ירושה מחותנו ישראל בן פנחס)
צאצאיו היו:
- רבי משה הלוי הורוביץ.
- רבי ישראל הלוי הורוביץ, מראשי העדה בפראג, ירש את הסמכות מהמלך למנות רבנים ופרנסים. ורק בימי חתנו, התערבו גדולי הרבנים לשלול ממשפחתם את הרשות למנות רבנים ופרנסים ללא הסכמת ראשי העדה היהודית בפראג[4]. נולדו לו 7 בנים ו-4 בנות. נפטר בפראג בי"ד בתשרי ה'של"ג
- רבי שמואל הלוי, ש"ץ בקראקא. נפטר בשנת של"ה.
- רבי יהושע סג"ל הורוביץ.
- רבי שמואל הלוי הורוביץ, מרבני ועד ארבע ארצות, גיסו של רבי יהושע חריף (המגיני שלמה)
- רבי אריה לייב בוסקר.
- רבי חיים חייקא הלוי, מגדולי דורו, תלמיד רבי יעקב מלובלין (אבי רבי העשיל מקרקא) ורבה של הורבשוב והורודנא. נפטר בשנת תל"ה.
- רבי יהושע משה אהרן הלוי, נפטר בג' בטבת ה'ת"ט.
- רבי צבי הירש הורוביץ (זאמוט), רבה של מחוז זאמוט וזבלודוב, מחבר הספר "גאון צבי".
- רבי יהודה הלוי, רבה של לידא וואסלישק, ובמספר קהילות בהורודנא.
- רבי יהודה יונה, בצעירותו דיין בבית דינו של רבי יהושע חריף
- רבי צבי הירש הורוביץ (זאמוט), רבה של מחוז זאמוט וזבלודוב, מחבר הספר "גאון צבי".
- רבי שמואל הלוי הורוביץ, מרבני ועד ארבע ארצות, גיסו של רבי יהושע חריף (המגיני שלמה)
- רבי יהושע סג"ל הורוביץ.
- לשיטה אחת: רבי פנחס הלוי, גיסו של הרמ"א.
- רבי שמואל הלוי, ש"ץ בקראקא. נפטר בשנת של"ה.
ענף רבי שבתי שפטיל הורוביץ
רבי שבתי שפטיל הורוביץ, היה הקטן שבאחים אך הגדול שבהם בתורה. נישא ליוכבד בת רבי עקיבא כ"ץ (הנשיא מאובין) מגדולי חכמי פראג ודיין הקהל. נכדו רבי שבתי שפטיל הורוביץ מפראג תיארו כ"שר התורה, יחיד בדורו"[5]. נפטר בשנת שט"ו.
בניו היו: רבי עקיבא הורוביץ; רבי אברהם הורוביץ, מתלמידי הרמ"א והמהרש"ל, מחבר ספרי חסד לאברהם ועמק ברכה; רבי יעקב ישראל הורוביץ, יש ששיערו שנשרף על קידוש השם עם חתנו רבי משה בר' יואל בכ"ז בכסלו ה'שכ"ט[6]. לשיטה אחת בנו היה רבי פנחס הלוי, גיסו של הרמ"א.
ענף רבי עקיבא הורוביץ
- רבי שבתי שפטיל הורוביץ מפראג (שכ"ו – שע"ט), רב וגדול בתורה, מקובל ורופא. מחבר הספר "שפע טל" על פרדס רימונים של הרמ"ק. כן חיבר את הספר "נשמת שבתי הלוי" (פראג שע"ו) על ענייני גלגולי נשמות.
ענף רבי אברהם הורוביץ
- רבי יעקב משברשין. מחכמי העיר שברשין. נפטר בג' באייר שפ"ב.
- רבי שבתי שפטיל הלוי, מדפיס ספרו של סבו "ברית אברהם וחסד לאברהם".
- רבי משה הלוי, עלה בסוף ימיו לארץ ישראל.
