לדלג לתוכן

ציד לא חוקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ציד בלתי חוקי)
הצייד מאת פרדריק רוז' (1867–1950)

ציד לא חוקי הוא ציד או לכידה בלתי חוקיים של חיות בר, הקשור במקרים רבים לזכויות השימוש בקרקע.[1][2] ציד בלתי חוקי בוצע בעבר על ידי איכרים עניים למטרות קיום ולהשלמת תזונה דלה.[3] הוא עמד בניגוד לזכויות הציד של האצולה ושל שליטים טריטוריאליים.[4]

מאז שנות ה-80, המונח "ציד לא חוקי" משמש גם כדי להתייחס לקטיף לא חוקי של צמחי בר.[5][6] במונחים חקלאיים, המונח מיושם גם ביחס לאובדן קרקעות או עשב כתוצאה מפעולה מזיקה של בעלי חיים, אשר יכולים להשפיע על זמינות הקרקעות הפוריות, יצירת זיהום מים באמצעות נגר מוגבר ובעיות אחרות.[7] עם זאת, גניבת בעלי חיים, כמו שוד בקר, מסווגת כגניבה ולא כציד בלתי חוקי.[8]

יעד הפיתוח בר-קיימא מספר 15 של האומות המאוחדות מעגן שימוש בר-קיימא בחיות הבר. הוא מכוון לנקיטת פעולה להתמודדות עם ציד לא חוקי וסחר במינים מוגנים של צמחייה ובעלי חיים, כדי להבטיח את זמינותם לדורות הבאים.[9]

הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF), מתעדת הפרות רבות של היתרי ציד ומקרי ציד בלתי חוקי בכל רחבי העולם, ומעריכה כי המחזור הכספי של הציד הבלתי חוקי בעולם (כלומר כזה שאינו מעוגן בחוק) הוא כארבעה מיליארד דולר בשנה.

היבטים משפטיים

בשנת 1998, מדעני סביבה מאוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט הציעו את מושג הציד הלא חוקי כפשע כלפי הסביבה והגדירו אותו ככל פעילות בלתי חוקית המנוגדת לחוקים ולתקנות שנקבעו להגנה על משאבי טבע מתחדשים, כולל ציד לא חוקי של חיות בר בכוונה להחזיק, להעביר, לצרוך או למכור אותן ולהשתמש בחלקי גופן. הם ראו בציד הלא חוקי את אחד האיומים החמורים ביותר להישרדותן של אוכלוסיות צמחים ובעלי חיים.[6] ציד לא חוקי יוצר השפעה מזיקה על המגוון הביולוגי, הן בתוך והן מחוץ לאזורים מוגנים, הוא מקטין את אוכלוסיות חיות הבר, מדלדל מינים באופן מקומי ופוגע בתפקודן של מערכות אקולוגיות.[10]

אירופה היבשתית

סוף הצייד, איור המבוסס על ציור מאת אוגוסט דיפנבאכר, 1894
קבר של צייד לא חוקי בשלירזי
מרטרל ברידרשטיין, ליד באומגרטנשנייד, טגרנזי. שרידיו של צייד לא חוקי, נמצאו באתר בשנת 1897.[11]

אוסטריה וגרמניה מתייחסות לציד לא חוקי כפגיעה בזכויות ציד של צד שלישי.[12] בעוד שהחוק הגרמאני העתיק התיר ציד לכל אדם חופשי, כולל איכרים, במיוחד באדמות ציבוריות, המשפט הרומי הגביל את הציד לשליטים. באירופה של ימי הביניים, ניסו שליטים של שטחים פיאודליים לאכוף זכויות בלעדיות של האצולה לצוד ולדוג באדמות שהיו בשליטתה. ציד לא חוקי נחשב לפשע חמור שעונשו מאסר, אך האכיפה הייתה חלשה יחסית עד המאה ה-16. איכרים עדיין הורשו להמשיך לצוד חיות בר קטנות, אך זכות האצולה לצוד הוגבלה במאה ה-16 והועברה לבעלות על קרקעות. האיכות הירודה של הרובים הכריחה את הצייד להתקרב לחיה הניצודה.[13]

פיתוח זכויות הציד המודרניות קשור קשר הדוק לרעיון המודרני יחסית של בעלות פרטית בלעדית על קרקע. במאות ה-17 וה-18, ההגבלות על זכויות ציד וירי ברכוש פרטי נאכפו על ידי שומרי ציד ויערנים, שמנעו שימוש משותף ביערות, כגון איסוף שרף, ואת זכות האיכרים לצוד ולדוג. עם זאת, עד סוף המאה ה-18, גישה קלה יחסית לרובים אפשרה יותר ויותר לאיכרים ולמשרתים לצוד.[14] ציד שימש במאה ה-18 כאמצעי תיאטרלי, הדגמה של השלטון האריסטוקרטי.[15] לפיכך, ציד לא חוקי לא רק פגע בזכויות קניין, אלא גם התנגש באופן סמלי בכוחה של האצולה. בין השנים 1830 ו-1848, ציד לא חוקי ומקרי מוות הקשורים לציד כזה התגברו בבוואריה. אביב העמים בגרמניה פורש כהיתר כללי לציד בלתי חוקי בבוואריה, אך הרפורמה בחוק הציד בשנת 1849 הגבילה את הציד החוקי לבעלי קרקעות עשירים ולאלו מקרב מעמד הביניים שיכלו לשלם דמי ציד.[16] בשנת 1849, צבא בווארי כבש מספר עיירית בגבול עם אוסטריה. כל משק בית היה צריך להאכיל ולספק אירוח לחייל אחד למשך חודש, אך תושבים מקומיים התכתשו עם יערנים אוסטרים ועם אנשי צבא עקב ציד צבאים בלתי חוקיים והם התפרסמו בכינוי ציידים נועזים (kecke Wilderer).[17] סיפורם של חלק מהציידים ומותם האלים זכה לתהילה ויצר השפעה תרבותית חזקה שנמשכת עד היום.[13] ציד בלתי חוקי שימש גם כביטוי לתעוזה, והייתה לו גם קונוטציה ארוטית מסוימת, כמו בשיר האהבה של הצייד מאת פרנץ שוברט.[18]

