הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים
מדינה ישראל
עיר ירושלים
שם המערכת הרכבת הקלה בירושלים
מידע על ההקמה
עלות 10 מיליארד שקלים (משוער)
פתיחת הקו 2027 (משוער)
מידע על הקו
אורך הקו 31 ק"מ
צבע על המפה כחול
מספר התחנות 53
תרשים הקו
מפת הקווים של הרכבת הקלה בירושלים
הנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית במרכז דרך חברון, בעתיד יוסבו לשימוש הקו הכחול של הרכבת הקלה

הקו הכחול הוא קו רכבת קלה עתידי, שצפוי להיות השלישי שנחנך מבין קווי הרכבת הקלה בירושלים. הוועדה המקומית לתכנון ובניה של עיריית ירושלים אישרה את תוכנית הקו בינואר 2016.[1]

אורכו של הקו הוא כ-31 קילומטר שלאורכם יוקמו 53 תחנות מתוכם 3 תת קרקעיות. הוא צפוי לשרת כ-250,000 נוסעים ביממה, בתדירות של 3–4 דקות בשעות השיא. זאת באמצעות צי של 122 קרונות, שמהווים 61 רכבות.[2]


Route map


Unknown route-map component "uexKBHFa"
רמות צפון
Urban station on track
הקונגרס הציוני
Urban station on track
טרומן
Urban station on track
יגאל ידין
Urban station on track
הר חוצבים
Urban station on track
בר אילן
Urban station on track
צפניה
Urban station on track
עבודת ישראל
Urban station on track
אגריפס
Urban station on track
שמואל הנגיד
Urban stop on track
כיכר צרפת
Urban stop on track
כיכר פלומר
Urban stop on track
החאן הירושלמי
Urban stop on track
מרים החשמונאית
Urban stop on track
אסתר המלכה
Urban stop on track
עין גדי
Urban stop on track
התנופה
Urban stop on track
ברעם
Urban stop on track
גבעת המטוס
Urban stop on track
שמואל מאיר
Urban stop on track
בית צפאפא
Urban stop on track
המור
Urban stop on track
דב יוסף
Urban stop on track
הגננת
Urban stop on track
לשם
Urban stop on track
הסנונית
Urban stop on track
החסידה
Urban stop on track
דגן
Urban stop on track
יער גילה
Unknown route-map component "uexKBHFe"
דיפו גילה


על הקו

תוואי הקו מתוכנן להתפרש משכונת גילה בקצהו הדרומי ועד לשכונת רמות בקצהו הצפוני. בדרכו יעבור בדרך חברון, בתיאטרון החאן, במתחם תחנת הרכבת ההיסטורית, ברחוב קרן היסוד, ברחוב המלך ג'ורג', יחצה את הקו האדום ברחוב יפו וייכנס למנהרה באורך 1.2 ק"מ מאזור רחוב שטראוס עד שדרות גולדה מאיר. בתוואי המנהרה ייבנו שלוש תחנות אשר ישרתו את תושבי הרחובות שטראוס, יחזקאל ושמואל הנביא. משדרות גולדה מאיר התוואי ממשיך עד לשכונת רמות. שלוחה נוספת של הקו תתפצל באזור מתחם תחנת הרכבת ההיסטורית ותמשיך לרחוב עמק רפאים, לשכונת קטמונים ולאצטדיון טדי. לצד אצטדיון טדי גם יוקם מתחם תפעולי ("דפו") לתחזוקת קרונות הקו. לשלוחת קטמונים מתוכנן גם מסלול משני בשם "הקו התכלת" שיתפצל מצומת בר אילן ויחלוף דרך שמואל הנביא וגבעת התחמושת אל הר הצופים (על מקטע הקו הירוק וקו הקמפוסים שיגיעו גם הם להר הצופים) ויאפשר מסלול נסיעה ישיר לתושבי קטמונים לקמפוס הר הצופים.

המאבק סביב מקטע עמק רפאים

במקור תוכנן הקו לעבור לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה לירושלים שהפסיקה לפעול בשנת 1998, עקב מצב התחזוקה הרעוע של המסילה. עיריית ירושלים (אז בראשות אהוד אולמרט) התנגדה לפתיחתה מחדש של תחנת הרכבת הישנה על רקע כוונה להפוך את התחנה הישנה למתחם נדל"ן,[3] ובמקומה הוקמה תחנת הרכבת מלחה כתחנת הקצה של הקו; כך מסילת הרכבת באזור זה נותרה ללא שימוש וגופי התכנון החליטו להשתמש בתוואי המסילה לרכבת קלה.

