קביעת מקום לתפילה
,_ca_1816.jpg) | |
| פנים בית כנסת עתיק משנת 1816 | |
| מקרא | ספר בראשית, פרק י"ט, פסוק כ"ז |
|---|---|
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ו' עמוד ב' |
| תלמוד ירושלמי | תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד', הלכה ד' |
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ה', הלכה ו' |
| שולחן ערוך | שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צ"ח, סעיף ד' |
קביעת מקום לתפילה הוא דין מדיני תפילה לפיו יש להתפלל במקום קבוע. הראשונים נחלקו האם הדין מתייחס לקביעת בית כנסת קבוע לתפילה או אף תפילה במקום קבוע בתוך בית הכנסת.
בתלמוד בבלי התבטא רב הונא על המקפיד על כך ש"אלוקי אברהם בעזרו"[1], ובירושלמי נאמר שהוא מוגן כאילו הקיף את המקום מחיצות של ברזל[2].
מקור
האמורא רב הונא התבטא על הקובע מקום לתפילתו שיזכה לעזרת אלוקי אברהם ולאחר מותו ראוי להספיד אותו שהיה מתלמידי אברהם אבינו:
.
קביעת מקום לתפילה מוזכרת אף בירושלמי, אך בניגוד לבבלי הדבר מובא כחובה, ולא כדבר מומלץ:
אמר רבי אבא רבי חייא בשם רבי יוחנן צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה
עוד נאמר בגמרא כי כל מי שקובע מקום לתפילתו, אויביו נופלים תחתיו:
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, כל הקובע מקום לתפלתו - אויביו נופלים תחתיו, שנאמר (ספר שמואל ב', פרק ז', פסוק י'): "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה"
טעם
בטעם חובת קביעת מקום ישנם כמה הסברים:
- הרשב"א והמאירי כתבו שאם אדם יתפלל במקומות מזדמנים דעתו לא תהיה מיושבת עליו כראוי[4].
- הטור כתב שמכיוון שהתפילה היא במקום הקרבן[5] צריך שיהיה לו את כל המנהגים של קרבן, ובתוך כל זה צריך שיהיה מקום קבוע לקרבנות[6] שהרי אפילו אם רק חשב לעשות במקום אחר הקרבן פסול, משום שזה מחשבת פסול.
- רבי יאשיהו פינטו בפירושו על עין יעקב[7] כתב שאם אדם מתפלל במקום שמזדמן לו התפילה נראית עליו כמשא, אך אם הוא טורח ללכת עד המקום הקבוע שלו נראה כי הוא מבין ומעריך את חשיבות תפילתו.
- הענף יוסף כתב בשם האר"י, שמזמן חורבן בית המקדש ישראל נחשבים לנדה, כמו שכתוב במגילת איכה, פרק א', פסוק ח': ”חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם עַל כֵּן לְנִידָה הָיָתָה כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ”. ולכן כמו נדה שאסורה לשבת עם בעלה על מקום נע ונד אלא רק על מקום קבוע, כך גם ישראל אין השכינה שורה איתם אלא כשהם מתפללים במקום קבוע[8].
- הצל"ח כתב שאדם צריך לקבוע לעצמו מקום כדי שלא ירגיש שתפילותיו מתקבלות מחמת מעשיו הטובים, אלא מחמת קדושת המקום[9].
מקום הקביעה
בהגדרת הקביעה, נחלקו הראשונים: יש שכתבו שהחובה היא להתפלל בבית כנסת קבוע, אך בתוך בית הכנסת ניתן להתפלל במקום מזדמן[10]. אולם מרבית הראשונים כתבו על פי הירושלמי[11] שיש לייחד מקום קבוע גם בתוך בית הכנסת[12], וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך[13]. דעה נוספת היא דעת רבינו יונה, לפיה רק בבית פרטי יש לקבוע מקום שייחשב כמקום תפילה, אך בבית כנסת שכולו מקום המיוחד לתפילה ניתן להתפלל בכל מקום[14].
ארבע אמות
המגן אברהם כתב, שבתוך ארבע אמות[15] נחשב המקום למקום אחד מפני שאי אפשר לצמצם[16].
רבי אברהם דוד מבוטשאטש[17] כתב להקל בכך שכל בית הכנסת יכול להחשב לארבע אמות לדעת הסוברים כן, כמו שמצינו לגבי עוד הלכות - עירובין, סוכה, נטילת ידים, שחרית, מרחק מצואה לתפילה, ועוד[18]. אך בשו"ת בצל החכמה[19] כתב שמדברי השולחן ערוך והמגן אברהם מבואר שגם בבית הכנסת יש לקבוע מקום.
לקריאה נוספת
- הערך "קביעות מקום בתפילה" באתר ויקיסוגיה
- הרב אריה דוד וסרמן, קביעות מקום לתפילה, הגיוני הפרשה, חלא א עמוד קסא, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- מה השייכות בין 'ענוה' לקביעת מקום בתפילה?באתר דרשו
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ו' עמוד ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה א' לפי גירסת תלמידי רבינו יונה ברכות דף ג עמוד ב ועל פי פירוש הפני משה. למשמעות שונה בדברי הירושלמי המתאימה לגירסה שלפנינו ראה בפירוש רבי שלמה סיריליו
- ^ ספר בראשית, פרק י"ט, פסוק כ"ז.
- ^ רשב"א, חידושי הגדות, מסכת ברכות, דף ו עמוד ב, חידושי המאירי ברכות דף ו עמוד ב
- ^ ראו בערך תפילה, שחז"ל תיקנו את התפילה במקום הקרבן על סמך הפסוק "ונשלמה פרים שפתינו".
- ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן צ"ח, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צ"ח, סעיף ד'
- ^ מאור עינים ברכות ו עמוד ב
- ^ ענף יוסף מסכת ברכות דף ו עמוד ב
- ^ ציון לנפש חיה ברכות דף ו עמוד ב
- ^ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, דפוס ברלין, עמ' 314 סימן נ"א, אהרן, הכהן, מלוניל, ארחות חיים (לוניל) חלק א הלכות תפילה אות נ, תוספות ר"י שירליאון, ברכות דף ו' עמוד ב'; נימוקי יוסף שם ד"ה ופירוש.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד', הלכה ד'
- ^ רא"ש מסכת ברכות פרק א סימן ז; הגהות מימוניות, על הרמב"ם הלכות תפילה פרק ה הלכה ו, חידושי המאירי ברכות דף ו עמוד ב ד"ה ראוי ועוד.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צ', סעיף י"ח
- ^ רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף ג עמוד ב ד"ה כל הקובע
- ^ לשיטת הגר"ח נאה 1.92 מטר ולשיטת החזון איש 2.32 מטר
- ^ מגן אברהם אורח חיים סימן צ ס"ק לד, שולחן ערוך הרב חלק ראשון סימן צ סעיף יח, ערוך השולחן סימן צ סעיף כג.
- ^ אשל אברהם סימן צ ס"ק יט.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ה עמוד ב'
- ^ חלק א סימן יד