בריטניה

לוחית פליז על דלת בחוות טרמדה משנת 1868, המזהירה כי ציידים יירו במבט ראשון

לציד לא חוקי היסטוריה ארוכה בממלכה המאוחדת. הפועל poach נגזר מהמילה האנגלית התיכונה pocchen.[19][20] ויליאם הראשוןתיק, שהיה חובב ציד גדול, ייסד ואכף מערכת של חוקי יערות שפעלה מחוץ למשפט המקובל ושימשה להגן על חיות ציד ובית הגידול שלהן מפני ציד על ידי פשוטי העם של אנגליה, תוך שמירת זכויות ציד לאצולה האנגלו-נורמנית החדשה דוברת הצרפתית. מעתה ואילך, ציד חיות ביערות מלכותיים על ידי פשוטי העם נענש בתלייה. בשנת 1087, הפואמה "The Rime of King William", המופיעה בכרוניקה של פיטרבורו, הביעה את זעמם של האנגלים על החוקים החדשים והחמורים. ציד לא חוקי זכה לרומנטיזציה בספרות מתקופת הבלדות של רובין הוד. באחד הסיפורים, רובין הוד מציע למלך ריצ'רד הראשון בשר מצבי שניצוד באופן בלתי חוקי ביער שרווד, כאשר המלך מתעלם מהעובדה שציד כזה היה עבירה שדינה מוות. עם זאת, האצולה האנגלית ובעלי הקרקעות הצליחו בטווח הארוך באכיפת תפיסת הרכוש המודרנית, כפי שהתבטאה בגידור של אדמות ציבוריות ומאוחר יותר בפינוי ההיילנדס. במהלך המאה ה-19 נחקקו חוק ציד הלילה משנת 1828 וחוק המשחק משנת 1831 שעסקו במגבלות על ציד.

ארצות הברית

ליידי בולטימור, עיטם לבן-ראש באלסקה, שרד ניסיון ציד לא חוקי.

בצפון אמריקה, ההתרסה הבוטה של ציידים נגד החוקים הסלימה לעימותים מזוינים עם רשויות החוק, כולל מלחמות הצדפות במפרץ צ'ספיק ומבצעי הציד הלא חוקי המשותפים של ארצות הברית ובריטניה בים ברינג בשנת 1891 על ציד כלבי ים. במפרץ צ'ספיק בשנות ה-30, אחד האיומים הגדולים ביותר על אווזאים היה ציידים מקומיים שהשתמשו בסירות שטוחות עם תותחים מסתובבים שהרגו להקות שלמות בירייה אחת.[21]

הפרות של חוקי ציד ותקנות הנוגעות לניהול חיות בר, תוכניות שימור מקומיות או בין-לאומיות של חיות בר מהוות עבירות שבדרך כלל ניתנות לענישה.[22][23] ההפרות והעבירות הבאות נחשבות למעשי ציד לא חוקי בארצות הברית:

  • ציד, הריגה או איסוף של חיות בר המוגדרות כנתונות בסכנת הכחדה על ידי ה־IUCN ומוגנות על פי חוק כגון חוק המינים בסכנת הכחדה, חוק אמנת הציפורים הנודדות משנת 1918 ואמנות בין-לאומיות כגון אמנת וושינגטון.[22]
  • דיג וציד ללא רישיון.[23][24]
  • לכידת חיות בר מחוץ לשעות החוקיות ומחוץ לעונת הציד.[22][23] בדרך כלל עונת הרבייה מוכרזת כעונה סגורה, שבמהלכה חיות הבר מוגנות על פי חוק.
  • ציד משומר.
  • אסור להשתמש במקלעים, רעל, חומרי נפץ, מלכודות, רשתות וכלים נוספים.[22]
  • עבירות של שימוש בנשק לא נכון.
  • אסור להשתמש בפיתיון באמצעות מזון או קריאות מוקלטות כדי להגדיל את הסיכויים לירי בחיות בר.[22]
  • ציד מכלי רכב או מטוס בתנועה.[22]
  • מעקב אחר חיות ציד מכלי טיס.
  • הדלקת זרקור, או הארת בעלי חיים באמצעות זרקור בלילה כדי לפגוע במערכת ההגנה הטבעית שלהם ובכך להקל על הריגה קלה, נחשבת התעללות בבעלי חיים.[25] שיטת ציד זו אינה חוקית בקליפורניה, וירג'יניה, קונטיקט, פלורידה, מישיגן, ניו המפשייר, מיין, טקסס וטנסי.[22]
  • ציד לילי.
  • הסגת גבול.
  • לקיחת חיות בר על קרקע אסורה, בבעלות או ברישיון של מישהו אחר.
  • אם בעל החיים או הצמח תויג על ידי חוקר.
  • לקיחת נקבות וצעירים.
  • ציד או דיג מעבר למגבלה.

