פורטל:היישוב/תמונה נבחרת/גלריה

עריכהגלריית תמונות

גלריית תמונות נבחרות של תקופת היישוב

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

מחסום בריטי בכביש ירושלים - תל אביב, 1948

2

תערוכת זיכרון להרמן שטרוק במוזיאון תל אביב, 1944.

3

כניסת הגנרל אלנבי לירושלים ב-11 בדצמבר 1917, יומיים אחרי כניעת העיר. למרות שהיה רב-אמן בלוחמה על סוס, בחר אלנבי לרדת מסוסו לפני שנכנס לירושלים, והוא וקציניו נכנסו לעיר ברגל דרך שער יפו, מתוך כבוד לעיר הקדושה ליהדות, לנצרות ולאסלאם.

4

5

מלון המלך דוד לאחר פיצוצו

6

7

8

9

10

11

הבניין הראשי של יריד המזרח בתל אביב, 1934

12

13

שדרות רוטשילד באחוזת בית (שמה הראשון של תל אביב), שנות ה-20 של המאה ה-20

14

האנייה "פאריטה" מורידה מעפילים בחוף תל אביב

15

16

כיכר צינה דיזנגוף, מרכזה של הבוהמה התל אביבית מאמצע שנות ה-30.

17

18

וינסטון צ'רצ'יל ומאיר דיזנגוף בעת ביקורו של צ'רצ'יל בתל אביב, 1921

19

אוטובוס יהודי ממוגן בעת המאורעות

20

מתחם מבוצר ברחוב שלומציון המלכה (אז רח' הנסיכה מרי) בירושלים שכונה על ידי אנשי היישוב "בווינגרד".

21

22

23

חלוצי התעופה העברית, דב הוז ויצחק בן יעקב משוחחים עם הטייס הראשי של חברת אוירון ליד מטוסו.

24

לאחר הטבח בחברון, מאורעות תרפ"ט

25

26

מתנדבים מן היישוב לצבא הבריטי יוצאים במחול ההורה, 1943

27

נוטר במדים, 1942

28

ימים ראשונים בניר דוד, (אז - תל עמל), מראשוני יישובי חומה ומגדל

29

30

גן מאיר, בלב תל אביב, 1944

31

32

33

34

האמיר פייסל וחיים ויצמן, 1918. חיים ויצמן בשם התנועה הציונית, והאמיר פייסל, בנו של חוסיין מלך חיג'אז, בשם הממלכה החיג'אזית, חתמו בלונדון ב-3 בינואר 1919 על הסכם ויצמן-פייסל, שהיה אמור להסדיר את היחסים בין התנועה הציונית לבין ממלכה ערבית מאוחדת (חזון סוריה הגדולה), בראשות פייסל, שהייתה אמורה לקום בעקבות תוצאות מלחמת העולם הראשונה והמרד הערבי.

35

36

מנהיגי היישוב במחנה המעצר בלטרון לאחר השבת השחורה (לחצו על דמות אדם לערך עליו)

37

נכבדים בחגיגות העשור לאוניברסיטה העברית. צועדים (בחזית) גד פרומקין (מקל בשמאלו), אוסישקין וחיים ויצמן. הנציב העליון ארתור ווקופ (מאחורי ויצמן), ורה ויצמן, ד"ר יהודה מגנס.

38

דוד בן-גוריון מעיד בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל

39

שבתי לוי וישראל רוקח צופים בתחרות כדור מים בין נבחרות חיפה ותל אביב, 1945

40

ייצור פניצילין על ידי אנשי האוניברסיטה העברית, 1945

41

42

הרופא משה וולך (משמאל) יוצא מארמון הנציב העליון לאחר שקיבל את אות הכבוד של הקיסרות הבריטית, 1944

43

מאיר מרגלית בתפקיד החייל האמיץ שווייק, תיאטרון האהל, שנות ה-30. המדובר באחת ההצגות המצליחות ביותר ביישוב באותה התקופה.

44

45

מבנה האוניברסיטה העברית על הר הצופים 1945

46

תערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות, בבית דיזנגוף, שנות ה-30.