- רבי ברוך חריף, מגדולי דורו.
- רבי יוסף יוזפא מהרובשוב. חתן רבי יעקב קסלינר רבה של לוקץ' וקוואלי.
- רבי יעקב הלוי הורוביץ.
- רבי יחיאל מיכל הלוי, רבה של פראכניק.
- רבי אריה לייבוש הלוי, דיין העיר ירוסלב.
- רבי מאיר הלוי מברודי.
- רבי אריה לייבוש מברודי, מחבר הספרים "שו"ת בית אריה", "אוריין תליתאי" ו"שו"ת מחברת הקודש".
- רבי מאיר הלוי מברודי.
- רבי אליעזר הורוביץ מטארניגראד, ה"נועם מגדים", מצדיקי תנועת החסידות בדור השלישי.
- רבי יעקב הלוי הורוביץ.
- רבי יוסף יוזפא מהרובשוב. חתן רבי יעקב קסלינר רבה של לוקץ' וקוואלי.
- רבי ברוך חריף, מגדולי דורו.
- רבי ישעיה הלוי הורוביץ, מחבר ספר השל"ה, מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.
- רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ (ווי העמודים), מגדולי דורו, מחבר ספר "ווי העמודים".
- רבי ישעיה הלוי הורוביץ (השני) (שצ"ב - תמ"ט), רבן של פיורדא, שטייניץ, לייפניק, בומסלא ופרנקפורט, ובסוף ימיו רב בפוזנא במקום אביו.
- רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ, רבה של ווילעהן. נקבר בפוזנא.
- רבי משה הלוי הורוביץ.
- רבי שלמה הלוי הורוביץ.
- רבי אברהם הלוי הורוביץ (תכ"ט - י"ט באלול תק"ד), דיין ומו"צ בפוזנא, חתן רבי אברהם הלוי ברעסלא.
- רבי זאב וולף הלוי הורוביץ (תנ"ז - י"ח אייר תקל"ז), מחכמי הקלויז באלטונא.
- רבי ישעיה הלוי הורוביץ (השני) (שצ"ב - תמ"ט), רבן של פיורדא, שטייניץ, לייפניק, בומסלא ופרנקפורט, ובסוף ימיו רב בפוזנא במקום אביו.
- רבי יעקב הלוי מקראקא, חתן רבי אליעזר חיות בן רבי יצחק חיות, מגדולי חכמי קראקא. נפטר לפני גיל 40 בב' בטבת ה'ת"ג.
- רבי ישעיה הלוי מבריסק, מחבר הספר "בית הלוי" על חושן משפט (ויניציאה תכ"ו), תלמיד רבי יעקב שור (פלפולא חריפתא) והחלקת מחוקק. נפטר בשנת תנ"ה.
- רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ (ווי העמודים), מגדולי דורו, מחבר ספר "ווי העמודים".
צאצאי השל"ה
צאצאים רבים של בני משפחת הורוביץ מתייחסים אל רבי ישעיה הלוי הורוביץ, בעל השל"ה, אך אין הייחוס ידוע בבירור. ביניהם:
- רבי אהרון הלוי הורוויץ מסטארושלה, אחד מתלמידיו של ר' שניאור זלמן מלאדי. חיבר את הספרים שערי הייחוד והאמונה, שקלוב תק"פ, ושערי העבודה, שקלוב תקפ"א ועבודת הלוי, לבוב תר"מ. המבוססים על תורת חב"ד.
- רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ מלובלין - "החוזה מלובלין", מראשי החסידות
- הרב יוסף שמואל הלוי ביליצר - ראש ועד ארבע ארצות. בן נין של השל"ה מצד אביו, ומצד אמו נין של רבי יוסף שמואל מקראקא, מחבר ההוספות למסורת הש"ס על התלמוד.