אפריקה

בשנת 2008, המאמצים להילחם בציד בלתי חוקי של קרנפים בפארק הלאומי קרוגר חוזקו באמצעות מעקב אווירי בשיתוף פעולה עם הפארקים הלאומיים של דרום אפריקה, ולצורך כך שולב מטוס סיור מיוחד, The Seeker Seabird, המשלב טכנולוגיית מעקב מתוחכמת.[26]

מניעים

מחקר סוציולוגי וקרימינולוגי על ציד לא חוקי מצביע על כך שבצפון אמריקה אנשים צדים ללא חוקים למטרות רווח מסחרי, צריכה ביתית, גביעים, הנאה וריגוש בהריגת חיות בר או משום שהם לא מסכימים עם תקנות ציד מסוימות, טוענים לזכותם המסורתית לצוד, או שיש להם נטיות שליליות כלפי סמכות חוקית.[6] באזורים כפריים של ארצות הברית, המניעים העיקריים לציד בלתי חוקי הם עוני.[27] ראיונות שנערכו עם 41 ציידים באגן נהר אטצ'פליה בלואיזיאנה גילו כי 37 מהם צדים כדי לספק מזון לעצמם ולמשפחותיהם, 11 הצהירו כי ציד לא חוקי הוא חלק מההיסטוריה האישית או התרבותית שלהם, תשעה מרוויחים כסף ממכירת החיות כדי לפרנס את משפחותיהם, ושמונה חשים התלהבות והתרגשות מההתחכמות על שומרי הציד.[28]

באזורים כפריים באפריקה, המניעים העיקריים לציד לא חוקי הם היעדר הזדמנויות תעסוקה ופוטנציאל מוגבל לחקלאות ולגידול בעלי חיים. אנשים עניים מסתמכים על משאבים טבעיים להישרדותם ומייצרים הכנסה כספית באמצעות מכירת בשר. חלקי גופות של חיות בר מבוקשים גם לצורך רפואה מסורתית ולטקסים.[29] קיומו של שוק בין-לאומי לחיות בר שניצודו, מלמד על כך שכנופיות מאורגנות היטב של ציידים מקצועיים וארגוני פשע מארגנים את הסחר בחלקי גופות של חיות בר באמצעות רשת מורכבת לשווקים מחוץ למדינות המוצא. סכסוכים מזוינים באפריקה נקשרו לציד מוגבר ולירידה בהיקף חיות הבר באזורים מוגנים.[30]

תוצאות סקר ראיונות שנערך בכמה כפרים בטנזניה מצביעות על כך שאחת הסיבות העיקריות לציד לא חוקי היא צריכה ומכירה של בשר.[31] משפחות רבות צרכו יותר בשר בהיעדר מקורות חלבון חלופיים זמינים כמו דגים.[32] ככל שהמשפחות היו רחוקות יותר מהשמורה, כך פחת הסיכוי שהן יצודו באופן בלתי חוקי חיות בר.[33]

נראה שעוני הוא גורם משמעותי לאנשים לצוד, דבר המשפיע על תושבים באפריקה ובאסיה כאחד. לדוגמה, בתאילנד, ישנם דיווחים אנקדוטיים על הרצון להשיג חיים טובים יותר עבור ילדים, מה שגורם לציידים כפריים לקחת את הסיכון בציד לא חוקי.[34]

סיבה מרכזית נוספת לציד לא חוקי היא הביקוש התרבותי הגבוה למוצרי חיות בר, כמו שנהב, הנחשבים כסמלים של מעמד ועושר בסין. לדברי ג'וזף ונדגריפט, סין חוותה עלייה חריגה בביקוש לשנהב במאה ה-21 משום שהפריחה הכלכלית אפשרה ליותר סינים בני המעמד הבינוני להגדיל את כוח הקנייה שלהם.[35]

סין מתקשה בשימור חיות בר, במיוחד בנוגע לטיגריסים. בסקר שנערך בקרב 1,058 תושבי בייג'ינג, עלתה סיבה אחת מדוע טיגריסים עדיין מבוקשים מאוד בסחר בלתי חוקי: מבחינה תרבותית, הם נחשבים סמלי סטטוס של עושר עבור המעמד הגבוה, וכבעלי השפעות רפואיות ובריאותיות מסתוריות.[36]

השלכות

אנדרטה לזכר קרנפים שנהרגו על ידי ציידים לא חוקיים ליד שפך נהר סנט לוסיה, דרום אפריקה

ההשפעות המזיקות של ציד לא חוקי יכולות לכלול:

  • הכחדת בעלי חיים ביערות: טורפים, אוכלי-צמחים ובעלי חוליות אוכלי פירות אינם יכולים להתאושש מהר מציד כזה. ככל שהאוכלוסיות הללו מצטמצמות, דפוס אכילת הזרעים והפצתם משתנה. מיני עצים עם זרעים גדולים משתלטים בהדרגה על שטחי יער, בעוד מיני צמחים בעלי זרעים קטנים נכחדים באופן מקומי.[37]
  • צמצום אוכלוסיות של בעלי חיים בטבע והכחדה אפשרית.
  • הגודל האפקטיבי של אזורים מוגנים מצטמצם ככל שציידים משתמשים בקצוות האזורים הללו כמוצרים משותפים.[38]
  • יעדי תיירות של חיות בר מתמודדים עם פרסום שלילי, מאבדים הכנסה ותעסוקה.[39]
  • הופעת מחלות זואונוטיות הנגרמות על ידי העברת שרשראות רטרו-וירוס משתנות:

מוצרים

מוכר צדפים בטנזניה

חלקי גוף של בעלי חיים רבים, כמו נמרים וקרנפים, נחשבים באופן מסורתי בתרבויות מסוימות כבעלי השפעות חיוביות מסוימות על גוף האדם, כולל הגברת הגבריות וריפוי סרטן. חלקים אלה נמכרים באזורים שבהם האמונות האלו נפוצות - בעיקר מדינות אסיה, ובמיוחד וייטנאם וסין - בשוק השחור.[44] אמונות רפואיות אלטרנטיביות כאלה הן פסאודו-מדעיות ואינן נתמכות ברפואה מבוססת ראיות.[45][46]

רוכל מוכר פריטים לא חוקיים בשוק סיני לשימוש ברפואה סינית מסורתית. חלק מהפריטים המוצגים בתמונה כוללים חלקים של בעלי חיים כמו כף נמר.

