פרי הארץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרי הארץ הוא ספר חסידי שנכתב על ידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רב ומנהיג חסידי ומגדולי תלמידי המגיד ממזריטש.

שם הספר

רבי מנחם מנדל עלה מוויטבסק שבבלרוס לארץ ישראל ב-ה'תקל"ז (1777) יחד עם כ-300 חסידים, בה חי עד לפטירתו ב-ה'תקמ"ח. את הספר חיבר בזמן ישיבתו בארץ ישראל, ומכאן שמו פרי הארץ[דרוש מקור].

מבנה הספר

הספר מכיל בתוכו קבלה, חסידות והנהגות לעבודת ה', והדרשות בו מסודרות, בדומה למרבית ספרי החסידות, על סדר פרשיות השבוע.

תלמידו רבי שלמה זלמן הכהן וולינר מתאר את דרשותיו השבועיות[1]:

מגלה רזין ומסתורין בכל שבת ושבת, ילאה הפה לדבר והלב לחשוב, גם באין מבין כי הדברים עתיקים, ומדבר על העצים והדומם צומח חי ומדבר, ומראה פנים לכל דבר, ומפשיטן הפשט אחר הפשט עד לעילא לעילא מכל אתוון ונקודין עד א״ס ב״ה כ״י

בחלק ממהדורות הספר, בפרשות הראשונות (עליהן אין דרשות של רבי מנחם-מנדל מוויטבסק) מובאים דרשות וקטע על כוונת המקווה מאת רבי אברהם המלאך. כמו כן, בסוף הספר מצויים מכתבים של רבי מנחם מנדל ושל רבי אברהם מקליסק לחסידיהם שנשארו ברוסיה, הכוללים הנחיות בעבודת ה', דרישה לחסידים לא ללכת לצדיקים אחרים שדרכם שונה בעבודת השם, מלבד תלמידו רבי שניאור זלמן מלאדי שהמשיך את דרכו של רבי מענדל מויטבסק[2]. ובקשות לסיוע כספי[3].

במהדורות החדשות של הספר משולב גם מתוכנו של הספר "פרי עץ", ספר נוסף של המחבר, וכן נכלל בתוכו קונטרס ליקוטי אמרים.

היחס לספר

הספר זכה לחשיבות מיוחדת אצל כמה אדמו"רים חסידיים[4], כגון רבי ישראל מרוז'ין שהספר היה רגיל על שולחנו[5] באמרו שעל ידו מחברים חכמה עילאה עם חכמה תתאה[6], וה"אהלי יעקב" שאמר שכל אחד מתלמידי המגיד ממזריטש האיר גוון מסוים בתורתו, ומי שרוצה ללמוד "תורת המגיד ממש" ילמד את תורתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק. יש שהגדירו את הספר כ"רמב"ם ושולחן ערוך" של דרך החסידות[7]. גם רבי אליהו אליעזר דסלר היה בקי מאוד בספר שהיווה בסיס לכמה מהשיחות שמסר לתלמידיו, והיה אומר שיש בספר חידושים שלא ניתן לחדשם בלא רוח הקודש[8].

תכניו העמוקים והקבליים של הספר, והשפה הגבוהה שבה נכתב[9] - הקשו על הלימוד בספר, והלימוד בו לא היה נפוץ כבשאר ספרי החסידות[10]. בשנת ה'תשע"א נדפסה מהדורה מבוארת של הספר על ידי מכון "פרי הארץ" בשם "טעם הפרי"[11], ובשנת תשע"ח נדפסה מהדורה מורחבת של הביאור תחת השם "פריו מתוק". וגם נתבארו חלקים מהספר על ידי מכון יסוד החסידות בספרים "חסידות מפורשת"[12]. מתקיימים שיעורים על הספר, על ידי תלמידיו של רבי אשר פריינד[13]. וכן על ידי משפיעים אחרים[14].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אגרות בעל התניא ובני דורו, הילמן, דוד צבי (באתר היברובוקס)
  2. ^ פרי הארץ אגרת ט'. וראה בארוכה במאמרו של הרב אברהם אביש שור "מליטא לגליציה" אודות זהותם של הצדיקים האחרים - רבי שלמה מקרלין, ו(שם בעמ' 8) - הסיבה שלא ללכת אחריהם - דרכם השונה בעבודת ה' בענין אותות ומופתים
  3. ^ בחלק ממהדורות הספר הדפיסו רק מכתבים מסוג מסוים, לדוגמה - רק המכתבים העוסקים בעבודת ה'
  4. ^ להערכות על הספר - ראו: פרי הארץ - תורה <טעם הפרי>, ירושלים תשע"א, באתר אוצר החכמה
  5. ^ מופיע ב"עירין קדישין"
  6. ^ אסרי לגפן חלק י' עמ' קב
  7. ^ ראו: אהרן סורסקי, דמויות הוד, עמ' 54
  8. ^ אהרן פרלוב, זכרונם לברכה, כ"ד טבת, עמ' תתד
  9. ^ ראו: המבשר תורני, מס' 133, כ"ט סיון תשע"א
  10. ^ ראו הסכמתו של רבי עקיבא יוסף רבינוביץ, בפרי הארץ - תורה <טעם הפרי>, באתר אוצר החכמה
  11. ^ תמונת הספר
  12. ^ על בראשית ועל במדבר
  13. ^ בעבר, על ידי רבי אברהם יורוביץ, וכיום על ידי בנו הרב מאיר יהודה יורביץ, וכן על ידי תלמידיו רבי עקיבא רבינוביץ, האדמו"ר מפוריסוב והרב ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא
  14. ^ הרב יצחק משה ארלנגר, רבי אליעזר ספרין מקאמרנא - בית שמש
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0