קריית המוזיאונים ירושלים
 | |
| נקודות ציון בקריית המוזיאונים והאתרים בסביבה |
קריית המוזיאונים היא אזור בירושלים המאכלס את מוסדות התרבות המובילים בישראל, ביניהם מוזיאון ישראל והספרייה הלאומית. הקריה ממוקמת בגבעת רם ממזרח לקריית הממשלה וממערב לקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, ברחובות קפלן, רופין, שדרות המוזיאונים והסביבה. מטרתה להוות קריית מוזיאונים לאומית[1] בדומה לקריות מוזיאונים אחרות ברחבי העולם כדוגמת המול בוושינגטון, אי המוזיאונים בברלין, ועוד.
היסטוריה
המונח "קריית המוזיאונים" מופיע בעיתונות לראשונה בשנת 1964, אז הופיע בעיתון חרות בדיווח על הקמת מוזיאון ישראל,[2] אך ייתכן שהמונח שם התייחס למוזיאון ישראל כשלעצמו מכיוון שתחילה הוקם כמספר ביתנים שונים ונפרדים.
בכתבה בעיתון דבר באפריל 1965 מופיע המונח כבר בהתייחס לקריה עתידית מעבר למוזיאון ישראל עצמו,[3] אך בשלב זה קריית מוזיאונים היה בגדר חזון ולא תוכנית אופרטיבית.
בשנת 1988 אישרה עיריית ירושלים הקמת קריית מוזיאונים במקום. על פי התוכנית היו אמורים לקום במקום שלושה מוזיאונים, מוזיאון מדע, מוזיאון טבע ואגף נוסף למוזיאון ישראל. את תוכנית האב הכינו משרד האדריכלים ספקטור עמישר בשיתוף עם פרופסור ג'וליאן ביינארט מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס,[4] בעוד שעל התכנון המפורט למוזיאון המדע עמל האדריכל הלל שוקן.[5] התוכניות נתקלו בהתנגדויות מטעם ארגוני סביבה בשל הפגיעה בנוף המדרון מכיוון הכנסת. באוגוסט 1989 נדחו ההתנגדויות בין היתר בשל התכנון המציע כי המבנים יהיו נמוכים ממפלס הכביש ברחוב רופין.[6]
מוסדות
- מוזיאון ישראל – נפתח במאי 1965. הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל. מציג אוספים בתחומי הארכאולוגיה, האתנוגרפיה, היודאיקה, האמנות הישראלית ואמנות בין לאומית לצד תערוכות מתחלפות. תוכנן על ידי אל מנספלד, דורה גד, צבי אפרת, מאירה קובלסקי ואסף לרמן.
- היכל הספר – נפתח באפריל 1965. משכנם של תגליות ארכאולוגיות חשובות ביניהם מגילות מדבר יהודה וכתר ארם צובא. תוכנן על ידי ארמן פיליפ בארטוס.
- מוזיאון ארצות המקרא – נפתח בשנת 1985. משכנם של מוצגים מארץ ישראל בתקופת המקרא ומארצות המזרח הקדום, פרס ובבל וכן מוצגים אכדיים, שומריים, ארמיים ומצריים. תוכנן על ידי זאב שיינברג.
- מוזיאון המדע – נפתח ביולי 1992. מציג תערוכות מתחלפות בנושאי מדע וטכנולוגיה. תוכנן על ידי הלל שוקן בעוד שמתקניו עוצבו על ידי חנן דה לנגה.
- הקריה הלאומית לארכאולוגיה – נפתחה בשנת 2016. משכנה של רשות העתיקות. תוכננה על ידי משה ספדיה.
- הספרייה הלאומית – נפתחה במיקומה הנוכחי בשנת 2023. מופקדת על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי. תוכננה על ידי הרצוג ודה מרון ומשרד מן שנער אדריכלים.
-
מוזיאון ישראל -
היכל הספר -
הספרייה הלאומית -
מוזיאון ארצות המקרא
.jpg)
מוסדות עתידיים
- מוזיאון הטבע החדש – ביולי 2012 נערכה תחרות אדריכלים לתכנון מוזיאון טבע חדש בקריית המוזיאונים. בתכנון זכו משרד שורץ בסנוסף החיפאי.[7][8] מאז לא דווח על התקדמות כלשהי בתכנון ופיתוח המוזיאון.
- מנווה האקדמיה ללשון העברית – בתחילת שנת 2014 אושרה התוכנית לבנות קריה חדשה לאקדמיה ללשון העברית, שתכלול גם מוזיאון לשפה העברית, מרכז מבקרים, אולם כינוסים, ארכיון, מכוני מחקר וספרייה.[9] בחודש מרץ 2020 פורסמה, באיחור של שמונה שנים,[10] תחרות אדריכלים לתכנון המבנה החדש בה זכו משרד האדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן.[11]
- מוזיאון בית אלברט איינשטיין – באוקטובר 2022 אישרה הממשלה הקמת מוזיאון למורשתו של אלברט איינשטיין, בנוסף אל המבנה החדש יועבר ארכיון אלברט איינשטיין ששוכן כיום בקמפוס גבעת רם.[12] ביוני 2023 הונחה אבן הפינה למבנה שתכנן דניאל ליבסקינד.[13]
תכנון אורבני ותחבורה
פארק רופין
על רקע ביקורות רבות על אופיו האנטי עירוני של האזור ובכללו קריית המוזיאונים, הוקם בין רחוב רופין לרחוב שדרות המוזיאונים פארק בגודל 30 דונם המשתלב בטופוגרפיה הטבעית[14]. בנובמבר 2024 הוצבה בפארק האנדרטה להנצחת הנופלים והנרצחים הירושלמים במלחמת חרבות ברזל[15].
