סלומניקי
.JPG) | |
| בית הכנסת בעיירה | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פולין קטן |
| מחוז | קרקוב |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 4,365 (2010) |
| קואורדינטות | 50°15′N 20°6′E / 50.250°N 20.100°E |
| http://www.slomniki.pl | |
סלומניקי (בפולנית: Słomniki; ביידיש: סלאמניק) היא עיירה במחוז קרקוב שבפרובינציית פולין קטן בפולין, על גדת נהר שרניאווה וכ-24 ק"מ צפונית לקרקוב, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה, ואשר בה התקיים בתקופת שואה מחנה מעבר המוני, שנודע בשל תנאיו הקשים.
תולדות היישוב
סלומניקי נזכרת לראשונה בשנת 1287, ובשנת 1358 הוענקו לה זכויות עיר. בשל מיקומה על דרך מסחר שבין וייליצ'קה וחבל פוזנן, נעשתה העיירה לתחנת מכס, ולתושביה הוענקו זכויות כלכליות שונות. באמצע המאה ה-17 נהרסה העיירה כתוצאה מפלישת האימפריה השוודית. בחלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכללה העיירה בתחום ממלכת הבסבורג, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית.
בשנת 1869, בעקבות מרד ינואר, נטלו הרוסים את מעמדה העירוני של סלומניקי, וזכויות אלה הושבו לה לאחר מלחמת העולם הראשונה, תחת שלטון הרפובליקה הפולנית השנייה.
יהודי סלומניקי
יהודים החלו להתיישב בעיירה בראשית המאה ה-19, ובהמשך אותה מאה קיימו בה קהילה עצמאית, שכללה בית מדרש ומספר "שטיבלעך" חסידיים. לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, במאי 1919, נערכו פרעות ביהודי העיירה, תוך ביזת חנויות היהודים, הכאת יהודים וחילול ספרי תורה.
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה 1,460 יהודים, והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות השונות, של הבונד ושל אגודת ישראל. בשנות השלושים של המאה ה-20 סבלו יהודי העיירה מהצבת משמרות חרם בפתח חנויותיהם.
בשואה
לאחר כיבוש העיירה בידי הגרמנים ב-6 בספטמבר 1939, חטפו אלו את יהודיה לעבודות כפייה מפרכות, תוך ביצוע מעשי התעללות בהם. בהמשך, הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן הגבלות תנועה וחובה כללית של עבודות כפייה. מעת לעת פקדו את העיירה שוטרים גרמנים, וביצעו מעשי התעללות ורצח אקראיים ביהודיה. באחד המקרים אולץ רב הקהילה לשרוף את ספרי הקודש שבבית הכנסת המקומי לעיני בני הקהילה.
במהלך 1941-1940 הגיעו לעיירה כ-1,000 פליטים יהודים, והיודנרט המקומי התגייס לעזרתם, וכן לעזרת עובדי כפייה יהודים מהעיירה שהועברו למחנות עבודה.
בין ה-4 ל-8 ביוני 1942 פשטו על העיירה אנשי ס"ס וגסטאפו, מלווים בשוטרים ובכבאים פולנים ובכוחות עזר אוקראיניים, ותוך מעבר מבית לבית, ריכזו אלו באלימות רבה את יהודי העיירה, תוך רצח חולים וקשישים בבתיהם. לאחר מכן, הוכנסו יהודי העיירה למספר מבנים, והוחזקו בהם כמה ימים תחת שמירת המשטרה הפולנית. אליהם צורפו בהמשך כמה עשרות פליטים יהודים פצועים מהכפר מיכלוביצה, שהוצעדו 14 ק"מ עד סלומניקי.
ב-8 ביוני 1942 הועמסו חלק גדול מיהודי העיירה על משאיות, ונלקחו לתחנת הרכבת, תוך ירי בנחשלים. למעט 36 יהודים שעברו סלקציה והועברו למחנה פלשוב, שולחו כל יתר היהודים במועד זה למחנה ההשמדה בלז'ץ.
למעלה מ-1,000 יהודים שעוד נותרו בסלומניקי המשיכו לסבול ממעשי התעללות ורצח מצד השוטרים הגרמנים בעיירה. מחודש יולי 1942 הובאו לעיירה בין 6,000 ל-8,000 יהודים מנפת מייחוב, אשר רוכזו בשדה פתוח ומגודר ליד העיירה, שבו הוחזקו כמעט ללא מזון ושתייה, ותוך ביצוע מעשי התעללות ורצח בהם מצד שומריהם הפולנים, האוקראינים והליטאים.
ב-6 עד ה-7 בספטמבר 1942 פשטו על מחנה המעבר בסלומניקי יחידות של אוקראינים וליטאים, וערכו סלקציה ביהודי המקום. כ-1,000 גברים שולחו לפלשוב, וכמה מאות קשישים, חולים, ילדים קטנים ותינוקות הופשטו, ונורו במקלעים לארבעה בורות ירי, תוך קבורת חלקם בחיים. את אלפי היהודים הנותרים הריצו הגרמנים לתחנת הרכבת שבעיירה, והעמיסו אותם על קרונות משא שיצאו לבלז'ץ, תוך ירי בחלק מהיהודים במקום.
כ-200 יהודים אחרונים שעוד נותרו בסלומניקי נרצחו ביער חודוב הסמוך למייחוב, לצד מאות יהודים נוספים מהסביבה. בד בבד, ערכו הגרמנים מצוד קפדני אחר יהודים מהעיירה ומסביבתה שהסתתרו ביערות הסביבה.
לאחר השואה שבו לעיירה ניצולים מעטים, אך כולם עזבו אותה במהרה, לאחר שארבעה מהם נרצחו בידי פולנים מקומיים. הקצין הגרמני פלנץ, אשר פיקד על האקציות בסלומניקי, שבהן נרצחו אלפי יהודים, נידון לאחר המלחמה לארבע שנות מאסר.
קישורים חיצוניים
- סלומניקי באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "סלומניקי", באתר השטעטל הווירטואלי
- "סלומניקי", באתר JewishGen (באנגלית)
