סכסוך הים האגאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תמונת לוויין של הים האגאי
מפת הים האגאי
6 מילים ימיים: מים טריטוריאליים נוכחיים המוכרים על ידי יוון וטורקיה, ומרחב אווירי כפי שמוכר על ידי טורקיה
10 מילים ימיים: המרחב האווירי הלאומי הנוכחי כפי שנקבע על ידי יוון.
12 מילים ימיים: היקף המים הטריטוריאליים והמרחב האווירי הלאומי מוגדרים כזכות חוקית על ידי אמנת האו"ם, שעליה יוון חתומה וטורקיה לא חתומה.

סכסוך הים האגאי הוא קבוצת מחלוקות קשורות בין יוון לטורקיה בנוגע לריבונות וזכויות קשורות באזור הים האגאי. קבוצה זו של סכסוכים השפיעה עמוקות על יחסי טורקיה–יוון מאז שנות ה-70, והובילה פעמיים למשברים שהתקרבו לפרוץ פעילויות צבאיות, ב-1987 ובתחילת 1996. הנושאים בים האגאי מתחלקים למספר קטגוריות:

אחד ההיבטים של הסכסוך הוא הפרשנויות השונות של משפט ימי: טורקיה לא חתמה על אמנת המדף היבשתי ולא על האמנה העדכנית יותר אמנת האומות המאוחדות בדבר חוק הים, שבה נכון ליולי 2024 חתומות 170 מדינות, כולל יוון; לפיכך, טורקיה אינה מכירה במדף יבשתי או ב-EEZ חוקי סביב האיים היווניים.

בין השנים 1998 לתחילת שנות ה-2010, שתי המדינות התקרבו לפתרון המתחים באמצעות סדרת צעדים דיפלומטיים, במיוחד במטרה להקל על הצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי. עם זאת, מחלוקות על דרכים דיפלומטיים מתאימים לא פתרו את הסכסוך.

אזורי השפעה ימיים ואוויריים

מספר מהנושאים בים האגאי עוסקים בגבולות אזורי ההשפעה של שתי המדינות במרחב האווירי ובים סביב שטחיהן. הנושאים הללו חבים את חריפותם לתכונה גאוגרפית ייחודית של ים האגאי ושטחיו. בעוד חופי היבשה של יוון וטורקיה הגובלים בים האגאי משני הצדדים מייצגים חלקים שווים בערך מקו החוף הכולל שלו, הרוב המוחץ של האיים הרבים בים האגאי שייכים ליוון. במיוחד, יש שרשרת של איים יווניים הממוקמים לאורך החוף המערבי של טורקיה (לסבוס, כיוס, סמוס, והאיי הדודקאנס), חלקם במרחק קרוב מאוד מהיבשת. קיומם חוסם את טורקיה מלהרחיב את אזורי ההשפעה שלה מעבר למרחק של כמה מילים ימיים מקו החוף שלה. ככל שרוחב אזורי ההשפעה הימיים והאוויריים, כמו המים הטריטוריאליים ומרחב האווירי הלאומי, נמדד משטח הקרוב ביותר של המדינה המדוברת, כולל איים שלה, כל הרחבה אפשרית של אזורים כאלה תיטיב בהכרח עם יוון הרבה יותר מטורקיה באופן יחסי.

לפי תפיסה פופולרית[דרושה הבהרה] של נושאים אלה בשתי המדינות, טורקיה חוששת שיוון עשויה לנסות להרחיב את אזורי ההשפעה שלה עד כדי הפיכת ים האגאי ל"אגם יווני" בפועל. לעומת זאת, יוון חוששת שטורקיה עשויה לנסות "לכבוש מחצית מהאגאי", כלומר להקים אזורי השפעה טורקיים לעבר אמצע ים האגאי, מעבר לשרשרת האיים היווניים המרוחקים, והופכת אותם לסוג של אנקלבה מוקפת במים טורקיים, ובכך מנתקת אותם מארץ האם שלהם.[1]

מים טריטוריאליים

מים טריטוריאליים מעניקים למדינה החופית שליטה מלאה על ניווט אווירי במרחב האווירי מעליהם, ושליטה חלקית על משלוחים, אם כי כלי שיט זרים (אזרחיים וצבאיים כאחד) מובטחים בדרך כלל מעבר תמים דרכם. רוחב התקן של המים הטריטוריאליים שמדינות זכאיות לו עלה בהתמדה במאה ה-20: מ-5.6 קילומטר בתחילת המאה, ל-6 מיל ימי (11 קילומטרים), ובשנות ה-10 של המאה ה-21 12 מיל ימי (22 קילומטרים). הערך הנוכחי נקבע בחוק אמנה על ידי אמנת האומות המאוחדות לים מ-1982 (סעיף 3). בים האגאי, המים הטריטוריאליים הנטענים על ידי שני הצדדים עדיין עומדים על 6 מילים. האפשרות להרחבה ל-12 מילים עוררה חששות טורקיים מפני עלייה לא פרופורציונלית בחלל שבשליטת יוון. טורקיה לא הפכה לחברה באמנה ואינה רואה את עצמה ככפופה לה. טורקיה רואה באמנה כ-res inter alios acta, כלומר אמנה שיכולה להיות מחייבת רק לחתומים עליה ולא לאחרים. יוון, שהיא צד באמנה, הצהירה ששמרה לעצמה את הזכות ליישם את הכלל הזה ולהרחיב את מימיה ל-12 מילים בעתיד בים האגאי (כבר עשתה זאת בים יוֹני במערב). יוון טוענת שהכלל של 12 מילים אינו רק חוק אמנה אלא גם חוק מנהגי, על פי הסכמה רחבה שהתקבלה בקרב הקהילה הבינלאומית. לעומת זאת, טורקיה טוענת שהתכונות הגאוגרפיות המיוחדות של ים האגאי הופכות את יישום קפדני של כלל ה-12 מילים במקרה זה למנוגד לעניין של שוויון.[2] טורקיה עצמה יישמה את המגבלה המנהגית של 12 מילים לחופיה מחוץ לים האגאי.

המתחים סביב שאלת ה-12 מילים היו בשיאם בין שתי המדינות בתחילת שנות ה-90, כאשר חוק הים עמד להיכנס לתוקף. ב-8 ביוני 1995, הפרלמנט הטורקי הכריז רשמית כי פעולה חד-צדדית מצד יוון תהווה casus belli, כלומר סיבה למלחמה. הכרזה זו גונתה על ידי יוון כהפרה של אמנת האומות המאוחדות, האוסרת "איום או שימוש בכוח נגד שלמות טריטוריאלית או עצמאות פוליטית של כל מדינה".[1]

מרחב אווירי לאומי

מרחב אווירי לאומי מוגדר בדרך כלל כמרחב האווירי המכסה את שטח היבשה של מדינה והמים הטריטוריאליים הסמוכים לה. מרחב אווירי לאומי מעניק למדינה הריבונית שליטה ניכרת על תנועת אוויר זרה. בעוד שתעופה אזרחית מותרת בדרך כלל למעבר על פי אמנות בינלאומיות, מטוסים צבאיים זרים ואחרים של המדינה (בניגוד לכלי שיט צבאיים בהמים הטריטוריאליים) אינם זכאים למעבר חופשי דרך מרחב אווירי לאומי של מדינה אחרת.[3] גבול מרחב האווירי הלאומי הנטען על ידי יוון הוא הדוגמה היחידה בעולם, שכן הוא אינו תואם את גבול המים הטריטוריאליים. יוון טוענת למרחב אווירי של 10 מיל ימי (19 קילומטרים), בניגוד ל-6 מילים נוכחיים של מים טריטוריאליים. מאז 1974, טורקיה סירבה להכיר בתוקף של רצועת ה-4 מילים החיצונית של מרחב אווירי שמשתרע מעבר להמים הטריטוריאליים היווניים. טורקיה מצטטת את חוקות ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO) מ-1948, הכוללות הגדרה מחייבת ששני האזורים חייבים להתאים.[4] לעומת זאת, יוון טוענת ש:

  • טענתה ל-10-מיל-ימי (19-קילומטר) קדמה לחוקת ה-ICAO, ונקבעה ב-1931, וכי היא זכתה להכרה מצד כל שכניה, כולל טורקיה, לפני ולאחר 1948, ולכן מהווה זכות מוקנית[5]
  • טענת ה-10 מילים שלה יכולה להתפרש גם כשימוש חלקי ומבחרי בזכויות הרחבות בהרבה המובטחות על ידי חוק הים, כלומר הזכות למרחב 12 מילים גם באוויר וגם בים
  • המים הטריטוריאליים היווניים נקבעו בגבול 6 המילים רק בגלל ה-casus belli של טורקיה.

הסכסוך על פעילויות טיסות צבאיות הוביל למנהג של התגרויות צבאיות טקטיות מתמשכות, כאשר מטוסים טורקיים טסים ברצועת ה-4 המילים החיצונית של מרחב אווירי שנוי במחלוקת ומטוסים יווניים חוסמים אותם. מפגשים אלה מובילים לעיתים קרובות ל"קרבות כלבים" מדומים, תמרוני טיסה מסוכנים שהסתיימו פעם אחר פעם בנפגעים משני הצדדים. במקרה אחד ב-1996, נטען שמטוס טורקי ירד בטעות על ידי מטוס יווני.[6]

מדף יבשתי

תביעות סותרות למדף יבשתי ואזורי EEZ בים המזרחי התיכון. כחול: אזורים המיוחסים ליוון וקפריסין; אדום: אזורים המיוחסים לטורקיה. קטע מסומן "A-B": גבול מוסכם בין טורקיה ולוב על פי הסכם נובמבר 2019. קטע מסומן "C-D": גבול מוסכם בין יוון ומצרים על פי הסכם אוגוסט 2020.

בהקשר של מחלוקת האגאי, המונח מדף יבשתי מתייחס לזכות בלעדית של מדינה חופית לניצול כלכלי של משאבים על פני הים ועל קרקעית הים, למשל קידוחי נפט באזור סמוך למים טריטוריאליים שלה ומתמשך למים בינלאומיים. רוחב המדף היבשתי מוגדר בדרך כלל למטרות משפט בינלאומי כלא יעלה על 200 מילים ימיים. כאשר שטחי שתי מדינות נמצאים זה מול זה במרחק קטן מפי שניים מהמרחק הזה, החלוקה נעשית על ידי קו אמצע. מושג המדף היבשתי קשור קשר הדוק למושג אזור כלכלי בלעדי, המתייחס לשליטתה של מדינה חופית על דיג וזכויות דומות. שני המושגים פותחו במשפט בינלאומי מאמצע המאה ה-20 והוצמדו באמנת אמנת האומות המאוחדות לים ב-1982.

המחלוקת בין טורקיה ליוון היא האם האיים היווניים מול חוף טורקיה צריכים להילקח בחשבון לקביעת אזורי הכלכלה היווניים והטורקיים. טורקיה טוענת שהמושג "מדף יבשתי", על פי הגדרתו, מרמז שמרחקים צריכים להימדד מהיבשת הראשית, וטוענת שקרקעית הים של ים האגאי מהווה גאוגרפית הארכה טבעית של אנטוליה. זה היה אומר שטורקיה זכאית לאזורי כלכלה עד לקו האמצע של ים האגאי (תוך התעלמות, מהמים הטריטוריאליים סביב האיים היווניים בחציו המזרחי, שיישארו כמובלעות יווניות.) יוון, לעומת זאת, טוענת שכל האיים חייבים להילקח בחשבון על בסיס שווה. זה היה אומר שיוון תזכה לזכויות כלכליות כמעט לכל ים האגאי.[2]

בנושא זה, יוון נתמכת על ידי חוק הים של האו"ם, אך אותה אמנה מגבילה את יישום הכלל הזה[7] לאיים בגודל משמעותי, בניגוד לאיים קטנים בלתי מיושבים וסלעים. גבול מדויק של אזורי הכלכלה הוא הנושא היחיד מכל נושאי האגאי שבו יוון הכירה רשמית שטורקיה יש לה אינטרסים לגיטימיים שעשויים לדרוש תהליך בינלאומי של בוררות או פשרה בין הצדדים.[5] טורקיה מצטטת את פתרון מקרים מסוימים של בית הדין הבינלאומי לצדק כמו מחלוקת טריטוריאלית וימית (ניקרגואה נגד קולומביה),[8] מחלוקת גבול ימי בים השחור, מקרה גבול ימי קנדה-צרפת שבו בית המשפט השתמש בגישה שוויונית והגביל את שוניות היבשת של האיים.

המתחים על המדף היבשתי היו גבוהים במיוחד באמצע שנות ה-70 ובסוף שנות ה-80, כאשר האמינו שים האגאי עשוי להכיל מרבצי מאגרי נפט עשירים. טורקיה באותה תקופה ביצעה משימות מחקר אוקיינוגרפיה חוקרניות בחלקים מהאזור המסוכסך. אלה נתפסו כהתגרות מסוכנת על ידי יוון, שהובילה לבניית איומים צבאיים הדדיים ב-1976 וב-1987 שוב.[5]

אזורי מידע טיסה

בניגוד לנושאים שהוזכרו, שאלת אזורי מידע טיסה (FIR) אינה משפיעה על זכויות הריבונות של שתי המדינות במובן הצר. FIR הוא אזור אחריות המוקצה למדינה במסגרת ]הארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית (ICAO). הוא קשור לאחריות לוויסות תעופה אזרחית. FIR עשוי להשתרע מעבר למרחב האווירי הלאומי של מדינה, כלומר על אזורי מימי מים בינלאומיים, או במקרים מסוימים אף על מרחב אווירי של מדינה אחרת. זה לא נותן למדינה האחראית זכות לאסור טיסות של מטוסים זרים; עם זאת, מטוסים זרים חייבים להגיש תוכניות טיסה לרשויות המנהלות את ה-FIR. התעוררו שתי מחלוקות נפרדות על פיקוח טיסות בים האגאי: סוגיית הצעה חד-צדדית לשינוי גבולות ה-FIR, והשאלה מהם הזכויות והחובות הנובעות מה-FIR ביחס לטיסות צבאיות לעומת טיסות אזרחיות.[דרוש מקור]

גבולות

בזכות הסכם שנחתם ב-1952, כל מרחב האווירי מעל ים האגאי, עד לגבול מרחב האווירי הלאומי של טורקיה, הוקצה ל-FIR אתונה, המונהג על ידי יוון. זמן קצר לאחר הסכסוך הקפריסאי ב-1974, טורקיה ניסתה באופן חד-צדדי לשנות הסדר זה, והוציאה מבזק מבצעי טיס לטייסים שבה נאמר כי היא תיקח על עצמה את ניהול המחצית המזרחית של מרחב האווירי של ים האגאי, כולל מרחב האווירי הלאומי של האיים היווניים באזור זה. יוון הגיבה בהצהרה שדחתה מהלך זה, והכריזה על האזור המסוכסך כלא בטוח לתעופה עקב התביעות הסותרות לרשות. זה הוביל להפרעה מסוימת בתעופה אזרחית באזור. טורקיה שינתה מאוחר יותר את עמדתה, ובשנת 1980 חזרה להכיר ב-FIR אתונה בגבולותיה המקוריים.[5] למעשה, גבולות ה-FIR כבר אינם נושא במחלוקת נוכחית.