- הרב ישעיה הלוי הורביץ - דור אחד-עשר לרבי הורוביץ בעל השל"ה. כיהן כרב קהילת חב"ד בצפת וחבר בבית הדין הרבני בעיר. משנות ה-20 של המאה ה-20 כיהן כראש הרבנים בויניפג וכרבה הראשי של מערב קנדה.
- הרב ישראל זאב הלוי הורביץ - אב בית דין וראש ישיבה בעיירה שאטוראליאויהיי שבהונגריה.
- רבי פנחס חיים הלוי הורוביץ - ראב"ד בקהילות קוסוב וגראסוורדיין ומחבר ספרי "פתחא זוטא".
- הרב ד"ר מרדכי [מרקוס] הלוי הורוויץ. רבה של העיר פרנקפורט עד לפטירתו בשנת 1910. מחבר שו"ת מטה לוי והספרים "רבני פרנקפורט" "אבני זיכרון".
- נפתלי יצחק הלוי הורוביץ (רוהלד), מצאצאי השל"ה, שו"ב העדה האשכנזית בירושלים.
- הרב ראובן הורוביץ – ממנהיגי המזרחי בפולין
- רבי אברהם יעקב הורוביץ, רב העיר פרוביז'נה, ולזמן קצר עמד בראש ישיבת חכמי לובלין
- רבי מרדכי אריה הורוביץ, כיהן כרבה של בנילא (בוקובינה). עלה לארץ ישראל בסוף ימיו. נפטר בכ"ב בשבט תשכ"ב
ענף רבי פנחס הורוביץ
רבי פנחס הלוי הורוביץ, גיסו של הרמ"א, נהרג על קידוש השם. היה מגדולי קראקא וממנהיגי ועד ארבע ארצות, ואף שלא כיהן במשרה רבנית התייחסו אליו כאחד מגדולי דורו[7]. נפטר בט"ז בטבת ה'שע"ח. גרסאות רבות נכרכו סביבו, אם הוא בנו של רבי ישראל בן רבי אהרן משולם הורוביץ, או בנו של רבי יעקב ישראל בנו של רבי שבתי שפטיל הורוביץ, או שמא בכלל מדור קודם, בנו של רבי ישעיה הלוי אבי המשפחה, והוא הוא רבי פנחס בונה בית הכנסת "פנקס שול" בפראג. הגרסה שהתקבלה ביותר היא שהוא מנכדי גדול האחים רבי אהרן משולם[8]. בניו היו:
- רבי ישראל איסרל מקראקא, נפטר בכ"ד בסיון ה'שפ"ג.
- רבי שמואל הלוי מקראקא, הכניס ציונים וביאורי מילים בתוך המפה של דודו הרמ"א[9]. נפטר בי"ג בתמוז ה'שפ"ב.
- רבי יהודה הלוי, מנכבדי וינה, נפטר בי"ג באב ה'ש"צ.
- רבי יצחק הלוי, פרנס העיר קראקא וממלא מקום אביו בועד ארבע ארצות. נפטר בוינה בי"ז בשבט ה'שצ"א.
- רבי יהושע הארוך הורוביץ, מפרמיסלא. נפטר בי"ב בתשרי ה'שפ"ט. (יש שהכניסו דור נוסף בין רבי יהושע לרבי פנחס, את רבי יעקב הורוביץ, או רבי שמואל הלוי הורוביץ[8]).
- רבי שמואל שמעלקא, רבה של טרנוב במשך 40 שנה. נפטר בא' באלול ה'תנ"ו.
- רבי אריה לייבוש הלוי הורוביץ, רבה של ירוסלב
- רבי משה יהושע הלוי הורוביץ, רבן של צאנז, ירוסלב והורודנא.
- רבי אלעזר הלוי הורוביץ, רבה של מיר בליטא.
- רבי מאיר הלוי הורביץ (טיקטין) (המהר"ם טיקטין), רבה של טיקטין
- רבי יעקב יוקל הורוביץ - רבן של בוליחוב, ברודי וגלוגא.
