רבי נפתלי צבי הורוביץ
 | |||||
| בית הקברות בלנצוט. בצד הימני של התמונה נראה האוהל של רבי נפתלי מרופשיץ | |||||
| לידה |
23 במרץ 1760 ו' בסיון ה'תק"כ | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 במאי 1827 (בגיל 67) י"א באייר ה'תקפ"ז לנצוט | ||||
| השתייכות | חסידות | ||||
| רבותיו | רבי מנחם מנדל מרימנוב החוזה מלובלין | ||||
| חיבוריו | זרע קודש, אילה שלוחה | ||||
| אב | רבי מנחם מנדל רובין | ||||
| אם | בילה (לבית המבורגר) | ||||
| |||||
רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ (ו' בסיון ה'תק"כ, 23 במרץ 1760 – י"א באייר ה'תקפ"ז, 8 במאי 1827) היה אדמו"ר בגליציה ומייסד חסידות רופשיץ.
ביוגרפיה
נולד בחג השבועות תק"כ, יום פטירתו של הבעל שם טוב. לרבי מנחם מנדל רובין, רבה של לינסק, ובילה בתו של רבי איצק'ל המבורגר[1]. למד אצל סבו רבי יצחק מהמבורג, ואצל דודו רבי משולם איגרא בטיסמניץ. אימץ את שם משפחתו של סבו, הורוביץ במקום שמו המקורי רובין. התקרב מצעירותו לחסידות, ונסע לרבי אלימלך מליז'נסק. לאחר פטירתו למד אצל רבי מרדכי מנשכיז, המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב והחוזה מלובלין כשאת השניים האחרונים מחשיב לרבותיו המובהקים. נהג לבקר אדמו"רים רבים אפילו צעירים ממנו.
בהמלצת רבי מנדל מרימנוב מונה לכהן ברבנות רופשיץ, ובה כיהן שנים רבות. לאחר מכן כיהן במשותף גם כרבה של לינסק (מקום רבנותו של אביו), סטריז'וב וסאנוק. לאחר פטירתם של רבותיו בשנת תקע"ה החל לכהן באדמו"רות והיה לגדול אדמור"י גליציה בדורו, אך גם בתקופה זאת היה נוסע לפעמים לרבי אברהם יהושע השיל מאפטא. התנגד רבות לדרכם של היהודי הקדוש מפשיסחא ותלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה. התפרסם בפקחותו ובאמרותיו השנונות. נפטר בלנצוט בי"א באייר תקפ"ז ושם נקבר.
את מקומו ברבנות העיר רופשיץ מילא חתנו הרב אשר ישעיה רובין (מחבר ספר "אור ישע") ורוב חסידיו ביניהם בניו וגדולי תלמידיו (כמו רבי חיים מצאנז ורבי שלום מקמינקה) הסתופפו בצילו.
במסורת החסידית מיוחסים כמה ניגונים לרבי נפתלי[2].
חיבוריו ודברי תורתו
- זרע קודש ח"א - על התורה והמועדים
- אילה שלוחה - על התורה
כמו כן נלקטו מדברי תורתו והנהגותיו בספרים: "עשר צחצחות" - דברי חסידות, "אהל נפתלי", "אמרי שפר" ו"אוצרות זרע קודש".
צאצאיו
- רבי אברהם חיים הורוביץ מלינסק
- רבי יעקב הורוביץ ממעליץ
- רבי אליעזר הורוביץ אב"ד ואדמו"ר מדז'יקוב
- רייצא אשת רבי אשר ישעיה רובין ממלא מקום חמיו ברופשיץ.
מתלמידיו
- רבי שמעון מירוסלב.
- רבי משה מסאמבור.
- רבי צבי הירש מרימנוב.
- רבי אלעזר מקוז'ניץ.
- היהודי הטוב מניישטאט.
- רבי חיים מצאנז.
- רבי שלום מקמינקא.
- רבי יעקב צבי יאליש מדינוב, מחבר "קהלת יעקב" ו"מלא הרועים".
- רבי חנוך הניך מייער, מחבר "לב שמח", "סידור לב שמח". אבי חסידות אלעסק.
- רבי ישראל דוב בער גילרנטר, רבה של שטפנשט, סטריז'וב ויאשינצה.
- רבי יוסף באב"ד מחבר ספר מנחת חינוך.
- רבי שלמה זלמן מוויליפולי.
- רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב.
- רבי יצחק אייזיק מקומרנא[3].
- רבי מרדכי זילברשטיין מהולשיץ.
קישורים חיצוניים
- יצחק אלפסי, רבי נפתלי צבי מרופשיץ וצדיקי הדור, באתר "דעת"
- ספר "אמרי שפר" באתר היברובוקס.
- ספר "אהל נפתלי" באתר היברובוקס.
- ערכו בספר "עשר צחצחות" באתר היברובוקס.
- ליקוט מספריו בספר "אוצרות זרע קודש" באתר היברובוקס.
רבי נפתלי צבי הורוביץ, דף שער בספרייה הלאומית- תולדות הרה"ק מרופשיץ וסיפורים באתר סיפורים.
הערות שוליים
- ↑ אב"ד אה"ו ומחותנו של הרב יחזקאל לנדא (בעל ה"נודע ביהודה") ותלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
- ↑ "די חסידישע וועלט", ניו יורק, 1955, ע' 224
- ↑ בספרו "זוהר חי" הוא מכנה אותו "מורי ורבי רבינו הקדוש מו"ה נפתלי", עשר צחצחות, מערכת ו' אות י', באתר היברובוקס
| תקופת חייו של רבי נפתלי צבי הורוביץ על ציר הזמן |
|---|
 |
נפתלי צבי הורוביץ35567185Q982201
- אדמו"רים פולנים
- רבנים גליציאנים
- אדמו"רי בית רופשיץ
- תלמידי החוזה מלובלין
- תלמידי רבי אלימלך מליז'נסק
- סאנוק: רבנים
- ילידי 1760
- נפטרים ב-1827
- משפחת רבי נפתלי צבי הורוביץ
- מייסדי שושלות חסידיות
- רבנים מלחינים
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ק - ה'ת"ר
- תלמידי רבי אברהם יהושע השיל מאפטא
- יהודים הקבורים בפולין
- תלמידי רבי משולם איגרא
- סטז'יז'וב: אישים