טיסות צבאיות טורקיות

לפי 2009, המחלוקת הנוכחית על ה-FIR נוגעת לשאלה האם לרשויות היווניות יש זכות לפקח לא רק על פעילויות טיסות אזרחיות אלא גם על פעילויות טיסות צבאיות בחלקים הבינלאומיים של מרחב האווירי של ים האגאי. על פי נוהג בינלאומי נפוץ, מטוסים צבאיים מגישים בדרך כלל תוכניות טיסה לרשויות ה-FIR כאשר הם נעים במרחב אווירי בינלאומי, בדומה למטוסים אזרחיים. טורקיה מסרבת לעשות זאת, ומצטטת את חוקת ה-ICAO מ-1948, שמגבילה במפורש את תחולת תקנותיה למטוסים אזרחיים, וטוענת שכך התרגול של הכללת מטוסים צבאיים באותה מערכת הוא אופציונלי. יוון, לעומת זאת, טוענת שזה מחויב על בסיס תקנות מאוחרות יותר של ה-ICAO, שהיא טוענת שנתנו למדינות סמכות להטיל מגבלות רחבות יותר למען בטיחות תעופה אזרחית.

מחלוקת זו הובילה לתוצאות מעשיות דומות לנושא של 6 לעומת 10 מילים של מרחב אווירי לאומי, שכן יוון סוברת שכל טיסות צבאיות טורקיות שלא נרשמו אצל רשויות ה-FIR שלה מהוות הפרה של תקנות תעבורה אווירית בינלאומיות, ומשגרת באופן קבוע את מטוסי חיל האוויר שלה לחסום את המטוסים הטורקיים. בתפיסה פופולרית ביוון, נושא הטיסות הטורקיות בחלק הבינלאומי של FIR אתונה מוטעה לעיתים עם נושא החדירות הטורקיות ברצועת ה-4 המילים החיצונית של מרחב האווירי היווני המסוכסך.[דרוש מקור] עם זאת, בשימוש רשמי זהיר, רשויות ומדיה יווניות מבחינות בין "הפרות" (παραβιάσεις) של מרחב האווירי הלאומי, ו"חריגות" (παραβάσεις) מתקנות תנועה, כלומר של ה-FIR.

אחד מתמרוני החסימה השגרתיים הוביל לתאונה קטלנית ב-23 במאי 2006. שני F-16 טורקיים ואחד F-4 למודיעין טסו במרחב אווירי בינלאומי מעל האגאי הדרומי בגובה 27,000 רגל (8,200 מטרים) מבלי שהגישו תוכניות טיסה לרשויות ה-FIR היווניות. הם חסמו על ידי שני F-16 יווניים מול חוף האי היווני קרפאתוס. במהלך "קרב כלבים" מדומה שהתפתח, F-16 טורקי ו-F-16 יווני התנגשו באוויר וצנחו לאחר מכן. הטייס של המטוס הטורקי שרד את התרסקות, אך הטייס היווני נהרג. האירוע גם הדגיש היבט נוסף של נושא ה-FIR, מחלוקת על תביעות סותרות לאחריות לפעולות חיפוש והצלה ימיות. דווח כי הטייס הטורקי סירב להצלה על ידי הכוחות היווניים שנשלחו לאזור. לאחר האירוע, שתי הממשלות הביעו עניין לחדש תוכנית קודמת להקמת קו חם ישיר בין פיקודי חיל האוויר של שתי המדינות על מנת למנוע הסלמה של מצבים דומים בעתיד.

לוח זמנים של אירועים

לוח זמנים של הסלמות מזוינות טורקיות-יווניות
תאריך (ים) סיכום נפגעים הערות
18 ביוני 1992 קרב אווירי בין מטוסי קרב צבאיים. הרוג יווני מטוס יווני Mirage F1CG התרסק ליד האי אגיוס אפסטראטיוס בצפון ים האגאי, במהלך קרב אווירי בגובה נמוך עם שני מטוסי F-16 טורקיים. הטייס היווני ניקולאוס סיאלמאס נהרג בהתרסקות.[9]
8 בפברואר 1995 קרב אווירי בין מטוסי קרב צבאיים. פצוע טורקי מטוס טורקי F-16C התרסק לים לאחר שנחסם על ידי מטוס יווני Mirage F1CG. הטייס הטורקי מוסטפא ילדירים נטש בבטחה.[10]
27 בדצמבר 1995 קרב אווירי בין מטוסי קרב צבאיים. הרוג טורקי, 1 פצוע טורקי זוג מטוסי יווניים F-16C חסמו זוג מטוסי טורקיים F-4E. במהלך הקרב האווירי שהתפתח, אחד ממטוסי טורקיה ירד בגלישה תלולה וצלל לים, והרג את הטייס אלטוג קרבורון. הקצין השני אוגור קילאר הצליח לנטוש בבטחה.[9]
28–30 בינואר 1996 משבר אימיה 3 הרוגים יווניים (התרסקות מסוק) כיבוש צבאי קצר התרחש באי אימיה, בהתאם לתגובה צבאית משני הצדדים.
8 באוקטובר 1996 קרב אווירי בין מטוסי קרב צבאיים. הרוג טורקי זוג מטוסי יווניים Mirage 2000 חסמו זוג מטוסי טורקיים F-16 (מטוס יחיד C ושני-מושבי D) מעל האי היווני כיוס. ה-F-16s ליוו 4 מטוסי F-4E טורקיים במשימה מדומה של SEAD. לאחר קרב אווירי ארוך, אחד ממטוסי ה-F-16 הטורקיים הופל על ידי טיל Magic II ששוגר על ידי מטוס יווני Mirage 2000 בטייסת תאנוס גריבאס.[9] הרשויות היווניות טענו שהמטוס ירד עקב תקלה מכנית, בעוד שמשרד ההגנה הטורקי אמר, ב-2014, שהמטוס ירד על ידי הטייס היווני.[11][12][13] חלק מהתקשורת היוונית דיווחה שמדובר בתאונה והמטוס הטורקי ירד בטעות.[6][11] הטייס הטורקי נייל ארדואן נהרג בעוד שהטייס האחורי עוסמן צ'יצ'קלי נטש בבטחה. יוון הציעה רשמית לסייע לטורקיה במאמציה לאתר ולהציל את מטוס הקרב הטורקי.[12] ב-2016, התובעים הטורקיים דרשו שתי עונשי מאסר עולם מחמירים לטייס היווני שטען כי ירד את מטוס ה-F-16 הטורקי. האישום דרש שטייס ה-Mirage 2000 היווני תאנוס גריבאס יורשם בשתי עונשי מאסר עולם מחמירים באשמות "רצח מכוון" ו"מעשים לחלישת עצמאות המדינה." כמו כן דרשו 12 שנים נוספות על "הרס המטוס".[14] יוון דחתה את דרישות התובעים הטורקיים.[15]
23 במאי 2006 התנגשות בין מטוסי קרב צבאיים. הרוג יווני ו-1 פצוע טורקי מטוס יווני F-16 ומטוס טורקי F-16 התנגשו כ-35 מיל ימי דרומית לאי רודוס, ליד האי קרפאתוס במהלך טיסת מודיעין טורקית הכוללת שני F-16C ומטוס RF-4.[16][17] הטייס היווני קוסטס איליאקיס נהרג, בעוד הטייס הטורקי חליל איברהים אוזדמיר נטש והוצל על ידי אניית מטען.
16 בפברואר 2016 סירוב לנחיתת ראש ממשלת יוון במרחב האווירי. ללא נפגעים טורקיה מנעה ממטוסו של ראש ממשלת יוון, שהוביל את ראש הממשלה היווני ומשלחת יוון, לנחות באי רודוס לטובת תדלוק במהלך נסיעתם לאיראן, בטענה שהאי הוא אזור מפורז. טורקיה גם סירבה לקבל את תוכנית הטיסה שהגישו היוונים, והזכירה שהמטוס לא יורשה להיכנס למרחב האווירי הטורקי. היוונים יצרו תוכנית טיסה חדשה, והמטוס עבר מעל מצרים, קפריסין, ירדן וערב הסעודית כדי להגיע לאיראן, על פי התוכנית החדשה.[18]
סמוך לחצות, 12 בפברואר 2018 התנגשות ימית. ספינה יוונית נפגעה הספינה SG-703 Umut במשקל 1700 טון של משמר החופים הטורקי התנגשה בספינה OPV-090 Gavdos במשקל 460 טון של משמר החופים היווני.[19] לא דווח על פצועים, אך Gavdos ספג נזק ניכר בצד השמאלי של הירכתיים. האירוע התרחש במימי המזרח של אימיה/קרדאק המסוכסך.
12 באפריל 2018 קרב אווירי בין מטוסי קרב צבאיים. הרוג יווני מטוס קרב Mirage 2000-5 של חיל האוויר היווני התרסק לים האגאי, והרג את הטייס קפטן גיורגוס בלטדורוס, בן 33, במהלך חזרתו ממשימה לחסימת מטוסים טורקיים שהפרו את מרחב האווירי היווני. חיל האוויר היווני איבד קשר עם מטוס ה-Mirage בשעה 12:15, בעוד המטוס היה כ-10 מילים צפון-מזרחית לסקירוס.[20]
17 באפריל 2018 חסימת ראש ממשלת יוון. ללא נפגעים שני מטוסי קרב טורקיים הטרידו את המסוק שהוביל את ראש ממשלת יוון ומפקד כוחות המזוינים היווניים, במהלך טיסתם מהאי רו לרודוס. המטוסים הטורקיים פנו לטייס המסוק היווני וביקשו פרטי טיסה. חיל האוויר היווני (HAF) הגיב על ידי שליחת מטוסים משלו, מה שהביא לנסיגת המטוסים הטורקיים.[21]
25 במרץ 2019 חסימת ראש ממשלת יוון. ללא נפגעים ראש ממשלת יוון האשים את טורקיה בהטרדת מסוקו במהלך נסיעתו לאגתוניסי לרגל חגיגות יום העצמאות היווני. טורקיה דחתה את ההאשמות, וטענה שהמטוסים הקרביים ביצעו משימה שגרתית.[22]
18 באפריל 2019 חסימת גנרל יווני. ללא נפגעים סוכנות אנדולו כתבה כי לאחר שחלק מהתקשורת הזרה טענה שמטוסי קרב טורקיים הטרידו את המסוק שהוביל את הגנרל היווני במהלך נסיעתו לקסטלוריזו, הצבא הטורקי דחה את הטענות וטען שלא הייתה התקרבות שהציבה סכנה למסוק היווני, והוסיף שהמטוסים של חיל האוויר הטורקי היו במשימה שגרתית בים האגאי.[23]
מרץ 2020 התנגשות ימית. ללא נפגעים יוון הזמינה את שגריר טורקיה להגיש תלונה לאחר שמשמר החופים היווני דיווח כי אחד מספינותיו נרמס במכוון על ידי ספינת משמר חופים טורקית.[24]
3 במאי 2020 חסימת קבינט יווני וקרב אווירי שלאחר מכן. ללא נפגעים פקידים יווניים אמרו ששני מטוסי קרב טורקיים הטרידו את המסוק שהעביר את שר ההגנה היווני ומפקד המטה הכללי של ההגנה הלאומית היוונית, לאחר שהמסוק המריא מהאי אינוסס. בתגובה נשלחו 2 Mirage 2000 לחסום את ה-F-16s הטורקיים, מה שהוקלט בווידאו ושוחרר על ידי חיל האוויר היווני. משרד ההגנה היווני סיפק תמונות של האירוע המראות את המטוס הטורקי.[25][26]
14 באוגוסט 2020 התנגשות קלה בין ספינה יוונית לטורקית ספינה טורקית נפגעה ב-2020 במהלך סקר Oruc Reis בים המזרחי התיכון, הספינה היוונית Limenos התנגשה ב-Kemalreis וגרמה לנזק קל.[27][28] מספר עיתונים טורקיים פרסמו וידאו המראה שה-Kemalreis לא נפגע בחרטום והמשיך במשימתו בים המזרחי התיכון.[29][30]
23 באוגוסט 2022 חסימה לכאורה של מטוסים טורקיים. ללא נפגעים משרד החוץ הטורקי טען שמטוסי חיל האוויר היווני הציבו נעילות מכ"ם על מטוסי F-16 טורקיים שליוו מפציצים אמריקאיים B-52 כחלק ממשימת נאט"ו.[31] הטענות נדחו על ידי יוון, בעוד פקיד צבאי מערבי ציין שטורקיה טרם סיפקה כל ראיה התומכת בהן.[32][33]
6 בינואר 2023 חסימה ימית. ללא נפגעים משמר החופים היווני ירה יריות אזהרה לעבר משמר החופים הטורקי. משמר החופים הטורקי טען שמשמר החופים היווני הטריד כלי דיג טורקיים.[34]

התפתחויות אחרונות: טענות טורקיה ותגובות

תיאור של הקונספט האירדנטיסטי וההתפשטותי "מולדת כחולה" שנוצר על ידי ג'יהט יאיג'י

ב-2 בספטמבר 2019, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הופיע בתצלום עם מפה שתיארה כמעט מחצית מים התיכון האגאי ואזור עד לחוף המזרחי של כרתים כשייכים לטורקיה. המפה הוצגה במהלך טקס רשמי באוניברסיטת ההגנה הלאומית של טורקיה באיסטנבול[35] והראתה אזור שסומן כ"מולדת הכחולה של טורקיה" המשתרע עד לקו האמצע של הים האגאי,[36] כולל את האיים היווניים בחלק זה של הים ללא כל אינדיקציה למים הטריטוריאליים היווניים סביבם. המולדת הכחולה היא קונספט ודוקטרינה אירדנטיסטית והתפשטותית,[א] בהשוואה לקונספט הגרמני של מרחב מחיה;[45] היא נוצרה על ידי ראש המטה של הצי הטורקי, המפקד ג'יהט יאיג'י, ופותחה עם האדמירל ג'ם גורדניז ב-2006.[46][47][48][49] הצד היווני הביע את צערו, כאשר שר החוץ היווני ניקוס דנדיאס הצהיר כי הטקטיקות של טורקיה הן "קמפיינים תקשורתיים שלא יכולים לשנות את הלגיטימיות הבינלאומית, אלא רק לקבוע את דימויה של טורקיה כמפרה".[50]

הגשת תביעות באו"ם

ב-13 בנובמבר 2019, טורקיה הגישה לאומות המאוחדות סדרת תביעות לזונות כלכליות בלעדיות במזרח הים התיכון, הנמצאות בסתירה לתביעות היווניות לאותם אזורים – כולל אזור ימי המשתרע ממערב לאי האגאי הדרום-מזרחי רודוס ודרומית לכרתים. התביעות הטורקיות נכללו במכתב רשמי של הנציג הקבוע של טורקיה באו"ם פרידון סינירליאו, המשקף את התפיסה של אנקרה של "מולדת כחולה" (מאווי ואטן). יוון גינתה תביעות אלו כחסרות בסיס משפטי, שגויות ושרירותיות, וכהפרה בוטה של הריבונות היוונית.[51]

השקפת טורקיה

טורקיה מחזיקה בדעה, בניגוד לרוב המדינות האחרות,[52][53][54][55][56][57] כי לאיים אין זכות לאזור כלכלי בלעדי (EEZ) מלא[58][59] וצריכים להיות זכאים רק ל-12 מיל ימי של EEZ מופחת או ללא EEZ כלל, במקום 200 המילים הרגילים שטורקיה וכל מדינה אחרת זכאיות להם. בהקשר זה, טורקיה, לראשונה ב-1 בדצמבר 2019, טענה כי לאי היווני קסטלוריזו אין זכות ל-EEZ כלל, משום שלפי השקפת טורקיה המבוססת על הוגנות,[60][61] זהו אי קטן מול החוף הטורקי (שלפי טורקיה, בעל קו החוף הארוך ביותר), ואינו אמור ליצור שטח ימי של פי ארבעת אלפים מגודל שטחו.[62] יתר על כן, לפי משרד החוץ הטורקי, EEZ חייב להיות חופף למדף היבשתי, בהתבסס על אורכי החופים הסמוכים[57] ותיאר כל דעה מנוגדת התומכת בזכות האיים ל-EEZ שלהם כ"תביעות יווניות וקפריסאיות-יווניות מקסימליסטיות ובלתי מתפשרות".[61][60][63] ב-20 בינואר 2020, נשיא טורקיה ארדואן אף ערער על זכויותיה של כרתים, האי הגדול ביותר של יוון והחמישי בגודלו בים התיכון, והצהיר כי "הם מדברים על מדף יבשתי סביב כרתים. אין מדף יבשתי סביב האיים, אין דבר כזה, שם יש רק מים ריבוניים."[64]

