עבסאן אל-כבירה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עבסאן א כביר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עבסאן אל-כבירה
عبسان الكبيرة
מראה מעבסאן אל-כבירה. המסגד הגדול
מראה מעבסאן אל-כבירה. המסגד הגדול
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה ח'אן יונס
ראש העיר מוסטפא סוליימן א-שוואף
תאריך ייסוד המאה ה-16 (אזכור ראשון)
גובה 77 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 19,000 (2006)
קואורדינטות 34°20′51″N 31°19′25″E / 34.347589°N 31.323708°E / 34.347589; 31.323708
אזור זמן UTC +2
http://abasan.ps/website/?lang=en
רצועת עזה והעיר עבסאן-אל כבירה

עבסאן אל-כבירהערבית: عبسان الكبيرة -עבסאן הגדולה, או "עבסאן אל-כביר" عبسان الكبير, נקראה בעבר גם עבסאן אל ע'רביה عبسان الغربية - כלומר "עבסאן המערבית") היא עיר בשטח הרשות הפלסטינית, בדרום רצועת עזה בנפת ח'אן יונס. אוכלוסיית עבסאן אל-כבירה הייתה 19,000 תושבים בשנת 2006. לפי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית בשנת 2016 חיו בעיר 23,914 תושבים. במקור הייתה יישוב בדואי. בעיר מוכרות חמולות כמו א-שוואף, א-דע'מה, מסאביח, אבו יוסף, אבו מוסטפא, אבו טייר, אבו דג'ה, אבו טבאש, אבו דראז, אבו מוטלק, אבו סובחה ואבו עמר. החקלאות מהווה מקור עיקרי להכנסה. קיימים גם ענפי תעשייה קטנה בתחום הלבנים, הכלים החקלאיים וייצור שמן זית ([1]).

מיקום

עבסאן אל-כבירה שוכנת במרכז נווה מדבר, בגובה 77 מ' מעל פני הים, 3-4 ק"מ מזרחית-דרומית מן העיר ח'אן יונס, 20 ק"מ מדרום לעיר עזה ו-10 ק"מ ממזרח לחוף הים התיכון.

מקור השם

משמעות שמו של היישוב היא עלומה, והוא נקרא "אל-כבירה" (הגדולה) כדי להבדילו מהכפר השכן - עבסאן אל-סע'ירה, הנמצא צפונית-מזרחית ממנה.

היסטוריה

בתקופה הרומית והביזנטית

במקום התקיים יישוב (עם מצודה) בתקופה הרומית והביזנטית. הכפר הערבי נבנה מעל השרידים הקדומים. בבתים נמצאים עמודי שיש, שברי עמודים ובסיסים, אבני בנייה עתיקות של נמצודה העתיקה, שתי רצפות פסיפס.[2][3] רבים מהבתים נבנו מאבני חורבת שוק מזי (Sycamazon).[3][4]

בתקופה העות'מאנית

שם היישוב עבסאן מוזכר בשנת 1596 ברשימות המיסים (דפתר) כחלק מהנאחיה של עזה, הליווה עזה בסנג'ק עזה. אז הוא מנה 28 משקי בית (כ-150 תושבים),[5] כולם של מוסלמים, ששילמו את מסיהם באמצעות חיטה, שעורה, ירקות, פירות, עזים, כוורות דבורים, וכו'.[6]

צוות המטבח של הגדוד 4 של הפרשים הקלים האוסטרלים במחנה עבסאן אל-כבירה בשנת 1917

בשנת 1886 עבסאן אל-כבירה תוארה ככפר קטן ומשגשג, בנוי מאבן. נחפרו במקום ארבה רצפות שיש עתיקות[7]

בימי מלחמת העולם הראשונה במהלך שנת 1917 חנו בעבסאן חיילי מאוסטרליה וניו זילנד שהשתתפו במסע הצבאי הבריטי לכיבוש ארץ ישראל מידי הטורקים.[8] במאי 1917 הוארך צינור שהוביל מים מתחנת משאבה מאל-עריש עד לעבסאן אל-כבירה לצורכי המאהלים הבריטיים במקום. [9]

