הדף היומי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דף היומי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוגה הדף היומי הרב מאיר שפירא מלובלין

הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין. יוזמה זו מבוססת על מספר הדפים שבכל מסכתות התלמוד הבבלי בדפוס וילנא – 2,711 – ומצמידה לימוד דף לכל יום במחזוריות של כ-7 שנים וחצי. בשבעת המחזורים הראשונים היו רק 2,702 דפים, משום שנעשה אז שימוש בחלוקה לדפים של מסכת שקלים בתלמוד הירושלמי שבה ישנם 12 דפים במסכת זו. החל מהמחזור השמיני עברו לחלוקה של 21 דפים[1]. סדר המסכתות בדף היומי שונה מעט מהסדר המקובל בדפוס, כך מסכתות יומא וסוכה מופיעות לפני ראש השנה בעוד שלפנינו הסדר הפוך.

היסטוריה

הרב משה מנחם מנדל שפיוואק

הרעיון של יהודים בכל חלקי העולם הלומדים את אותו הדף בכל יום, במטרה להשלים את התלמוד כולו, הוצע לראשונה על ידי רבי משה מנחם שפיבק ב"דגלנו", ביטאון צעירי אמוני ישראל שעל ידי אגודת ישראל העולמית באב תרפ"א[2][3], והוצג בכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל שהתקיימה בוינה החל מג' אלול תרפ"ג ואשר נמשכה עשרה ימים.

רעיון הדף היומי הוכרז על ידי הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין, לאחר שנועץ בחפץ חיים, והאדמו"ר מגוראמרי אמת).

ההכרזה הייתה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה, כינוס רבנים מרכזי של תנועת אגודת ישראל. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' בתשרי ה'תרפ"ד (11 בספטמבר 1923). לפי המסופר בספר תולדותיו של רבי מאיר שפירא, היה חשש להתחיל ליישם את תוכנית "הדף היומי" עד שהתקבלה דחיפה משמעותית ליוזמה מכיוון האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, מהמנהיגים הבולטים של היהדות האורתודוקסית באותם ימים, שהכריז בליל ראש השנה "אני הולך ללמוד דף יומי"[4].

מאז ההכרזה נחגגו סיומים של 13 מחזורי לימוד הדף היומי. סיום המחזור השלושה-עשר היה ביום ז' בטבת ה'תש"ף. לימוד המחזור ה-14 החל למחרת, ביום ח' בטבת ה'תש"ף.

התפוצה הגדולה של הדף היומי באה לידי ביטוי גם בספרים שונים שיוצאים כחומר עזר ללימוד הדף היומי[5], ביניהם: קונטרסי "בקיצור", "ש"ס שוטנשטיין", ש"ס מתיבתא (מכון "עוז והדר"), ש"ס מהדורת "ש"ס לובלין" ("מכון המאור"), ש"ס "חברותא", כרטיסי חזרה "תלמודו בידו" ("מכון מעשה חושב") ואחרים.

היוזמה הפכה נפוצה בקרב עשרות אלפי יהודים, ומתקיימים אלפי שיעורים יומיים על הדף היומי. עם השנים הוקמו ארגונים במטרה להפיץ את לימוד הדף היומי, בהם מאורות הדף היומי המפעיל מגידי שיעור לדף היומי וקול הדף המפיץ שיעורים מוקלטים. וכן אתר האינטרנט פורטל הדף היומי המרכז תוכני עזר ללומדים. בעקבות המפעל נוסדו יוזמות דומות של לימוד ספרי יהדות, כמו משנה יומית והלכה יומית, אך הפופולריות שלהן פחותה.

מחזורי הלימוד של הדף היומי במהלך השנים

סדר המסכתות הנלמדות על־פי הדף היומי
סדר מסכת מספר דפים
זרעים ברכות 63
מועד שבת 156
עירובין 104
פסחים 120
שקלים (ירושלמי) 21
יומא 87
סוכה 55
ביצה 39
ראש השנה 34
תענית 30
מגילה 31
מועד קטן 28
חגיגה 26
נשים יבמות 121
כתובות 111
נדרים 90
נזיר 65
סוטה 48
גיטין 89
קידושין 81
נזיקין בבא קמא 118
בבא מציעא 118
בבא בתרא 175
סנהדרין 112
מכות 23
שבועות 48
עבודה זרה 75
הוריות 13
קדשים זבחים 119
מנחות 109
חולין 141
בכורות 60
ערכין 33
תמורה 33
כריתות 27
מעילה - קינים - תמיד - מידות 36
טהרות נדה 72

‏ היום מסכת בבא מציעא, דף ל'