עם זאת, השקפת טורקיה היא פרשנות 'ייחודית'[65][57] שאינה משותפת לשום מדינה אחרת ואינה עולה בקנה אחד עם אמנת האומות המאוחדות על דיני הים (UNCLOS), שנחתמה נכון למאי 2022 על ידי 168 צדדים (כולל יוון), אך לא טורקיה.[66] טורקיה לא אשררה את UNCLOS, וטוענת כי היא אינה כפופה להוראותיה המעניקות לאיים אזורי ים. UNCLOS, ובמיוחד סעיף 121, קובע בבירור כי לאיים יכולים להיות אזורים כלכליים בלעדיים ומדף יבשתי ממש כמו כל שטח יבשתי אחר.[67] שגרירי ארצות הברית ורוסיה באתונה, ג'פרי פיאט ואנדריי מסלוב בהתאמה, תוך התייחסות להשקפת טורקיה, הצהירו כי לכל האיים יש אותן זכויות ל-EEZ ולמדף יבשתי כמו ליבשות.[68][69][70] העוזר מזכיר המדינה לענייני אירופה ואירו-אסיה א. ווס מיטשל ביקר את השקפת טורקיה על ה-EEZ של קפריסין, וציין כי היא "מיעוט של אחד מול שאר העולם."[71]

הסכם ימי טורקיה–ממשלת ההסכמה הלאומית

ב-28 בנובמבר 2019, הנשיא ארדואן חתם על מזכר הבנות (MoU) באיסטנבול עם ראש ממשלת טריפולי של ממשלת ההסכמה הלאומית של לוב (GNA), פאיז אל-סראג', כדי לתחום אזורי ים במזרח הים התיכון באזור בין טורקיה ולוב, שנראה כ"מוחק את [האי היווני] כרתים מהמפה לחלוטין" במילותיו של קית' ג'ונסון מ־Foreign Policy.[72]

הסכם זה היה שנוי במחלוקת[73][74][75] וספג גינוי מצד יוון והקהילה הבינלאומית, כולל הממשלה היריבה מטוברוק בראשות בית הנבחרים של לוב וח'ליפה חפתר, האיחוד האירופי, ארצות הברית, רוסיה, מצרים, קפריסין, מלטה, צרפת, גרמניה, איטליה, שוודיה, סרביה, ישראל, סוריה, בחריין, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות והליגה הערבית, כהפרה של דיני הים הבינלאומיים וסעיף 8 של הסכם סח'יראת האוסר על ראש ממשלת לוב לחתום לבדו על הסכמים בינלאומיים ללא הסכמת כל חברי הקבינט.[ב] כתוצאה מכך, בית הנבחרים של לוב החל במאמץ להשעות את ממשלת ההסכמה הלאומית מהליגה הערבית, אך לא הצליח.[103] ארצות הברית הצהירה כי ההסכם הוא "פרובוקטיבי" ומאיים על היציבות באזור.[104][105] שר החוץ ישראל כ"ץ הכריז על התנגדות ישראל להסכם גבולות הימי בין אנקרה לטריפולי, ואישר כי ההסכם הוא "בלתי חוקי" לפי העמדה הרשמית הישראלית, תוך שהוא מציין כי ישראל אינה רוצה בסכסוך עם טורקיה.[106]

ב-18 באוקטובר 2020, שירות המחקר של הבונדסטאג בחן את ההסכם הימי טורקיה–ממשלת ההסכמה הלאומית ומצא כי הוא בלתי חוקי לפי המשפט הבינלאומי, ומזיק לצדדים שלישיים.[107]

התפתחויות לאחר ההסכם

בתגובה להתפתחויות אלו, שגריר ממשלת ההסכמה הלאומית ביוון, מוחמד יוניס מנפי, זומן למשרד החוץ היווני באתונה, שם ניתן לו אולטימטום של שבעה ימים, עד 5 בדצמבר, לחשוף את ההסכם שחתמה ארצו עם טורקיה על גבולות ימיים, או שייחשב כ"פרסונה נון גרטה" ויוכרז כמי שייאלץ לעזוב את יוון.[108] רשויות האיחוד האירופי גם דרשו לחשוף את פרטי ההסכם. כמו כן, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס נפגש עם נשיא טורקיה בצדו של פסגת לונדון 2019 כדי לדון בנושא.[109] שר החוץ היווני דנדיאס חשף בספטמבר 2019 כי מקבילו מממשלת ההסכמה הלאומית, שר החוץ מוחמד טאהר סיאלה, הבטיח לצד היווני כי לוב לעולם לא תחתום על הסכמים בלתי חוקיים עם טורקיה שיפרו את זכויותיה הריבוניות של יוון.[110][111] ב-6 בדצמבר, שגריר ממשלת ההסכמה הלאומית באתונה גורש מיוון,[112] מה שעורר תגובות חריפות הן בממשלת ההסכמה הלאומית והן בטורקיה.[113][75] יתר על כן, נשיא הפרלמנט מטוברוק, עגילה סאלח עיסא גוויידר, שגינה והתנגד להסכם טורקיה–ממשלת ההסכמה הלאומית, הוזמן לאתונה על ידי נשיא הפרלמנט היווני קונסטנטינוס טאסולאס לשיחות.[114]

אנקרה ביקשה את ההסכם על גבולות ימיים מממשלת ההסכמה הלאומית במלחמת האזרחים השנייה בלוב, בתמורה לתמיכתה ארוכת השנים של טורקיה נגד בית הנבחרים מטוברוק.[115]

מאמינים, על פי מקורות מרובים, כי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מנצל את חולשתה של ממשלת ההסכמה הלאומית בראשות פאיז אל-סראג' כדי לכפות עליה לחתום על הסכמים "בלתי חוקיים" המהווים הפרה חמורה של חוקים בינלאומיים המתעלמים מהזכויות החוקיות של מדינות אחרות במזרח הים התיכון; וכי באמצעות ניצולים אלה, טורקיה מנסה לבסס את כוחה האזורי ואת שליטתה בים התיכון, על חשבון זכויותיהן של מדינות הים התיכון האחרות ותוך החלשת המאמצים להשגת שלום לפתרון מלחמת האזרחים בלוב ובלימת זרם המהגרים לאירופה.[116][117][118][112][119][120][121][122]

ב-4 בדצמבר 2019, שר האנרגיה ומשאבי הטבע הטורקי, פאתיח דונמז, הכריז על כוונות טורקיה להתחיל להעניק רישיונות לקידוחים לגז טבעי במים יווניים שטורקיה טענה להם דרך ההסכם טורקיה–ממשלת ההסכמה הלאומית, לאחר שיאושר על ידי הפרלמנטים של שתי המדינות.[123] באותו יום, נשיא טורקיה ארדואן הצהיר כי הוא "מוכן" להתחיל במשא ומתן עם אתונה על תיחום הגבולות הימיים בין טורקיה ליוון, בתנאי שהמשא ומתן מבוסס על התפיסה המיוחדת של טורקיה שמונעת מהאיים היווניים את זכויותיהם הריבוניות, ומפרה את אמנת UNCLOS.[124] הכוונות לקידוחים במים יווניים אושרו על ידי הנשיא ארדואן בשידור ציבורי של מפת מאווי ואטן וההסכם טורקיה–ממשלת ההסכמה הלאומית.[125] ב-5 בדצמבר 2019, הפרלמנט הטורקי אישר את ההסכם השנוי במחלוקת על גבולות ימיים טורקיה–ממשלת ההסכמה הלאומית, כאשר זכה לתמיכה חזקה מארבע מתוך חמש המפלגות הפוליטיות הגדולות של טורקיה - למעט מפלגת הדמוקרטיה של העמים הפרו-כורדית (HDP).[126][127] עם זאת, הפרלמנט הלובי חסם את האישור ודחה את ההסכם פה אחד, כאשר נשיא הפרלמנט, עגילה סאלח עיסא, שלח מכתב לאומות המאוחדות והכריז עליו כבטל ומבוטל.[128][129][130][131] למרות הכישלון באישור על ידי הפרלמנט הלובי, ממשלת ההסכמה הלאומית הפקידה את ההסכם הימי באו"ם ב-27 בדצמבר,[132] כאשר טורקיה עשתה זאת ב-2 במרץ של השנה הבאה.[133] ב-14 ביולי 2020, נחשף כי חמש מדינות שלחו מכתב משותף למזכירות האו"ם וקראו שלא לרשום ולא לקבל את ההסכם, תוך ציון כי, לפי נוהלי האו"ם, אישורו על ידי הפרלמנט הלובי הוא תנאי מוקדם. ב-1 באוקטובר, מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, רשם את ההסכם טורקיה–ממשלת ההסכמה הלאומית על תיחום אזורי שיפוט ימיים בים התיכון. ההסכם "נרשם במזכירות, בהתאם לסעיף 102 של מגילת האומות המאוחדות," כך נאמר בתעודת הרישום.[134][135] ב-27 בינואר 2021, בית משפט לערעורים באל-בידה פסק לטובת תביעה שהגיש בית הנבחרים, והכריז על המזכר כבלתי תקף.[136][137][138]

לפי מספר מקורות, קיים חשש מחוסר יציבות במזרח הים התיכון ובנאט"ו עקב פעולותיה התקיפות של טורקיה, ומהתקרבות של סכסוך מזוין בין טורקיה ליוון.[139][140][141][142][143][144][145][146][147] ב-9 בדצמבר, כלי השיט של הצי הלובי הנמצאים בשליטת הצבא הלאומי הלובי הכריזו כי קיבלו מנדט לשקוע כל כלי מחקר או אוניות קידוח טורקיות שינסו לבצע מחקרים דרומית לכרתים, כחלק מהסכם טורקיה-ממשלת ההסכמה הלאומית הלובית.[148] צרפת גם אותתה על כוונתה לשלוח פריגטות ואוניות צרפתיות דרומית לכרתים, בתיאום עם אתונה, בעוד איטליה שלחה את הפריגטה "מרטיננגו" לפקח, לסייר ולהגן על הים סביב קפריסין, שהייתה נתונה לטענות מצד טורקיה.[149][150]

ב-30 במאי 2020, חברת הנפט הטורקית (TPAO) הגישה בקשה למשרד האנרגיה הטורקי לקבלת היתרי חיפוש על המדף היבשתי היווני, במרחק של 6 מיל בלבד מכרתים, קרפאתוס ורודוס.[151][152] בקשותיה של TPAO פורסמו בעיתון הרשמי של טורקיה, עם מפה המראה את 24 החלקות שאנקרה תחמה מחופי טורקיה עד לנקודה שבה הגבולות הימיים שהיא טוענת להם נפגשים עם אלה של לוב, בהתבסס על הסכם הימי בין טורקיה לממשלת ההסכמה הלאומית הלובית. הדבר עורר תגובות חריפות הן ביוון והן מחוצה לה, כאשר שגריר טורקיה באתונה, בוראק אוזוגרגין, זומן למשרד החוץ היווני, ונציג האיחוד האירופי לענייני חוץ, ג'וזפ בורל, הזהיר את אנקרה כי יחסי האיחוד האירופי-טורקיה הטובים "יתלו באופן קריטי בכבוד לריבונות של קפריסין ויוון על המים שבמחלוקת".[153][154][155] יתר על כן, ארצות הברית מתחה ביקורת על טורקיה, כאשר עוזר מזכיר המדינה לענייני משאבי אנרגיה, פרנסיס ר. פאנון, הצהיר במהלך ועידה רב-צדדית שאורגנה על ידי לשכת המסחר האמריקאית-הלנית והמועצה האטלנטית בהשתתפות ארצות הברית, יוון, ישראל וקפריסין, כי "פעולות פרובוקטיביות" כאלה חייבות להסתיים וכי הסכם טורקיה-ממשלת ההסכמה הלאומית הלובית "אינו יכול מבחינה משפטית להשפיע על זכויות או חובות של מדינות שלישיות" כמו יוון.[156][157][158]

צינור הגז EastMed

ערך מורחב – צינור הגז איסטמד
מפת הצינור המיועד

ב-2 בינואר 2020, מנהיגי יוון, קפריסין וישראל חתמו על הסכם לבניית צינור הגז איסטמד. הצינור המתוכנן יעביר גז טבעי מאגן הלבנט ליוון ומשם לאיטליה ולשאר אירופה.[159][160][161] מומחית האנרגיה ברנדה שפר מפרשת את צינור EastMed (שצפוי לספק כ-10% מצרכי הגז של אירופה ולהפחית את התלות ברוסיה) כניסיון משותף להדיר את טורקיה ממועדון הגז "קלאב מד", וההחלטה לחתום על הסכם הצינור נלקחה בתגובה להסכם טורקיה-ממשלת ההסכמה הלאומית הלובית.[162]

ב-19 במאי 2023, קלאודיו דסקלצי, מנכ"ל חברת האנרגיה האיטלקית אני, אמר כי כל הסכם לבניית צינור EastMed חייב לכלול את טורקיה; הוא הוסיף כי "ישנם סכסוכים בין טורקיה לקפריסין שקשה לפתור אותם, יתר על כן, טורקיה חתמה על הסכם עם לוב להגדיר פלטפורמה רחבה מאוד שמכסה כמעט את כל ה-EastMed, ולכן לא רק טורקיה אלא גם לוב תהיה לה דעה בנושא." בתגובה לדברים אלה, ג'ורג' פפנסטסיו, שר האנרגיה, המסחר והתעשייה של קפריסין, הצהיר כי לא כולם מסכימים עם הדעות שהביע דסקלצי, וכי הוא מכבד את דעתו.[163] הערות אלה באות בעקבות דיווחים כי אני, קפריסין וישראל עובדות על הסכם לבניית צינור גז טבעי במזרח הים התיכון, שיחבר את שדות הגז הימיים של קפריסין וישראל למפעל עיבוד בקפריסין, שם הגז יונזל לייצוא באוניות לאיטליה ולשאר אירופה.[164][165]

הסכם האזור הכלכלי הבלעדי בין יוון לאיטליה

ב-9 ביוני 2020, ובתגובה לפעולותיה של טורקיה באזור, יוון ואיטליה חתמו דרך שרי החוץ שלהן, ניקוס דנדיאס ולואיג'י די מאיו, על הסכם "היסטורי" לתיחום האזור הכלכלי הבלעדי בין שתי המדינות. ההסכם מאשר את הזכויות המלאות של איים למדף היבשתי ולאזור הכלכלי הבלעדי שלהם, בהתאם לאמנת האו"ם בדבר דיני הים. הוא משתמש בקו החציון ששימש להסכם תיחום המדף היבשתי בין איטליה ליוון משנת 1977 כבסיס לגבול האזור הכלכלי הבלעדי.[166][167] בהתאמות קלות שהוסכמו על ידי שני הצדדים, חלק מהאזור הכלכלי הבלעדי של האיים היווניים הקטנים סטרופדס, אוטונוי ומתראקי הוחלף בשטח שווה במקום אחר (כלומר, חלק מהאזור הכלכלי הבלעדי של קלבריה של איטליה).[168][169][170] לדברי דנדיאס, הסכם זה יוצר תקדים משפטי חיובי ביותר עבור יוון במחלוקתה עם טורקיה.[170] ארצות הברית, בית הנבחרים הלובי, והצבא הלאומי הלובי בראשות חליפה חפתר, בירכו על הסכם האזור הכלכלי הבלעדי בין יוון ואיטליה, כאשר ארצות הברית כינתה אותו "למופת" ו"דוגמה לאיך צריך לעשות דברים אלה [באזור]", תוך שהיא חוזרת על התנגדותה להסכם האזור הכלכלי הבלעדי בין טורקיה לממשלת ההסכמה הלאומית הלובית.[171] לאחר ההסכם, בית הנבחרים הלובי שלח הזמנה רשמית להפרלמנט ההלני להגיע להסכם דומה על האזור הכלכלי הבלעדי גם בין לוב ליוון,[172] כאשר השיחות החלו ב-1 ביולי.[173] בהקשר זה, נוצרה ועדה של מומחים על ידי נשיא הפרלמנט הלובי, עגילה סאלח.[174] הצבא הלאומי הלובי פרסם מפה עם גבולות האזור הכלכלי הבלעדי המוצעים בין לוב ליוון, שבה לוב מכירה באופן מלא בזכויות האיים היווניים למדף היבשתי ולאזור הכלכלי הבלעדי שלהם.[175] יתר על כן, ב-18 ביוני, משלחת בכירה מיוון ביקרה במצרים כדי לנהל משא ומתן ולחתום על הסכם לתיחום האזור הכלכלי הבלעדי בין מצרים ליוון.[176]

