סדר תנאים ואמוראים
סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה. סביב זמנו ומקומו של מחבר החיבור ניטש ויכוח, אך ברי כי חלק ממנו נכתב כבר בתקופת הגאונים, ומהווה את החיבור הקדום ביותר העוסק בנושא זה.
מבנה החיבור
החיבור מכיל שני חלקים עיקריים, חלק ראשון העוסק בכרונולוגיה וחלק שני מתודולוגי. ככל הנראה, כל אחד מהחלקים מורכב גם הוא מרשימות שונות שהיחס ביניהן לא ברור, וחובר בידי מאן דהו במהלך ההיסטוריה.
להלן מבנה החיבור כפי שהוא מקובל היום (ההפניות לעמודים לפי מהדורת כהנא):
- 1-2 :שושלת המסירה ממשה רבינו עד הלל נכד ר' יהודה הנשיא.
- 2-3: רשימות של הנשיאים (לפחות שתים ואולי שלש).
- 4-6: תולדות האמוראים בקצרה. מרב ועד רבינא סוף הוראה.
- 6-7: רשימת הסבוראים, מרב אחאי מבי חתים ועד מר זוטרא בן ר' חנניה. ועד כיבוש מוחמד.
- 7: התאריך בזמן הרשימה לבריאת העולם, מניין יוונים (שטרות) וחורבן הבית.
- 7-8: סדר התנאים משמעון הצדיק ועד רבי ור' נתן. (לא ברור אם רשימה אחת או שתים).
- 8: חישוב השנים מרב ועד רב אשי ורבינא.
- 9: סיכום ימי הסבוראים ופועלם.
- 9: סדר התנאים משמאי והלל ועד תלמידי רבי (ר' חייא, בר קפרא ועוד).
- 9-10: סדר אמוראי בבל מרב ושמואל ועד רבינא ורב אשי (דורות).
- 10: סדר אמוראי ארץ ישראל מרבי יוחנן וריש לקיש עד רבי אמי ורבי אסי.
- 10: סוף סברא וסוף מעשה.
- 11: סיכום.
כללי הש"ס
- 11-17: כללים בזיהוי סתמות וכינויים של תנאים. וכן כללי פסיקה במחלוקות.
- 17-19: כללי פסיקה כברייתות וספרות תנאית שאינה משנה.
- 20: סיכום המשנה ומעבר לכללי התלמוד.
- 20-32: כללים בתלמוד, כינויי חכמים וכללי פסיקה.
- 32-33: שוב רשימה קצרה של דורות האמוראים ושנות חייהם וחתימה לחיבור.
תולדות החיבור
ציטוטים מהחיבור נמצאים בספרות הראשונים והיו ידועים במשך השנים, אך החיבור עצמו לא נדפס ונחשב אבוד. הראשון שהדפיס חלק מהחיבור הוא החיד"א, שהדפיס בשנת תקנ"ח את החלק המתודולוגי של החיבור מתוך כתב יד. הוא גם הבין שהרבה מהחיבור נמצא בצורה מעובדת ב'ספר הקנה' שנדפס בימיו. 41 שנים לאחר מכן הדפיס שד"ל את החיבור מכתב יד אחר, הכולל את שני החלקים, ועמד על כך שחלק מהחיבור נמצא גם במחזור ויטרי.
בין שתי ההדפסות היו מספר שינויים מהותיים, המתבטאים גם בהבדלים בין ציטוטי הראשונים. מכך שיער שי"ר שהיו לחיבור במקור שני נוסחים, נוסח חכמי ספרד ונוסח חכמי צרפת (בעיקר ר' יוסף טוב עלם), וכל אחד מהמדפיסים מצא נוסח אחר. הרב ד"ר יעקב אליהו אפרתי[1] דחה את ראיותיו של שי"ר, וטען שכיוון שהחיבור נערך פעמים שונות ממקורות רבים, אין לעמוד על נוסחו המקורי.
במשך השנים יצאו לאור מהדורות נוספות:
- מהדורת פיליפובסקי (יצאה לאור ב-1857) - כנספח לספר היוחסין השלם, נדפס בנוסח אחר מהמהדורות הקודמות, על פי כת"י של מחזור ויטרי.
- מהדורת ברסלוי (ב-1871) - הוצאת בית המדרש לרבנים בברסלוי.
- מהדורת נויבואר (בשנת 1877) - כנספח ל'סדר החכמים וקורות הימים'.
- מהדורת הורוויץ (מ-1888-1897) - כחלק ממחזור ויטרי, נוסח דומה להוצאת שד"ל. נוסח זה נדפס במשניות דפוס וילנא בסוף סדר נזיקין.
- מהדורת מארכס (יצאה לאור ב-1911) - פרסם חמישה קטעים מכתב יד שלא נודע עד אז.
- מהדורת כהנא (מ-1935) - מהדורה מדעית. נוסח הפנים הוא נוסח שד"ל, חילופי נוסח על פי שאר העדים. המהדורה כוללת מחקר נרחב על החיבור בגרמנית.
זמן החיבור
מבנהו האקלקטי של החיבור הקשה על קביעת זמנו, הדעות בין החוקרים חלוקות. בתוך החיבור עצמו נזכרת השנה 884, ד"א תרמ"ד (או תרמ"ו) לבריאת העולם. ראיות נוספות הביאו חוקרים לתארך את החיבור לזמן זה, כגון מקבילות מסוימות לתשובות גאונים קדומים. הראשון שתיארך את החיבור לתקופה זו הוא ר' עזריה מן האדומים, ובתקופה המודרנית איששו זאת שמחה אסף, לוי גינזבורג וקלמן כהנא.
