קהילת יהודי טלז
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
טלז היא אחת הערים העתיקות בליטא, והיא שוכנת בצפון-מערב ליטא. בעיר התקיימה קהילה יהודית.
ישיבת טלז
ערך מורחב – ישיבת טלז
ישיבת טלז היא מעוז התפארת של העיר ובזכותה זכתה העיר לפרסום בקרב מאות עסקנים ורבנים שקיבלו הסמכה בישיבה. הישיבה נוסדה ב-1875 על ידי שלושה רבנים מקומיים ומאז התפתחה ושגשגה. לאחר מינויו של ר' אליעזר גורדון לראש הישיבה (1884), היא נהפכה למוסד הראשון במעלה של החינוך החרדי. בסוף המאה ה-19 הגיע מספר תלמידיה לכ-400 והיא נחשבה לאחת הישיבות הגדולות בעולם. למרות היותה של טלז עיר חרדית, פעלו בה גם הרבה ארגונים ציוניים, טלז התפרסמה בביקורו של הרצל שנשא בה נאום ציוני נלהב.
הישיבה בתקופת שלטון הצאר
ב-1909 פרצה דליקה גדולה בעיר. נשרפו רוב בתי העיר ובתוכם גם בניין הישיבה, אך כבר באותה שנה על ידי תרומות רבי אליעזר הצליח להקים אותה מחדש. בתקופת שלטון הצאר הייתה נתונה הישיבה תחת סכנת סגירה בגלל היותה בלתי חוקית והיה סכנת גיוס על כל התלמידים אך רבי אליעזר שידע את שפת המדינה וחוקיה הצליח להציל את כל התלמידים מגיוס. וב-1910 נסע רבי אליעזר לאנגליה לאסוף תרומות לישיבה שהייתה במצב קשה אך לא הצליח ושבע אכזבות ולכן לקה בליבו ונפטר ונטמן בלונדון. אחרי פטירתו חתנו הרב יוסף יהודה לייב נקרא למלא את מקומו בתור ראש הישיבה, אחריו התמנה הרב בלוך. בישיבה עודדו לפתח ערך עצמי, תלמידי הישיבה היו צעירים שופעי חיים שידעו על הקונגרס הציוני והיו מעורים בעולם .
הישיבה בשואה
בקיץ 1940 כבשה רוסיה את ליטא. למרות הסכם ריבנטרופ מולטוב כעבור שלושה חודשים דרשו השלטונות את פינוי הישיבה כדי להפכה לבית חולים. הלימודים בישיבה תחת השלטון הנאצי המשיך למרות הכל בחירוף נפש ותחת סיכון עצמי רב של התלמידים. הנהלת הישבה עודדה את התלמידים להציל את עצמם אך בפרוץ המלחמה רק 16 תלמידים הצליחו לברוח וביום כ' בתמוז תש"א הובלו כל התלמידים ובתוכן ראש הישיבה ליער ההריגה ונרצחו.
אחרי השואה עברה הישיבה אחרי מאמצים מרובים לקליבלנד בארצות הברית.
חיי חברה ותרבות בטלז
בתום מלחמת העולם הראשונה, בשנים הראשונות של השלטון הליטאי העצמאי, הייתה תסיסה בחיי החברה היהודית בטלז. בעיירה היו פעילים הארגונים: "אגודת ישראל" ו"צעירי אגודת ישראל" שבהשפעתם יצאו לאור העיתונים: "הנאמן" ו"דער יידישער לעבן". גם בקרב החילונים הייתה התעוררות תרבותית ואחרי המלחמה ובהשראת המהפכה הקומוניסטית הם התחילו להביא לעיירה את רעיונות השוויון המעמדי והשלטון הדמוקרטי שבעקבותיה קמה בטלז מפלגה קומוניסטית מקומית, סניף של ה"בונד" ובית ספר בשפת היידיש, אך הוא נסגר שנתיים לאחר מכן על ידי השלטונות.
בעיירה הייתה גם התעוררות ציונית. היו בה נציגויות של כל המפלגות הציוניות, גן ויצו שהיה גן ציוני, מועדונים ציוניים בהם הנוער היה לוקח חלק בפעילות ציונית, ובהכל שלטה השפה העברית ושירי ארץ ישראל.
רפואה
ביוזמתו של ד"ר מונחין ואשתו נפתח בית חולים יהודי למען חולי העיירה ומרפאה מקומית.
הספרייה
מוקד חשוב בתרבות המקומית הייתה הספרייה היהודית העממית שהיו בה ספרים ביידיש ובעברית והיא היוותה מוקד חברתי ותרבותי.
בתי מדרש
בטלז היו ארבעה בתי מדרש. בתי המדרשות היו הומי אדם וכללו בתוכם מלבד מנייני התפילה גם חבורות לימוד וחברותות, מקום לדרשות ונאומים של רבנים, אנשים חשובים ופעילי ציונות.