- רבי יצחק הלוי הורוביץ (ר' איציקל המבורגר) - אב"ד קהילות אה"ו.
- רבי מרדכי צבי מהורחוב (נפטר כ"ה בכסלו תק"ע).
- רבי אלעזר מזלוזיץ וברודי חתן רבי שאול מאמסטרדם (נפטר ט' באדר תקע"ג).
- רבי אריה לייבוש הורוביץ (הראשון), רבה של סטניסלב
- רבי משולם יששכר הורוביץ, רבה של סטניסלב, מחבר השו"ת בר ליוואי
- רבי אלעזר, רבה של רהאטין, מחבר הספר "דבר הלכה"
- רבי דוד, רבה של קאזליב ואחר כך רב בסטאניסלאב, מחבר הספר "אמרי דוד"
- רבי שאול הורוביץ, רבה של טיסמניץ, מחבר השו"ת "בשמים ראש" - החדשות
- רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ, רבה של קראקא, מחבר הספר "חיי אריה"
- רבי מיכאל (בשנת תרנ"ז הוציא לאור יחד עם אחיו רבי אלעזר משה, את הספר הלכות קטנות לרבי יעקב חאגיז עם הגהותיהם).
- רבי אלעזר משה (חתן רבי מרדכי צבי בן רבי אברהם ינר).
- רבי צבי הירש הורוביץ (דרזדן) מדרזדן.
- רבי פנחס, רבה של בראדשין, חתן רבי אלעזר מביסטריץ
- רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ, רבה של קראקא, מחבר הספר "חיי אריה"
- רבי יצחק, רבה של זוראוונא וממלא מקום אביו בסטניסלב. מחבר ספרי "תולדות יצחק" ו"מאה שערים"
- רבי אריה לייבוש הורוביץ (הרי בשמים), רבה של סטרי וממלא מקום אביו בסטניסלב. מחבר הספר "הרי בשמים"
- רבי יעקב יוקל, רבה של דליטין, מחבר הספר "אבני שוהם"
- רבי יוסף, רבה של אוסציא
- רבי אלעזר, רבה של רהאטין, מחבר הספר "דבר הלכה"
- רבי צבי הירש הורוביץ.
- רבי אלעזר משה הורוויץ, רבה של פינסק
- רבי משולם יששכר הורוביץ, רבה של סטניסלב, מחבר השו"ת בר ליוואי
- רבי אריה לייבוש הורוביץ (הראשון), רבה של סטניסלב
- רבי יעקב יוסף מאלקסניץ. (נפטר בברודי בשנת תר"א בגיל מאה).
- רבי נתן משדה לבן חתן רבי נפתלי הירץ מדובנה.
- רבי אברהם אריה מברודי חתן רבי זלמן פרלס מברודי (נפטר ד' בניסן תקס"ג).
- רבי משולם הלוי הורוביץ, מראשי הקהל בפייטרקוב
- רבי מרדכי צבי הירש הלוי הורוביץ, מגדולי הלמדנים בפולין
- רבי יצחק אלעזר הלוי הורוביץ
- רבי מאיר הלוי הורוביץ מפייטרקוב (חתן רבי משה חיים רוטנברג, אחי החידושי הרי"ם)
- רבי מרדכי צבי הירש הלוי הורוביץ, מגדולי הלמדנים בפולין
- רבי משולם הלוי הורוביץ, מראשי הקהל בפייטרקוב
- רבי יצחק הלוי הורוביץ (ר' איציקל המבורגר) - אב"ד קהילות אה"ו.