בחודש יולי 2020, צרפת ואוסטריה קראו להטלת סנקציות על טורקיה, כגון סיום שיחות ההצטרפות של טורקיה לאיחוד האירופי. בהקשר זה, מועצת החוץ של האיחוד האירופי התכנסה והסכימה על הכנת מסגרת של סנקציות לשימוש במקרה שטורקיה תנסה להפר את זכויות הריבונות של יוון. שר החוץ היווני דנדיאס הביע את נכונות ארצו להפעיל את סעיף ההגנה ההדדית (סעיף 42) של אמנת ליסבון של האיחוד האירופי לסיוע צבאי.[177][178][179]

ב-21 ביולי, טורקיה הכריזה על תוכניות לסקר סיסמי דרומית ומזרחית לאי היווני קסטלוריזו עם כלי השיט המחקרי "אורוץ' רייס", ולשם כך היא פרסמה הודעת נאבטקס המכסה חלקים מהמים היווניים, המצריים והקפריסאיים,[180] מה שעורר תגובות חריפות הן ביוון[181] והן מחוצה לה. השגרירות היוונית באנקרה שלחה תלונה למשרד החוץ הטורקי, מצרים רואה בצעד זה כפגיעה במימיה,[182] ושר החוץ של גרמניה, הייקו מאס, הזהיר את טורקיה בהשלכות.[183][184][185][186] טורקיה שלחה את כוחותיה הימיים לאזור סביב קסטלוריזו, ומטוסי קרב טורקיים ביצעו טיסות נמוכות וקרבות אוויריים עם מקביליהם היווניים מעל האי, מה שגרם לתיירים לפנות אותו,[187] וכוחות הצבא היווניים הוכנסו לכוננות גבוהה.[188] שגריר טורקיה בברלין, עלי כמאל איידן, זומן למשרד החוץ הגרמני[189] וקנצלר גרמניה אנגלה מרקל קיימה שיחות טלפוניות עם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ועם נשיא טורקיה טאיפ ארדואן במטרה להפחית את המתיחות.[190][191] לפי העיתון הגרמני בילד, התערבותה של מרקל ברגע האחרון היא שמנעה משבר בין יוון לטורקיה.[192] זה אושר מאוחר יותר על ידי שרת ההגנה הגרמנית, אנגרט קרמפ-קרנבאואר.[193] יחד עם גרמניה, גם צרפת, ספרד וארצות הברית תמכו ביוון, כאשר נשיא צרפת עמנואל מקרון קרא לסנקציות נגד טורקיה על הפרת הריבונות של יוון, השליח האמריקאי לאתונה הכיר בזכויות ה"בדיוק זהות" של קסטלוריזו לאזור הכלכלי הבלעדי ולמדף היבשתי כמו ליבשות, ומחלקת המדינה דחקה בטורקיה לעצור את תוכניותיה לסקרים באזור סביב האי.[194][195][196][197][198] כמה ימים לאחר מכן, טורקיה הכריזה על השעיית חיפושי הנפט והגז שלה סביב קסטלוריזו.[199]

מעמד האיים

איים לפי תאריך ההצטרפות ליוון
איים לפי מעמד הדה-מיליטריזציה

היו מספר מחלוקות הקשורות לשטחי האיים היווניים עצמם. מחלוקות אלה נגעו למעמד הלא-מזוין של חלק מהאיים המרכזיים באזור; לחששות טורקיים מפני ניסיונות לכאורה של יוון להרחיב באופן מלאכותי התיישבויות לאייונים לא מיושבים בעבר; ולקיומן של "אזורי אפור" לכאורה, מספר לא ידוע של איים קטנים בעלי ריבונות לא מוגדרת.[דרוש מקור]

מעמד לא-מזוין

שאלת המעמד הלא-מזוין של כמה מהאיים היווניים הגדולים מסובכת על ידי מספר עובדות. כמה מהאיים היווניים במזרח הים האגאי וכן באזור המיצרים הטורקיים הוצבו תחת משטרים שונים של דה-מיליטריזציה באמנות בינלאומיות שונות. המשטרים התפתחו עם הזמן, וכתוצאה מכך נוצרו קשיים בפרשנות האמנות.[דרוש מקור] עם זאת, המעמד הצבאי של האיים המדוברים לא היווה בעיה רצינית ביחסים הדו-צדדיים עד משבר קפריסין של 1974, ולאחריו גם יוון וגם טורקיה פירשו מחדש את הוראות האמנות. יוון, בטענה לזכות בלתי ניתנת לערעור להגן על עצמה מפני תוקפנות טורקית, חיזקה את כוחותיה הצבאיים והמשמר הלאומי באזור. יתר על כן, יוון טוענת כי יש לה זכות לצייד את אייה בנשק באותו הקשר כמו שאר אירופה, שבה הפסקת דה-מיליטריזציה של איים ושטחים הסתיימה עם הקמת ארגון האמנה הצפון-אטלנטית וברית ורשה; כלומר, הפסקת דה-מיליטריזציה של האיים פנטלריה, למפדוזה, למפיונה ולינוסה של איטליה, ומערב גרמניה מצד נאט"ו, והפסקת דה-מיליטריזציה של בולגריה, רומניה, מזרח גרמניה והונגריה מצד ברית ורשה, והפסקת דה-מיליטריזציה של פינלנד.[200] לעומת זאת, טורקיה מגנה זאת כמעשה תוקפני של יוון וכהפרה של אמנות בינלאומיות.[4] מבחינה משפטית, ניתן להבחין בשלוש קבוצות של איים: (א) האיים ממש מול המיצרים הטורקיים דרדנלים, כלומר למנוס וסמוטראקי; (ב) איי דודקאנס בדרום-מזרח הים האגאי; ו-(ג) שאר איי צפון-מזרח הים האגאי (לסבוס, כיוס, סאמוס, ואיקריה).

למנוס וסמוטראקי

איים אלה הוצבו תחת משטר דה-מיליטריזציה על ידי אמנת לוזאן ב-1923, כדי לאזן את דה-מיליטריזציה בו-זמנית של אזור המיצרים הטורקיים (דרדנלים ובוספורוס), אימברוס וטנדוס. הדה-מיליטריזציה בצד הטורקי בוטלה מאוחר יותר דרך אמנת מונטרה בנוגע למשטר המיצרים הטורקיים ב-1936. יוון טוענת כי, על ידי החלפת הסעיפים הרלוונטיים של האמנה הקודמת, האמנה ביטלה גם את התחייבויות יוון ביחס לאיים אלה. לעומת זאת, טורקיה טוענת כי אמנת מונטרה לא הזכירה את האיים ולא שינתה את מעמדם.[4] לעומת זאת, יוון מצטטת הצהרות רשמיות טורקיות, של שר החוץ הטורקי רוסטו ארס ב-1936,[201] שהבטיחו לצד היווני כי טורקיה תראה בהתחייבויות היווניות כבטלות.[5]

דודקאנס

איים אלה הוצבו תחת משטר דה-מיליטריזציה לאחר מלחמת העולם השנייה על ידי אמנת השלום עם איטליה (1947), כאשר איטליה ויתרה עליהם ליוון. לאיטליה לא הייתה קודם לכן כל התחייבות כלפי טורקיה בהקשר זה. טורקיה, בתורה, לא הייתה צד לאמנת 1947, לאחר שהייתה נייטרלית במהלך מלחמת העולם השנייה. לכן, יוון טוענת כי ההתחייבויות שהיא לקחה על עצמה כלפי איטליה והצדדים האחרים ב-1947 הן res inter alios acta עבור טורקיה במובן של סעיף 34 של אמנת וינה בדבר דיני אמנות, הקובע כי אמנה אינה יוצרת התחייבויות או זכויות למדינה שלישית, ולכן טורקיה אינה יכולה לבסס טענות עליהן. טורקיה טוענת כי הסכם הדה-מיליטריזציה מהווה אמנת מעמד (משטר אובייקטיבי), שבו, לפי כללי משפט האמנות הכללי, לא חל הדרה כזו.

לסבוס, כיוס, סאמוס ואיקריה

האיים הנותרים (לסבוס, כיוס, סאמוס, ואיקריה) הוצבו תחת משטר דה-מיליטריזציה חלקי על ידי אמנת לוזאן ב-1923. היא אסרה על הקמת בסיסים ימיים ומבצרים, אך התירה ליוון לשמור על כוח צבאי מוגבל שגויס מהאוכלוסייה המקומית, וכן על כוחות משטרה. ביחס לאיים אלה, יוון לא טענה כי התחייבויות האמנה בוטלו באופן רשמי. עם זאת, היא טענה כי היא זכאית להתעלם מהן, תוך הפנייה לסעיף 51 של מגילת האומות המאוחדות. היא טוענת כי לאחר הכיבוש הטורקי של צפון קפריסין והאיום הטורקי במלחמה בנושא 12 המילים, החימוש מחדש הוא מעשה של הגנה עצמית לגיטימית.[5]

"אזורי אפוריים"

אימיה

מיקום אימיה

הפעם הראשונה שבה מחלוקת בין שתי המדינות בים האגאי נגעה לשאלות של ריבונות ממשית על שטחים הייתה בתחילת 1996 באיים הקטנים והצחיחים של אימיה (המכונים קרדאק בטורקיה), הממוקמים בין שרשרת האיים דודקאנס וחוף היבשה הטורקי.[202] הסכסוך, שהופעל על ידי עלייתו על שרטון של ספינת סוחר טורקית על האיונים, נגרם בתחילה על ידי אי-התאמות עובדתיות בין מפות האזור, שחלקן הקצו את האיונים ליוון ואחרות לטורקיה. התקשורת של שתי המדינות לקחה את הנושא ונתנה לו גוון לאומני, לפני ששתי הממשלות הספיקו להגיע להבנה טכנית מלאה של המצב המשפטי והגאוגרפי האמיתי. שתי הממשלות אימצו לבסוף עמדה בלתי מתפשרת, וטענו בפומבי לריבונות שלהן על האיונים. התוצאה הייתה הסלמה צבאית, שנראתה בעולם כבלתי פרופורציונלית לגודלם ולחשיבותם של הסלעים המדוברים. שתי המדינות היו על סף מלחמה במשך כמה ימים, עד שהמשבר נוטרל בעזרת תיווך זר.[203]

במהלך המשבר ובחודשים שלאחריו, שתי הממשלות פיתחו טיעונים משפטיים לתמיכה בטענותיהן לריבונות. הטיעונים שהוחלפו נגעו לפרשנות של אמנת לוזאן משנת 1923, המהווה את הבסיס העיקרי למעמד המשפטי של שטחים ברוב האזור, וכן להתנהלות דיפלומטית מאוחרת יותר בין טורקיה, יוון ואיטליה.

"אזורי אפוריים" אחרים

בעקבות משבר אימיה, הרחיבה ממשלת טורקיה את טיעוניה כך שיכללו לא רק את אימיה אלא גם מספר רב של איים ותצורות קטנות אחרות ברחבי הים האגאי. מאז, גורמים טורקיים דיברו על "אזורי אפור" בעלי ריבונות לא מוגדרת. לפי הטיעון הטורקי, איונים אלה, אף על פי שלא נשמרו במפורש תחת ריבונות טורקית ב-1923, גם לא הועברו במפורש למדינה אחרת, ולכן ריבונותם נותרה לא מוכרעת באופן אובייקטיבי.

ממשלת טורקיה נמנעה מלציין במדויק אילו איונים היא מבקשת לכלול בקטגוריה זו. בהזדמנויות שונות, מקורות ממשלתיים טורקיים ציינו כי איים כמו פסרימוס, אגתוניסי, פורני וגבדוס[204] (הממוקם דרומית לכרתים) עשויים להיכלל. רובם, בניגוד לאימיה, היו בשליטה יוונית ממשית ללא עוררין, שמעולם לא נתקלה באתגר מצד טורקיה, וכל האיים למעט שני האחרונים ברשימה למטה כוללים תושבים ותשתיות יווניות. יתר על כן, האיים מכוסים על ידי אמנות קודמות כמו אמנת לוזאן, המגדירה את הריבונות הטורקית כמוגבלת לטווח של 3 מילים מחוף היבשה האנטולי ברוב המקרים.[204] בפרסום משנת 2004 של מחברים טורקיים הקרובים להנהגה הצבאית הטורקית[205] האיים הבאים (בין היתר, אף קטנים יותר) הוצגו כ"אזורי אפור" פוטנציאליים:

  • אוינוסס (בין כיוס לחוף הטורקי),
  • אנטיפסארה (מערבית לאיי פסארה וכיוס),
  • פורני,
  • ארקוי,
  • אגתוניסי (גאידארוס),
  • פרמקוניסי,
  • קלולימנוס (ליד אימיה),
  • פסרימוס,
  • גיאלי (בין קוס לניסירוס),
  • סירנה (דרום-מזרחית לאסטיפלאיה),
  • קנדליאוסה (דרום קוס),
  • קלוגרוי (סלעים קטנים 41 ק"מ צפונית-מזרחית לאנדרוס).

