רבי זאב טברסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מראחמיסטריווקא
רבי זאב טברסקי
רבי זאב מרחמסטריווקא.jpg
לידה ה' באדר תר"י
פטירה כ' בסיון תרצ"ז (בגיל 87)
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים, ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה בערך בתרצ"ד
מדינה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
מקום מגורים רוטמיסטרובקה (אנ') - האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית, ירושלים - המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
מקום פעילות רוטמיסטרובקה (אנ') - האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית, ירושלים - המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
תפקידים נוספים רב העיר טולצ'ין
בת זוג בת שבע (לבית טברסקי) בזיווג ראשון, ציפורה (לבית חודרוב) בזיווג שני
אב רבי יוחנן טברסקי
אם חנה (לבית קולק)
אדמו"ר מרחמסטריווקה ה־שני
ה'תרנ"הה'תרצ"ז
מקביל ל רבי מנחם נחום טברסקי, רבי מרדכי טברסקי
רבי נחום משה טברסקי (קובל)

רבי זאב טברסקי (ה' באדר תר"י - כ' בסיון תרצ"ז) היה האדמו"ר מרחמסטריווקא.

קורות חייו

נולד בראחמיסטריווקא לאדמו"ר רבי יוחנן טברסקי, ולחנה בת רבי פנחס מקולק, בנו של רבי זאב וולף מז'יטומיר וחתנו של רבי צבי אריה מאליק. בזיווג ראשון נשא את בת שבע בת רבי ישעיה משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל, אולם היא נפטרה אחר כשנתיים בלא צאצאים, בזיווג שני נשא את צפורה ברכה בת רבי יעקב שמשון חודרוב מבאהפאלי[1].

שימש ברבנות בכמה קהילות ברוסיה, והאחרונה שבהם היתה בטולטשין שבאוקראינה, בעקבות רדיפות הקומוניסטים עבר לזלטופול וגם שם לא מצא מנוחה, חסידיו שבארצות הברית שלחו לו כרטיסי נסיעה שיגיע להתיישב אצלם, אך עלה לארץ ישראל בעקבות שני אחיו בשנת תרצ"ד, והתיישב בירושלים יחד עם אחיו האדמו"ר רבי מנחם נחום מרחמיסטריווקא (האח הנוסף רבי מרדכי כבר נפטר בי"ז באייר תר"פ), תחילה גר בשכונת שערי חסד ומאוחר יותר עבר לשכונת זכרון משה.

נפטר ביום כ' סיוון תרצ"ז. בהלווייתו השתתפו הרבנים הראשיים לארץ ישראל, וקהל של אלפי איש, נקבר ליד אחיו באהל אדמו"רי רחמיסטריווקא בהר הזיתים.

מהנהגותיו

נודע כמתמיד וכפוסק. בניו סיפרו שבמשך כל השבוע היה מסתגר בחדרו שם ישב ולמד, ורק בשבת היו יכולים לראותו ולדבר איתו. לכל מקום שהיה נוסע נשא איתו ארגזים מלאים בספריו שנצרכו ללימודו. כמו כן היה הפוסק של אדמו"רי בית צ'רנוביל בדורו, ודודיו וקרוביו היו שולחים אליו את שאלותיהם.

שלא כיתר אדמו"רי השושלת נהג לומר דברי תורה בעריכת השולחן, וכן היה כותב את חידושיו ודברי תורתו. הרב קוק הביא הרבה מחידושיו בקובץ 'עיטור סופרים', ולאחר שרבי זאב ביקש שידפיסם בעילום שמו כינה את החידושים בשם "זוהר אור בהיר" שהם ראשי תיבות "זאב", ו"בהיר" ראשי תיבות "בן הרב רבי יוחנן"[2].

צאצאיו

כל צאצאיו (לבד מבתו מרגלית ובניה) נרצחו בשואה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נכד הסבא משפולי, רבי גדליה מליניץ, ורבי פנחס מקוריץ.
  2. ^ ספר היחס לטשרנוביל ורוז'ין, מהדורה חדשה, עמ' קי
  3. ^ שמה המדויק היה נתון לוויכוח בין בניה. בנה הגדול רבי משה יהושע הגר טען ששמה מרגלית ואילו בנה השני רבי מרדכי הגר טען ששמה מרגליא.