עם זאת, במהלך תכנון הרכבת הקלה הוקם לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה לירושלים פארק המסילה, שהפך מהרה לאטרקציה ולאבן שואבת לתושבים מכל השכונות הסובבות. עקב כך עלתה התנגדות מצד תושבים רבים משכונות בקעה, גוננים והמושבה הגרמנית להעברת הרכבת הקלה בתוואי זה. כתוצאה מכך שונתה התוכנית והוחלט להעביר את תוואי הרכבת הקלה ברחוב עמק רפאים.[4] התוכנית כוללת שדרוג המרחב הציבורי ברחוב, שיפוץ כללי וחידוש תשתיות והפיכת הרחוב ל"מדרחוב משולב" בו התנועה משתלבת במרחב הולכי הרגל. בנוסף, הרחוב יפסיק לשמש תנועה עוברת אל מרכז העיר, אך תתאפשר גישה אל מרכז הרחוב משני קצותיו: מכיוון דרך בית לחם ומכיוון צמת אורנים.

סמוך להפקדת התוכנית הופעל על העירייה לחץ מצד קבוצת סוחרים ותושבים מהאזור לשנות את התוכנית ולהעביר את הקו בפארק המסילה, כדי לשמור על תנועת הרכב הפרטי ברחוב עמק רפאים ועקב חשש מפגיעה בעסקים ברחוב בתקופת העבודות. מנגד הביעו תושבים רבים ואף סוחרים מהרחוב תמיכה בתוכנית, בטענה שהרחוב ירוויח ממעבר הרכבת וצמצום התנועה הפרטית ברחוב, וכי החלופות האחרות יפגעו בפארק המסילה ובשכונות הסמוכות.[5] בפברואר 2017 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים עתירה של תושבי המושבה הגרמנית בירושלים נגד מעבר תוואי הרכבת הקלה בעמק רפאים.[6] בנובמבר 2017 החליטה הוועדה המחוזית ירושלים לאשר את הקו הכחול אך להחריג ממנו את מקטע עמק רפאים לשם בחינה נוספת של החלופות.[7]

מפגש עם קו הרכבת המהיר לירושלים

משרד התחבורה ורכבת ישראל בשיתוף עיריית ירושלים בודקים אפשרות להארכת מסילת ירושלים - גנות מתחנת בנייני האומה ועד לתחנת הכותל המערבי. לשם כך יהיה צורך לחצוב מנהרה באורך 2.5 קילומטרים. עלות הפרויקט מוערכת בכ-2 מיליארד שקל.[8] אם יוחלט על ביצוע הארכת הקו, הכרייה תעשה מכיוון ממילא לכיוון תחנת האומה וזאת כדי לא להפריע לפעילות בתחנת האומה. לפי התוכנית תוקם בנוסף גם תחנת ירושלים מרכז, באזור הצטלבות הרחובות יפו והמלך ג'ורג'. מיקום התחנה באזור זה יאפשר למשתמשים בה נגישות למסלול הקו האדום הקיים והקו הכחול המתוכנן של מערך הרכבת הקלה בירושלים, ולהמשיך בנסיעה כמעט לכל נקודה מרכזית בעיר.[9]

היסטוריה

תכנון הקו החל עוד בתחילת שנות ה-2000, כחלק ממערך הכולל של הרכבת הקלה בירושלים. בתחילה תוכנן כקו רכבת קלה, אך הוחלף לקו של מערכת אוטובוסים מהירה (BRT Bus Rapid Transit).

העבודות על בניית נתיב התחבורה הציבורית הבלעדי של הקו, ברחובות רחוב המלך ג'ורג', קרן היסוד ודרך חברון החלו בשנת 2004 והסתיימו בשנת 2010.[10][11]

במאי 2007 הודיע חברת אגד שהיא מכוננית להפעיל את הקו, אף על פי שמשרד התחברה ביקש להכניס מפעיל אחר לקו ולייצור תחרות במערך האוטובוסים של ירושלים.[12]

בינואר 2011, נחנכה מערכת האוטובוסים החדשה, הפועלת עם האוטובוסים החדשים (תקן יורו 5) בידי אגד, בקווים המחברים בין שכונות רמות לגילה (קווים 71, 72 ו-31, 32) ובין הר נוף להר חומה (קווים 74 ו-75).[13]

בעקבות הצלחת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים הוחלט לשדרג גם את הקו הכחול לרכבת קלה. זאת מאחר שרכבת קלה מסוגלת להעביר בכל נסיעה נפח נוסעים גדול יותר ממערכת אוטובוסים מהירה.[14]

קו האוטובוסים

הקו מתחיל בשכונת רמות, ממשיך דרך הר חוצבים, בשדרות גולדה מאיר, חוצה את רחוב בר-אילן ופונה ברחוב שטראוס, דרך כיכר השבת עד נקודת החיתוך עם הקו האדום בצומת הרחובות יפו ושטראוס. משם ממשיך הקו הכחול ברחוב המלך ג'ורג' וכיכר צרפת, דרך רחוב קרן היסוד, ובהמשך בדרך חברון, עד לצומת הר חומה שם מתפצל לגבעת המטוס ונכנס אל תוך שכונת גילה. נכון לינואר 2011 מערכת האוטובוסים החדשה פועלת עם האוטובוסים החדשים (תקן יורו 5) בקווים המחברים בין שכונות רמות לגילה (קווים 71, 72 ו-31, 32) ובין הר נוף להר חומה (קווים 74 ו-75)

חנוכתו של הקו הכחול הייתה מתוכננת לסוף שנת 2006, קצת פחות משנתיים לפני חנוכתו המיועדת של הקו האדום. קו זה, שבתחילה תוכנן כקו רכבת קלה, הוחלף לקו אוטובוסים רבי-קיבולת מהירים, עקב שיקולי עלות.[15] נשקלו מספר סוגים שונים של אוטובוסים: החל מאוטובוסים מפרקיים רגילים, דרך אוטובוסים מפרקיים ארוכים במיוחד (אוטובוס מפרקי בעל שלושה חלקים ולא שניים כמקובל) ועד לאוטובוסים מפרקיים המונעים על ידי מערכות הנעה בגז או מנועים היברידיים. לאוטובוסים מתוכננת תשתית שמאפשרת את תנועתם במסלולים בלעדיים (מת"צים) ולכן גם מהירים ולא נתונים לפקקים, כאשר מסלולים אלו נבנים בתשתית מתאימה, כך שהמרת מסלולים אלו למסלולי רכבת קלה בעתיד, בהתאם לדרישה, יכולה להיעשות בקלות, בעלות נמוכה ובאופן מהיר. הקו מיועד לביטול ב-2027 כשיושלם הקו הכחול של הרכבת הקלה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הוועדה המקומית לתכנון ובניה של עיריית ירושלים אישרה את תוכנית "הקו הכחול" של הרכבת הקלה
  2. [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3806596,00.html הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים יוצא לדרך: פורסם מכרז בהיקף של 10 מיליארד שקל]
  3. חיבור חיוני לירושלים, באתר הארץ, 22 ביוני 2001
  4. ניר חסוןהרכבת הקלה מפלגת את המושבה הגרמנית בירושלים, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2016
  5. ריבה, נעמה (17 באוגוסט 2017). "שמים פס על המושבה הגרמנית בירושלים". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2018. 
  6. חסון, ניר (9 בפברואר 2017). "ביהמ"ש דחה עתירה של תושבי המושבה הגרמנית בירושלים נגד תוואי הרכבת הקלה". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-8 במרץ 2017. 
  7. חסון, ניר; ריבה, נעמה (6 בדצמבר 2017). "הישג לתושבי עמק רפאים: תוואי הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים ייבחן מחדש". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2018. 
  8. עמירם ברקת, ‏תוכנית ראשונית לרכבת לעיר העתיקה בירושלים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2013
  9. אורן דורי, תוכנית חדשה: הרכבת מתל אביב תגיע למרכז ירושלים - במקום לכותל, באתר TheMarker‏, 20 באוקטובר 2016
  10. גל ניסים, ‏נחנך מסלול לתחבורה ציבורית בקרן היסוד בירושלים, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2005
  11. שרון קדמי, בדרך לניתו"ץ שיאי המהירות, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2005
  12. ליאור ברון, ‏אגד לא מוותרת על הרכבת הקלה: מבקשת להפעיל את הקו השני בירושלים - ללא מכרז, באתר גלובס, 31 במאי 2007
  13. ניר חסוןירושלים: ניר ברקת וישראל כץ חנכו את מערך האוטובוסים החדש, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2010
  14. מעבר הרכבת הקלה במרחב עמק רפאים: חוות דעת צוות תוכנית אב לתחבורה – דו"ח מסכם, באתר צוות תוכנית אב לתחבורה, נובמבר 2016
  15. יצחק טישלר, ‏רכבת קלה בדרך קשה, באתר גלובס, 31 ביולי 2005