פורטל:רומא/אתר נבחר/אוסף אתרים
אוסף אתרים נבחרים של פורטל רומא
לעריכת הקטעים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
גלריה בורגזה (באיטלקית: Galleria Borghese) הממוקמת בווילה בורגזה פינצ'אנה (וילה בורגזה שעל הפינצ'ו - Villa Borghese Pinciana) - וילה המצויה בגני וילה בורגזה, מציגה אוסף של אמנות ופסלים שנאסף על ידי הקרדינל שיפיונה בורגזה, אחיינו האהוב של האפיפיור פאולוס החמישי. הווילה נבנתה על ידי האדריכל פלמיניו פונציו על פי שרטוטים של שיפיונה בורגזה, אשר השתמש בווילה כאחוזה לצורך אירועים חברתיים.
2
וילה בורגזה (באיטלקית: Villa Borghese) הינה גן בסגנון אנגלי המצוי ברומא שבאיטליה. בגן מצויים מספר מבנים המשמשים כיום כמוזיאונים, והינו הגן הציבורי השני בגודלו ברומא (אחרי וילה דוריה פמפילי).
הגן הוקם בשנת 1605 הקרדינל שיפיונה בורגזה, אחיינו של האפיפיור פאולוס החמישי בכרם נרחב שהיה בבעלותו. הכרם היה ממוקם במקום בו עמדו בעבר גני לוקולוס - גנים מתקופת שלהי הרפובליקה הרומית.
הגנים נבנו בסגנון צרפתי פורמלי ונבנו בהם מספר מבנים ששימשו את הקרדינל לצורכי אירוח. בסוף המאה ה-19 שונה מבנה הגנים והם הפכו לסגנון אנגלי הפחות פורמלי.
בשנת 1903 נרכשו הגנים על מבניהם על ידי העיר רומא, והפכו לשטח ציבורי.
3
בזיליקת פאולוס ה"קדוש" מחוץ לחומות (איטלקית Basilica di San Paolo fuori le Mura) היא אחת מארבע הכנסיות הנחשבות לבזיליקות הפטריארכליות של רומא. הבזיליקה הוקמה על ידי קונסטנטין הראשון, קיסר רומא, מעל מה שנחשב למקום הקבורה של פאולוס. כיוון שהבזיליקה הייתה מחוץ לחומות האורליאניות, היא ספגה נזקים במהלך הפלישות של הסרצינים במאה ה-9. בתגובה לכך האפיפיור יוחנן השמיני ביצר את הבזיליקה, המנזר ואת בתי המגורים של האיכרים, ובכך יצר את העיר יוחנניספוליס (באיטלקית: ג'יובניפולי). העיר התקיימה עד שנת 1348 כאשר היא נחרבה לחלוטין ברעידת אדמה. ב-15 ביולי 1823 פרצה שרפה בעקבות רשלנות של עובדים שתיקנו את העופרת שבגג ובעקבות השריפה רוב הבזיליקה נחרבה. אנשים מכל העולם תרמו עבור שיקום הכנסייה, והבזיליקה נפתחה מחדש ב-1840, אולם היא קודשה מחדש רק חמש עשרה שנים לאחר מכן בנוכחות האפיפיור פיוס התשיעי וחמישים קרדינלים. ב-23 באפריל 1891 נהרסו הזכוכיות הצבועות בבזיליקה בעקבות פיצוץ. בשנת 1980 הוכרזה הבזיליקה כאתר מורשת עולמית.
4
בשורש שימשה הכנסייה מעון לעולי הרגל הגרמנים שבאו לרומא במאה ה-14. למעון נוספה כנסייה בין השנים 1431 ו-1433.
בשנת 1523 הושלם שיפוץ המעון והכנסייה שנוהל על ידי יוהנס בורקרד.
5
כנסיית סנטה סבינה היא כנסייה נוצרית הממוקמת בעיר רומא ומהווה את מרכזו של מסדר הדומיניקנים. הכנסייה נבנתה במאה ה-5, בסביבות שנת 430 לספירה, במתכונת של בזיליקה טיפוסית. הכנסייה נבנתה על ידי פרספטיר (איש דת) בשם פיטר מאיליריאה (Priest Petrus, Peter of Illyria) החל משנת 425 לספירה במקום בו עמדה בזילקה פגנית קדומה. בניית הכנסייה הושלמה תחת שלטונו של האפיפיור סיקסטוס ה-3. חשיבות מיוחדת נודעה לדלתות עץ ועליהם תבליטים המתארים סיפורים מן הברית הישנה והחדשה ומהווים עדות לאמנות הפיסול של התקופה הביזנטית המוקדמת.
6
המדרגות הספרדיות (באיטלקית: Scalinata di Piazza di Spagna) הן גרם מדרגות המקשר בין הפיאצה די ספניה (Piazza di Spagna - הכיכר הספרדית) לבין הפיאצה טריניטה די מונטי וכנסיית טריניטה דיי מונטי.
גרם המדרגות הכולל 138 מדרגות נבנה במימון הדיפלומט הצרפתי סטפנו גופייר, בעלות של 20,000 סקודי בין השנים 1723–1725 במטרה לקשר בין שגרירות ספרד לותיקן עם הכנסייה (וזה מקור השם של גרם המדרגות).
7
פי האמת (באיטלקית: לה בוקה דלה וריטה (La Bocca della Verità ) הוא פסל ידוע הנמצא ברומא. ככל הנראה הפסל היווה חלק ממזרקה מהתקופה הרומית או מכסה ביוב.
