צ'חוצ'ינק

צ'חוצ'ינק
Ciechocinek
מדינה	פולין
פרובינציה	קויאוויה-פומרניה
שטח	15.26 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	10,855 (2006)
קואורדינטות	52°52′N 18°48′E / 52.867°N 18.800°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.ciechocinek.pl/
	(למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי צ'חוצ'ינק

צֶ'חוצ'ינֶק (בפולנית: Ciechocinek) היא עיירת ספא במחוז קויאוויה-פומרניה שבפולין, כ-20 ק"מ דרומית-מזרחית לטורון, על הגדה השמאלית של הויסלה. מספר תושביה כ-11,000 (2006).

העיירה, הידועה כאחד מאתרי המרפא הגדולים בפולין, שוכנת מעל מאגר תת-קרקעי של מים מלוחים עשירים במינרלים, ויש בה עשרות מלונות לספא וטיפולים שונים אליהם מגיעים נופשים ומתרפאים מארצות שונות כולל מישראל. עם זאת, היא ידועה כאתר תיירותי בשל מגדלי האידוי שבה, שהם גם סמל העיירה.

מגדלי האידוי

צ'חוצ'ינק ידועה במגדלי האידוי הגדולים בה, מהראשונים באירופה. מגדל אידוי הוא מבנה מעץ בגובה של 15 מטר. המים המלוחים נשאבים למעלה וזורמים בתעלה בראש המבנה. הם מטפטפים משם על מעטפת המגדל הבנויה מענפים ועלים של שיחים שונים. חלק מהמים מתגבשים על הענפים וחלקם נוטף בטיפות קטנות ויוצר מעין מיקרואקלים למטה. האנשים פוסעים ונושמים את האוויר הספוג בטיפות אלה העשירות בברום ויוד.

נטען ששאיפת האוויר המלוח תורמת לייצוב לחץ הדם, ותומכת בבעיות של כלי הנשימה ובלוטת התריס. להליכה בתוך הערפל המלוח יש אפקט הרגעתי.

המגדלים בצ'חוצ'ינק הם הראשונים והגדולים מסוגם באירופה. המגדל הראשון נבנה ב-1824. ואחריו נבנו עוד שני מגדלים באורך כולל של 2 ק"מ. מגדלי אידוי נמצאים גם בגרמניה ובאוסטריה.

יהודי צ'חוצ'ינק

יהודים התיישבו בעיירה בראשית המאה ה-19, ועם פיתוחה כעיירת מרפא, נטלו חלק מרכזי בתעשייה זו. עד ראשית המאה ה-20 השתייכו יהודי העיירה לקהילת סלוז'בו הסמוכה. בעיירה פעלו בית מדרש ושטיבל של חסידות גור, ומראשית המאה ה-20 התקיימה בה פעילות ציונית. בשנת 1923 הוקם בעיירה בית ספר מרשת בית יעקב. בין מלחמות העולם נמנו בעיירה 769 יהודים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו מהעיירה רבים מיהודיה, אך חלקם נאלצו לשוב אליה. עם סיפוח אזור העיירה לרייך השלישי, באוקטובר 1939, הוטלו על יהודיה גזירות שונות, ובהן חובת תשלום סכומי כופר, חובת ענידת טלאי צהוב, הגבלות תנועה וחובת התייצבות לעבודות כפייה, לרבות על נשים ועל קשישים, תוך ביצוע מעשי התעללות בעובדים. בד בבד הוחרמו עסקי היהודים בעיירה, ויהודים רבים סולקו מבתיהם.

בסוף אוקטובר 1939 גורשו כל יהודי העיירה לשטח הגנרל גוברנמן, למעט כ-120 יהודים שהוחזקו בצפיפות וברעב בבית אחד בעיירה, ואשר שולחו ב-19 באפריל 1942 למחנה ההשמדה חלמנו.