47

ברנרדינו מולינרי מנצח על התזמורת הארץ ישראלית, 1945

48

תחנת הרכבת רחובות, 1935

49

ילדי טהראן בתחנת הרכבת חדרה מזרח, 1943

50

גשר אלנבי לאחר שפוצץ בליל הגשרים

51

נבחרת ארץ ישראל/פלשתינה בכדורגל במהלך מסע המשחקים בקהיר ב-1931

52

בית הדואר והטלגרף הישן ברח' נחלת בנימין בתל אביב הוא אחד משורת מבנים מעניינים וקפריזיים שהקים שלמה פיינגולד בתל אביב, ירושלים, טבריה ועפולה

53

דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל ביום ה' באייר תש"ח, בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

54

ביקור הצפלין בשמי ירושלים, 11 באפריל 1931

55

שכונת אחוזת בית בשנות ה-20 של המאה ה-20

56

המושבה הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט.

57

אחד העם ובוריס שץ עומדים לפני ציורו של שמואל הירשנברג בבית הנכות בצלאל, 1911.

58

היילה סלאסי, קיסר אתיופיה, בביקור בירושלים

59

העלייה לג'וערה, היא עין השופט, 1937.

60

יוסף תמיר עומד ליד מטוס בשדה התעופה ליד כפר סירקין. המטוס השתייך לחברת נתיבי אוויר א"י. רבים מתושבי פתח תקווה באו לראות את המטוס.

61

קבוצת הכדורסל בר כוכבא עם הגביע בו זכו בשנת 1932. מדובר בגביע הנודד של כדורסל מכבי אבשלום (ע"ש אבשלום גיסין).

62

63

64

שומרים בחדרה בתקופת היישוב (תאריך מדויק אינו ידוע). על אף הלבוש הערבי, המדובר בשומרים יהודים.

65

פועלים בדיש בחדרה, 1926

66

לוחמי האצ"ל בשיעור נשק, שכונת התקווה, 1947 אנשי האצ"ל והלח"י רואים בסיום המנדט הבריטי הישג של המאבק המזוין שהם ניהלו: מאות פעולות שגבו את חייהם של למעלה מ-300 אנשי ביטחון בריטים, ובראשן פעולות כמו פיצוץ מלון המלך דוד, ליל ההלקאות, הפריצה לכלא עכו ותליית הסרג'נטים, שזיעזעו את דעת הקהל בבריטניה, והביכו את ממשלתה.

67

אריזה ידנית של פרי הדר בבית אריזה בחדרה בתקופת היישוב, מועד מדויק אינו ידוע

68

גפירים בגן שמואל, שנות ה-40

69

בית חרושת למלט נשר בשנות ה-20 או ה-30, בשנותיו הראשונות. מימין הכבשנים הראשונים. הכביש בחזית הוא כביש חיפה - יגור בעוברו בשכונת הפועלים נשר. מצד שמאל של התמונה מבנה המכולת של נורוק ששרת את תושבי השכונה

70

גפירים בשכונת הפועלים נשר, הגפירים גויסו במאורעות 1939-1936 על ידי בית החרושת למלט נשר לשמור על שכונת פועלי בית החרושת מפני הפורעים שהגיעו מבלד א-שייח' הסמוכה. הגפירים היו יהודים שפעלו כחלק מכוח משטרת המנדט הבריטי החל מתקופת המאורעות בהגנה על היישובים היהודיים, על מפעלים שונים ועל דרכי התחבורה מפני התנכלויות של כנופיות הערבים. הם צוידו בנשקים שונים (מרובי ציד ועד רובי צבא) וביצעו מארבים לכנופיות.

71

"קפריזין" (1947), איור מאת פרץ ויינריך המתאר את מחנות המעצר בקפריסין ששימשו, בין השנים 1946-1949 לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל. במחנות אלו פעלו אמנים כזאב בן צבי, נפתלי בזם, שמואל כץ וויינריך, שעסקו בחינוך אמנותי וביצירת אמנות ואומנות שימושית.

72

"מעמד הר שינאה-אי", קריקטורה מאת יהושע אדרי שהתפרסמה בעיתונות הרוויזיוניסטית בעקבות ועדת פיל.

73

74

75

76

---

---

< בחזרה לפורטל