- רבי יהודה ליב - ראב"ד וילנא
- רבי נחום, רבה של לנצוט
- רבי חיים, רבה של שאריגראד
- רבי מנחם מאניס, רבה של צ'בוצ'ק
- רבי דב בעריש, רבה של קרמניץ
- רבי משולם פייבוש הורוביץ מקרמניץ
- רבי יהושע, רבה של בוסק
- רבי נפתלי, רבה של טיקטין (משנת תק"ד)
- רבי צבי הירש מטשורטקוב
- רבי נחום הלוי הורוביץ, רבה של פרוסקורוב.
- רבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקלשבורג.
- רבי צבי יהושע הורוביץ, רבה של טרייביטש
- רבי פנחס הורוביץ מחבר ספר "הפלאה"
- רבי צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט), רבה של פרנקפורט
- רבי יואל מברודי.
- רבי דוד העשל – חתן רבי אלעזר קאליר מחבר הספר "אור חדש". שימש ברבנות בכמה קהילות בגרמניה.
- רבי שמואל שמעלקא מלמברג.
- רבי יעקב יהושע, חתן רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי. חותנו מביא בשמו חידושי תורה בספריו. שימש כרב העיר זאלאזיץ.
- רבי צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט), רבה של פרנקפורט
- רבי ישעיה הלוי הורוביץ – רבה של פודקאמין. חתן רבי חיים סג"ל לנדא, אב"ד פודקאמין, ותלמיד רבי חיים צאנזר
- רבי יצחק הלוי
- רבי יעקב יוקל הורוביץ - רבן של בוליחוב, ברודי וגלוגא.
- רבי שמואל שמעלקא, רבה של טרנוב במשך 40 שנה. נפטר בא' באלול ה'תנ"ו.
- מצאצאי בעל ההפלאה
- רבי פינחס דוד הורוביץ מבוסטון - מייסד חסידות בוסטון במאה ה-20.
- רבי משה הלוי הורוויץ מניו יורק-ויליאמסבורג - בנו בכורו של מייסד חסידות בוסטון וממשיך דרכו בוויליאמסבורג ובניו יורק
- רבי לוי יצחק הורוביץ מבוסטון - בנו השני של מייסד חסידות בוסטון וממשיך דרכו בבוסטון וירושלים
צאצאים נוספים לבית משפחת הורוביץ
להלן חלק מהידועים שבצאצאים הישירים של בני משפחת הורוביץ, שאין בידינו ייחוסם המדוייק לאבות המשפחה:
- רבנים
- רבי שאול חיים הלוי הורוויץ - במשך שנים כיהן כראב"ד דוברובנה במחוז מוהילב ברוסיה הלבנה. עלה לארץ בתרמ"ג והקים בתרמ"ה את ישיבת מאה שערים וכיהן גם כרב שכונת מאה שערים. אחי אמו של רבי יוסף גרשון הורוביץ.
- רבי יוסף גרשון הורוביץ - אחיינו של הרב שאול חיים הלוי הורוביץ מדוברובנה. ירש את דודו כראש ישיבת מאה שערים ורב השכונה. מראשי המזרחי בארץ והיו"ר הראשון של המועצה הדתית בירושלים.
- רבי יוסף יוזל הורוביץ - מכונה "הסבא מנובהרדוק", מראשי תנועת המוסר ומייסד ישיבת נובהרדוק.
- הרב צבי הלוי איש הורוביץ (? - 1866) רבה של קהילת סאין (סינרוואראליה) (1832-1802)
- הרב מרדכי הלוי איש הורוביץ, רב בסאין.
- הרב שרגא פייבל הלוי הורוויץ. רבה של העיר פאפא בהונגריה עד לפטירתו בשנת 1844. ארגן את וועידת הרבנים בעיר פקש בשנת מותו, שנועדה לקדם רפורמות בסדרי בתי-הכנסת והקהילות.
- אחרים
- חיים דב הורוביץ - כלכלן, סופר ועיתונאי ברוסיה 1866-1927
- יגאל הורביץ - שר אוצר בממשלת ישראל.