טיסות צבאיות מעל שטח יווני

בעוד טורקיה לא ניסתה לערער על הריבונות היוונית בשטח, טענותיה לגבי איים ב"אזורי אפור" מוסיפות למספר התקריות הצבאיות הקטנות, שכבר רבות בשל נושאי מרחב האוויר של 10 המילים וקווי האחריות התעופתית (FIR). רשויות יווניות מדווחות באופן שגרתי כי חיל האוויר הטורקי מתעלם ממרחב האוויר הלאומי שלהן. לפי דיווחי העיתונות היוונית, מספר הפרות מרחב האוויר עלה בחדות ב-2006, וכך גם מספר הטיסות הצבאיות הטורקיות הבלתי מורשות ישירות מעל האיים היווניים עצמם.[206] דיווחים מחודשים על טיסות צבאיות טורקיות שיטתיות ישירות מעל איים יווניים כמו פרמקוניסי ואגתוניסי נרשמו בסוף 2008 ותחילת 2009.[207]

במהלך שנות ה-2010 המאוחרות, המתיחות עלתה שוב כאשר מטוסי קרב טורקיים הגבירו את מספר הטיסות המזוינות הישירות מעל איים יווניים מיושבים. בעוד שרוב הטיסות ממשיכות להתרחש מעל איים קטנים שטורקיה רואה כ"אזורי אפור", כמו אגתוניסי או אוינוסס, תקריות מסוימות דווחו שוב ושוב גם מעל איים גדולים ובלתי מעורערים כמו רודוס, לסבוס, כיוס או לרוס.[208][209][210][211] טיסה מעל שטחה של מדינה נחשבת להפרה חמורה של ריבונותה[212] ואחת הפעולות הפרובוקטיביות ביותר של טורקיה, המאתגרת ישירות את הריבונות הטריטוריאלית היוונית.[213]

בשנת 2020, מטוסי קרב טורקיים החלו גם בטיסות מעל יוון היבשתית, באזור אוורוס.[214][215]

ועידת שרי חוץ אזורית שהתקיימה ב-11 במאי 2020 בהשתתפות קפריסין, מצרים, צרפת, יוון ואיחוד האמירויות הערביות, הסתיימה בהצהרה משותפת המגנה את טורקיה על נוהגה לבצע טיסות מזוינות מעל איים יווניים מיושבים.[216][217]

בשנת 2022, מטוסי קרב טורקיים התקרבו לעיר היוונית הגדולה אלכסנדרופוליס באוורוס, במרחק של 2.5 מילים. לפי הדיווחים, המטוסים טסו בסמוך לבסיס האמריקאי הממוקם בנמל העיר.[218] צעד זה נחשב לחסר תקדים, ועורר מחאות מצד הרשויות היווניות והאיחוד האירופי, וכן אי-הסכמה של ארצות הברית, כאשר ראש הנציגות הקבועה של טורקיה לאיחוד האירופי, מהמט בוזאי, זומן לבריסל על ידי המזכיר הכללי של שירות הפעולה החיצונית של האיחוד האירופי, סטפנו סנינו.[219][220][221]

תקריות טורקיות עם פרונטקס

בספטמבר 2009, מכ"ם צבאי טורקי הוציא אזהרה למסוק לטבי שסייר במזרח הים האגאי—חלק מתוכנית פרונטקס של האיחוד האירופי למאבק בהגירה בלתי חוקית—לעזוב את האזור. המטה הכללי הטורקי דיווח כי מטוס פרונטקס הלטבי הפר את המרחב האווירי הטורקי מערבית לדידים.[222] לפי הודעה של חיל האוויר ההלני, התקרית התרחשה כאשר מסוק פרונטקס—שזוהה כאגוסטה A109 מתוצרת איטליה—סייר במרחב האווירי היווני ליד האי הקטן פרמקוניסי, הנמצא במסלול מועדף המשמש על ידי מבריחי אנשים המעבירים בעיקר מהגרים בלתי חוקיים ליוון ולאיחוד האירופי מחוף היבשה הטורקי שממול.[223] גורמי פרונטקס הצהירו כי הם פשוט התעלמו מהאזהרות הטורקיות מאחר שלא הכירו בכך שהם נמצאים במרחב האווירי הטורקי והמשיכו במשימותיהם.

תקרית נוספת התרחשה באוקטובר 2009 במרחב האווירי מעל הים האגאי המזרחי, מול האי לסבוס.[224] ב-20 בנובמבר 2009, המטה הכללי הטורקי פרסם הודעה לעיתונות הטוענת כי מטוס של משמר הגבול האסטוני מסוג Let L-410 UVP שהמריא מקוס במשימת פרונטקס הפר את המרחב האווירי הטורקי מערבית לסוקה.[222]

אסטרטגיות לפתרון סכסוכים

העשורים מאז שנות ה-70 ראו עלייה וירידה חוזרות ונשנות במתיחויות הפוליטיות והצבאיות בים האגאי. כך, המשבר של 1987 הוביל לסדרת משא ומתן והסכמים בדאבוס ובריסל ב-1988. שוב, לאחר משבר אימיה של 1996, הושג הסכם על יחסי שכנות שלווים בפגישה במדריד ב-1997. התקופה מאז 1999 לערך התאפיינה בשיפור מתמיד ביחסים הדו-צדדיים.

במשך שנים, הסכסוך באגאי לא היה רק עניין של טענות סותרות מהותיות. במקום זאת, אסטרטגיות מוצעות לפתרון ההבדלים המהותיים היוו בעצמן עניין של מחלוקת סוערת. בעוד טורקיה העדיפה באופן מסורתי לראות את כלל הנושאים כנושא פוליטי, הדורש משא ומתן פוליטי דו-צדדי,[1] יוון רואה אותם כנושאים נפרדים וטהורים משפטיים,[225] הדורשים רק יישום של עקרונות קיימים של המשפט הבינלאומי. טורקיה דגלה במשא ומתן ישיר, במטרה להגיע למה שהיא תראה כפשרה הוגנת. יוון מסרבת לקבל כל תהליך שישים אותה תחת לחץ לעסוק בנתינה וקבלה על מה שהיא תופסת כזכויות ריבוניות בלתי ניתנות לערעור ומשא ומתן. עד סוף שנות ה-90, הדרך היחידה לפתרון סכסוכים שיוון ראתה כמקובלת הייתה להגיש את הנושאים בנפרד לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

המבוי הסתום שנוצר בין שני הצדדים בנוגע לתהליך השתנה חלקית לאחר 1999, כאשר פסגת האיחוד האירופי בהלסינקי פתחה דרך להצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי. בהסכם הפסגה, טורקיה קיבלה על עצמה התחייבות לפתור את הסכסוכים הדו-צדדיים עם יוון לפני ששיחות ההצטרפות יתחילו בפועל. זה נתפס כמקנה ליוון יתרון טקטי חדש בקביעת דרכי פתרון הסכסוך לבחירה. במהלך השנים שלאחר מכן, שתי המדינות קיימו שיחות דו-צדדיות קבועות ברמת מומחים טכניים, בניסיון לקבוע נהלים עתידיים אפשריים. לפי דיווחי העיתונות,[226] שני הצדדים היו קרובים להסכם על אופן הגשת הסכסוך לבית הדין בהאג, צעד שהיה מממש רבות מהדרישות הישנות של יוון. עם זאת, ממשלת יוון חדשה שנבחרה תחת קוסטאס קרמנליס, זמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד במרץ 2004, בחרה שלא להמשיך בתוכנית זו, משום שאנקרה התעקשה שכל הנושאים, כולל אימיה ו"אזורי האפור", שייכים לפריט משא ומתן אחד. אתונה ראתה אותם כנפרדים. עם זאת,[226] מדיניות יוון נותרה בחזית בקידום קשרים הדוקים יותר בין אנקרה לאיחוד האירופי. זה הוביל לכך שהאיחוד האירופי פתח לבסוף בשיחות הצטרפות עם טורקיה מבלי שדרישותיה הקודמות מומשו.

לפי כמה פרשנים, הירידה במחירי האנרגיה ב-2020, יחד עם גילוי גז בתוך האזור הכלכלי הבלעדי הטורקי בהים השחור פירושם שיש מספיק אנרגיה בטורקיה כך שחיפוש נוסף אחר גז אינו הכרחי.[227]