רפואה סינית מסורתית משלבת לעיתים קרובות מרכיבים מכל חלקי הצמח, העלה, הגבעול, הפרח, השורש, וגם מרכיבים מבעלי חיים ומינרלים. השימוש בחלקים של מינים בסכנת הכחדה (כגון סוסוני ים, קרני קרנף, בינטורונג, קשקשי פנגולין ועצמות וטפרים של טיגריס) הביא לקיומו של שוק שחור של ציידים לא חוקיים.[47][48][49] אמונה תרבותית מושרשת בעוצמתם של חלקי טיגריס נפוצה כל כך ברחבי סין ומדינות מזרח אסיה אחרות, עד שחוקים המגנים אפילו על מינים בסכנת הכחדה חמורה כמו טיגריס סומטרה, אינם מצליחים לעצור את התצוגה והמכירה של מוצרים מחלקי גופו בשווקים פתוחים, על פי דו"ח משנת 2008 של TRAFFIC.[50]

אוכלוסיות קרנפים עומדות בפני הכחדה בגלל הביקוש באסיה (לרפואה מסורתית וכמוצר יוקרה) ובמזרח התיכון (שם קרניים משמשות לקישוט).[51] עלייה חדה בביקוש לקרני קרנפים בווייטנאם יוחסה לשמועות שהקרן ריפאה סרטן, אם כי אין לכך בסיס מדעי.[52][53] בשנת 2012, קילוגרם אחד של קרן קרנפים כתושה נמכר תמורת עד 60,000 דולר, יקר יותר מקילוגרם זהב.[54] וייטנאם היא המדינה היחידה שמייצרת באופן המוני קערות המיועדות לטחינת קרן קרנפים.[55]

שנהב, שהוא חומר טבעי המופק ממספר בעלי חיים, משחק תפקיד חשוב בסחר בחומרים בלתי חוקיים מבעלי חיים ובציד לא חוקי. שנהב הוא חומר המשמש ליצירת חפצי אמנות ותכשיטים. סין אחראית לנתח משמעותי ממכירות השנהב. בשנת 2012, הניו יורק טיימס דיווח על עלייה גדולה בציד שנהב בלתי חוקי, כאשר כ-70% מכלל השנהב הזה מגיע לסין.[56][57]

גם פרווה היא חומר טבעי המבוקש על ידי ציידים לא חוקיים. גמסברט, שפירושו המילולי הוא זקן יעל, נלבש באופן מסורתי כקישוט לכובעים באזורים האלפיניים של אוסטריה ובוואריה כגביע ציד. בעבר, הוא יוצר אך ורק משיער מצווארו התחתון של צפיר האלפים.[58]

מאבק בתופעה

ישנם מאמצים שונים נגד ציד לא חוקי ברחבי העולם. מחקרים מצביעים על כך שפעילות כזו עשויה להיות יעילה יותר בשיפור מצבן של אוכלוסיות שנפגעו מציד לא חוקי, מאשר הרחבתם של אזורים מוגנים.[59]

אפריקה

תוכנית שימור התנועה חושפת רבים מאזורי הציד ונתיבי הסחר ומסייעת לצמצם את נתיבי ההברחה בהם משתמשים הציידים כדי להביא את השנהב לאזורים מבוקשים, בעיקר אסיה.[60]

עד 35,000 פילים אפריקאים[61] נשחטים מדי שנה כדי לספק את הביקוש לחטי השנהב שלהם, המשמש לאחר מכן לייצור תכשיטים, כלי נגינה ותכשיטים נוספים.

חברי פרויקט הצלת הקרנפים יישמו טכניקה למאבק בציד בלתי חוקי של קרנפים בדרום אפריקה על ידי הזרקת תערובת של פיגמנטי צבע בלתי מחיק וחומר קוטל טפילים לקרני החיות, מה שמאפשר מעקב אחר הקרניים ומרתיע את הקונים הפוטנציאליים.

אסטרטגיה נוספת המשמשת נגד ציידי קרנפים באפריקה נקראת RhODIS, מסד נתונים האוסף DNA של קרנפים מקרניים שהוחרמו וסחורות אחרות שנסחרו באופן בלתי חוקי, כמו גם DNA שנמצא באתרי ציד בלתי חוקי. RhODIS משמש למעקב אחר הציידים.