רכבת הקלה
ערך מורחב – הקו הצהוב של הרכבת הקלה בירושלים
במסגרת רשת הרכבת הקלה בירושלים מתוכננת לפעול הקו הצהוב, המכונה גם שלוחת המוזיאונים. הקו הצהוב מתבסס ברובו על תוואי הקו האדום בין כיכר צה"ל לבין שדרות הרצל, ובתוספת שלוחות בצדו המערבי והמזרחי. קו זה תוכנן כקו תיירותי שיחבר בין האתרים בקריית המוזיאונים לקריית הלאום, בנייני האומה, תחנת הרכבת נבון והתחנה המרכזית שבכניסה לעיר, רחוב יפו שדרות ממילא וחלק משערי העיר העתיקה. מסלול הקו נועד להשיק בדרכו גם לקווים נוספים כגון הקו הירוק לצד בנייני האומה, הקו האדום במסלולם המשותף ברחוב יפו, הקו הכחול בהצטלבות הרחובות יפו ושטראוס-קינג ג'ורג', תחנת הרכבת ירושלים מרכז והרכבל לכותל.[16]
בקטע הרלוונטי, הקו מתוכנן לעבור ברחובות זוסמן וקפלן ויחצה את רופין לתחנת קצה משולבת בכיכר עירונית שתקום בכניסה למוזיאון ישראל[17]. הרכבת אמורה לסייע להפוך את קריית המוזיאונים לנגישה ואורבנית יותר.
לתוואי המוצע הוגשו התנגדויות מטעם מוזיאון ישראל,[18] הכנסת, ומשרד ראש הממשלה,[19] אך ההתנגדויות נדחו כולן.[20]
הערות שוליים
- ↑ קריית המוזיאונים, באתר הרשות לפיתוח ירושלים, 10 בנובמבר 2019
- ↑ חרות, מוזיאון בצלאל למשכנו החדש, באתר הספרייה הלאומית, 16 באוקטובר 1964
- ↑ דבר, אמנות העולם עולה לרגל, באתר הספרייה הלאומית, 16 באפריל 1965
- ↑ כל העיר ירושלים, תוכנית אב חדשה לקריית מוזיאונים, באתר הספרייה הלאומית, 6 בינואר 1989
- ↑ כל העיר ירושלים, אושרה קריית מוזיאונים, באתר הספרייה הלאומית, 15 באפריל 1988
- ↑ כל העיר ירושלים, אושרה קריית המוזיאונים, באתר הספרייה הלאומית, 4 באוגוסט 1989
- ↑ נועם דביר, הוכרז הזוכה בתחרות התכנון של מוזיאון הטבע בירושלים, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
- ↑ מוזיאון הטבע החדש, באתר הרשות לפיתוח ירושלים, 24 בנובמבר 2019
- ↑
קשת רוזנבלום, אושרה תוכנית המשכן החדש של האקדמיה ללשון עברית בירושלים, באתר הארץ, 27 בינואר 2014
- ↑ מנור בראון, המוזיאון הלאומי לעברית יוקם במשכן החדש של האקדמיה ללשון בירושלים, באתר Xnet, 15 במרץ 2020
- ↑ הוכרזו הזוכים בתחרות לתכנון מנווה האקדמיה (מרחשוון תשפ"א, נובמבר 2020) - האקדמיה ללשון העברית, 8 בנובמבר 2020
- ↑ מוזיאון איינשטיין יוצא לדרך, באתר האוניברסיטה העברית
- ↑ איתמר אייכנר, נחשף: כך ייראה מוזיאון בית איינשטיין בתכנונו של האדריכל דניאל ליבסקינד, באתר ynet, 14 ביוני 2023
- ↑ הראל קליינר, קריית הלאום בירושלים: המסע להפיכת מדבר אורבני לפנינה עירונית, באתר וואלה!, 19 בנובמבר 2024
- ↑ האנדרטה להנצחת הנופלים והנרצחים הירושלמים במלחמת "חרבות ברזל", באתר עיריית ירושלים
- ↑ Rafi Gamish, הרכבת שתגיע ב-2025 לכנסת, לממשלה ולבג"ץ | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, 4 ביוני 2019
- ↑ תוכנית 101-0352096, באתר מנהל התכנון
- ↑ נעמה ריבה, מוזיאון ישראל דורש להזיז תחנת רכבת שצפויה לקום לצדו, באתר הארץ, 19 בינואר 2020
- ↑ מאיה הורודניצ'אנו, משרד רה"מ נגד הקו החדש של הרכבת הקלה בי-ם: "פגיעה בביטחון", באתר וואלה!, 2 בינואר 2020
- ↑ גיא נרדי, אור ירוק לקו הרכבת הקלה שתחבר את שוק מחנה יהודה והכנסת, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2020
| קריית המוזיאונים | ||
|---|---|---|
| מוסדות קיימים | מוזיאון ישראל • היכל הספר • מוזיאון ארצות המקרא ירושלים • מוזיאון המדע בירושלים • הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל • הספרייה הלאומית | |
| מוסדות עתידיים | מוזיאון הטבע החדש • מנווה האקדמיה ללשון העברית • מוזיאון בית אלברט איינשטיין | |
קריית המוזיאונים ירושלים41325405Q134695214