רבי אהרן ישעיה פיש
 | |
| לידה | ה'תרי"ט |
|---|---|
| פטירה |
ו' בטבת ה'תרפ"ח (בגיל 68 בערך) מאטסלקה |
| מקום קבורה | קאלוב |
| מדינה | הונגריה |
| מקום פעילות | הודאס ובמאטסלקה |
| רבותיו | רבי שמואל שמעלקא מסעליש, רבי אליעזר סאפרין מקאמרנא |
| חיבוריו | קדושת אהרן, שו"ת פרח מטה אהרן ועוד |
| אב | רבי צבי אביגדור |
| אם | רחל פראדיל |
|
| |
רבי אהרן ישעיה פיש (ה'תרי"ט - ו' בטבת ה'תרפ"ח) היה אדמו"ר חסידי בהודאס ובמאטסלקה, מייסד חסידות האדאס.
קורות חייו
נולד בשנת ה'תרי"ט להרב צבי אביגדור ורחל פראדיל פיש. אביו כונה 'רבי הירש נאפקר', והיה צדיק נסתר ומקובל, נכדו של רבי יעקב פיש אחיינו של הבעל שם טוב[1].
בבחרותו למד בישיבתו של רבי שמואל שמעלקא מסעליש. נשא את בת יהודה לייב ברגר[2] מצאצאי רבי מאיר מרגליות ורבי קלונימוס קלמן אפשטיין, והיה סמוך על שולחן חותנו.
היה חסידו של רבי אליעזר צבי ספרין מקאמרנא שחיבבו וניהל עמו התכתבות ענפה[3]. לאחר מכן היה חסידם של בנו רבי יעקב משה מקאמרנא וחתנו רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, רבי פנחס מראזלא ועוד.
עם השנים הקים חצר חסידית בעירו הודאס ובהמשך הוא נדד למאטסלקה, שם הוקם מחדש בית מדרשו. נודע לפועל ישועות ורבים נהרו אליו. כן נודע כתלמיד חכם ומקובל, והתכתב בהלכה עם גדולי דורו כרבי שמעון גרינפלד ורבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט ועוד. האהבת ישראל מחסידות ויז'ניץ היה בין המסכימים על כתביו, ושיבח את "דבריו החמימים להלהיב לבות בני ישראל לתורה ולעבודה".
נפטר בערב שבת ו' בטבת תרפ"ח, בעת טבילתו במקווה, את הנרות שהכין לכבוד שבת הדליקו בקצות מיטתו. נקבר ביום ראשון בקאלוב והקימו אוהל על קברו.
מילא את מקומו באדמו"רות, בנו רבי חזקיה פיש, עד רציחתו בשואה בכ"ח באדר תש"ד.
בנו רבי אליעזר פיש המשיך את השושלת בוילאמסבורג, ארצות הברית.
ספריו
- קדושת אהרן[4] על התורה - נדפס אחר פטירתו בדברצין תרצ"ח, בתש"ס נדפס מהדורה חדשה על ידי הוצאת מכון אהבת שלום.
- שו"ת פרח מטה אהרן - על ד' חלקי השו"ע וחידושיו על מסכתות הש"ס, מכתבי-יד ששרדו את שנות השואה, נדפס לראשונה בתשנ"ו בירושלים, בהוצאת מכון אהבת שלום.
- מקראי קודש על המועדים.
- נר אהרן על חנוכה, ברוקלין תש"נ.
- חידושים וביאורים על הזוהר.
משפחתו
- בנו רבי חזקיה פיש ממאטסלקה (תרמ"ה - כ"ח באדר תש"ד) ממלא מקומו באדמו"רות.
- חתנו רבי יחזקאל רוטר - אדמו"ר בקלויזנבורג, תלמידו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.
לקריאה נוספת
- שו"ת פרח מטה אהרן, תולדות המחבר, ירושלים תשנ"ו, בהוצאת מכון אהבת שלום.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן שפירא, ימי זכרון, עמוד ע', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ^ בנו של רבי יצחק מזאבלטוב אחי רבי אברהם גרשון מקיטוב גיסי הבעש"ט. רבי יעקב כינה את שם משפחתו "פיש" על רקע ברכתו של הבעש"ט שיפרה וירבה כדגים=פיש. רבי יעקב התגורר בקאליב והיה ממכתירי רבי יצחק אייזיק טויב לרב העיר. נפטר בשמחת תורה תר"ד בגיל 113 או 117, ונקבר בעירו קאליב
- ^ בסוף ימיו עלה לארץ, ונקבר בהר הזיתים.
- ^ באחד ממכתביו מכנהו: "אחי אהובי בני היקר...!"
- ^ נקרא כך בהמלצת רבו רבי יעקב משה מקאמרנא במכתבו לבניו.