קרן הטבע של אפריקה (Africa's Wildlife Trust) שואפת להגן על אוכלוסיות של פילים אפריקאים מציד לא חוקי בטנזניה. ציד שנהב נאסר בשנת 1989, אך ציד בלתי חוקי של פילים נמשך בחלקים רבים של אפריקה שנפגעו כלכלית. לקרן הבין-לאומית נגד ציד לא חוקי יש גישה צבאית לשימור, המשתמשת בטקטיקות ובטכנולוגיה השמורות בדרך כלל לשדה הקרב.[62][63][64] גישות בסגנון צבאי כזה ספגו ביקורת על כך שהן לא הצליחו לפתור את הסיבות הבסיסיות לציד לא חוקי, לא הצליחו להתמודד עם "תפקידן של רשתות הסחר הגלובליות" וגם לא עם הביקוש המתמשך למוצרים מן החי.[65]

צ'נגטה ווילדלייף הוא ארגון הפועל להכשיר צוותי הגנת חיות בר ומשפיע על ממשלות אפריקאיות לאמץ קמפיינים נגד ציד לא חוקי.[66] טיולי הפילים של ג'ים ניאמו הם חלק מניסיונות להפחית את הציד הלא חוקי של שנהב בקניה.[67]

בשנת 2013, שר משאבי הטבע והתיירות של טנזניה קרא לירות בציידים, במאמץ לעצור את ההרג ההמוני של פילים.[68] מאז דצמבר 2016, יחידות משטרה נגד ציד לא חוקי בנמיביה רשאיות להשיב אש לציידים לא חוקיים אם האחרונים יורים עליהם.[69] ממשלת בוצואנה אימצה מדיניות של "ירי כדי להרוג" נגד ציידים לא חוקיים בשנת 2013 כ"אסטרטגיית שימור לגיטימית" ו"רע הכרחי", מה שהפחית את הציד עד כדי כך שהוא נחשב "כמעט בלתי קיים" במדינה.[70][71] במאי 2018, ממשלת קניה הודיעה כי ציידים בלתי חוקיים יעמדו בפני עונש מוות, שכן קנסות ומאסר עולם "לא היוו הרתעה מספקת כדי לרסן את הציד".[72] ארגוני זכויות אדם מתנגדים לצעד, אך פעילי חיות בר תומכים בו. "הצילו את הקרנף", ארגון למען חיות בר שבסיסו בבריטניה, מציין כי בקניה נהרגו 23 קרנפים ו-156 פילים על ידי ציידים לא חוקיים בין השנים 2016 ו-2017. נכון למרץ 2019, המחוקקים הקנייתים מקדמים את יישום החקיקה במסלול מהיר.[73]

אסיה

כמויות גדולות של שנהב מושמדות לעיתים כהצהרה נגד ציד לא חוקי, בתהליך המכונה השמדת שנהב.[74] בשנת 2013 הפיליפינים הייתה המדינה הראשונה שהשמידה את מלאי השנהב הלאומי שלה. בשנת 2014, סין הלכה בעקבותיה וריכזה שש טונות של שנהב כהצהרה סמלית נגד ציד לא חוקי.[75]

לדברי פרדריק צ'ן, ישנם שני פתרונות עיקריים שיתקפו את צד ההיצע של בעיית הציד הלא חוקי: אכיפה וחקיקה של מדיניות וחוקים נוספים לשימור, ועידוד של קהילות מקומיות להגן על חיות הבר סביבן על ידי מתן זכויות קרקע נוספות.[36]

פתרון נוסף להפחתת ציד לא חוקי היה יישום של אסטרטגיה רב-צדדית הכוללת עבודה עם סוכנויות שונות כדי להילחם ולמנוע ציד לא חוקי. לדוגמה, קבוצות שימור העלו את המודעות בקרב שומרי הפארקים והקהילות המקומיות כדי להבין את השפעת ציד הלא חוקי של נמרים - הם השיגו זאת באמצעות פרסום ממוקד שישפיע על קהל היעד העיקרי. שימוש בדוברים כמו ג'קי צ'אן ושחקנים ודוגמנים אסייתים מפורסמים אחרים שדגלו במאבק בציד לא חוקי סייע גם הוא.[34]

ביולי 2019 נתפסו בווייטנאם קרני קרנף עטופות בטיח שהגיעו מאיחוד האמירויות הערביות. למרות איסור הסחר מאז שנות ה-70, רמת הציד הלא חוקי של קרני קרנף עלתה בעשור האחרון, מה שיצר משבר באוכלוסיית הקרנפים.[76]