בתקופת המנדט הבריטי

מפקד האוכלוסין בשנת 1922 (באותה תקופה עבסאן כללה את שני היישובים:אל-כבירה ואל-סע'ירה או אל-ג'דידה) הצביע על אוכלוסייה בת 695 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד משנת 1931 נספרו 1,144 תושבים ב-186 בתים.[10] בשנת 1945 היו שני היישובים עבסאן עדיין מאוחדים ומנו 2,230 תושבים, כולם ערבים, עם שטח 16,084 דונם. מתוך השטח הנ"ל 15,616 שימשו לגידול דגן ו 92 דונם למטעים וקרקע בנויה.[11]

1948 ואחריה

מלחמת 1949-1948

ב-23 -22 בדצמבר 1948 בימי מלחמת העצמאות של ישראל, בתחילת מבצע חורב, פשט כוח ישראלי על עבסאן ועל משלט 86 במטרת הטעיה מכוון אל הענף המערבי של הצבא המצרי. לכוח הישראלי היו אבדות כבדות בגלל אי יכולת לקבל תגבורות עקב תנאי מזג האוויר.[12]

חלק מ"רצועת עזה"

החל משנת 1948 קשרה עבסאן את גורלה בזה של "רצועת עזה" שבשנים 1948–1967 נשלטה על ידי מצרים ובשנים 1967–1994 נמצאה בשליטה המלאה של ישראל.

אחרי מלחמת העצמאות של ישראל כשבעקבות הסכם שביתת הנשק בין ישראל למצרים הגיעו הצוותים לשרטט את הקו בשטח, הסתבר כי טוואי הגבול שנקבע חצה באזור את כפרי עבסאן והפריד בין בתי הכפר ובין אדמותיו. משום כך בפברואר 1950 לפי בקשת מצרים הגיעו המשלחות הישראלית והמצרית לכלל הסכמה על תיקון הקו כך שהכפר עבסאן יועבר בשלמותו לשליטת מצרים. בתמורה הועבר לישראל שטח בצפון רצועת עזה. [13] תחת השלטון המצרי הוקמה בעבסאן אל-כבירה מועצה מקומית.[14] בשנות ה-1950 נכנסו מהאזור לשטח ישראל "מסתננים" פלסטינים למטרות פיגועים ושוד. במסגרת פעולות התגמול, ב-30 באוגוסט 1955 פעל כוח משוריין ישראלי נגד פדאיון בח'אן יונס. בפעולה זו הופגזו עמדות צבאיות גם על יד עבסאן אל כבירה. מאוחר יותר, ב-3 בנובמבר 1956 במסגרת מבצע קדש רצועת עזה כולל עבסאן נכבשה זמנית (עד תחילת 1957) על ידי צה"ל.

ביוני 1967 נכבש היישוב יחד עם כל רצועת עזה על ידי ישראל בימי מלחמת ששת הימים. החל משנת 1994 בהתאם להסכמי אוסלו בין ישראל לאש"ף הפך היישוב לחלק מהרשות הלאומית הפלסטינית. בשנת 2005 אחרי פינוי הכוחות בצבאיים של ישראל מכל שטחי רצועת עזה התנהלו במקום מאבקי כוח בין הארגונים הפלסטינים פת"ח וחמאס. החל משנת 2006 השלטון ברצועת עזה עבר באמצעות בחירות לידי הארגון האסלאמיסטי חמאס שלא ויתר עליו עד ימינו. בעקבות מעורבות חמאס וארגונים פלסטינים נוספים בפיגועים נגד ישראל ובמתקפות טילים על שטח ישראל התחוללו באזור עימותים צבאיים. במבצע עופרת יצוקה (בדצמבר 2008-ינואר 2009) כוחות ישראלים ביצעו סריקות קרקעיות ותקיפות אוויריות ממוקדות גם באזור עבסאן אל-כביר. בעת מבצע עמוד ענן בנובמבר 2012 ומבצע צוק איתן ביולי-אוגוסט 2014 עבר היישוב הפגזות אוויריות. בימי המבצע עמוד ענן באזור עבסאן נתגלו מנהרות "התקפיות" שחפרו אנשי חמאס אל שטח ישראל, כולל אל הקיבוץ ממול, נירים.