לפי שר החוץ של יוון, ניקוס דנדיאס, המחלוקות המטרידות את היחסים היווניים-טורקיים במשך עשורים, ניתנות לפתרון בקלות ברגע שטורקיה תקבל את אמנת האומות המאוחדות בדבר דיני הים (UNCLOS). לכך, דנדיאס סבר כי ארצות הברית, בשל מעמדן והשפעתן באזור, הן "שותפה אידיאלית" בשכנוע טורקיה לעשות זאת.[228][229] יתר על כן, הוא ציין כי ה-UNCLOS אושררה על ידי כל המדינות החברות באיחוד האירופי, היא חלק מה-acquis communautaire של האיחוד, ולכן השיחות של יוון עם טורקיה, מועמדת לחברות באיחוד האירופי, בנוגע לתיחום אזורי הים כפופות לה.[230] רונלד מיינרדוס, ראש קרן פרידריך נאומן, אנליסט ומחבר בדויטשה ולה, תוך שהוא מגיב על ההצהרות שדנדיאס נשא במהלך ביקורו הרשמי באנקרה באפריל 2021 לגבי ה-UNCLOS כתנאי מוקדם להצטרפות לאיחוד האירופי, אישר כי דיני הים הם תנאי מוקדם לחברות טורקיה באיחוד האירופי.[231]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ↑ ראו:[37][38][39][40][41][42][43][44]
  2. ↑ ראו:[76][77][78][79][80][81][82][83][84][85][86][87][88][89][90][91][92][93][94][95][96][97][98][99][100][101][102]
  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Kemal Başlar (2001): Two facets of the Aegean Sea dispute: 'de lege lata' and 'de lege ferenda'. In: K. Başlar (ed.), Turkey and international law. Ankara. http://www.turkishweekly.net/pdf/aegean_sea.pdf, www.turkishweekly.net (אורכב 22.08.2006 בארכיון Wayback Machine)
  2. ^ 2.0 2.1 Wolff Heintschel von Heinegg (1989): Der Ägäis-Konflikt: Die Abgrenzung des Festlandsockels zwischen Griechenland und der Türkei und das Problem der Inseln im Seevölkerrecht. Berlin: Duncker und Humblot.
  3. ↑ Haanappel, Peter P. C. (2003). The Law and Policy of Air Space and Outer Space. Kluwer. p. 22.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Administrator, Turkish Embassy.org - Republic of Turkey, www.turkishembassy.org (ארכיון)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 Greek Ministry of Foreign Affairs: Unilateral Turkish claims in the Aegean, www.mfa.gr (ארכיון)
  6. ^ 6.0 6.1 Astra Banka in Cyprus, linked to Milosevic, loses operating license | eKathimerini.com, www.ekathimerini.com, ‏2001-11-22 (ב־)
  7. ↑ "Turkey's position is strongest with regard to the islands in the eastern Aegean, particularly those near its coast": Dyke, J.M. van, An analysis of the Aegean disputes under international law (2005), Ocean Development and International Law, 36:63-117, p. 85.
  8. ↑ Territorial and Maritime Dispute (Nicaragua v. Colombia), www.icj-cij.org
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 "Ρεσιτάλ υποκρισίας από τους πρωταθλητές των παραβιάσεων στο Αιγαίο". ethnos.gr. אורכב מ-המקור ב-6 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ↑ "Turkish and Greek fighters engage in dogfight over the Aegean Sea". theaviationist.
  11. ^ 11.0 11.1 "Deadly 1996 Aegean clash is confirmed". f-16.net.
  12. ^ 12.0 12.1 "Greece offers to help find Turkish F-16 lost in 1996". kathimerini.
  13. ↑ "Turkey may sue Greece over 1996 downing of fighter jet". dailysabah.
  14. ↑ "Turkey demands aggravated life sentence for Greek pilot over alleged jet downing". hurriyet.
  15. ↑ "Aποζημίωση από Ελληνα πιλότο για κατάρριψη F16 ζήτησαν οι Τούρκοι". skai.
  16. ↑ Armed forces day | eKathimerini.com, www.ekathimerini.com, ‏2001-11-22 (ב־) (אורכב 17.10.2007 בארכיון Wayback Machine).
  17. ↑ "שגרירות טורקיה בוושינגטון, D.C." נבדק ב-8 אפריל 2016.
  18. ↑ "Gov't admits Turkey did not allow PM aircraft to land on Rhodes". protothema.
  19. ↑ "Hellenic Coast Guard video shows Turks aimed to sink the "Gavdos"". ta nea. 16 פברואר 2018.
  20. ↑ Kitsantonis, Niki (2018-04-12). "Greek Fighter Jet Crashes After Encounter With Turkish Aircraft, Officials Say". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-04-12.
  21. ↑ "Turkish fighter jets reportedly harassed a helicopter carrying Greece's prime minister". Business Insider. נבדק ב-3 מאי 2018.
  22. ↑ "Turkish jets 'harassed my helicopter' - Greek PM" (באנגלית בריטית). 2019-03-25. נבדק ב-2025-07-30.
  23. ↑ Turkey dismisses claims on Greek helicopter harassment, www.aa.com.tr
  24. ↑ Butler, Daren; Georgiopoulos, George (2020-03-11). "Turkey's Erdogan accuses Greece of Nazi tactics against migrants at border". Reuters (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-07-30.
  25. ↑ "Turkish fighters harass Greek helicopter carrying Defense Minister, Vassilis Nedos | Kathimerini". www.ekathimerini.com.
  26. ↑ Cenciotti, David. "Video shows Greek fighter jet 'engage' a Turkish F-16 over the Aegean Sea". Business Insider.
  27. ↑ "Greek and Turkish warships in 'mini collision' -defence source". Reuters (באנגלית). 2020-08-14. נבדק ב-2023-03-09.
  28. ↑ Thema Newsroom, Exclusive photo of hole in Turkish warship from collision with Greek frigate (photo), ProtoThema English, ‏2020-08-19 (באנגלית)
  29. ↑ Son Dakika: Cumhurbaşkanı Erdoğan: Kemal Reis, Yunan gemisine gereken cevabı verdi, Son Dakika, ‏2020-08-14 (בטורקית)
  30. ↑ Oruç Reis’i koruyan Kemal Reis’ten Türk milletine selam! İnanılmaz hareket, A Haber, ‏2020-08-14 (בטורקית)
  31. ↑ "Turkey Blames Greece's 'Hostile Action' As S-300 Missile System Locks On To Turkish F-16s". International Business Times. 30 אוגוסט 2022.
  32. ↑ Turkey’s tough talk on Greece fuels Aegean tensions, www.ft.com
  33. ↑ "Turkey's robust speak on Greece fuels Aegean tensions". BusinessLend. 29 ספטמבר 2022. נבדק ב-7 ינואר 2023.
  34. ↑ "Warning shots fired as Greek, Turkish patrol boats face off". ABC.
  35. ↑ "Erdogan takes photograph in front of 'Blue Homeland' map". Kathimerini. 2 בספטמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ↑ Mariano Giustino, Dentro la dottrina marittima turca della Mavi Vatan che accende lo scontro con la Grecia, huffingtonpost, 26/08/2020.
  37. ↑ "How two 16th-century pirates inspired Erdogan's foreign policy". David Lepeska. The National News. 14 באוקטובר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ↑ "Turkish presidency releases video promoting Blue Homeland doctrine". Kathimerini. 28 בספטמבר 2020. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ↑ "Biden and Erdogan: Five Potential Flashpoints in US-Turkish Relations". Aykan Erdemir. Balkan Insight. 19 בנובמבר 2020. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ↑ "How Erodgan-led Turkey went from NATO ally to liability". David Romano. Arab News. 4 בספטמבר 2020. נבדק ב-26 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ↑ "Turkey-Greece tensions: Mediterranean waters roiled by Blue Homeland doctine". Washington Post. 27 בספטמבר 2020. נבדק ב-26 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ↑ "Turkey's unfinished war with the West". Simon Schofield. Jerusalem Post. 1 בנובמבר 2020. נבדק ב-26 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ↑ "Nicolas Baverez: "Il faut arrêter Recep Tayyip Erdogan!"". Le Figaro. 1 בנובמבר 2020. נבדק ב-26 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ↑ Aykan Erdemir and Philip Kowalski (30 בספטמבר 2020). "'Blue Homeland' and the Irredentist Future of Turkish Foreign Policy". warontherocks. נבדק ב-20 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ↑ "THE NEO-OTTOMAN TURKISH LEBENSRAUM AGENDA TOWARDS CYPRUS-CYPRIOT EEZ: A CONSTRUCTIVIST APPROACH OF A STATE AS SUPERORGANISM" (באנגלית).
  46. ↑ "Fatih again in the Cypriot EEZ". BalkanEU. 15 בנובמבר 2019. אורכב מ-המקור ב-1 במרץ 2022. נבדק ב-26 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ↑ "Turkey: Erdogan dismisses the "father of the Blue Homeland"". BalkanEU. 16 במאי 2020. אורכב מ-המקור ב-1 במרץ 2022. נבדק ב-26 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ↑ "Blue Homeland: the doctrine behind Turkey's Mediterranean claims". Andrew Wilks. The National News. 14 באוגוסט 2020. נבדק ב-26 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ↑ "Turkish admiral's resignation exposes a new showdown in Ankara". Yavuz Baydar. Ahval News. 20 במאי 2020. נבדק ב-26 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ↑ "Τη λύπη του για τη φωτογραφία του Τούρκου προέδρου Ρετζέπ Ταγίπ Ερντογάν μπροστά στο χάρτη που δείχνει το Αιγαίο να ανήκει στην Τουρκία, εξέφρασε ο υπουργός Εξωτερικών, Νίκος Δένδιας" [Greek Foreign Minister Nikos Dendias expressed his regret over the photo of Turkish President Recep Tayyip Erdogan in front of a map showing the Aegean belonging to Turkey.]. CNN. 2 בספטמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ↑ "Turkey eyeing area west of Rhodes". Kathimerini. 28 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ↑ "Im östlichen Mittelmeer sollen Erdgasvorkommen von mehreren Billionen Kubikmetern liegen. Das befeuert den Zypernkonflikt". Neue Zürcher Zeitung. 12 בנובמבר 2018. נבדק ב-13 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ↑ "ΝΖΖ: Οι γεωτρήσεις αναζωπυρώνουν το Κυπριακό" [NZZ: Boreholes rekindle the Cyprus problem]. Kathimerini. 13 בנובמבר 2018. נבדק ב-13 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ↑ "Κυπριακή ΑΟΖ και Καστελλόριζο - Το γεωστρατηγικό διακύβευμα του Ερντογάν" [Cypriot EEZ and Kastellorizo - Erdogan's geostrategic stakes]. SLPress. 4 באוגוסט 2019. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ↑ "Turkey-Libya maritime agreement draws Greek ire". ArabNews. 30 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. Last year, Wess Mitchell, US assistant secretary of state for European and Eurasian affairs, sent a message to Ankara over the drilling activities for hydrocarbons underway in Cyprus's exclusive economic zone. He said that "Turkey's view is a minority of one versus the rest of the world." {{cite web}}: (עזרה)
  56. ↑ "US official sends clear message to Turkey over Cyprus drilling". Kathimerini. 16 בדצמבר 2018. נבדק ב-16 בדצמבר 2018. Turkey's view "is a minority of one versus the rest of the world," he said. "The rest of the world has a very clear, straightforward view that the exclusive economic zone of Cyprus is grounded in international law." {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ 57.0 57.1 57.2 "Turkey, Libya delimitation deal raises geopolitical tensions". New Europe. 1 בדצמבר 2019. נבדק ב-2 בדצמבר 2019. Turkey defines its 'EEZ' to be coextensive with the continental shelf, based the relative lengths of adjacent coastlines, which completely disadvantages islands. It is a 'unique' interpretation not shared by any other country and not in accordance to the United Nations UNCLOS treaty, ratified by 167 countries but not Turkey," {{cite web}}: (עזרה)
  58. ↑ "Turkey sends non-paper to EU, warning to stay away from Cyprus EEZ". KeepTalkingGreece. 23 ביוני 2019. נבדק ב-11 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ↑ "Greece's maritime claims 'maximalist,' violate international boundaries law". Daily Sabah. 13 ביוני 2019. נבדק ב-11 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ 60.0 60.1 "QA-73, 1 December 2019, Statement of the Spokesperson of the Ministry of the Foreign Affairs, Mr. Hami Aksoy, in Response to a Question Regarding the Statements Made by Greece and Egypt on the Agreement Signed With Libya on the Maritime Jurisdiction Areas". Ministry of the Foreign Affairs of Turkey. 1 בדצמבר 2019. נבדק ב-12 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ 61.0 61.1 "Turkey defends maritime deal with Libya". Kathimerini. 1 בדצמבר 2019. נבדק ב-5 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ↑ For the origin and international legal implications of the conflict cf. Hans Köchler, Kastellorizo: The Geopolitics of Maritime Boundaries and the Dysfunctionality of the Law of the Sea. Studies in International Relations, Vol. XXXV. Vienna: International Progress Organization, 2020. ISBN 978-3-900704-27-8.
  63. ↑ "Νέα πρόκληση της Τουρκίας: Αμφισβητεί ανοιχτά την υφαλοκρηπίδα στο Καστελόριζο" [New provocation by Turkey: disputes openly the continental shelf in Kastellorizo]. in.gr. 1 בדצמבר 2019. נבדק ב-1 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ↑ "Erdogan claims that Crete, islands have no continental shelf". Kathimerini. 20 בינואר 2020. נבדק ב-8 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ↑ "The Turkish-Greek deadlock in the Aegean Sea". IBDMAR. ביוני 2021. נבדק ב-8 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ↑ "United Nations Convention on the Law of the Sea: CHAPTER XXI (LAW OF THE SEA)". treaties.un.org (באנגלית). נבדק ב-2022-05-31.
  67. ↑ "Turkey flexes muscle as Greece and EU stick to international law". Al-Jazeera. 13 בדצמבר 2019. נבדק ב-8 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ↑ "US envoy: Islands are entitled to EEZ, continental shelf". Kathimerini. 8 בפברואר 2020. נבדק ב-8 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ↑ "Geoffrey Pyatt: All Greek islands have EEZ". Ethnos. 20 בפברואר 2020. נבדק ב-8 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ↑ "Ρώσος πρέσβης στην Αθήνα: Τα νησιά έχουν υφαλοκρηπίδα και ΑΟΖ" [Russian Ambassador to Athens: The islands have continental shelf and EEZ]. CNN. 14 ביוני 2020. נבדק ב-14 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ↑ "Wess Mitchell sends clear message to Turkey over Cyprus". Kathimerini. 21 בדצמבר 2018. נבדק ב-8 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ↑ Keith Johnson (23 בדצמבר 2019). "Newly Aggressive Turkey Forges Alliance With Libya". Foreign Policy. נבדק ב-12 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  73. ↑ "Turkey gets a free pass from big powers". Gulf News. 2 בדצמבר 2019. נבדק ב-2 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ↑ "Greece hopes talks with Erdoğan will ease maritime frictions". The Guardian. 3 בדצמבר 2019. נבדק ב-4 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ 75.0 75.1 "Greece expels Libyan ambassador in dispute with Turkey". Washington Post. 6 בדצמבר 2019. אורכב מ-המקור ב-6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  76. ↑ "Egypt condemns MoUs signed between Turkey, Libyan PM". ahram online. 29 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  77. ↑ "Η προκλητική συμφωνία Τουρκίας – Λיבύης ανοίγει το δρόμο για ΑΟΖ" [The provocative Turkey-Libya agreement opens the way for EEZ]. in.gr. 29 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. Μία ακόμα κίνηση στον σχεδιασμό της «Γαλάζιας Πατρίδας», βάσει του οποίου η Τουρκία επιχειρεί να οικειοποιηθεί μέρος του Αιγαίου και της Ανατολικής Μεσογείου υποστηρίζοντας τη θέση ότι τα νησιά δεν δικαιούνται θαλάσσιες ζώνες πέραν των χωρικών υδάτων [translation: Another attempt in the realization of the «Blue Homeland» whereby Turkey seeks to seize parts of the Aegean and Eastern Mediterranean by asserting the position that no islands are entitled to maritime zones beyond territorial waters.] {{cite web}}: (עזרה)
  78. ↑ "Διχασμένη η Λιβύη για την συμφωνία της ΑΟΖ με την Άγκυρα: Η κυβέρνηση την επιβεβαιώνει - "Παράνομη" λέει η αντιπολίτευση" [Libya divided over EEZ deal with Ankara: Government confirms it - Opposition says "illegal"]. Real.gr. 28 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ↑ "Cyprus, Greece and Egypt condemn Turkey-Libya deal (updated)". Cyprus Mail. 29 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ↑ "Cyprus decries Turkey-Libya maritime border deal". Kathimerini. 29 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ↑ "Greece, Cyprus and Egypt outraged by Libyan-Turkish maritime border agreement amid oil-drilling row". Al Araby. 29 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  82. ↑ "Turkey and Libya sign maritime deal to counter Greek drilling". Middle East Eye. 28 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  83. ↑ "Antonio Lopez: Turkey's Actions in Eastern Mediterranean Unlawful, as well as MoU with Libya". The National Herald. 30 בנובמבר 2019. אורכב מ-המקור ב-1 בדצמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ↑ "Greek ultimatum to Libya over deal with Turkey - Mitsotakis: Those who dispute sovereign rights will find Europe standing against them (Τελεσίγραφο της Ελλάδας στη Λιβύη για τη συμφωνία με Τουρκία - Μητσοτάκης: Όποιοι αμφισβητούν κυριαρχικά δικαιώματα θα βρουν απέναντί τους την Ευρώπη)". NewsPost. 29 בנובמבר 2019. אורכב מ-המקור ב-30 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ↑ "Μέσω Λιβύης χτίζει τη "Γαλάζια Πατρίδα" ο Ερντογάν" [Through Libya, Erdogan builds the "Blue Homeland"]. SLPress. 29 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ↑ "Ιστουρίζ - Ταγιάνι καταδικάζουν τις παράνομες ενέργειες της Τουρκίας και στηρίζουν Ελλάδα" [Istúriz - Tajani condemn Turkey's illegal actions and back Greece]. News 247. 30 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ↑ ""Η Τουρκία να σέβεται το διεθνές δίκαιο": Κομισιόν κατά Άγκυρας για τη συμφωνία με τη Λιβύη" ["Turkey should respect the international law": EU Commission against Ankara on the agreement with Libya]. Eleutheros Typos. 2 בדצמבר 2019. נבדק ב-2 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ↑ "EU asks to see Turkey-Libya maritime border deal". Kathimerini. 4 בדצמבר 2019. נבדק ב-4 בדצמבר 2019. The European Union on Wednesday called for the publication of a memorandum of understanding signed between Turkey and Libya which ostensibly delineates maritime borders between the two countries, and expressed its full support for the sovereign rights of Greece and Cyprus. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ↑ "Libya's Haftar hopes to have normal relations with Israel". Middle East Monitor. 2 בדצמבר 2019. נבדק ב-2 בדצמבר 2019. The official condemned Turkish President Recep Tayyip Erdogan's actions in the Middle East. This was a reference to the deal struck between Turkey and the UN-backed Libyan government last Wednesday relating to trade and arms sales. Al-Howeej claimed that the deal was signed with those who have "no right to give to those against whom we are battling." {{cite web}}: (עזרה)