מחזור תאריך התחלה תאריך סיום
1 א' בתשרי ה'תרפ"ד ט"ו בשבט ה'תרצ"א
2 ט"ז בשבט ה'תרצ"א כ"ח בסיוון ה'תרצ"ח
3 כ"ט בסיוון ה'תרצ"ח י"ד בכסלו ה'תש"ו
4 ט"ו בכסלו ה'תש"ו כ"ח בניסן ה'תשי"ג
5 כ"ט בניסן ה'תשי"ג י"ג באלול ה'תש"ך
6 י"ד באלול ה'תש"ך כ"ח בטבת ה'תשכ"ח[6]
7 כ"ט בטבת ה'תשכ"ח י"ד בתמוז ה'תשל"ה
8 ט"ו בתמוז ה'תשל"ה ח' בכסלו ה'תשמ"ג
9 ט' בכסלו ה'תשמ"ג ב' באייר ה'תש"ן
10 ג' באייר ה'תש"ן כ"ו באלול ה'תשנ"ז
11 כ"ז באלול ה'תשנ"ז כ' באדר א' ה'תשס"ה
12 כ"א באדר א' ה'תשס"ה י"ד באב ה'תשע"ב
13 ט"ו באב ה'תשע"ב ז' בטבת ה'תש"ף
14 (הנוכחי) ח' בטבת ה'תש"ף ב' בסיוון ה'תשפ"ז
15 ג' בסיוון ה'תשפ"ז כ"ו בחשוון ה'תשצ"ה

סיומי הש"ס

סיומי הש"ס נחגגים בטקסים גדולים, המלווים בתעמולה לחזק את לימוד הדף היומי ולהוסיף עוד שיעורים.

מאז הסיום שבסוף המחזור השני והלאה נהוג לערוך בסיום הטקס תפילת קל מלא רחמים לרבי מאיר שפירא, שנפטר ללא ילדים. מאז הסיום השלישי, נהגו לערוך גם תפילת קל מלא רחמים על נרצחי השואה.

הסיום הראשון

הסיום הראשון נערך בליל ט"ו בשבט תרצ"א בישיבת חכמי לובלין. רבי מאיר שפירא ערך את הסיום ואמר הדרן על הש"ס בדרך פלפול ואגדה. הרב שפירא חיבר אז את שירו המפורסם "כד יתבין ישראל" לכבוד הסיום[7], תלמידי הישיבה חיברו שיר על המילים 'הדרן עלך כל הש"ס' והחוגגים רקדו עד אור הבוקר[8].

בירושלים נערכו חגיגות של שבע ימים[9], כשהמעמד המרכזי התקיים בישיבת מאה שערים בהשתתפות של כ-6,000 איש. רבי יוסף חיים זוננפלד סיים את הש"ס, ורבי פנחס אפשטיין אמר את ההדרן, ולסיום נאמר א-ל מלא רחמים לעילוי נשמת גדולי התורה שהשתתפו בכנסייה הגדולה הראשונה שנפטרו מאז.

הסיום השני

תאריך הסיום היה ביום ב', כ"ח בסיוון תרצ"ח. קודם לכן היו ספיקות אם לערוך את הסיום עקב הפרעות ביהודי גרמניה, האנשלוס באוסטריה ורדיפת היהודים בפולין. לבסוף הוחלט לקיים שוב את החגיגות, על אף המצב הקשה, בישיבת חכמי לובלין. כבר בשבת הגיעו יהודים רבים אל לובלין, בהם האדמו"רים רבי משה פרידמן מבויאן-קראקא, רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב והרב מנחם זמבה. הרבי מבויאן-קראקא סיים את הש"ס ואמר הדרן ורבי אריה צבי פרומר, ראש הישיבה, התחיל את המחזור החדש. נאומים ודברי ברכה הושמעו על ידי רבי אברהם יעקב פרידמן מבויאן למברג, רבי דב בריש וידנפלד מטשיבין ועוד. לאחר האירוע נערכה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת רבי מאיר שפירא. האדמו"ר ממודז'ץ כובד באמירת פסוקי "לדוד מזמור" ובסיום האמירה הלחין במקום מרש על פרק זה. להערכות העיתונים השתתפו בחגיגות כ-20,000 איש. עוד סיומים נערכו בכפרי מזרח אירופה[10] ולונדון. בניו יורק התקיים סיום וחלקים מהסיום שודרו בשידור שנמשך 45 דקות.

