רבי גדליה שור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי גדליה שור
גדליה שור.jpg
לידה חשון תרע"א
איסטריק בגליציה
פטירה ז' בתמוז תשל"ט (בגיל 68)

הרב גדליהו הלוי שור (בכתיב יידי: שארר; תרע"א, 1910ז' בתמוז תשל"ט, 2 ביולי 1979) היה ראש ישיבת תורה ודעת בארצות הברית.

תולדותיו

נולד לרבי אברהם באיסטריק שבגליציה, למשפחה מחסידי רוז'ין-סדיגורה. סבו אבי אמו, רבי ישראל שמחה פראגר היה חסיד טשורטקוב. סבו אבי אביו, שעל שמו נקרא, הוא רבי גדליה שור מאוסטריק. על פי המקובל במשפחה, הם נכדי רבי גדליה מליניץ, מתלמידי המגיד ממזריטש. כשהיה כבן 12 היגרה משפחתו לניו יורק. היה מתלמידיה הראשונים של ישיבת תורה ודעת. לאחר שבע הברכות של נישואיו, בשנת תרח"צ נסע לישיבת קלצק ובמשך תקופה למד אצל רבי אהרן קוטלר והיה לתלמידו המובהק[1].

עם הגיעו לארצות הברית, לאחר תקופה מסוימת בישיבה, החליט ללמוד בביתו במשך שנה אחת.

בהיותו כבן 15 החל להעביר שיעור בדף היומי פעמיים ביום, וכך סיים את הש"ס פעמיים לפני נישואיו.

בתרצ"א, בהיותו כבן 20, התגוררה משפחתו בויליאמסבורג, והוא מונה על ידי רבי שרגא פייבל מנדלוביץ' לר"מ בישיבת תורה ודעת. במשך עשרות שנים כיהן כראש הישיבה. כמו כן שימש כראש ישיבת בית מדרש עליון. בהשפעתו קיבלו חלק מתלמידי ישיבות אלו השפעה חסידית, בהם בולט הרב משה וולפסון.

היה ממנהיגי הציבור החרדי בארצות הברית, מראשי אגודת הרבנים, מראשי אגודת ישראל בארצות הברית ופעיל למען החינוך העצמאי.

נפטר בשנת תשל"ט, באמצע סעודת שבע ברכות של תלמיד, דקות ספורות לאחר שסיים את נאומו לכבוד החתן. ארונו הועלה לארץ ישראל והוא נקבר בהר הזיתים בירושלים.

לאחר פטירתו יצאה סדרת ספריו "אור גדליהו" - על התורה, על מסכתות הש"ס וכן שיחות מוסר, שנערכו מתוך שיעוריו ושיחותיו בישיבה.

משפחתו

אשתו היתה בתו של רבי נחמיה הכהן איזבי (איזביצ'קי), חסיד גור מדטרויט.

בניו:

  • הרב יצחק מאיר רב קהילת "יוצאי תורה ודעת" - מחבר הספר "מגדל אור" על תולדות חייו. נפטר ביום כ"ו חשון תשפ"ב.
  • הרב רפאל - ראש ישיבת ויזניץ במונסי, רב בית המדרש "תפארת גדליהו" ומחבר סדרת ספרי "משנת הלוי" על הש"ס
  • הרב ישראל שמחה - ראש ישיבת אור שמח בארצות הברית, עורך ראשי בש"ס שוטנשטיין
  • הרב אברהם - רב בית מדרש נזר גדליהו - מחבר הספרים "מזכרת ירושלים" על תלמוד ירושלמי, "אורות אמונה", "הרחב דבר", "הלקח והלבוב" ועוד

חתניו:

  • הרב משה שמעון חיים זילברברג, נכדו של רבה של פיטסבורג הרב אברהם בנימין זילברברג, ומחבר הספרים "זיכרון צבי מאיר" ובעבר ר"מ בישיבת בית מדרש עליון.
  • הרב שלמה ישראל פרישווסר, רב בית המדרש סאסוב בלונדון, מחבר הספר שפתי שלמה על התורה.
  • הרב יהושע העשיל הרשברג, מחבר הספר פרדס המועדים[2].

אחיו היה רבי יעקב שור[3], מנהיג קהילת המלאכים בארצות הברית. נכדו הוא הרב צבי מאיר זילברברג. נכדו הרב חיים יהושע שור נישא לבתו של האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר.

בן דודו הוא רבי גדליה פלדר.

ספריו

  • סדרת אור גדליהו על התורה, הש"ס, שיחות מוסר

לקריאה נוספת

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' רלח-רנב.
  • הרב יצחק מאיר שור, מגדל אור, פרקים במסכת חייו ופועלו של הרב גדליה שור, 2002.
  • מרווה לצמא, פרשת חקת תש"פ, גיליון 2464.
“An American Giant of Old-World Stature”, The Torah World, New York 1982, pp. 288-307.

*

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בעקבות ביקור של הרב קוטלר בישיבת תורה ודעת, החליט הרב שור שהוא רוצה ללמוד אצל הרב קוטלר, אף שבכך ויתר על משרתו כר"מ
  2. ^ חלק ב', באתר אוצר החכמה
  3. ^ ראה עליו ב"קונטרס שופריה דיעקב", בתוך:אוצר אגרות קודש, מהדורת תשפ"ג.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.