ארצות הברית

פקחי ציד משתמשים לעיתים בחיות פיתיון רובוטיות המוצבות באזורים נראים לעין כדי למשוך ציידים ולעצור אותם.[77] פיתיונות עם רובוטיקה לחיקוי תנועות טבעיות של בעלי חיים נמצאים גם בשימוש של רשויות אכיפת החוק.[78] מערכת המכ"ם Marine Monitor עוקבת באזורים ימיים רגישים לאיתור תנועות בלתי חוקיות של כלי שיט.[79]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ציד לא חוקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ "Poaching". Random House Webster's Unabridged Dictionary (2nd ed.). New York: Random House. 2002. ISBN 978-0-375-42599-8.
  2. ↑ "Poaching". World book Encyclopedia. Vol. 15. Springfield: Merriam-Webster, Inc. 2005.
  3. ↑ "Poaching". Encyclopædia Britannica (15th ed.). Encyclopædia Britannica, Inc. 2010. נבדק ב-18 באוגוסט 2013. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  4. ↑ Krauss, M. (1997). "Die Konfrontation mit dem traditionalen Rechtsverständnis: Raub, Holzdiebstahl, Lebensmitteltumult". Herrschaftspraxis in Bayern und Preussen im 19. Jahrhundert: ein historischer Vergleich (בגרמנית). Frankfurt, New York: Campus Verlag. pp. 321–352. ISBN 978-3-593-35849-9.
  5. ↑ Power Bratton, S. (1985). "Effects of disturbance by visitors on two woodland orchid species in Great Smoky Mountains National Park, USA". Biological Conservation. 31 (3): 211–227. Bibcode:1985BCons..31..211P. doi:10.1016/0006-3207(85)90068-0.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Muth, R. M.; Bowe, Jr. (1998). "Illegal harvest of renewable natural resources in North America: Toward a typology of the motivations for poaching". Society & Natural Resources. 11 (1): 9–24. Bibcode:1998SNatR..11....9M. doi:10.1080/08941929809381058.
  7. ↑ Cuttle, S. P. (2008). "Impacts of Pastoral Grazing on Soil Quality". In McDowell, R. W. (ed.). Environmental Impacts of Pasture-based Farming. Centre for Agriculture and Biosciences International. pp. 36–38. ISBN 978-1-84593-411-8. נבדק ב-19 בפברואר 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  8. ↑ August, R. (1993). "Cowboys v. Rancheros: The Origins of Western American Livestock Law". Southwestern Historical Quarterly. 96 (4): 457–490.
  9. ↑ "Goal 15 targets". אורכב מ-המקור ב-4 בספטמבר 2017. נבדק ב-24 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ↑ Lindsey, P.; Balme, G.; Becker, M.; Begg, C.; Bento, C.; Bocchino, C.; Dickman, A.; Diggle, R.; Eves, H. (2012). Illegal hunting and the bush-meat trade in savanna Africa: drivers, impacts and solutions to address the problem. New York: Panthera, Zoological Society of London, Wildlife Conservation Society.
  11. ↑ Bauer, D. (2013). "Leonhard Pöttinger - Berg und Totschlag (Poettinger – mountain and murder)". bergundtotschlag.wordpress.com. נבדק ב-10 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ↑ Girtler, R. (1998). Wilderer: Rebellen in den Bergen (בגרמנית). Wien: Böhlau Verlag. ISBN 978-3-205-98823-6.
  13. ^ 13.0 13.1 "Rebellen der Berge" [Rebels of the mountains]. Bayerische Staatszeitung. 2014. נבדק ב-10 בספטמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ↑ Zückert, H. (2003). Allmende und Allmendaufhebung: vergleichende Studien zum Spätmittelalter bis Zu den Agrarreformen des 18./19. Jahrhunderts (בגרמנית). Lucius & Lucius. ISBN 978-3-8282-0226-9.
  15. ↑ "Sehepunkte – Rezension von: Ebersberg oder das Ende der Wildnis – Ausgabe 4 (2004), Nr. 2, review of Rainer Beck: Ebersberg oder das Ende der Wildnis (Ebersberg and the end of wilderness), 2003". www.sehepunkte.de. נבדק ב-10 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ↑ Freitag, W. (2013). "Wilderei – Historisches Lexikon Bayerns, poaching entry in the Bavarian historical encyclopedia". www.historisches-lexikon-bayerns.de. אורכב מ-המקור ב-14 בספטמבר 2016. נבדק ב-10 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ↑ Krauss, M. (1997). "Die Konfrontation mit dem traditionalen Rechtsverständnis: Raub, Holzdiebstahl, Lebensmitteltumult". Herrschaftspraxis in Bayern und Preussen im 19. Jahrhundert: ein historischer Vergleich (בגרמנית). Frankfurt, New York: Campus Verlag. pp. 321–352. ISBN 978-3-593-35849-9.
  18. ↑ Girtler, R. (1998). Wilderer: Rebellen in den Bergen (בגרמנית). Wien: Böhlau Verlag. ISBN 978-3-205-98823-6.
  19. ↑ McKean, Erin, ed. (2005). "Poaching". The new Oxford American dictionary. New York: Oxford University Press. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2013. נבדק ב-18 באוגוסט 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  20. ↑ Merriam-Webster, Inc. (2003). "Poaching". The Merriam-Webster Unabridged Dictionary. Springfield: Merriam-Webster, Inc. נבדק ב-18 באוגוסט 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  21. ↑ Dacy, George H. (1933). "Poaching Made Big Business by Ruthless Gangs of Killers". Popular Science. 123 (4): 30–31.
  22. ^ 22.0 22.1 22.2 22.3 22.4 22.5 22.6 Musgrave, R. S.; Parker, S.; Wolok, M. (1993). "Status of Poaching in the United States – Are We Protecting Our Wildlife?". Natural Resources Journal. 33 (4): 977–1014.
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 Oldfield, S., ed. (2002). The Trade in Wildlife: Regulation for Conservation. London: Earthscan Publications Ltd.
  24. ↑ Eliason, S (2003). "Illegal hunting and angling: The neutralization of wildlife law violations". Society & Animals. 11 (3): 225–244. doi:10.1163/156853003322773032.
  25. ↑ Green, G. S. (2002). "The other criminalities of animal freeze-killers: Support for a generality of deviance". Society & Animals. 10 (1): 5–30. doi:10.1163/156853002760030851.