דמוגרפיה

לפי הערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית, בשנת 2016 חיו בעיר 23,914 תושבים. 75% מהתושבים הם ממוצא בדואי והשאר פליטים.[5] בשנת 1922 מפקד אוכלוסין ביישוב מנה 605 תושבים, מתוכם 427 נשים ו-268 גברים, כולם מוסלמים.[15] ב-1931 נספרו 1144 תושבים ב-186 בתים. היחס נשים-גברים היה הפעם מאוזן: 591:553. בשנת 1945 חיו בעבסאן 2230 תושבים ובשנת 1967 4740.

בריאות

בעיר פועלים בתי החולים אלג'יראי ("אלג'זאיר") ובית החולים הצבאי "אל-כראמה", כמו כן מרפאות של משרד הבריאות הפלסטיני, קליניקת אבו תמא, המרכז UHCC.[16]

אתרי דת וארכאולוגיה

  • מתחם הקבר של שייח' אבראהים - לשעבר קפלה וקבר ביזנטיים עם פסיפסים שהוקדשו לאחר מכן לדמות קדושה מוסלמית.[17] קצה מאחד הפסיפס עורר תשומת הלב של החוקר אלויס מוסיל ב-30 במרץ 1898.
  • המגד המרכזי אבו בכר
  • המסגד עז-א-דין אל-קסאם - נהרס בעת מבצע עופרת יצוקה (2009)

*קברו של ח'ליל אל-רחמן ועל ידו - האתר הארכאולוגי המכונה "סדרת אום עמיר" (אולי שרידים של העיר העתיקה מנואיס)[18]

בשנים 2016-2006 נבנו בעיר 18 מסגדים.

לקריאה נוספת

  • Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. 1977 מסת"ב 3-920405-41-2.
  • , 1886 Schumacher, G. Researches in Southern Palestine. Quarterly statement - Palestine Exploration Fund. 18: 171–194.

Patrick Hamilton, Riders of Destiny: The 4th Australian Light Horse Field Ambulance 1917–18: An Autobiography and History. Gardenvale, Melbourne: Mostly Unsung Military History 1996

מקורות

  • עמנואל ראובני - "לקסיקון ארץ-ישראל" - ידיעות אחרונות - ספרי חמד, תל אביב 1999 ע' 728
  • יובל אלעזרי (עורך) לקסיקון מפה - ארץ ישראל תל אביב 2003

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עבסאן אל-כבירה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ סוכנות החדשות אנדולו 15.3.2017
  2. ^ Schumacher ע' 192
  3. ^ 3.0 3.1 ע.ראובני 1999
  4. ^ בנוגע להשערה כי Sycamazon נמצאה בחבל עזה - ראו Alexandro Diez Macho - (ed) Neophyti 1' Targum Palestinese, ms de la Biblioteca Vaticana:IV Numeros, Consejo Superior de Investigaciones Scientificas, Madrid 1974, הערה 6, ע' 637 ‏ 1987 Barry B.Levy Targum Neophyti1, A Textual Study, University Press of America, עמ' 178 - לפי דיאז מאצ'ו
  5. ^ 5.0 5.1 י' אלעזרי 2003 עמ' 399
  6. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, עמ' 150
  7. ^ G.Schumacher, 1886, עמ' 191-192. [1]
  8. ^ Col Charles Guy Powells -The New Zealanders in Sinai and Palestine, Pickle Partners Publishing, 2014
  9. ^ P.Hamilton
  10. ^ 2
  11. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. מצוטט ב: חדאווי, 1970, עמ' 86
  12. ^ Benny Morris - 1948 The First Arab-Israeli War Yale University Press 2008 ע'361-360
  13. ^ הארץ 25.3.2014
  14. ^ Usamah Shahwan Public Administration in Palestine - Past and Present, University Press of America 2003 ע' 41
  15. ^ אוכלוסין- 1922
  16. ^ המיזם wiki street
  17. ^ [Topographie byzantine de la région de Gaza (1999) https://www.academia.edu/16908597/%C3%A9gion_de_Gaza_1999_Stephane Verhelst Topographie_byzantine_de_la_r]
  18. ^ S.Verhelst 1999
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0