אפרתי עומד על כך שהחיבור מורכב מרשימות שונות, ועל כן אין לשאול היכן חובר, מתוך הנחה שכל רשימה חוברה במקום אחר ובזמן אחר. הוא מזכיר גם את העובדה שהעלה אסף, כי סתו"א אינו נזכר אף פעם בכתבי הגאונים, ומגיע למסקנה שהחיבור לא היה קיים בימיהם. ייתכן שחלק מהרשימות היו קיימות, אך החיבור כפי שהוא לפנינו לא היה קיים.
לגבי החיבור שלפנינו, קובע אפרתי כי סביר שחובר (במובן של איחוד רשימות שונות) בבית מדרשו של רש"י, בדומה לספרים אחרים שיצאו משם (מחזור ויטרי, ספר הפרדס). אבל לגבי הרשימות יש לדון בכל אחת לגופה, מתוך הנחה שייתכן והרשימות עברו כמה גלגולים בטרם נקבעו במקומן.
מקום החיבור
החוקרים הראשונים הביאו כמה ראיות להיות הרשימה רשימה סוראית, שהתחברה בישיבת סורא. מי שטרח להוכיח זאת בצורה רחבה הוא אברהם אפשטיין, החוקרים שאחריו (בנימין מנשה לוין, מארכס) הביאו לכך עוד מספר ראיות. ר"מ אויערבך סתר הרבה מהטענות, והראה שיש מספר ראיות שהחיבור לא נתחבר בסורא. מכח זה הגיע קלמן כהנא למסקנה שהחיבור לא התחבר באף אחת מהישיבות, אלא במקום אחר.
גם כאן עומדת מנגד טענתו המבוססת של אפרתי, לפיה מדובר ברשימות שונות, ואף אם אחת מהן התחברה בסורא, אין בכך ראיה לגבי שאר הרשימות.
יחסו לאגרת רב שרירא גאון
אחת הרשימות בחיבור, המתארת את הכרונולוגיה של אמוראי בבל, דומה דמיון רב לתיאור המופיע באגרת של רב שרירא גאון. הרשימות דומות בפרטים רבים (בעיקר בתאריכי הפטירה של החכמים) אך יש ביניהן גם הבדלים משמעותיים (למשל, לפי רש"ג האמורא רב הוא מייסד ישיבת סורא, בעוד לפי סתו"א הוא נשאר לצד חברו שמואל בנהרדעא). הזיקה שבין החיבורים העסיקה את החוקרים במהלך הדורות, וניתנו לכך הסברים שונים.
צבי גרץ טען שרש"ג הסתמך על סדר תנאים ואמוראים, המתוארך כמאה שנים לפניו, אלא שהיה לפניו עותק משובש, ולכן הגיעו כמה טעויות לאגרת רש"ג (בעיקר בנוגע לשנת פטירתו של רבה). כנגדו יצא יצחק אייזיק הלוי, שטען שאגרת רש"ג היא הנכונה, וסדר תנאים ואמוראים הוא זיוף שלא יכול להיות שנכתב בתקופת הגאונים. לדעתו, הכותב הסתמך על אגרת רש"ג, אלא שלא הבין אותה ועיוות פרטים רבים. לעומתם, אפרתי טען שהמקורות אינם תלויים זה בזה, אך רש"ג השתמש ברשימות מעין אלו שמופיעות בסתיו"א, שאינן הסתיו"א שהגיע לידינו.
ירחמיאל ברודי השווה השוואה מדויקת בין הרשימות והגיע למסקנה ששתיהן התבססו על מקור משותף אחד, שהיה רישום כרונולוגי של מאורעות לפי שנים, וכל אחד מהמחברים עיבד אותו לפי כוונתו. המקור המשותף, לפי השערתו, נוצר בבית ראש הגולה וכלל תיאור של אירועים שונים, כולל פטירת חכמים, פטירת ראשי הגולה וכן אירועים משמעותיים נוספים. רש"ג ובעל סתו"א לקחו מהמקור את התאריכים שהיו מעוניינים להביא, והשלימו את התיאור על פי תפיסתם.
ראו גם
- טקסט הספר, מובא בספר שם הגדולים להחיד"א באתר ויקיטקסט
- יחוסי תנאים ואמוראים
- תולדות תנאים ואמוראים
- אגרת רב שרירא גאון
לקריאה נוספת
- צבי גרץ, דברי ימי ישראל, חלק ב, תרגם וערך ש"פ ראבינאוויץ, ורשה תרנ"ג, ציון א, עמ' 461–468.
- יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, ב (מן סוף ימי המשנה עד אחר חתימת התלמוד), עמ' 440–447.
- יעקב אליהו אפרתי, תקופת הסבוראים וספרותה, פתח תקווה, תשל"ג, עמ' יד-לב.
- ירחמיאל ברודי, בירור המקורות לכרונולוגיה של תקופת התלמוד, תרביץ ע (תשס"א), עמ' 75–107.
קישורים חיצוניים
- מרקס, אלכסנדר, 1878-1953, סדר תנאים ואמוראים -, באתר היברובוקס
- כהנא, קלמן, תרצ"ה, סדר תנאים ואמוראים- באתר Hebrewbooks
הערות שוליים
- ^ פרופ' יעקב אליהו אפרתי ז"ל (1921 - 2016) היה ראש המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן
