פירוש רבינו חננאל
 | |
| פירוש רבנו חננאל בשולי גמרא מסכת שבת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבנו חננאל |
| סוגה | פרשנות התלמוד בבלי |
| מהדורות נוספות | |
| פרשנים | רבי שלמה הכהן |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | רבינו חננאל על הש"ס |
פירוש רבנו חננאל הוא חיבור פרשני על התלמוד בבלי מאת רבנו חננאל בן חושיאל, פירוש זה נמנה בין ראשוני פירושי התלמוד, והיווה אבן יסוד בפרשנות התלמוד בתקופת הראשונים. בתקופת האחרונים הפירוש כמעט ולא היה מצוי, מלבד החלקים שצוטטו בספרי הראשונים, והוא הופיע בדפוס לראשונה החל משנת ה'תרכ"ח (1868).
רובו של הפירוש המצוי בידינו נדפס על גליון התלמוד בש"ס וילנא, והחל מסוף המאה ה-20 נדפסו חלקים נוספים מהפירוש.
כתיבת הפירוש
בתקופת הגאונים, כמעט ולא עסקו בכתיבת ספרי פרשנות, מפני שבתקופה זו ידעו התלמידים את התלמוד על בוריו, ולא היה צורך בכתיבת פירושים. גם הפירושים המעטים שנכתבו, לא היו מקיפים את כל הסוגיה הנדונה, אלא פירושים נקודתיים על קטעים או משפטים שהוקשו לתלמידים.
לאחר פטירתו של רב האי גאון, ראה רבנו חננאל שעקב ריבוי הגזירות פירוש התלמוד החל להשתכח מהתלמידים, ולכן כתב פירוש מקיף על התלמוד[1], ובשונה מהגאונים, רבנו חננאל פירש את כל דברי התלמוד ברצף, ובעקבותיו נהגו כך גם שאר מפרשי התלמוד במהלך תקופת הראשונים[2]. הפירוש נכתב על כל הש"ס[3], או על רובו[4][5], אך רק חלקו מצוי כיום.
את הפירוש החל לכתוב לכל המאוחר בשנת ד'תשצ"ח, שכן בפירושו למסכת שבת מזכיר פעמיים את דברי רב האי גאון בברכת החיים[6], ורב האי נפטר בשנת ד'תשצ"ח[7].
מאפיינים ומקורות
חלק נרחב מהפירוש מבוסס על פירושי התלמוד של רב האי גאון וגאונים נוספים[8], ומהווה צינור מרכזי להעברת תורתם של הגאונים[9]. בשונה מרבים מהראשונים, פירושיו של רבנו חננאל מבוססים פעמים רבות על דברי התלמוד הירושלמי[10].
כאביו רבנו חושיאל, רבנו חננאל נהג לדייק מאוד בהבאת לשון התלמוד, לשם כך השתמש בכתבי יד עתיקים. מסיבה זאת, נחשב רבנו חננאל אצל רבים מהראשונים לאחד המקורות המוסמכים ביותר לגירסת התלמוד[11].
מלבד פירוש דברי התלמוד, בסוף כל סוגיה נוהג רבנו חננאל לפסוק את ההלכה הנדונה בסוגיה[12]. הפירוש נכתב בקיצור רב[13], ולכן פעמים רבות הוצרכו הראשונים לפרש את דבריו[14].
תפוצה והשפעה
יחד עם פירוש רש"י, בתקופת הראשונים היווה פירוש רבנו חננאל אבן יסוד בפירוש התלמוד[15], ודבריו מובאים ברבים מספרי הראשונים, ביניהם תוספות, פירוש הרשב"ם, ראב"ן, אור זרוע, חידושי הרמב"ן, חידושי הרשב"א, ספר העיטור, תוספות הרי"ד, פירוש רבי יצחק קרקושא ועוד[16].
חלקים רבים מספר הערוך לרבי נתן מרומי[17], פירוש רב ניסים גאון[18], הלכות רב אלפס[19], משנה תורה לרמב"ם[20], ספר הנר לרבי זכריה בן יהודה אגמאתי[21] וספר העתים לרבי יהודה הברצלוני[22] מבוססים על פירוש רבנו חננאל. על הרי"ף נכתב בספרי הכללים שבכל מקום שכותב דבר בשם "איכא מאן דאמר" כוונתו לרבנו חננאל[23].
בתקופת הראשונים, הופץ פירוש רבנו חננאל באמצעות קונטרסים בכתב יד, כמקובל לפני מהפכת הדפוס. עם ראשית הדפוס העברי, התמקדו בתי הדפוס בהוצאה לאור של ספרי יסוד מרכזיים בלבד. המעבר המהיר לשימוש בספרים מודפסים על פני כתבי יד הוביל לזניחת כתבי היד ולאובדן עותקים רבים, ששרדו ברובם בספריות בלבד. כתוצאה מתהליכים אלו, הפירוש כמעט ולא היה מצוי ללומדים במהלך תקופת האחרונים, עד להדפסתו המחודשת בדורות מאוחרים יותר.
בשנות ה'ת"ר החלו בהדפסת הפירוש. בתחילה נדפס הפירוש למסכתות מכות[24] ופסחים[25], ולאחר מכן נדפס בגליון התלמוד בש"ס וילנא לרוב סדר מועד ולחלק מסדר נזיקין. בשנים מאוחרות יותר נדפסו חלקים נוספים מהפירוש, אך חלק נרחב מהפירוש אבד.
הערכה
פירוש רבנו חננאל התקבל באהדה רבה בכל מרכזי התורה בתקופת הראשונים.
רבנו תם כותב על גרסת רבינו חננאל שהיא נכונה ומיושרת, ועל אף שפעמים מועטות אין פירוש סברתו מכוון, שמועתו עיקר[26], כמו כן כתב[27] שספר הערוך הוא ספר מוסמך בגלל שכל דברים מבוססים על דברי רבינו חננאל.
הרז"ה[28] התבטא על רבנו חננאל ”ומי לנו גדול כהרב הזה [רבנו חננאל] בצחות לשונו וטעם מליצתו והגיונו”. רבנו בחיי בן אשר בהקדמתו לפירושו על התורה התבטא בתוך דבריו על רבנו חננאל: ”בארבע מעלות סלם לעלות מן הנגלה אל הנעלם, הדרך הראשון דרך הפשט אזכור ואשמור כאישון, שם אכתוב מבחר דעות הראשונים הרבנים האדירים המאור הגדול רבינו שלמה ז"ל והפטיש החזק רבינו חננאל כל אחד מהם סיני ועוקר הרים בדבריהם אאיר את עיני ואענדם עטרו לי”.
הרשב"א התבטא על אחד מפסקיו של רבנו חננאל: ”וקבלתי, דסברת רבנו חננאל מן הגאונים היא וקבלת הגאונים תכריע בכל מקום”[29]. הרא"ש כתב במספר מקומות[30] שכל דבריו של רבנו חננאל הם דברי קבלה מחכמי התלמוד, מכוח זה בפסיקת ההלכה ישנה עדיפות לפסקיו של רבנו חננאל על שאר דעות הפוסקים[31]. המלאך המגיד של הבית יוסף כתב שרוב דבריו של הרמב"ם אמת, כיון שהתבסס על דברי הקדמונים, כגון רבנו חננאל ורב האי גאון[32].
החזון איש כתב שרבנו חננאל ככל הראשונים כתבו גם את הדברים שקיבלו מרבותיהם וגם את חדושיהם, אך לדברי רבנו חננאל יש חשיבות רבה יותר כיון ששימש את אחד מחכמי דורו שהיה בעל זכרון חד, ולימדו הלכות שחבריו לא ידעו, והוא עשיר בעובדות הראשונים וממילא יש בו קדושה וחכמה יתירה. עם זאת, אין זה מונע מראשונים אחרים לחלוק עליו על סמך ראיות ברורות[33].
פרשנים
- חשק שלמה מאת רבי שלמה הכהן, נדפס תחת הפירוש בש"ס וילנא.
הדפסות
- מסכתות: שבת, עירובין, ראש השנה, יומא, סוכה, ביצה, תענית, מגילה, מועד קטן, חגיגה, שבועות, עבודה זרה והוריות[34] נדפסו לראשונה בש"ס וילנא.
- הפירוש על מסכת ברכות מוזכר בראבי"ה ובאור זרוע. בשנת ה'תש"נ ליקט הרב דוד מצגר את דברי רבנו חננאל שהזכירו הראשונים וסדרם לפי סדר הדפים, אך אין זה הפירוש המקורי. ליקוט זה הודפס גם בש"ס מהדורת וגשל[35].
- הפירוש על מסכת פסחים נדפס בפאריז בשנת ה'תרפ"ח והוא הוכנס במהדורות החדשות של התלמוד על הגיליון.
- הפירוש על מסכת סוטה מוזכר בספר הערוך[36] ובתוספות[37]. נדפס לראשונה מכתב יד בשנת ה'תשס"ח על ידי מוסד הרב קוק.
- הפירוש על מסכת קידושין נדפס בש"ס מהדורת מכון המאור, כמו כן חלקים נוספים נדפסו בקובץ "אהל חייא".
- הפירוש על תחילת מסכתות בבא קמא[38] ובבא מציעא[39], נדפס בש"ס וילנא. בשנת ה'תשנ"א הודפס הפירוש המלא בהוצאת מוסד הרב קוק.
- הפירוש על בבא בתרא הודפס על ידי מכון אמרי דוד בשנת ה'תשנ"א. כמו כן חלק קטן מהפירוש נדפס על ידי הרב משה יהודה בלוי[40]. הוזכר פעמים רבות בספר הנר.
- הפירוש על מסכת מכות נדפס בשנת ה'תרל"ו בתוך הספר "מגדל חננאל" על ידי רבי עזריאל הילדסהיימר[41]. לאחר מכן נדפס גם בש"ס וילנא.
- הפירוש על מסכת סנהדרין נדפס באופן חלקי בש"ס וילנא. הפירוש נדפס בשלמותו בתוך הספר "סנהדרי גדולה" בהוצאת מכון הרי פישל בשנת ה'תשע"ט.
- הפירוש על 3 הפרקים האחרונים של מסכת זבחים הודפס על ידי רבי יצחק מאיר בן מנחם בשנת ה'תשל"ז. הרב משה יהודה בלוי[3] וי"נ אפשטיין[42] פקפקו על ייחוסו לרבנו חננאל. י"נ אפשטיין כתב שחיברם רבנו ברוך מארץ יוון[42], אך הרב משה יהודה בלוי חלק על טענה זו.
לקריאה נוספת
- מרדכי מרגליות, רבנו חננאל בתוך "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל", באתר היברובוקס
- אהרן נחלון, עיונים ברבינו חננאל, שנתון המשפט העברי של חקר המשפט העברי, כרך י"א-י"ב, עמ' 407-433
- הרב חיים דוב שעוועל, מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת סוטה, (מהדורת מוסד הרב קוק), באתר אוצר החכמה
- הרב משה יהודה בלוי, מבוא לפירוש רבינו חננאל, באתר אוצר החכמה
- הרב צבי יהושע לייטנר, מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת בבא מציעא, באתר אוצר החכמה
- הרב צבי יהושע לייטנר, מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת בבא קמא, (הוצאת מוסד הרב קוק), באתר אוצר החכמה
- הרב יצחק מאיר בן-מנחם, מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת זבחים, באתר אוצר החכמה
- רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבינו חננאל בן רבינו חושיאל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים רנט-רסג, באתר היברובוקס
- פירוש רבינו חננאל לפסחים, באתר אוצר החכמה
- מכון אמרי דוד, מבוא לפירוש רבנו חננאל לבבא בתרא, באתר אוצר החכמה
- מכון הרי פישל, מבוא לפירוש רבנו חננאל לסנהדרין, באתר אוצר החכמה
- הרב א.י. ברומברג, רבנו חננאל והרמב"ם, סיני כרך כ"ד.
הערות שוליים
- ↑ הקדמת המאירי לפירושו למסכת אבות.
- ↑ מרדכי מרגליות, רבנו חננאל בתוך "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל", באתר היברובוקס; הרב צבי יהושע לייטנר, מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת בבא מציעא, באתר אוצר החכמה.
- ^ 3.0 3.1 הרב משה יהודה בלוי, מבוא לפירוש רבינו חננאל, באתר אוצר החכמה
- ↑ רבי אברהם בן הרמב"ם הקדמה לספר מלחמות השם; הרב חיים דוב שעוועל, מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת סוטה, (מהדורת מוסד הרב קוק), באתר אוצר החכמה; מרדכי מרגליות, רבנו חננאל בתוך "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל", באתר היברובוקס.
- ↑ ראה מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת זבחים, שם האריך רבי יצחק מאיר בן-מנחם בענין.
- ↑ קי"ד ע"ב; קכ"א ע"ב.
- ↑ מרדכי מרגליות, רבנו חננאל בתוך "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל", באתר היברובוקס; רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבינו חננאל בן רבינו חושיאל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים רנט-רסג, באתר היברובוקס.
- ↑ מרדכי מרגליות, רבנו חננאל בתוך "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל", באתר היברובוקס.
- ↑ הסכמת הרב חנוך וגשל והרב שמחה זיסל ברוידא לפירוש רבינו חננאל מהדורת מכון לב שמח
- ↑ מרדכי מרגליות, רבנו חננאל בתוך "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל", באתר היברובוקס; מכון הרי פישל, מבוא לפירוש רבנו חננאל לסנהדרין, באתר אוצר החכמה.
- ↑ מלחמות ה' לרמב"ן בבא קמא דף לא עמוד א מדפי הרי"ף; ספר הישר חלק התשובות סימן מו; ראה הרב חיים דוב שעוועל, מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת סוטה, (מהדורת מוסד הרב קוק), באתר אוצר החכמה.
- ↑ רבי שמואל הנגיד, אגרת תנחומים על פטירת רבנו חושיאל; הרב צבי יהושע לייטנר, מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת בבא מציעא, באתר אוצר החכמה.
- ↑ הקדמת המאירי לפירושו למסכת אבות.
- ↑ רבי חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים מערכת ח אות נא.
- ↑ הרב דוד מצגר, מבוא לפירוש רבינו חננאל
- ↑ ראה מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת בבא מציעא, באתר אוצר החכמה.
- ↑ ספר הישר לרבנו תם חלק החידושים סימן תשל"א; מנחת שי פרשת וישב פרק ל"ח פסוק כ"ה.
- ↑ הרב דוד מצגר מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת ברכות
- ↑ רמב"ן, ספר הזכות מסכת יבמות תחילת פרק יג; ביאור הלכה, אורח חיים, סימן שט"ו, סעיף א'; סימן תרמ"ח, סעיף ז'.
- ↑ מגיד מישרים פרשת ויקהל; ביאור הלכה, אורח חיים, סימן תרכ"ו, סעיף א'; סימן שט"ו, סעיף א'.
- ↑ הרב יחיאל שטרנברג, מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת שבת, הוצאת מכון לב שמח.
- ↑ הרב אליהו אליעזר דיקמן, מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת עירובין; הרב יחיאל שטרנברג, מבוא לפירוש רבינו חננאל למסכת שבת, הוצאת מכון לב שמח.
- ↑ תשב"ץ ח"ב סימן רע"ב; יד מלאכי כללי הגאונים בה"ג והרי"ף אות י"ג.
- ↑ ברלין ה'תרל"ו.
- ↑ פריז ה'תרכ"ח.
- ↑ ספר הישר לרבינו תם, חלק התשובות סימן מ"ו, באתר "דעת".
- ↑ חלק החידושים סי' תשלא
- ↑ קונטרס דברי ריבות.
- ↑ שו"ת הרשב"א חלק ה סימן ע.
- ↑ ברכות פ"ד סי' יד, שבועות פ"ו סי' כט, ר"ה פ"ג סי' ו ועוד. הביאו בנו הטור יו"ד קפ"ו.
- ↑ שפתי כהן, חושן משפט, סימן מ"ב, סעיף קטן א', ביאור הלכה, אורח חיים, סימן מ"ו.
- ↑ מגיד מישרים פרשת ויקהל.
- ↑ חזון איש בבא קמא סימן יא אות כ, באתר היברובוקס.
- ↑ לפי רבי נפתלי יעקב הכהן, "רבינו חננאל בן רבינו חושיאל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים רנט-רסג, באתר היברובוקס רבנו חננאל לא חיבר את הפירוש המצוי בידינו למסכת הוריות, אלא חיברם רבי ברוך מארץ יוון.
- ↑ מסכת ברכות מהדורת וגשל באתר היברובוקס.
- ↑ בנימין מנשה לוין (מהדיר), אוצר הגאונים - מסכת סוטה, עמ' 279-291.
- ↑ מסכת סוטה, דף י"ג עמוד ב', ד"ה סמליון ועוד.
- ↑ עד דף ל"ז.
- ↑ עד דף נ"ב.
- ↑ פירוש רבנו חננאל לבבא בתרא.
- ↑ מגדל חננאל, באתר היברובוקס.
- ^ 42.0 42.1 תרביץ א ח"ד עמ' לו-לט
| מפרשי הש"ס | ||
|---|---|---|
| ראשונים | פירוש רש"י • תוספות • פירוש רבינו חננאל • קונטרס מגנצא (רבנו גרשום) • רב ניסים גאון • רי"ף • חידושי הרמב"ן • חידושי הרשב"א • חידושי הריטב"א • חידושי הר"ן • ר"י מיגאש • יד רמ"ה • פסקי הרא"ש • תוספות הרא"ש • תוספות רבינו פרץ • תוספות הרי"ד • בית הבחירה למאירי • חידושי הרא"ה • רשב"ם • ספר הישר לרבינו תם • עליות דרבינו יונה • מרדכי • אבי העזרי לראבי"ה • שיטה מקובצת | |
| אחרונים | באר שבע • בית יעקב • גבורת ארי • חידושי הרי"מ • חכמת שלמה • חתם סופר • טורי אבן • יום תרועה - כפות תמרים - תוספות יום הכיפורים • ים של שלמה • חידושי הלכות ואגדות מהרש"א • מהר"ם מלובלין • חידושי מהר"ם שיף • מקדש דוד • המקנה • משמרות כהונה • נחלת דוד • ערוך לנר • פני יהושע • צל"ח • קובץ שיעורים • קרן אורה • רבי עקיבא איגר • רש"ש • שפת אמת • שרידי אש • תורת גיטין • תורת חיים • הפלאה ומקנה | |