- יהודה בן מרדכי הלוי הורוביץ - רופא וסופר עברי. נפטר 1797
- יוסף הורוביץ - מזרחן בגרמניה
- אינג' יצחק איש-הורביץ - מנכ"ל משרד התקשורת
- יריב הורוביץ - במאי, תסריטאי
- רוברט הורביץ - ביולוג חתן פרס נובל בפיזיולוגיה 2002.
- שאול ישראל הלוי הורוביץ - סופר, חוקר ופובליציסט 1862-1922
- עורך דין שלום הורוביץ, מבכירי עורכי הדין בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ובשנים הראשונות של מדינת ישראל. מייסד וראש משרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות'.
אזכורים תרבותיים
- בסיפור שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו מאת ש"י עגנון (בתוך הקובץ "סמוך ונראה") מתואר ר' שלמה הלוי הורוויץ ועגנון מייחס אותו באופן ישיר לשושלת תוך אזכור דמויות ממשיות משושלת זו כגון השל"ה.
- בסיפורו של ש"י עגנון, "סיפור פשוט", מוזכר ברוך מאיר, אביו של הירשל, כבן למשפחת הורביץ, אך הדובר מדגיש כי ”באמת אין ברוך מאיר הורביץ ממשפחת הורוויץ הלוי שמתייחסת להשל"ה הקדוש, מכל מקום יש בשם הורביץ כדי לכבד את בעליו”[10].
לקריאה נוספת
- הרב פנחס מילר, עולמו של אבא, הוצאת הוד, תשמ"ד
- יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, משפחת הורוביץ, תשמ"ב
קישורים חיצוניים
- העמותה לחקר משפחות הורוביץ - The Horowitz Families Association
- Horowitz Family Y-DNA Project
- חיים דובריש פרידברג, תולדות משפחת הורוויץ, אנטוורפן תרפ"ח (1928), באתר HebrewBooks
- הרב צבי הירש הלוי הורוויץ, תולדות משפחת הורוויץ, בתוך "טוב עין" לאחיו הרב אלעזר, קראקא תרצ"ה (1935), באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ ראו אנציקלופדיה לחכמי גליציה מאת מאיר וונדר, כרך ב'.
- ^ כמובא בספר שמן הטוב על ר' שמעלקא מניקלשבורג באות ק"ו (פיוטרקוב, תרס"ה, עמ' 106: https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50691&st=&pgnum=110&hilite=), ראה גם: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=7700.
- ^ הרב צבי הירש הלוי הורוויץ, תולדות משפחת הורוויץ, קראקא תרצ"ה (1935), עמ' 35 והלאה, באתר HebrewBooks.
- ^ הרב צבי הירש הלוי הורוויץ, תולדות משפחת הורוויץ, קראקא תרצ"ה (1935), עמ' 40-41, באתר HebrewBooks.
- ^ וקשטיין, נפתלי אהרן, מגילת יוחסין למשפחות רושגולד, מרגליות, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם).
- ^ ראו: הרב צבי הירש הלוי הורוויץ, תולדות משפחת הורוויץ, בתוך "טוב עין" לאחיו הרב אלעזר, קראקא תרצ"ה (1935), באתר HebrewBooks.
- ^ הרב צבי הירש הלוי הורוויץ, תולדות משפחת הורוויץ, קראקא תרצ"ה (1935), עמ' 64 והלאה, באתר HebrewBooks.
- ^ 8.0 8.1 ראו בפוסטים: רבי פנחס הלוי הורוויץ; וכן ייחוסו של מהר"ם טיקטין (הורוויץ), ייחוס ענף ממשפחת הורוויץ לבמ"ח, ועוד… בבלוג "מדור לדור".
- ^ הרב צבי הירש הלוי הורוויץ, תולדות משפחת הורוויץ, קראקא תרצ"ה (1935), עמ' 70, באתר HebrewBooks.
- ^ סיפור פשוט, פרק שלישי, עמ' ס"ט, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תש"ך.