  26. ↑ "Media Release: SANParks and private sector take rhino poaching war to the skies". South African National Parks. 11 בנובמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ↑ Weisheit, R. A.; Falcone, D. N.; Wells, L. E. (1994). Rural Crime and Policing (PDF). U.S. Department of Justice: Office of Justice Programs:National Institute of Justice. נבדק ב-9 באוגוסט 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  28. ↑ Forsyth, C. J.; Gramling, R.; Wooddell, G. (1998). "The game of poaching: Folk crimes in southwest Louisiana". Society & Natural Resources. 11 (1): 25–38. Bibcode:1998SNatR..11...25F. doi:10.1080/08941929809381059.
  29. ↑ Lindsey, P.; Balme, G.; Becker, M.; Begg, C.; Bento, C.; Bocchino, C.; Dickman, A.; Diggle, R.; Eves, H. (2012). Illegal hunting and the bush-meat trade in savanna Africa: drivers, impacts and solutions to address the problem. New York: Panthera, Zoological Society of London, Wildlife Conservation Society.{{cite book}}: CS1 maint: multiple names: authors list (link)
  30. ↑ Daskin, J. H. & Pringle, R. M. (2018). "Warfare and wildlife declines in Africa's protected areas". Nature. 553 (7688): 328–332. Bibcode:2018Natur.553..328D. doi:10.1038/nature25194. PMID 29320475.
  31. ↑ Wilfred, P. & Maccoll, A. (2015). "Local perspectives on factors influencing the extent of wildlife poaching for bushmeat in a game reserve, western Tanzania". International Journal of Conservation Science. 6 (1): 99–110.
  32. ↑ Brashares, J. S.; Arcese, P.; Sam, M. K.; Coppolillo, P. B.; Sinclair, A. R. E. & Balmford, A. (2004). "Bushmeat Hunting, Wildlife Declines, and Fish Supply in West Africa". Science. 306 (5699): 1180–1183. doi:10.1126/science.1102425.
  33. ↑ MacColl, A. & Wilfred, P. (2015). "Local Perspectives on Factors Influencing the Extent of Wildlife Poaching for Bushmeat in a Game Reserve, Western Tanzania". International Journal of Conservation Science. 6 (1): 99–110.
  34. ^ 34.0 34.1 Nyhus, P. J. (2010). Tigers of the World (Second ed.). Academic Press. p. 118. ISBN 978-0-8155-1570-8.
  35. ↑ Vandergrift, J. (2013). "Elephant Poaching: CITES Failure to Combat the Growth in Chinese Demand for Ivory". Virginia Environmental Law Journal. 31 (1): 102–135. JSTOR 44679553.
  36. ^ 36.0 36.1 Liu, Z.; Jiang, Z.; Li, C.; Fang, H.; Ping, X.; Luo, Z.; Tang, S.; Li, L.; Meng, Z. & Zeng, Y. (2015). "Public attitude toward tiger farming and tiger conservation in Beijing, China". Animal Conservation. 18 (4): 367–376. Bibcode:2015AnCon..18..367L. doi:10.1111/acv.12181.
  37. ↑ Redford, K. (1992). "The Empty Forest" (PDF). BioScience. 42 (6): 412–422. doi:10.2307/1311860. JSTOR 1311860. אורכב מ-המקור (PDF) ב-11 בנובמבר 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ↑ Dobson, A.; Lynes, L. (2008). "How does poaching affect the size of national parks?". Trends in Ecology and Evolution. 23 (4): 177–180. Bibcode:2008TEcoE..23..177D. doi:10.1016/j.tree.2007.08.019. PMID 18313793.
  39. ↑ Lindsey, P.; Balme, G.; Becker, M.; Begg, C.; Bento, C.; Bocchino, C.; Dickman, A.; Diggle, R.; Eves, H. (2012). Illegal hunting and the bush-meat trade in savanna Africa: drivers, impacts and solutions to address the problem. New York: Panthera, Zoological Society of London, Wildlife Conservation Society.{{cite book}}: CS1 maint: multiple names: authors list (link)
  40. ↑ Georges-Courbot, M. C.; Sanchez, A.; Lu, C. Y.; Baize, S.; Leroy, E.; Lansout-Soukate, J.; Tévi-Bénissan, C.; Georges, A. J.; Trappier, S. G.; Zaki, S. R.; Swanepoel, R. (1997). "Isolation and phylogenetic characterization of Ebola viruses causing different outbreaks in Gabon". Emerging Infectious Diseases. 3 (1): 59–62. doi:10.3201/eid0301.970107. PMC 2627600. PMID 9126445.
  41. ↑ Bell, D.; Roberton, S.; Hunter, P. R. (2004). "Animal origins of SARS coronavirus: possible links with the international trade in small carnivores". Philosophical Transactions of the Royal Society of London. Series B, Biological Sciences. 359 (1447): 1107–1114. doi:10.1098/rstb.2004.1492. PMC 1693393. PMID 15306396.
  42. ↑ Wolfe, N. D.; Heneine, W.; Carr, J. K.; Garcia, A. D.; Shanmugam, V.; Tamoufe, U.; Torimiro, J. N.; Prosser, A. T.; Lebreton, M.; Mpoudi-Ngole, E.; McCutchan, F. E. (2005). "Emergence of unique primate T-lymphotropic viruses among central African bushmeat hunters". Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 102 (22): 7994–7999. Bibcode:2005PNAS..102.7994W. doi:10.1073/pnas.0501734102. PMC 1142377. PMID 15911757.
  43. ↑ Keele, B. F.; Van Heuverswyn, F.; Li, Y.; Bailes, E.; Takehisa, J.; Santiago, M. L.; Bibollet-Ruche, F.; Chen, Y.; Wain, L. V.; Liegeois, F.; Loul, S. (2006). "Chimpanzee reservoirs of pandemic and nonpandemic HIV-1". Science. 313 (5786): 523–526. Bibcode:2006Sci...313..523K. doi:10.1126/science.1126531. PMC 2442710. PMID 16728595.
  44. ↑ Pederson, Stephanie. "Continued Poaching Will Result in the Degradation of Fragile Ecosystems". The International. אורכב מ-המקור ב-28 בינואר 2013. נבדק ב-31 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ↑ Jacobs, Ryan. "AK-47s, Quack Medicine, and Heaps of Cash: The Gruesome Rhino Horn Trade, Explained". Mother Jones. נבדק ב-24 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ↑ Le Roux, Mariëtte (25 במרץ 2018). "Quackery and superstition: species pay the cost". Agence France-Presse. נבדק ב-24 ביולי 2020 – via phys.org. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ↑ van Uhm, D.P. (2018). "The social construction of the value of wildlife: A green cultural criminological perspective". Theoretical Criminology. 22 (3): 384–401. doi:10.1177/1362480618787170. PMC 6120127. PMID 30245576.