  90. ↑ "Αυστηρό μήνυμα Μακρόν σε Ερντογάν: Να σεβαστείς τα κυριαρχικά δικαιώματα της Ελλάδας" [Harsh message by Macron to Erdogan: Respect Greece's sovereign rights]. CNN. 4 בדצמבר 2019. נבדק ב-4 בדצמבר 2019. «Turkey must respect the sovereign rights of NATO members. I support Greece's concerns over the Libya-Turkey Agreement» Macron said, commenting on the Turkish provocations and the agreement between Turkey and Libya on defining maritime borders and EEZ.) {{cite web}}: (עזרה)
  91. ↑ "ΥΠΕΞ Ισραήλ: Είμαστε στο πλευρό της Ελλάδας" [FM of Israel: We are on Greece's side]. News 247. 4 בדצמבר 2019. נבדק ב-4 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ↑ "Turkey-Libya agreement 'arbitrary and illegal'". GUE/NGL. 4 בדצמבר 2019. נבדק ב-4 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ↑ "Moscow calls on Turkey, Libya to avoid stoking tensions in region". Kathimerini. 3 בדצמבר 2019. נבדק ב-4 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ↑ "Παυλόπουλος: Ποιον εκπροσωπεί ο Σαράז; Βούτσιτς: Αναγνωρίζουμε ακεραιότητα της Ελλάδας" [Pavlopoulos: who does Farraj represents? Voucic: we recognize Greece's integrity]. Kathimerini. 9 בדצמבר 2019. נבדק ב-10 בדצמבר 2019. the Serbian president has made clear that his country will always recognize the territory and the integrity of Greece as well as of Cyprus. {{cite web}}: (עזרה)
  95. ↑ "Ηχηρό μήνυμα υπέρ Ελλάδας και Κύπρου από τον Κόντε" [A strong message in favor of Greece and Cyprus by Conte]. EfSyn. 11 בדצמבר 2019. נבדק ב-11 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  96. ↑ "Μήνυμα Βερολίνου στην Αγκυρα για σεβασμό των κυριαρχικών δικαιωμάτων)" [Message by Berlin to Ankara for the respect of sovereign rights]. Kathimerini. 11 בדצמבר 2019. נבדק ב-11 בדצמבר 2019. The European Union's position of solidarity with Greece and Cyprus is "expressly endorsed" by Berlin, German Foreign Ministry spokeswoman Maria Adebahr recently said, urging Turkey and Libya "to respect the sovereignty and sovereignty of all member states of the EU and to follow the delimitation of maritime areas in accordance with applicable international law." {{cite web}}: (עזרה)
  97. ↑ Istanbul, Hannah Lucinda Smith (23 באוגוסט 2020). "United Arab Emirates joins Greece in Mediterranean gas drilling dispute with Turkey". The Times. נבדק ב-18 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  98. ↑ "Η Μάλτα καταδίκασε τα ψευδομνημόνια του Ερντογάν με το καθεστώς Σαράτζ και την τουρκική ανάμιξη στη Λιβύη" [Malta condemns Erdogan's pseudo-agreement with Sarraj regime and the Turkish involvement in Libya]. Tribune. 18 במאי 2020. נבדק ב-18 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ↑ "Η Συρία καταδίκασε το ψευδομνημόνιο Άγκυρας-Τρίπολης με επιστολή στον ΟΗΕ)" [Syria condemned the Ankara-Tripoly pseudo-memorandum with a letter to the United Nations.]. Liberal.gr. 21 במאי 2020. נבדק ב-21 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  100. ↑ "Letter dated 29 April 2020 from the Permanent Representative of the Syrian Arab Republic to the United Nations addressed to the Secretary-General". United Nations. 29 באפריל 2020. נבדק ב-21 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  101. ↑ "Να μην αποδεχθεί ο ΟΗΕ την τουρκολיבυκή συμφωνία ζητούν 5 χώρες" [5 countries demand that the UN reject the Turko-Libyan agreement]. To Pontiki. 14 ביולי 2020. נבדק ב-14 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  102. ↑ "Press conference: Egyptian, Greek FMs sign deal to establish exclusive economic zone". Egypt Today. 6 באוגוסט 2020. נבדק ב-7 באוגוסט 2020. According to a statement by the Egyptian Foreign Ministry, the foreign ministers of Egypt, Greece and Cyprus agreed that these MoUs “has no legal effect”, as the signing exceeds the powers of Sarraj in accordance with the Skhirat Agreement, which was announced in December 2015. In another statement by Egypt's Ministry of Foreign affairs it was stated that Skhirat Agreement, agreed upon by Libyans in December 2015, set the powers of the Government of National Accord. The eighth article of the agreement prohibited the Libyan prime minister from solely clinching international deals without consent of all the cabinet members. As the current Government of National Accord lacks full representation of all the Libyan regions, the current government is a caretaker cabinet with limited powers, the Foreign Ministry said in its statement. Such deals are not binding or affecting the interests and the rights of any third parties, it added. {{cite web}}: (עזרה)
  103. ↑ "Libya's GNA Holds Onto Arab League Membership". Al-Awsat. 6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  104. ↑ "Pyatt: Turkey-Libya deal undermining regional stability". Kathimerini. 3 בדצמבר 2019. נבדק ב-3 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  105. ↑ "State Department: Turkey-Libya deal on maritime borders 'provocative'". Kathimerini. 3 בדצמבר 2019. נבדק ב-3 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  106. ↑ "Israel opposes Turkey-Libya maritime border accord". Reuters. 23 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  107. ↑ "Bundestag service views Turkey-Libya maritime deal illegal, detrimental to third parties". Naftemporiki. 18 באוקטובר 2020. נבדק ב-18 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  108. ↑ "Athens issues ultimatum to Libyan envoy to present maritime deal with Turkey". Kathimerini. 29 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  109. ↑ "Mitsotakis-Erdogan meeting on Wed. in London". Naftemporiki. 3 בדצמבר 2019. נבדק ב-7 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  110. ↑ "Απελάθηκε ο πρέσβης της Λιβύης" [Libyan Ambassador is expelled]. Kathimerini. 6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. Mr Dendias added that the text of the agreement bears the signature of the Libyan Foreign Minister, who in September provided assurances to the Greek side in the opposite direction. Expulsion is not a break in diplomatic relations, the Foreign Minister stressed. {{cite web}}: (עזרה)
  111. ↑ "Greece expels Libyan ambassador over Turkey deal". Middle East Online. 6 בדצמבר 2019. נבדק ב-7 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  112. ^ 112.0 112.1 "Greece expels Libyan ambassador in row over maritime boundaries". The Guardian. 6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  113. ↑ "Οργή σε Τουρκία και Λιβύη μετά την απέλαση του πρέσβη - Μητσοτάκης: Θα κάνουμε ό,τι περνάει από το χέρι μας να μην ισχύσει η συμφωνία" [Anger in Turkey and Libya after ambassador's expulsion - Mitsotakis: we will do whatever it needs for the agreement to not come into effect]. Enikos. 6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  114. ↑ "Στην Αθήνα την ερχόμενη Πέμπτη ο πρόεδρος της λιβυκής Βουλής" [President of Libyan Parliament in Athens next week.]. Enikos. 6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  115. ↑ "Turkey-Libya agreement bears consequences for Greece - analyst". Ahval. 30 בנובמבר 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2019. The deal, referred to as a memorandum of understanding, comes as no surprise, Syrigos said, as Ankara asked for an agreement on the maritime borders between Libya and Turkey in exchange for its long-time support of the Islamist-rooted GNA. {{cite web}}: (עזרה)
  116. ↑ Athens, Anthee Carassava (2 בדצמבר 2019). "Greece fears Turkish encroachment over oil exploration deal with Libya". The Times. נבדק ב-2 בדצמבר 2019. The deal, which threatens to vastly extend Turkey's claimed rights over the Mediterranean, follows an agreement last week for Ankara to supply weaponry to the UN-recognized Libyan government in Tripoli, which is involved in a military struggle with forces loyal to Khalifa Haftar for control of the country. {{cite news}}: (עזרה)
  117. ↑ "Libyan National Army says Erdogan exploiting 'clinical death' of al-Sarraj govt". Al Arabiya. 2 בדצמבר 2019. נבדק ב-2 בדצמבר 2019. The Libyan National Army (LNA) said on Monday that Turkey's President Recep Tayyip Erdogan is trying to exploit the "clinical death" of the Government of National Accord (GNA) headed by Fayez al-Sarraj to sign "illegal" agreements which are a serious breach of international laws that disregards the lawful rights of other eastern Mediterranean countries. [...] Aguila Saleh, President of the Libyan House of Representatives, sent a letter to the UN Secretary-General Antonio Guterres regarding the agreement signed between Turkey and al-Sarraj. Saleh said that the signed agreement represents a threat to the Libyan state and its future and security. {{cite web}}: (עזרה)
  118. ↑ "Turkey is trying to take over the Mediterranean, through Libya". Jerusalem Post. 2 בדצמבר 2019. נבדק ב-2 בדצמבר 2019. One of the governments in Libya controls only a small percentage of the country and the capital of Tripoli, but in need of Turkish support it signed a bizarre deal with Ankara over who controls the Mediterranean. [...] The real story is buried in the report. Turkey is trying to assert itself across the swath of Iraq, Syria and now all the way to Libya, with its eyes set on having power not seen since the Ottoman Empire more than 100 years ago. The reports claim that Turkey now sees its control of the Mediterranean from the "three-dimensional viewpoint" and this "maximizes the country's maritime boundaries and shows that Turkey's border districts of Marmaris, Fethiye and Kas are actually neighbors with Libya's Derna, Tobruk and Bardiya districts." {{cite web}}: (עזרה)
  119. ↑ "Erdogan si prende mezzo Mediterraneo. E l'Italia sta a guardare" [Erdogan takes half the Mediterranean Sea. And Italy is watching]. Repubblica. 6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. There are those who want to rewrite history and those who now want to rewrite even geography. An agreement between Tripoli and Ankara in fact has redefined the maritime borders between the two countries, ignoring the Atlas and erasing all that is in the sea between Libya and Turkey: Cyprus and Crete have been considered as insignificant rocks. The dream of Erdogan, who imitated the Ottoman rulers and redesigned the maps, giving himself control of the eastern Mediterranean. {{cite web}}: (עזרה)
  120. ↑ "Die Türkei und Libyen wollen das Mittelmeer unter sich aufteilen" [Turkey and Libya want to divide the Mediterranean among themselves]. Der Tagesspiegel. 5 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. Not only because of the impact on the gas dispute in the Mediterranean, the Turkish-Libyan agreement provokes new tensions with the EU. The agreed arms deliveries to the Sarraj government could also fuel the conflict in Libya, where Germany is currently trying to end the fighting. The Federal Government is planning a peace conference on Libya in Berlin in early January; Germany wants to curb the influx of refugees from Libya to Europe. [...] Erdogan's Libya Treaty could make the German efforts fail. Turkey is the most important arms supplier for the Sarraj government, providing drones and armored vehicles, among other things. {{cite web}}: (עזרה)
  121. ↑ "Libya reveals how Turkey blackmailed country into energy, mercenary deals". Seth J. Frantzman. Jerusalem Post. 30 ביולי 2020. נבדק ב-14 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  122. ↑ "Turkey blackmailed Libya into energy deals, called on debt, analyst says". Ahval News. 31 ביולי 2020. נבדק ב-14 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  123. ↑ "Turkey to start drilling in expanded Mediterranean jurisdiction - minister". Ahval. 4 בדצמבר 2019. נבדק ב-4 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  124. ↑ "Ερντογάν: Κυριαρχικό μας δικαίωμα το μνημόνιο με τη Λιβύη" [Erdogan: The MoU with Libya is our sovereign right]. CNN. 4 בדצמבר 2019. נבדק ב-4 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  125. ↑ "Ο Ερντογάν έδειξε με χάρτες τις προθέσεις του στην ανατ. Μεσόγειο" [Erdogan shows his intentions in the eastern Mediterranean using maps]. SigmaLive. 10 בדצמבר 2019. נבדק ב-10 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  126. ↑ "Greece expels Libyan envoy following Turkish vote on East Mediterranean deal". Middle East Eye. 6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  127. ↑ "Turkish lawmakers ratify contentious maritime borders deal with Libya". Kathimerini. 5 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  128. ↑ "Η Βουλή της Λιβύης απορρίπτει το deal με Ερντογάν" [The Libyan Parliament rejects deal made with Erdogan]. TheTOC. 6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. The Libyan Parliament rejects the agreement on the Maritime Borders between Turkey and Libya, which Turkish President Tayyip Erdogan has portrayed as a great success. Hours after the Turkish National Assembly voted for the deal, and while the deal remains pending, the Libyan House of Representatives sent a letter to the UN declaring the text null and void. {{cite web}}: (עזרה)
  129. ↑ "Ακυρη η συμφωνία με Τουρκία λέει ο πρόεδρος του Κοινοβουλίου της Λιβύης" [Invalid, says the president of the Libyan Parliament, about the agreement with Turkey]. Protagon. 6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  130. ↑ "Απέλαση του πρέσβη της Λιβύης από την Ελλάδα" [Expulsion of the Ambassador of Libya from Greece]. Huffington Post. 6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  131. ↑ "Συμφωνία Τουρκίας- Λιβύης: "Μπλόκο" μέσω Χαφτάρ και λιβυκής Βουλής" [Turkey-Libya Agreement: "Blockade" through Haftar and Libyan Parliament]. News 247. 7 בדצמבר 2019. נבדק ב-7 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  132. ↑ Letter dated 26 December 2019 from the Charge d’affaires a.i. of the Permanent Mission of Libya to the UN addressed to the SG
  133. ↑ Letter dated 27 February 2020 from the Permanent Representative of Turkey to the UN addressed to the SG
  134. ↑ "UN registers Turkey's maritime deal with Libya". TRT World. נבדק ב-1 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  135. ↑ "U.N. registers Turkey-Libya maritime deal - Turkish ministry". Reuters (באנגלית). 2 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  136. ↑ "محكمة استئناف البيضاء تصدر حكما بانعدام اتفاقية التعاون وترسيم الحدود بين الرئاسي و تركيا". Parliament of Libya. 27 בינואר 2021. נבדק ב-27 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  137. ↑ "Libyan court cancels border demarcation and security cooperation agreement between Al-Wefaq and Turkey". Egypt Today. 27 בינואר 2021. נבדק ב-27 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  138. ↑ "Δικαστήριο της Λιβύης έκρινε άκυρο το τουρκολιβυκό Μνημόνιο" [A Libyan court has ruled that the Turkish-Libyan Memorandum is invalid]. To Vima. 27 בינואר 2021. נבדק ב-27 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  139. ↑ "Greece and Turkey closer to armed conflict, say experts". Al Jazeera. 6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  140. ↑ "Erdogan's Libya gambit tearing NATO apart". Financial Mirror. 13 ביוני 2020. נבדק ב-8 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  141. ↑ "Turkey, France, Greece, Cyprus and Egypt – the World War in the Mediterranean". Bulgarian Military. 5 ביולי 2020. נבדק ב-8 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  142. ↑ "Turkish-Greek relations tense amid fears of military showdown". Arab News. 13 ביוני 2020. נבדק ב-8 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  143. ↑ "Turkey's Latest Geopolitical Gamble Could Result In Catastrophe". Oil Price. 5 ביולי 2020. נבדק ב-8 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  144. ↑ "Rough seas for NATO as Turkey clashes with allies". Politico. 5 ביולי 2020. נבדק ב-8 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  145. ↑ "Turquie et conflit libyen : que peuvent faire la France et l'Europe ?". Radio France. 15 ביוני 2020. נבדק ב-8 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  146. ↑ "France directs EU foreign policy against Turkey, and the bloc is too weak to stop it". Middle East Monitor. 8 ביולי 2020. נבדק ב-8 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  147. ↑ "Μακρόν για Τουρκία: Παράγοντας αποσταθεροποίησης της Ευρώπης" [Macron for Turkey: Europe's source of instability]. Kathimerini. 20 באוגוסט 2020. נבדק ב-3 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  148. ↑ "Ο ναύαρχος της Λιβύης που σπούδασε στην Ελλάδα: Εχω εντολή να βυθίσω τα τουρκικά πλοία" [The Libyan admiral who graduated in Greece: I have a mandate to sink Turkish ships]. Ta Nea. 9 בדצמבר 2019. נבדק ב-10 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  149. ↑ "Γαλλική και ιταλική στήριξη με "μπλόκο" στην Τουρκία" [French and Italian support in "blocking" Turkey]. In.gr. 11 בדצמבר 2019. נבדק ב-11 בדצמבר 2019. The French assistance to Greece aimed at ending the Turkish challenges has also been a major topic of discussion at the highest [diplomatic] level between Athens-Paris. [...] According to the Italian "La Repubblica", Italy also sends the frigate "Martinengo" to the port of Larnaca, as part of an Eastern Mediterranean patrol, with the aim of «presenting and monitoring maritime areas, with due regard for international law and for protection of national interests.» {{cite web}}: (עזרה)