החל מימי הביניים ייחסו לפסל יכולת לגלות את האמת - ולהוות למעשה "פוליגרף". על פי האמונה אם אדם היה משקר בעת שהיה מכניס את ידו לתוך פי האמת, הפה היה נושך את ידו של השקרן. הפה הוצב בכניסה לכנסיית סנטה מריה קוסמדין במאה ה-17.
8
סנטה מריה דלה ויטוריה (Santa Maria della Vittoria), בעברית: "מרים ה"קדושה" של הניצחון", היא כנסייה קתולית שנמצאת בצפון העיר העתיקה של רומא. בניית הכנסייה החלה ב-1605 בסגנון הבארוק תחת חסותו של הקרדינל בורגזה (Borghese). האדריכל של הכנסייה היה קרלו מדרנו אך את החזית עיצב ג'ובאני בטיסטה סוריו. הכנסייה מפורסמת בזכות פסל האקסטזה של תרזה הקדושה.
9
מזרקת טרווי (באיטלקית - Fontana di Trevi) היא הגדולה שבמזרקות מתקופת הבארוק ברומא. בשנת 1453 שיפץ האפיפיור ניקולאס החמישי אקוודוקט רומאי שהיה במקום ובנה במקום בריכה. בשנת 1629 הזמין האפיפיור אורבנוס השמיני מגדול אדריכלי הבארוק, ג'ובאני לורנצו ברניני, תכנון למזרקה שתהיה מפוארת יותר מהבריכה שהייתה במקום. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל אבל היוותה השראה לשנים הבאות.התוכנית שיצאה לבסוף אל הפועל החלה בתחרות אדריכלית שיזם האפיפיור קלמנס השנים עשר בשנת 1730. האפיפיור הטיל על האדריכל ניקולא סָלְבי לבנות את המזרקה (למרות שהוא לא זכה בתחרות). סלבי החל בעבודות בשנת 1732. בניית המזרקה הסתיימה רק בשנת 1762, לאחר מותם של האפיפיור ושל סלבי.
10
כיכר ונציה או פיאצה ונציה (באיטלקית: Piazza Venezia) היא כיכר במרכז רומא, הקרויה על שם ארמון ונציה הסמוך לה. הכיכר נמצאת לרגלי גבעת הקפיטולין בסמוך לפורום רומאנום, ולאנדרטת ויטוריו אמנואלה השני. הכיכר מהווה למעשה הכיכר המרכזית של רומא כיום. הכיכר נמצא באזור בו היה ממוקם בעת העתיקה שדה מרס, ומקושרת בויה דל קורסו לפיאצה דל פופולו בויה דיי פורי אימפריאלי) לקולוסאום וויה דל פלבישי למרכז רומא.
11
פיאצה נאבונה (באיטלקית: Piazza Navona) היא כיכר מרכזית בלבו של האזור התיירותי של רומא. את הכיכר בנה כמונומנט ברניני, האדריכל הגדול של התקופה, עבור משפחת האפיפיור אינוקנטיוס העשירי. הכיכר נבנתה על הריסות האצטדיון של דומיטיאנוס מהמאה הראשונה. היא מיצירות אדריכלות הבארוק הבולטות בעיר. צורת הכיכר אליפטית, כשל זירת מרוצי הסוסים המקורית שעל חורבותיה הוקמה. במרכז הכיכר נמצאת מזרקת ארבעת הנהרות הידועה, שגם אותה עיצב ברניני.
12
בית הכנסת הגדול של רומא (באיטלקית: Tempio Maggiore di Roma) הוא הגדול והמפואר בבתי הכנסת בעיר רומא שבאיטליה. בית הכנסת נחנך ב-28 ביולי 1904. שבועות אחדים קודם לחנוכתו ביקר בבית הכנסת מלך איטליה, ויטוריו אמנואלה השלישי.
המבנה תוכנן על ידי וינצ'נצו קוסטה ואוזוואלדו ארמאני בין השנים 1901–1904 על גדת נהר הטיבר. בית כנסת בעל סגנון נאו-אשורי ובעל תוכנית נאו-ביזנטית וחזות כללית נאו-קלאסית. כיפת האלומיניום המרובעת של המבנה היא הכיפה המרובעת היחידה ברומא, והיא ניתנת לזיהוי מכל חלקי העיר.
באסרו חג הסוכות, ב-9 באוקטובר 1982, הוטלה פצצה בכניסה לבית הכנסת: סטפנו טאשה (Stefano Tachè), בן שנתיים, נרצח, ו-40 איש אחרים נפצעו בפיגוע זה של אש"ף.
13
קמפו די פיורי (באיטלקית: Campo de' Fiori ) הינה כיכר מלבנית בקרבת פיאצה נאבונה במרכז רומא שבאיטליה.
משמעות שם הכיכר היא "שדה הפרחים" - תזכורת להיות שטח זה שדה פתוח בימי הביניים (ולא, כפי שיש הטוענים - על שמה של "פלורה" אהובתו של פומפיוס שלא ברור אם חיה במציאות או מדובר בדמות ספרותית).
שטח זה נשאר שדה פתוח המכוסה עשב עד אמצע המאה ה-15. האפיפיור בונפיציוס התשיעי בנה את כנסיית סנטה בריגידה במקום בו עומד כיום פאלאצו פארנזה. בשנת 1456 הורה האפיפיור קאלירסטוס השלישי על ריצוף הכיכר, כחלק מתוכניתו לשיפור האזור