  48. ↑ Weirum, B. K. (11 בנובמבר 2007). "Will traditional Chinese medicine mean the end of the wild tiger?". San Francisco Chronicle. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ↑ "Rhino rescue plan decimates Asian antelopes". Newscientist.com. אורכב מ-המקור ב-17 במאי 2013. נבדק ב-18 במרץ 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ↑ "Traffic.org". Traffic.org. 13 בפברואר 2008. אורכב מ-המקור ב-15 בינואר 2018. נבדק ב-8 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ↑ Norgaard, Kim (15 בנובמבר 2011). "Rhino horn trade triggers extinction threat". CNN. נבדק ב-8 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ↑ Jonathan Watts in Hong Kong (25 בנובמבר 2011). "article, November 2011". Guardian. London. נבדק ב-8 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ↑ Wildlife (8 בספטמבר 2012). "Telegraph article, "Rhinos under 24 hour armed guard, Sept. 2012". London: Telegraph.co.uk. אורכב מ-המקור ב-9 בספטמבר 2012. נבדק ב-8 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ↑ Randall, David; Owen, Jonathan (29 באפריל 2012). "Slaughter of rhinos at record high". London: Independent.co.uk. נבדק ב-8 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ↑ David Smith in Johannesburg (4 בספטמבר 2012). "Rhino horn: Vietnam's new status symbol heralds conservation nightmare, Guardian September 2012". Guardian. London. נבדק ב-8 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ↑ Gettleman, Jeffrey (3 בספטמבר 2012). "Elephants Dying in Epic Frenzy as Ivory Fuels Wars and Profits". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ↑ Gettleman, Jeffrey (26 בדצמבר 2012). "In Gabon, Lure of Ivory Is Hard for Many to Resist". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ↑ Girtler, R. (1996). Randkulturen: Theorie der Unanständigkeit (בגרמנית). Wien: Böhlau Verlag. ISBN 978-3-205-98559-4.
  59. ↑ Timms, L.; Holden, M. H. (2024). "Optimizing protected area expansion and enforcement to conserve exploited species". Biological Conservation. 290. Bibcode:2024BCons.29010463T. doi:10.1016/j.biocon.2024.110463.
  60. ↑ "TRAFFIC | Wildlife trade specialists". www.traffic.org. נבדק ב-10 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ↑ "African Elephants". African Wildlife Foundation.
  62. ↑ Dunn, M. (2012). "Ex-soldier takes on poachers with hi-tech help for wildlife". Herald Sun.
  63. ↑ Mander, D. (2013). "Rise of the drones" (PDF). Africa Geographic (February): 52–55. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 באפריל 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  64. ↑ Google, Inc., The eco-warrior | Australia Unlimited, www.australiaunlimited.com
  65. ↑ Duffy, R. (2014). "Waging a war to save biodiversity: the rise of militarized conservation" (PDF). International Affairs. 90 (4): 819–834. doi:10.1111/1468-2346.12142.
  66. ↑ "African Elephants May Be Extinct By 2020 Because People Keep Eating With Ivory Chopsticks". HuffPost. 30 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ↑ "Strategies for success in the ivory war". The Guardian. Paula Kahumbu. 16 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ↑ Smith, D. (2013). "Execute elephant poachers on the spot, Tanzanian minister urges". The Guardian. נבדק ב-29 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  69. ↑ Smith, J.-M. (2016). "No mercy for poachers". נבדק ב-30 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ↑ Mogomotsi, G.; Kefilwe Madigele, P. (2017). "Live by the gun, die by the gun: An Analysis of Botswana's 'shoot-to-kill' policy as an anti-poaching strategy". South African Crime Quarterly (60). doi:10.17159/2413-3108/2017/v0n60a1787.
  71. ↑ Carnie, T. (2017). "Should rangers be allowed to kill poachers on sight? Yes' researchers say". The Herald (South Africa). נבדק ב-20 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  72. ↑ Dalton, J. (2018). "Wildlife poachers in Kenya 'to face death penalty'". The Independent. נבדק ב-3 באפריל 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  73. ↑ Chavez, H. (2019). "Kenya's Poachers To Face Execution For Killing Treasured Species". Inquisitr. נבדק ב-3 באפריל 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  74. ↑ "U.S. Ivory Crush" (PDF). U.S. Fish & Wildlife Service. 2013. נבדק ב-1 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ↑ "China crushes six tons of ivory". The Guardian. 2014. נבדק ב-1 בפברואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  76. ↑ "Vietnam seizes 125kg of rhino horn worth £6m concealed in plaster shipment". The Telegraph. ארכיון מ-12 בינואר 2022. נבדק ב-29 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  77. ↑ Jones, M. (2001). "Animal robots help enforce hunting laws". Milwaukee Journal Sentinel.(הקישור אינו פעיל, April 2024)
  78. ↑ Neal, M. "Poachers are still getting duped into shooting robot Deer". Motherboard. Vice. ארכיון מ-2 ביוני 2016. נבדק ב-12 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ↑ "MPA Protection Mission – Isla de la Plata, Machalilla National Park, Ecuador". Global Conservation. 8 בפברואר 2019. אורכב מ-המקור ב-17 במרץ 2020. נבדק ב-17 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)

ציד לא חוקי43139483

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ציד_לא_חוקי&oldid=3729358"