הרב דוד קאהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב דוד קאהן
באמירת לחיים, שנת תשע"ג
באמירת לחיים, שנת תשע"ג
לידה 1 בינואר 1947 (גיל: 77)
ט' בטבת ה'תש"ז
ירושלים
מקום מגורים ירושלים
מקום פעילות מאה שערים
חיבוריו חסד נעורייך, לך והודיעם, תיכון תפילתי.
בת זוג הינדא לאבין
אב רבי אברהם יצחק קאהן
אם יענטא ראטה
אדמו"ר תולדות אהרן ה־2
ה'תשנ"ז–הווה
האדמו"ר בהיכל בית המדרש הגדול של החסידות (לצד הרב משה שטרנבוך)
בביתו של הרב שטרנבוך
בהקפות שניות בשנת תשפ"ב
ישיבת תולדות אהרן

הרב דוד הכהן קאהן (נולד בט' בטבת ה'תש"ז) הוא האדמו"ר מתולדות אהרן משנת תשנ"ז, בנו השני של האדמו"ר הקודם רבי אברהם יצחק קאהן.

ביוגרפיה

נולד בירושלים בט' בטבת תש"ז, לרבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן ולרבנית יענטא בת רבי אהרן ראטה, מייסד השושלת. נקרא על שם זקינו רבי אהרן דוד קאהן ועל שם רבי דויד מדינוב שהוא מצאצאיו[דרוש מקור]. שמו ניתן לו בהוראת סבו רבי אהרן ראטה.

נשא את הרבנית הינדא (ב' באדר ב' ה'תש"ח - כ"ג באדר א' ה'תשפ"ב[1]), בת רבי נפתלי צבי לאבין מזידיטשוב-ויליאמסבורג. לאחר נישואיו התגורר בירושלים, אך בעקבות מחלת חמותו עבר  להתגורר בקרבתה בלונדון. מאוחר יותר עבר יחד עם חמיו להתגורר בארצות הברית. קבע את מגוריו במונסי, שם כיהן כרב קהילת תולדות אהרן במשך שנים רבות.  

סומן כיורש ההנהגה של החסידות בידי רוב החסידים עוד בימי חוליו של אביו, דבר שעורר התנגדות אצל תומכי אחיו הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן. בסופו של דבר, במהלך הלוויית אביו הוקראה צוואת האב על ידי הרב אהרן ברנדסדורפר, בה נכתב הוראה למנות את הבן שייבחר ברוב דעות, כשבועיים לאחר השבעה מונה לאדמו"ר במעמד הכתרה רשמית. תומכי הבן הבכור הרב שמואל יעקב ערערו באמינות הצוואה וטענו שחלקה זוייפה, הם הקימו לרב שמואל יעקב חצר נפרדת בשם תולדות אברהם יצחק[2].

הנהגותיו

רבי דוד נחשב שמרן ביחס לאחיו הבכור[דרוש מקור מלא]. לצד דבקותו במורשת אבותיו הוא מתאפיין בדאגתו לכלל, גם אלה שאינם שייכים לחצרו ואינם דוגלים בהשקפותיו ומסייע להם כלכלית ומורלית.

האדמו"ר נוהג לשהות בטבריה בשבועות השובבי"ם, וחסידיו מגיעים אף הם, בעיקר בשבתות, שם הוא עורך תפילות וטישים וכן בריתות לחסידיו ולשאר אנשים.

האדמו"ר פועל לעידוד האברכים הצעירים בחסידות להמשיך בלימוד תורה לאחר הנישואין בכולל.

החל מאמצע שנות ה'תש"ס הנהיג "הדלקה" בל"ג בעומר במירון, בה השתתפו מדי שנה רבבות אנשים מכל החוגים. בשנת ה'תשפ"א בעיצומו של אירוע ההדלקה התרחש אסון כבד ביציאה ממתחם ההדלקה ובו נמחצו למוות 45 בני אדם והאדמו"ר עצר את האירוע. מאז לא חזר להדליק במירון במתכונת הרגילה.

האדמו"ר הלחין כשבעים ניגונים[דרוש מקור], ובהם ניגונים על המילים צמאה נפשי[3], "ואמונה כל זאת", "רחם בחסדך" ו"ניגון דביקות". מניגוניו יצאו לאור 3 דיסקים מניגוני שבת, אחד מניגוני חודש תשרי ואחד מניגונים שונים[4].

ארגון שערי רחמים

בשנת ה'תשנ"ז הקים הרב קאהן את ארגון חסד "שערי רחמים" שמטרתו לשמח אלמנות ויתומים ולתמוך בהם בגלוי ובסתר לצד משלוחי מנות בפורים, מצות לליל הסדר ועוד, הרב קאהן גם משתתף לעתים בשמחות יתומים[דרוש מקור].

הארגון מחלק לפני כל חג מתנות לכ-2600 אלמנות וכ-5000 יתומים כדי לעודד אותם ולהכניס בהם שמחת חג[דרוש מקור].

מנהל הארגון הוא הרב יעקב אליעזר שישא יו"ר ארגון החסד "טוב וחסד".

מחיבוריו

  • קונטרסי "הדעה והדיבור" יו"ל מדי שבוע לקראת שבת ולקראת חג משנת ה'תשע"א.
  • חסד נעוריך "להורות הדרך לבני הנעורים", ירושלים תשנ"ו.
  • לך והודיעם על ענייני שבת קודש.
  • תיכון תפילתי על עניני תפילה, (נדפס חלק אחד מתוך ג').
  • הכתב והמכתב (ב' חלקים).
  • מעשיהם של צדיקים (נדפסו ב' חלקים מתוך ד').
  • מים חיים דברי תורה שנאמרו בסעודת יום שבת.
  • קונטרס "ללמד לבני יהודה קשת" על דרכו של זקינו רבי אהרן ראטה.

ספרים שעדיין לא נדפסו

  • בית תפילה על עבודת התפילה במשנת זקינו רבי אהרן ראטה.
  • אמונה ובטחון על אמונה ובטחון (ב' כרכים).
  • בית מידות על תיקוני המידות.
  • דרך עדותיך שיחות על התורה והמועדים.
  • תואר כלה כתבי יד על התורה ומועדים.
  • זכות אבות שיעורים על מסכת אבות.
  • מאמרי דעת מאמרים על המועדים.

משפחתו

להאדמו"ר שבעה בנים וחמש בנות. בניו:

בנותיו וחתניו:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0