הסיום הרשמי בירושלים נערך בבית הכנסת המרכזי בשערי חסד. בפתיחתו נאמרה תפילה להצלת שלמה בן-יוסף. את ההדרן אמר רבי יוסף צבי דושינסקי. משה בלוי, מנהיג אגודת ישראל בירושלים, נשא נאום ובו העלה זכרונות מרבי מאיר שפירא. למחרת נערך באותו מקום טקס תחילת לימוד המחזור השלישי על ידי הרב זליג ראובן בנגיס. חגיגות הימים הבאים נערכו בצמצום עקב העוצר שהוכרז על ידי הבריטים מחשש למהומות עקב הוצאתו להורג של בן יוסף. בנוסף בגלל זה נתבטל תכנית לסיום מרכזית בשכונת זיכרון מאיר.

תגובות וביקורת על היוזמה

עם זאת, יש שהתנגדו לשיטת לימוד זו. אחת הטענות שנשמעה, היא כי לימוד מעין זה גורם לכך שישנם שמסתפקים בשעת לימוד זו וזונחים את לימוד ההלכה המעשית. טענה נוספת, היא כי לימוד של שעה ביום ללא חזרה על הנלמד אינו מעמיק דיו ואינו מאפשר זכירה משמעותית של החומר הנלמד, היו גם שטענו שיש בכך בעיה של ה'שם תורה לפרקים'.

רבנים בהונגריה וגליציה התנגדו ללימוד הדף היומי, גם מחמת זיקתו לאגודת ישראל[11]. בהם: רבי חיים אלעזר שפירא, רבי ישכר דב רוקח (הראשון) ורבי יואל טייטלבוים. גם בחסידות חב"ד לא לומדים את הדף היומי.

בחסידות תולדות אברהם יצחק הוחל בשנת ה'תש"ס, על פי קריאתו של האדמו"ר רבי שמואל יעקב קאהן, בלימוד "דף הקהילה", בקצב של דף ליום במשך חמישה ימים בשבוע, וימי שישי ושבת מיועדים לחזרה על הנלמד במהלך השבוע. כשנה וחצי לאחר מכן החל בחסידות תולדות אהרן לימוד של עמוד היום (ולא דף היומי). גם אחד משני אדמו"רי סאטמר, רבי אהרן טייטלבוים, הנהיג בקרב חסידיו לימוד במתכונת דומה ל"דף הקהילה".

"דף יומי" בספרים אחרים

הרעיון של המהר"ם שפירא הוביל לקביעת מיזמים ומסגרות ללימוד תקופתי עם מטרה לסיים ספרים נוספים מארון הספרים היהודי. מסגרות אלו לא קיבלו תהודה ציבורית כמו הדף היומי, אם כי הן מקובלות בחוגים מסוימים:

ראו גם

קישורים חיצוניים

רחוב מעלות הדף היומי בבני ברק

הערות שוליים

  1. ^ לוח הדף היומי שעל ידי כולל עיון הדף
  2. ^ שפיוואק, משה מנחם (כסלו תרפ"א). פרידמן, אלכסנדר זושא (עורך). הצעה נכבדה! "דגלנו". ווארשא, פולניה: צעירי אמוני ישראל א (7): 42–43.
  3. ^ רוזנברג, דוב. תולדות בעל מטה משה עמ' 8–10. בתוך ספר מטה משה של הרב שפיוואק.
  4. ^ האדמו"ר מגור קרא לחסידיו ללמוד דף גמרא מדי יום כבר בשנת תרס"ח (אוסף מכתבים מהאדמו"ר האמרי אמת, באתר tablet.otzar.org, ירושלים תשס"ח, עמ' יד)
  5. ^ למרות שספרים אלו הודפסו לכל הלומדים והם מסייעים לכל לומד, ואין בהם ענין מיוחד לדף היומי.
  6. ^ קול התורה, חוברת כח, עמ' קנד
  7. ^ ראו ספר "דף היומי" שהו"ל (באנגלית) לכבוד הסיום האחד עשר בארצות הברית. וכן כאן
  8. ^ ראה כאן
  9. ^ כפי מנהג ישן לחגוג שבעה ימים על סיומה של ש"ס. ראה אצל: רבי אליעזר קצמן, קובץ ישורון חלק טו.
  10. ^ ע' ספר יזכור לקהילת מרגהיטן וספר זיכרון לקהילת לינטשיץ.
  11. ^ אני שמואל חיים פפנהיים, שנולדתי בתולדות אהרן, למדתי ‘הדף היומי’ בחרדים10
  12. ^ לוח למחזור התשיעי בתלמוד הירושלמי (באנגלית)
  13. ^ לקראת המחזור האחד עשר החלו בדרשו בתכנית קנין ירושלמי
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0