הכלכלה
המסחר והמלאכה היו עיסוקם העקרי של רוב תושבי העיר ורובם עבדו בשוק המקומי שהיה במרכזו של הרובע היהודי. בטלז היה בנק, גמ"ח כספים וארגוני צדקה. ב-1927 חוברה טלז למסילת הברזל המחברת את העיר שבלי עם עיר הנמל קלאיפעדא מה שגרם לפיתוח העסקים והמסחר.
תנועות הנוער בטלז
לאחר שהממשלה הליטאית קיבלה את עצמאותה ב-1918 היהודים קיבלו נציג בפרלמנט הליטאי ורוחות חדשות החלו לנשוב גם בין יהודי טלז. נוסדו מפלגות חדשות כמו "השומר הצעיר", בית"ר, ותנועות נוספות.
קיבוץ ההכשרה של החלוץ- "אדוק"
קיבוץ נוער ברוח ציונית. חברי התנועה עבדו בחנויות, משק בית ותפירה. ניסו לקבל סרטיפיקטים אבל לא קיבלו מכיוון ששלחו את הסרטיפיקטים לגרמניה כדי להציל יהודים.
השומר הצעיר- סניף נצ"ח (נוער צופי חלוצי)
תנועה ציונית. התחילה עם כמה בנות וגדלה במהירות. התנועה נתקלה בהתנגדות אנטי- ציוניות ופעלה גם במחתרת. סיסמת התנועה הייתה "היה בן נאמן לעמך ולארץ ישראל".
חברי התנועה עסקו בליכוד הנוער הציוני בעיר על ידי יחידות חינוכיות ובמשימות שונות בעיר.
(רוב חברי התנועה לא זכו להגיע לארץ ישראל)
בית"ר
תנועה רוויזיוניסטית. נוסדה בשנת 1929 על ידי קומץ בחורים ובחורות שנולדו בטלז (לייב טבצ'ניק, איסקה בלאך, אסתר בלאך, אליזר נתנוביץ, ניקן נואיק, לייב בלאך, מאיר יוסלביץ). התנועה מנתה עד 70 חברים.
בית"ר היו פעילים בכל מיני שטחים- עונג שבת, הרצאות וריקודים, משחקים (היו משחקים כדורגל עם ערים שכנות), תזמורת.
הווי, זכרונות וחיים ציבוריים
העיר טלז השתרעה לאורך הרחובות טורגאוס, גאטווע ודידזויא גאטוע ורחובות וסימטאות רבים. טלז הייתה עיר עם הווי יהודי-דתי. מוסדות תורה והשכלה רבים היו בעיר. לישיבה המפורסמת שבעיר נהרו תלמידים מכל תפוצות הגולה. כמו כן בעיר הייתה גימנסיה ("יבנה") שנחשבה לטובה ביותר בליטא.
רוב העיר הייתה מיושבת על ידי יהודים שעסקו במלאכה ובמסחר והגויים גרו בפרברי העיר. ההווי היהודי הורגש ברחובות ביומיום, בשבתות ובחגים.
אישים בקהילה
- רב העיר וראש הישיבה יוסף יהודה לייב בלוך
- ראש בית הדין אברהם יצחק בלוך
- איש חינוך יצחק רפאל עציון
בשואה
כאשר נכנסו הרוסים הם סגרו את הגימנסיה היהודית והיהודים הוכרחו ללכת לגימנסיה הליטאית אך הם לא נכנעו לחילול השבת והתנגדו לה באופן פסיבי.
כאשר הגרמנים נכנסו לעיירה הם ריכזו את כל היהודים של טלז וסביבתה במבנה דמוי אורווה עם תנאים הגייניים נוראים. באקצייה הראשונה לקחו את כל הזקנים והנשים והילדים לבורות הירי, מי שנשאר בגטו עבד בעיקר באיסוף תפוחי אדמה ובמשק בית אצל גויי האזור. יהודי טלז הצליחו לשמור על אווירה דתית עד כמה שאפשר. לקראת חנוכה נגמר העיסוק באיסוף תפוחי אדמה ואז הוחלט על חיסול הגטו באופן סופי. כל היהודים שלא הצליחו לברוח נרצחו. רוב קהילת טלז נרצחה בשואה.[1]
אנטנאס וזופיה לאורינוביץ', זוג ליטאים לא יהודיים מטלז, החביאו בביתם שבעה יהודים מטלז במהלך שנות המלחמה, והעסיקו אותם בייצור פרחי סרק משבבי עץ, תוך שהם מסתירים את קיומם אפילו מבני ביתם. בני הזוג הוכרו על ידי יד ושם בשנת 2010 כחסידי אומות העולם[2].
קישורים חיצוניים
- טלז (Telšiai), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
הערות שוליים
- ^ ד"ר דב לוין, ספר טלז (ליטא) מצבת זיכרון לקהילה קדושה, תל אביב: ארגון יוצאי טלז בישראל, תשמ"ד 1984
- ^ Lawrynowicz Zofia ; Husband: Laurinavičius Antanas במאגר חסידי אומות העולם של יד ושם
