רבין סבא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבין סבא
רבותיו רב או רב פפא

רבין סבא (או רבין ספא[1]) היה אמורא בבלי, תקופתו שנויה במחלוקת. יתכן שהיו שני אמוראים בשם זה בתקופות שונות.

תקופתו וזיהויו

רבין סבא הוזכר בתלמוד בשלושה מקומות: פעמיים כתלמידו של רב[2] שהיה בדור הראשון של אמוראי בבל, ופעם אחת כתלמידו של רב פפא[3], בן הדור החמישי של אמוראי בבל.

מכיוון שתלמידי רב היו בהכרח מבוגרים מרב פפא, לא ייתכן שרבין סבא היה תלמיד של שניהם. פתרונות שונים הוצעו בעניין:

  • רבי יחיאל היילפרין מעלה אפשרות שהיו שני אמוראים בשם רבין סבא[4].
  • הוא גם מציע, בשם ספר היוחסין, שרבין סבא היה תלמידו של רב, ורב פפא שנזכר כרבו הוא רב פפא סבא, שהיה גם הוא בזמן רב[5].
  • רבי אהרן הימן טוען, שרבין סבא הוא תלמיד רב פפא בלבד, ובשתי המקומות שהוזכר בתלמוד כתלמיד רב – נפלו טעויות, ובמקום אחד יש להגיה "רב פפא" במקום "רב", ובשני "רב ייבא סבא", שאכן היה תלמידו של רב, במקום "רבין סבא"[6].

ישנה השערה שרבין סבא הוא אביו של האמורא רבין, לפי המדרש שביום שמת רב אדא בר אהבה נולד רבי אבין,‏ וביום מיתת רבי אבין נולד רבי אבין בנו[7] (רבין הוא קיצור של "רבי אבין"[8]), וכדי להבדיל בין האב לבן ששניהם היו אמוראים בעלי אותו שם כינו את האב בשם רבין סבא[9]. אך יש שהציעו רעיון פשטני ולפיו הוא הוא כונה סבא כי היה אדם זקן[10].

רבי אברהם זכות מעריך שהוא רבין חסידא[1].

אזכוריו בתלמוד

  • רבין סבא דרש את הנאמר[11] לגבי מעשר שני "וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לה' הוּא, קֹדֶשׁ לה'" – "לה' הוא ולא לקדש בו אישה", ובכך הסביר את ההלכה לפיה מעשר שני 'הוא ממון גבוה' ואי אפשר למשל, לקדש בו אישה, בשונה מדברים אחרים שנאמר עליהם שהם קודש לה'[12].
  • במשנה נאמרו פרטי הדין לגבי חתן ששלח מתנות לכלתו ובטלו הנישואין, שמתנות מסוימות על הכלה להחזיר ועל אחרות שיערו חכמים שהחתן מחל מלכתחילה[13]. רבין סבא סיכם את הדינים, והוסיף שכל זה נאמר רק אם אחד מהם מת או שהחתן חזר בו מהנישואין, אך במקרה שהיא חזרה בה היא חייבת להחזיר כל דבר, "אפילו אגודת ירק"[14].
  • כאשר הוא צלה לרב פשטידה של גוזל מצופה בצק, ביקשו רב להגיש לו מהמאכל. התלמוד מנסה להסיק מכך שרב מתיר לאכול דם שנצלה, אך מסקנה זו נדחית משום שיתכן שהקמח שציפה את הבשר היה קמח סולת שהוא פריך והדם יוצא דרכו[15].

לקריאה נוספת

רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים - חלק א, באתר היברובוקס

הערות שוליים