רבי זאב אולסקר
| לידה |
בערך 1700 בערך ה'ת"ס אלעסק |
|---|---|
| פטירה |
15 בנובמבר 1777 ט"ו בחשוון ה'תקל"ח ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה | בית הקברות בהר הזיתים |
| מקום פעילות | ברודי, טרנופול, זולקווה וירושלים |
| חיבוריו | חידושי רז"ה |
| השתייכות | הקלויז בברודי |
| רבותיו | רבי אלעזר רוקח |
| תלמידיו | רבי יחזקאל לנדא, רבי איציקל המבורגר |
| בני דורו | רבי יעקב יוקל הורוביץ |
רבי זאב וולף הלוי אולסקר (או אלסקר; בערך ה'ת"ס - ט"ו בחשוון ה'תקל"ח) היה מחכמי הקלויז בברודי, דרשן בטרנופול וזולקווה, מחבר ספרי "חידושי הרז"ה" ו"דרישת זאב".
ביוגרפיה
נולד בערך בשנת ת"ס באלעסק שבמזרח גליציה לרבי שמואל הלוי. נשא את בת רבי משה הלוי (נכד המהרש"א[1]). לאחר נישואיו התגורר בברודי. היה מתלמידי רבי אלעזר רוקח.
בערך בין השנים תצ"ד-תקי"ד היה מגדולי חכמי הקלויז בברודי. הוא סירב לשבת בהרכבי בתי הדין שהקלויז הרכיב, וסירב כלל לשמש ברבנות או בדיינות, אך לצד זאת עסק בבירורי הלכה באופן עיוני, וחידש הוראות משמעותיות בהלכה.
לקראת סוף שנות ה'תק"י עבר לטרנופול וכיהן בה כמגיד מישרים. לאחר עשור עבר לכהן מגיד המישרים של קהילת זולקווה.
באמצע שנות ה'תק"ל עזב את זולקווה, ועלה ארץ ישראל כחלק מציפייתו לגאולה והכנותיו לקראת שנת תק"מ, שעלתה בחישוביו כמועד לביאת המשיח.
נפטר בירושלים בט"ו בחשוון תקל"ח, ונקבר בהר הזיתים.
תורתו
בשנת תצ"ד כתב את תשובתו הראשונה בעניין היתר חדש בחוץ לארץ, המכילה 123 סברות המופיעות גם בקונטרסו של ה"פני יהושע" בנידון שנדפסה בתקופתו. מאוחר יותר העיד עליו את תלמידיו בקלויז, רבי איציקל המבורגר ורבי יחזקאל לנדא, שכתב תשובה זו הרבה לפני הדפסת הפני יהושע. בתשובה זו, האוסרת להחמיר באיסור חדש, נדונו אף כללי הוראה חשובים: כללי הפסיקה במצבי ספק, איסור ההנהגה בשני חומרות או להיפך, שאלת חלותו של לא תתגודדו, ועוד.
בתשובותיו נהג להציב בדיקות היסטוריות בשיטות חכמי התלמוד, ומכח חקירותיו חידש הוראות להלכה למעשה. כן סבר שיש באפשרות האחרונים לחקור בדעת הראשונים ולחלוק עליהם מכח סברתם, על פי כללי הפסיקה שהלכה כבתראי. נטה אל דרכו הפרשנית והפסקנית של רבי שלמה לוריא ואימץ בספריו את סגנונו.
בפסקיו עשה שימוש אף בקבלה ונטה להעדיף מקורות מספר הזוהר וספרי האריז"ל על פני מקורות אחרים. מסיבה זו היה בקירבה מסויימת עם ראשוני תלמידי הבעל שם טוב שהיו בקשר עם חכמי הקלויז, ואלו אף הושפעו מפסיקתו. אך לצד זאת בלט בנאמנותו לפסקי ומנהגי יהדות אשכנז, במיוחד בנושאים בהם נחלקו עם גדולי תנועת החסידות.
לאחר פטירתו עסקו חכמי הקלויז בהוראה שהופיעה בספרו "חידושי הרז"ה" המנוגדת לפסקו של הרמ"א בהלכות רואה מחמת תשמיש, וכשפנו לתלמידו רבי יחזקאל לנדא להכריע בנושא, התבטא בביטויים מפליגים בשבחו של רבו רבי זאב, ש"היה לו לב אמיץ בגיבורים, ולא נשא פנים לגדולי הראשונים", אך סירב לקבל את הוראתו.
