רבי יוסף גרינוולד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדמו"ר ואב"ד פאפא
רבי יוסף גרינוולד
Pupa Rebbe Yosef Greenwald.jpg
לידה 16 בספטמבר 1903
כ"ד באלול תרס"ג
ברזוביץ, הונגריה
פטירה 11 באוגוסט 1984 (בגיל 80)
י"ג באב תשמ"ד
מחוז וסטצ'סטר, ניו יורק
מקום קבורה קריית פאפא שבווסטצ'סטר
מקום מגורים ויליאמסבורג (ברוקלין)
מקום פעילות ניו יורק, ירושלים
תחומי עיסוק מקוואות
רבותיו אביו, ואחי סבו רבי אליעזר דוד גרינוולד
חיבוריו ויחי יוסף, ויען יוסף
אם שרה רבקה
אדמו"ר פאפא ה־2
ב' באדר תש"א – י"ג באב תשמ"ד

רבי יוסף גרינוולד, (כונה גם: הויחי יוסף, כ"ד באלול תרס"ג, 1903 - י"ג באב תשמ"ד, 11 באוגוסט 1984) היה ראש ישיבת "קרן לדוד" בסאטמר ורבה האחרון של פאפא שבהונגריה. לאחר השואה שימש כאדמו"ר ואב"ד פאפא, רב הקהילה וראש ישיבתה בברוקלין. מחבר סדרת הספרים "ויחי יוסף".

חייו

נולד בברזוביץ לרבי יעקב יחזקיה גרינוולד, רבה וראש ישיבתה של פאפא ובנו של רבי משה גרינוולד, ה"ערוגות הבושם". למד אצל אחי סבו, רבי אליעזר דוד גרינוולד בעל "קרן לדוד", ובשנת תרפ"ה (1925) נישא לבתו המאומצת, שהייתה בתו של רבי יעקב יחזקיה אחיהם של רבי אליעזר דוד וסבו רבי משה.

לאחר נישואיו התגורר בסאטמר, שבה כיהן הרב אליעזר דוד גרינוולד כרב וכראש ישיבה. זמן קצר לאחר נישואיו התמנה כדיין בסאטמר. הוא היה מקורב לרבו וחותנו-החורג ועסק בהדפסת ספריו. לאחר פטירת הרב אליעזר דוד גרינוולד, בשנת תרפ"ח, עמד רבי יוסף בראש ישיבת "קרן לדוד" בסאטמר. בשנת תרצ"ח (1938) כשהוטל בניו יורק חרם כלכלי [באיקאיט] על מוצרים של רומניה, כתב רבי יוסף מכתב ליהודי ניו יורק, שלא להכניס את השליבוביץ בין המוחרמים כי זה פוגע ביהודייה.[1]

בשנת תש"א (1941), לאחר פטירת אביו הרב יעקב יחזקיה, עבר להתגורר בפאפא ומילא את מקום אביו ברבנות ובראשות הישיבה. לאחר שלוש שנים, לאחר חג השבועות תש"ד, החלו הנאצים לשלוח את יהודי פאפא לאושוויץ. רבי יוסף גם נשלח לעבודות כפייה, במהלכן התעללו בו הנאצים. אשתו ועשרת ילדיו נרצחו בשואה. נישא בשנית למרים, בת רבי ישכר וובר, חתן דודו רבי דוד אויש מפאקש.

לאחר מלחמת העולם השנייה שב הרב גרינוולד לפאפא בניסיון לשקם את חיי הקהילה, אולם לאחר שנכשלו מאמציו עזב את הונגריה יחד עם עשרות תלמידי הישיבה ועבר להתגורר באנטוורפן שבבלגיה.

בשנת ה'תשי"א עבר להתגורר בברוקלין, ניו יורק, שם כונן את "קהלת יעקב - פאפא" ושימש בה רב, אדמו"ר וראש ישיבה. היה חבר בארגון התאחדות הרבנים ומשנת תש"מ נשיא.

הוא ואביו היו נוסעים לאדמו"רי בעלז ונמנה עם חסידיו של האדמו"ר מבעלז. גם לאחר המלחמה, נסע לארץ ישראל לאדמו"ר מבעלז, שכיבדו ועמד לכבודו. בויליאמסבורג עבד יד ביד עם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (שהיו בידידות מעת אשר שימש כדיין וכמו"ץ בעיר סאטמאר באונגארן) להקמת ושגשוג היהדות אחרי המלחמה.

התנגד לציונות[2] ולראי"ה קוק[3], היה שותף פעיל במאבקים ומחאות נגד מדינת ישראל[4] ותמך בנטורי קרתא[5].

רבים מפסקיו מובאים בספרי נטעי גבריאל על-ידי תלמידו הרב גבריאל ציננער.

משפחתו

ספריו

מתלמידיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "מכתב בחתימת האדמו"ר ר"י גרינוולד מפאפא, רבי חיים הלברשטאם מסאטמר, ורבי ישעיה קליינמאן אל רבני ניו יורק בעניין החרם כלכלי [באיקאיט הפוגע ביהודייה. תרצ"ח [1938"
  2. ^ י' שווארץ, אן איבער בליק אויף בעל ויחי יוסף, ברוקלין ניו יורק: תשס"ג, חלק א' עמוד קצ"ה
  3. ^ אן איבער בליק אויף בעל ויחי יוסף, חלק א' עמוד קצ"ו
  4. ^ אן איבער בליק אויף בעל ויחי יוסף, חלק ב' עמוד קס"ב
  5. ^ הרב ישראל חוסטער, סימן ששיטת נטורי קרתא היא ישרה ממה שקלי הדעת ומפירי תורה שונאים אותם, גינת ורדים ה, ברוקלין ניו יורק: ניסן תשס"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0