  150. ↑ "Cyprus, France and Italy conduct naval exercise as tensions rise". Financial Mirror. 12 בדצמבר 2019. נבדק ב-8 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  151. ↑ "Αποκάλυψη ΣΚΑΪ: Οι Τούρκοι θέλουν να κάνουν έρευνες στα 6 μίλια" [SKAI revelation: The Turks seek to conduct explorations at 6 miles]. Skai Channel. 31 במאי 2020. נבדק ב-2 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  152. ↑ "Προκλητικός χάρτης της Τουρκίας: Αυτά είναι τα οικόπεδα που διεκδικεί κοντά σε Ρόδο, Κάρπαθο και Κρήτη" [Provocative map by Turkey: These are the sea plots Turkey claims near Rhodes, Karpathos and Crete]. TheToc. 2 ביוני 2020. נבדק ב-2 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  153. ↑ "Athens reacts to Turkey claiming 24 blocks outlined in map". Kathimerini. 2 ביוני 2020. נבדק ב-2 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  154. ↑ "Διάβημα στην Άγκυρα: Κλήθηκε ο Τούρκος πρέσβης στο υπουργείο Εξωτερικών" [Note of Protest to Ankara: The Turkish Ambassador summoned to the Foreign Ministry]. Ethnos. 1 ביוני 2020. נבדק ב-2 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  155. ↑ "EU top diplomat urges Turkey to respect Greece, Cyprus sovereignty". Kathimerini. 2 ביוני 2020. נבדק ב-2 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  156. ↑ "Libyan MoU cannot affect Greek rights, says US energy official)". Kathimerini. 2 ביוני 2020. נבדק ב-2 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  157. ↑ "Παρέμβαση ΥφΥΠΕΞ ΗΠΑ για την τουρκική προκλητικότητα" [USA's Assistant Secretary intervenes amid the Turkish provocations]. Capital. 2 ביוני 2020. נבדק ב-2 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  158. ↑ "Νέο μήνυμα της Ουάσινγκτον στην Τουρκία: "Τα νησιά έχουν ΑΟΖ και υφαλοκρηπίδα"" [Washington sends new message to Turkey: "The Islands have EEZ and continental shelf"]. ProtoThema. 2 ביוני 2020. נבדק ב-2 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  159. ↑ "Leaders From Israel, Cyprus, Greece Sign EastMed Gas Pipe Deal". Bloomberg. 2 בינואר 2020. נבדק ב-12 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  160. ↑ "EastMed: Υπεγράφη η ιστορική συμφωνία και με ρήτρα για την ασφάλεια" [EastMed: The historic agreement is signed along with a clause for security]. Proto Thema. 2 בינואר 2020. נבדק ב-12 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  161. ↑ "Greece, Israel, Cyprus, move to build East Med gas pipeline". www.aljazeera.com. 2 בינואר 2020. נבדק ב-12 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  162. ↑ Demitris Nellas (23 בדצמבר 2019). "Cyprus, Greece, Israel to sign pipeline deal on 2 Jan". AP News. נבדק ב-12 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  163. ↑ "'No EastMed pipeline without Turkey', ENI says" (באנגלית). Cyprus Mail. 19 במאי 2023. נבדק ב-20 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  164. ↑ "Israel pushes for increased gas exports to Italy". Euro News. 10 במרץ 2023. נבדק ב-23 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  165. ↑ "Cyprus, Israel working on deal for natural gas pipeline, processing plant in Cyprus". Associated Press. 15 במאי 2023. נבדק ב-23 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  166. ↑ "Συμφωνία για οριοθέτηση ΑΟΖ ανάμεσα σε Ελλάδα και Ιταλία - Πέφτουν υπογραφές" [Agreement for demarcation of EEZ between Greece and Italy - Signatures are falling]. News 247. 9 ביוני 2020. נבדק ב-9 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  167. ↑ "ΥΠΕΞ: Το περιεχόμενο της ιστορικής συμφωνίας Ελλάδας - Ιταλίας για την ΑΟΖ" [Foreign Ministry: The contents of the historic Greece - Italy agreement for the EEZ]. Skai.gr. 9 ביוני 2020. נבדק ב-9 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  168. ↑ "Ανάλυση Άγγελου Συρίγου αποκλειστικά στο TheToc: Τι σημαίνει η συμφωνία Ελλάδας - Ιταλίας για την ΑΟΖ" [Exclusive analysis by Angelos Syrigos to TheToc: What does the Greek-Italian agreement on the EEZ mean?]. TheToc. 10 ביוני 2020. נבדק ב-10 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  169. ↑ "ΑΟΖ Ελλάδας-Ιταλίας: Μύθοι και πραγματικότητα – Ο χάρτης λέει την αλήθεια" [Greece-Italy EEZ: Myths and reality - The map says the truth]. Angelos Syrigos. SLPress. 13 ביוני 2020. נבדק ב-13 ביוני 2020. More specifically, we have a reduced impact: First, in the area of Strofades (point 16) where the limit has been shifted to the detriment of Greece by 2,75 nautical miles (3,7 km). Secondly, in the area of Othonoi (point 1) where the limit is 1,4 n. miles (2,600 meters) closer to Othonoi. However, [...] at points 7 and 8 the limit has been shifted to the detriment of Italy in Calabria from 0,5 n.m. (900 m) to 2,8 nm (5,200 m) and in favor of Kephalonia. In other words, an island (Kephalonia) appears to have more sea area compared to a mainland coast! In essence, the losses on both sides of Greece and Italy are almost equal on the entire frontier line. {{cite web}}: (עזרה)
  170. ^ 170.0 170.1 "Δένδιας: Λέμε στους Τούρκους να είναι εξαιρετικά προσεκτικοί" [Dendias: We tell the Turks to be extremely careful]. Huffington Post. 19 ביוני 2020. נבדק ב-19 ביוני 2020. Regarding the limited influence of the two small islands, he [...] stressed that it is a balanced agreement. "This 0.0019% that Greece gives away from the two extreme parts of the small islands, gets it in the center of this area, so overall it gets exactly the same area back," he said, noting that it creates an extremely favorable legal precedent for Greece. {{cite web}}: (עזרה)
  171. ↑ "Τζ. Πάιατ: Υποδειγματική η συμφωνία Ελλάδας - Ιταλίας)" [G. Pyatt: The Greece-Italy agreement is exemplary.]. Kathimerini. 10 ביוני 2020. נבדק ב-10 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  172. ↑ "Συμφωνία για ΑΟΖ με Ελλάδα, όπως η ελληνοϊταλική, ζητούν λιβυκή Βουλή - Χαφτάρ" [Libyan Parliament and Haftar call for an agreement on EEZ with Greece, like the Greek-Italian one.]. Capital. 10 ביוני 2020. נבדק ב-10 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  173. ↑ "Δένδιας στην Λιβύη: Στο επίκεντρο των συζητήσεων ο καθορισμός ΑΟΖ Ελλάδας - Λιβύης)" [Dendias at Libya: EEZ demarcation at the epicenter of the talks]. Skai. 1 ביולי 2020. נבדק ב-1 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  174. ↑ "President of the Libyan Parliament: Committee for the maritime zones with Greece is being created [Original: Πρόεδρος λιβυκής Βουλής: Συγκροτείται επιτροπή για τις θαλάσσιες ζώνες με την Ελλάδα]". ToVima. 3 ביולי 2020. נבדק ב-15 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  175. ↑ ""This is the Greece-Libyan EEZ" says the Libyan National Army (LNA) [Original: "Αυτή είναι η ΑΟΖ Ελλάδας-Λιβύης" λέει ο Λιβυκός Εθνικός Στρατός (LNA)]". Tribune. 2 ביולי 2020. נבדק ב-2 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  176. ↑ "Greek Foreign Minister Nikos Dendias to visit Egypt on June 18". Egypt Today. 10 ביוני 2020. נבדק ב-11 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  177. ↑ Λίβας, Σωτήριος (2002). Οι σχέσεις της Τουρκίας με τις χώρες της Μέσης Ανατολής από την ίδρυση της τουρκικής δημοκρατίας μέχρι σήμερα (Thesis). National Documentation Centre (EKT). doi:10.12681/eadd/19138. hdl:10442/hedi/19138.
  178. ↑ "EU gives Turkey one month as pressure for sanctions mounts". EurActiv. 14 ביולי 2020. נבדק ב-15 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  179. ↑ "Δένδιας: "Μακρύς ο κατάλογος κυρώσεων της ΕΕ κατά της Τουρκίας"" [Dendias: "The list of EU sanctions against Turkey is long"]. ProtoThema. 14 ביולי 2020. נבדק ב-15 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  180. ↑ "Η NAVTEX της Τουρκίας και οι θέσεις των ναυτικών δυνάμεων (ΧΑΡΤΗΣ)" [Turkey's NAVTEX and the positions of the naval forces (MAP)]. Sigma Live. 22 ביולי 2020. נבדק ב-6 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  181. ↑ "Greece says Turkish plans to map sea encroach on its territory". Reuters. 21 ביולי 2020. נבדק ב-6 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  182. ↑ "Egypt says Turkish seismic survey plans could encroach on its waters". Reuters. 1 באוגוסט 2020. נבדק ב-6 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  183. ↑ "Greek PM warns Turkey over Eastern Mediterranean survey". Politico.eu. 21 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  184. ↑ "Navtex covers areas within Turkey's continental shelf, says Ankara". Kathimerini. 22 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  185. ↑ "Μάας: Η Τουρκία θα απομονωθεί αν δεν σταματήσει τις προκλήσεις προς την Ελλάδα" [Maas: Turkey will be isolated if it does not put an end to its provocations against Greece]. CNN. 21 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  186. ↑ "Γερμανικά ΜΜΕ: Παράνομες ενέργειות της Τουρκίας στη Μεσόγειο" [German media: Turkey's actions in Mediterranean are illegal]. ProtoThema. 22 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  187. ↑ "Καστελόριζο: Αδειάζει από τουρίστες το νησί μετά την ένταση στο Αιγαίο" [Kastelorizo: tourists evacuate the island after the tensions in the Aegean]. CNN. 22 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  188. ↑ "Armed forces on alert over Turkish exploration off Kastellorizo". Kathimerini. 21 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  189. ↑ "Κλήση Τούρκου πρέσβη στο γερμανικό ΥΠΕΞ" [The Turkish Ambassador is summoned to the German Foreign Ministry]. Kathimerini. 23 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  190. ↑ "Παρέμβαση Μέρκελ σε Ερντογάν: Tηλεφωνική επικοινωνία -Τι συζήτησαν" [Merkel's Intervention to Erdogan: Phone call -What they discussed]. iefimerida. 22 ביולי 2020. נבדק ב-26 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  191. ↑ "Παρέμβαση Μέρκελ στα ελληνοτουρκικά: Τηλεφωνική επικοινωνία με Μητσοτάκη και Ερντογάν" [Merkel's intervention in Greek-Turkish affairs: Phone calls with Mitsotakis and Erdogan]. TheTOC. 22 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  192. ↑ "Bild: Η Μέρκελ απέτρεψε θερμό επεισόδιο μεταξύ Ελλάδας και Τουρκίας - Το παρασκήνιο" [Bild: Merkel prevented a hot incident between Greece and Turkey - The background]. Skai. 22 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  193. ↑ "Διπλωματικό "σκάκι" για την ανατολική Μεσόγειο" [Diplomatic "chess game" for the East Mediterranean]. Huffington Post. 23 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  194. ↑ "US envoy: Kastellorizo has same continental shelf, EEZ rights as mainland". Kathimerini. 23 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  195. ↑ "Στέιτ Ντιπάρτμεντ: Καλούμε την Τουρκία να σταματήσει ό,τι σχεδιάζει στο Καστελλόριζο" [State Department: We are urging Turkey to stop whatever plans it has for Kastellorizo]. Kathimerini. 21 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  196. ↑ "Macron dénonce la violation des souverainetés grecque et chypriote par la Turquie" [Macron denounces the violation of Greek and Cypriot sovereignty by Turkey]. Le Figaro. 23 ביולי 2020. נבדק ב-23 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  197. ↑ "Μέρκελ σε Ερντογάν: "Με εκθέτεις" - Επιχείρηση "αποκλιμάκωση" στο Αιγαίο" [Merkel to Erdgoan: "You're exposing me" - Operation "de-escalation" in the Aegean]. Ethnos. 26 ביולי 2020. נבדק ב-26 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  198. ↑ "Δένδιας: "Ναι" στο διάλογο με την Αγκυρα αλλά όχι υπό το κράτος απειλών και τετελεσμένων" [Dendias: "Yes" to dialog with Ankara, but not under threats and precedents]. Huffington Post. 29 ביולי 2020. נבדק ב-29 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  199. ↑ "Turkey's President Has Hurt Muslim Interests Over Hagia Sophia". Balkan Insight. 31 ביולי 2020. נבדק ב-2 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  200. ↑ "Το δημοψήφισμα στην Τουρκία πυροδοτεί ένταση στο Αιγαίο". onalert.gr. 12 באפריל 2017. נבדק ב-6 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  201. ↑ Gazette of the Minutes of the Turkish National Assembly, volume 12. 31 July 1936, page 309
  202. ↑ Sezgin, I.Can (2009): Why they did not fight? A Study on the Imia/ Kardak Crisis (1995–1996) between Greece and Turkey, "Why they did not fight Kardak-Imia Crisis 1995-1996". אורכב מ-המקור ב-19 ביולי 2011. נבדק ב-2011-07-19. {{cite web}}: (עזרה)
  203. ↑ Ch. Maechling (1997): The Aegean sea: a crisis waiting to happen. US Naval Institute Proceeding 71–73.
  204. ^ 204.0 204.1 "Greek Ministry of Foreign Affairs statement on the Gavdos issue". hri.org. נבדק ב-6 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  205. ↑ (Major)Ali Kurumahmut, Sertaç Başeren (2004): The twilight zones in the Aegean: (Un)forgotten Turkish islands. Ege'de gri bölgeler: Unutul(may)an Türk adaları. Ankara: Türk Tarih Kurumu. (מסת"ב 975-16-1740-5). תבנית:In lang
  206. ↑ Νίκος Μελέτης (26 ינואר 2008). "Στις γκρίζες ζώνες και το μειονοτικό..." Το Έθνος. אורכב מ-המקור ב-18 יוני 2018. נבדק ב-27 ינואר 2008.
  207. ↑ Η Τουρκία θέλει "γκρίζα" τετελεσμένα. To Vima (ביוונית). 9 בינואר 2009. אורכב מ-המקור ב-15 בספטמבר 2012. נבדק ב-9 בינואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  208. ↑ "Θρασύτατες προκλήσεις από την Άγκυρα: Υπερπτήσεις σε Χίο και Οινούσσες" [Audacious provocations by Ankara: Overflights in Chios and Oinousses]. ToVima. 13 במאי 2019. נבדק ב-7 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  209. ↑ "Τα 15 νησιά που "προτιμούν" οι Τούρκοι στις υπερπτήσεις τους" [The 15 islands that Turks "prefer" in their overflights]. News247. 21 בפברואר 2020. נבדק ב-21 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  210. ↑ "Υπερπτήσεις τουρκικών μαχητικών πάνω από τον Αρχάγγελο Ρόδου" [Turkish overflights above Rhode's Archangelos]. Huffington Post. 17 באפריל 2020. נבדק ב-18 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  211. ↑ "Νέες τουρκικές προκλήσεις: Ζεύγος αεροσκαφών πέταξε δύο φορές πάνω από τη Λέσβο" [New Turkish provocations: A pair of jets flew above Lesbos twice]. iefimerida. 11 באפריל 2020. נבדק ב-18 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  212. ↑ "Türkische Kampfbomber überfliegen bewohnte griechische Inseln" [Turkish fighter bombers fly over inhabited Greek islands]. Spiegel. 20 באוקטובר 2021. נבדק ב-21 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  213. ↑ "Κλιμακώνει την ένταση στο Αιγαίο η Άγκυρα: Mαζικές υπερπτήσεις από τουρκικά F-16" [Ankara escalates tensions in the Aegean: Mass overflights by Turkish F-16s]. Ta Nea. 12 ביוני 2019. נבדק ב-7 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  214. ↑ "Turkish fighter jets fly over Evros land border". Kathimerini. 11 במרץ 2020. נבדק ב-25 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  215. ↑ "Προκλήσεις Αγκυρας με υπερπτήσεις ανήμερα της εθνικής επετείου" [Ankara provocations amid the Independence Day]. Kathimerini. 25 במרץ 2020. נבדק ב-7 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  216. ↑ "Joint statement from foreign ministers denounces Turkey for East Med drilling". Ahval. 11 במאי 2020. נבדק ב-11 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  217. ↑ "Διάσκεψη ΥΠΕΞ: Κύπρος, Ελλάδα, Γαλλία, Αίγυπτος, Ηνωμένα Αραבικά Εμιράτα" [Foreign Minister Conference: Cyprus, Greece, France, Egypt, United Arab Emirates]. Alpha News. 11 במאי 2020. נבדק ב-11 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  218. ↑ "Military: Turkey provokes Greeks and USA: overflights near US base". 24 Hours World. 25 במאי 2022. נבדק ב-30 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  219. ↑ "Weber: Full support for Mitsotakis – Erdogan should stop provoking NATO allies". News Bulletin 247. 25 במאי 2022. נבדק ב-3 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  220. ↑ "Athens calls Turkish incursion near Alexandroupoli 'unprecedented violation'". Ahval. 20 במאי 2022. נבדק ב-30 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  221. ↑ "Στέιτ Ντιπάρτμεντ για τις τουρκικές υπερπτήσεις: Συζήτηση και όχι προκλητικές ενέργειες" [State Department on Turkish overflights: Discuss, no to provocative actions]. CNN. 21 במאי 2022. נבדק ב-30 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  222. ^ 222.0 222.1 "Airspace violations in the Aegean". אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  223. ↑ "Latest Frontex patrol harassed". אורכב מ-המקור ב-12 בספטמבר 2009. נבדק ב-14 בספטמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  224. ↑ "Newest Frontex patrol harassed". אורכב מ-המקור ב-15 ביולי 2012. נבדק ב-1 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  225. ↑ Agapakis, I. Η επίλυση των ελληνοτουρκικών διαφορών στο θαλάσσιο χώρο κατα το διεθνές δίκαιο, page 9
  226. ^ 226.0 226.1 Το ΒΗΜΑ onLine - ΔΙΠΛΩΜΑΤΙΑ, tovima.dolnet.gr (ארכיון)
  227. ↑ Editorial (2020-09-06). "The Guardian view on Turkish-Greek relations: dangerous waters | Editorial". The Guardian. ISSN 0261-3077.
  228. ↑ "Greek FM: US 'ideal partner' for persuading Turkey to follow UNCLOS". naftemporiki. 7 במאי 2021. נבדק ב-7 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  229. ↑ "Δένδιας: Οι ΗΠΑ μπορούν να πείσουν την Τουρκία να αποδεχθεί το Δίκαιο της Θάλασσας" [Dendias: The USA can persuade Turkey into accepting the International Maritime Law]. naftemporiki. 7 במאי 2021. נבדק ב-7 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  230. ↑ "Greece bound by UNCLOS and EU law in Turkey talks, says Dendias". Kathimerini. 15 בינואר 2021. נבדק ב-7 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  231. ↑ "Deutsche Welle: Τι είναι η σύμβαση UNCLOS που πρέπει να αποδεχθεί η Τουρκία για να μπει στην ΕΕ" [Deutsche Welle: What is the UNCLOS which Turkey has to accept in order to join the EU]. Liberal. 19 באפריל 2021. נבדק ב-7 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סכסוך הים האגאי41552394Q1352880

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סכסוך_הים_האגאי&oldid=3390108"