ספריו
- חידושי רז"ה (חידושי ר' זאב הלוי) - הספר הכיל את ספר השעורים, תשובתו בעניין חדש, כללים בפסקי השולחן ערוך, דיני מכירת חמץ והפקר, והגהותיו השיטתיות על השולחן ערוך. הספר כמעט נשרף בשרפת התלמוד בקמניץ בשנת תקי"ח, ולרגל הינצלו הוסיף המחבר שיר במתכונת אקרוסטיכון לאחר הקולופון.
- הספר נערך 3 פעמים בידי המחבר, ורק את העריכה השלישית, הקצרה ביותר, הוא הדפיס בזולקבה בשנת תקל"א, כנראה מחוסר אמצעים. בשנת תרמ"ה הודפסה העריכה השניה בירושלים. בשנת תשע"ד הודפסה העריכה הראשונה, המורחבת ביותר, על ידי מכון זכרון אהרן.
- ספר השיעורים - הספר נערך בתקופתו בקלויז בברודי, יחד עם קבוצה מחכמי הקלויז המוזכרים לעיתים קרובות בחיבור. הספר עוסק בקביעת שיעוריהם המדוייקים של מידות אורך, קוטר, נפח, יום ולילה, ושאר מידות ושיעורים המוזכרים בדברי חז"ל. היה מהראשונים להעדיף את שיטת הגאונים בשקיעת החמה על פני שיטת רבינו תם שהיתה נפוצה עד ימיו. הספר היה ממקורותיו של רבי אברהם חיים נאה בקביעת שיעוריו.
- חידושי ברכות - חיבור הלכתי על מסכת ברכות, בסגנון הספר ים של שלמה אותו העריץ. נערך בתקופתו בקלויז בברודי, ונחתם בשנת תקי"ד. החיבור נדפס לראשונה בשלמותו על ידי מכון זכרון אהרן, ירושלים תשע"ג.
- דרישת הזאב - דרשותיו שמסר כמגיד מישרים בטורנופול, ונערך בשנת תקל"ו בירושלים. בדרשותיו מרבה רבי זאב לקונן על גלות ישראל ובציפייה לישועה, והורה להרבות בלימוד התורה שתביא לגאולה.
בין המסכימים לספריו נמנו: חבריו ותלמידיו: רבי יחזקאל לנדא, רבי יעקב יוקל הורוביץ, רבי צבי הירש מייזליש מזולקבה, רבי שאול מאמסטרדם, רבי יעקב סג"ל לנדא, רבי מאיר מרגליות ורבי שלמה יצחק היילפרין מטרנופול. רבני ירושלים: רבי מאיר אוירבך, רבי שמואל סלנט, רבי אברהם אשכנזי, רבי רפאל מאיר פאניז'ל, רבי דוד בן שמעון ורבי אהרן עזריאל.
קישורים חיצוניים
- מכון מדרש הרז"ה - מכון זכרון אהרן, לתולדות הגאון רבי זאב אולסקר - בעל חידושי הרז"ה, ישורון חלק לג אלול תשעה, באתר היברובוקס
- עלים לתרופה, גליון תקצ"א (פרשת וירא, תשס"ח, שנה י"ג), באתר היברובוקס
רבי זאב אולסקר, דף שער בספרייה הלאומית- מאיר וונדר, מראשוני העולים לארץ : רבי זאב וולף אולסקר, קובץ הציונות הדתית, גיליון ד, תשס"ב, עמ' 63-72, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מעוז כהנא, משנים את מידות העולם: חוג הלומדים המהפכני בקלויז ברודי ומהפכת יחידות המידה בראשית העת החדשה, Published online by Cambridge University Press, 17 במאי 2013, באתר Academia.edu
- ספריו
- חידושי הרז"ה - חידושי ברכות, חלק א', זכרון אהרן, ירושלים תשע"ג, באתר אוצר החכמה
- חידושי הרז"ה, חלק ב', זכרון אהרן, ירושלים תשע"ג, באתר אוצר החכמה
- חידושי וכללות הרז"ה, ירושלים תרמ"ה, באתר אוצר החכמה
- דרשות הרז"ה על עניני ראש השנה, בתוך "ישורון" - חלק לג - אלול תשעה, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ רבי משה הלוי בן רבי יהודה לייב הלוי בן המהרש"א