רבי דוד יהודה פריינד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי דוד יהודה פריינד
מקום פעילות דעעש, סאסרעגן, בודפשט, נתניה
פטירה כ"ג בניסן תשמ"ה

רבי דוד יהודה פריינד (- כ"ג בניסן תשמ"ה) היה רב בהונגריה, ראש ישיבה בדעעש ורב העיר סאסרגן (אנ'). לאחר השואה עלה לישראל וכיהן כרב קהילה בנתניה.

ביוגרפיה

נולד לרבי ישראל פריינד אב"ד סאסרגן. סבו מצד אמו היה רבי משה דוד סופר, בן רבי חיים סופר בעל המחנה חיים. למד אצל רבי יעקב יחזקיה גרינוולד בהוניאד ואצל רבי שאול בראך בקאשוי, והוסמך על ידם להוראה.

בבחרותו התקרב לרבי יחזקאל פנט מדעש[1], שלקחו כחתן לבתו חיה טילא. אירוסיו בפועל היו רק לאחר פטירת חמיו. לאחר נישואיו מונה על ידי גיסו האדמו"ר רבי יעקב אלימלך לראש הישיבה בעיר. לאחר כמה שנים, כשאביו נחלש, נקרא לכהן כרב הצעיר בסאסרגן, שם ניהל את כל ענייני העיר. לאחר מכן מונה לרב 'קהל יראים' יוצאי זיבנברגן בבודפשט. בשנת תש"ד חזר לסאסרגן לצד אביו, משם גורש עם כל יהודי העיר לאושוויץ, במחנה נספו אביו, אשתו, ובתו היחידה אסתר לאה רייזא. באושוויץ הקפיד לא לאכול את מנות האוכל המבושל מטעמי כשרות, עד שחלה וכמעט נטה למות, ואסירים אחרים הסכימו להחליף את מנתו במנת לחמם. הוא היה קם שעתיים לפני שעת היקיצה הרשמית כדי ללמוד ולהתפלל, והיה מחזק את יושבי המחנה הקרובים אליו בשמירת שבת בפרט ובשמירת מצוות בכלל. הקפיד עד סוף ימיו שלא לספר את קורותיו בשנות השואה.

לאחר השואה חזר לסאסרעגן ושיקם את הקהילה. הוא נישא בשנית לחנה יוטא[2] בת רבי אהרן דוד קאהן אחותו של רבי אברהם יצחק האדמו"ר מתולדות אהרן.

אחר עלייתו לארץ ישראל[דרושה הבהרה] קיבל הצעות לשמש ברבנות מכמה קהילות, על פי הוראת רבי אהרן מבעלזא מונה לרב קהילה[דרושה הבהרה] בנתניה. בשנת תשמ"ג עבר לשכונת סנהדריה בירושלים עד לפטירתו בכ"ג בניסן ה'תשמ"ה. נודע בפיקחותו, בדרשנותו[דרושה הבהרה] וענוותו[3].  

השאיר אחריו חידושי תורה בכתב יד, חלקם נדפסו על ידי אשתו ואחיו בספרי 'אלופי יהודה' ו'פרדס דוד'.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרדס דוד, באתר אוצר החכמה
  2. ^ לאחר פטירתו נישאה לרבי יעקב שמריהו דייטש אב"ד חוג חתם סופר בפתח תקווה, ולאחר מכן נישאה לרבי שמואל הלוי וואזנר, נפטרה בכ"ה באלול תשע"ז.
  3. ^ פרדס דוד, באתר אוצר החכמה