רבי יחיאל יהושע רבינוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
רבי יחיאל יהושע מביאלא (משמאל) עם האדמו"ר מאוז'רוב מחבר הספרים "אש דת" ו"באר משה"
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

רבי יחיאל יהושע רבינוביץ (ה' בטבת תרס"א - כ"א בשבט תשמ"ב, מכונה "החלקת יהושע" על שם ספרו) היה האדמו"ר מביאלא וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדותיו

נולד בשנת תרס"א לרבי ירחמיאל צבי, ששימש לימים כאדמו"ר מביאלא (במקביל לאחיו ששימשו כאדמו"רים במקומות אחרים) בעיר שדליץ שבפולין. בהיותו בן חמש נפטר אביו והוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר אריה לייבוש (השני) מאוז'רוב. לאחר שנפטר הסב בשנת תרע"ד עבר להתחנך אצל דודו רבי אברהם יהושע השיל רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בלובלין. כמו כן נסע לרבי אברהם מרדכי אלתר האדמו"ר מגור.

נישא לרבנית חנה פעשא, בתו של אליעזר ברנהולץ, מחסידי ביאלא בעיר ולודבה. בשנת תרפ"ד בגיל עשרים ושלוש שב לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידות ביאלא. הוא ביסס את החסידות עד לשואה, והקים בעיר ישיבה שבה למדו מאות בחורים. עם התגברות העלייה לארץ ישראל בשנות העלייה החמישית עודד חסידים ששאלוהו אם לעלות לארץ ישראל לעשות זאת.

בליל שמחת תורה בשנת ה'ת"ש, בעקבות כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט עם בני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. הסובייטים שלחוהו לסיביר. מסופר עליו כי בהיעדר מקווה נהג לחורר את שכבת הקרח העבה שעל הנהרות כדי לטבול במי הנהר. בשנת תש"ב עלו שלושה מבניו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן. בל"ג בעומר ה'תש"ז הגיע לישראל והתאחד עם בני משפחתו. השתקע והקים את בית מדרשו בתל אביב-יפו.

בשנת תשט"ז העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו[1].

בתחילת שנות ה-60 החל לכהן כחבר במועצת גדולי התורה, אך מיעט להשתתף בישיבותיה. כששאלוהו על כך אמר: "מקובלת עלי דעתו של הרבי מגור כי יש לו סייעתא דשמיא"[2].

נפטר בביתו בכ"א בשבט תשמ"ב (1982) ונטמן בהר הזיתים.

כתביו יצאו לאור בסדרת הספרים "(קדושת)[3] חלקת יהושע", על התורה בחמישה כרכים, ואלו נחשבים ספרי יסוד בחסידות. ספרו "סדר היום" נדפס בחייו. כמו כן כונסו ההקדמות שכתב לספרי חסידות ביאלא ונדפסו בספר "חלקת יהושע". השאיר אחריו כתבים על התורה שנדפסו בסדרת הספרים "קדושת חלקת יהושע" - חמישה כרכים.

סידורי התפילה של החסידות מעוטרים בדברי תורתו ונקראים על שמו: "סדור תפילה חלקת יהושע", "מחזור חלקת יהושע" ו"תהילים חלקת יהושע".

לאחר פטירתו נערכו בחירות בחסידות על מנת להכריע מי יהיה יורשו. בבחירות שנערכו בתוך השבעה נבחר בנו הצעיר רבי בן ציון רבינוביץ לאדמו"ר. לאחר מספר חודשים הכתירו חלק מהחסידים את בנו רבי דוד מתתיהו רבינוביץ ובמקביל החלו יתר הבנים לכהן כאדמו"רים.

משפחתו

  • בנו הרב ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא פשיסחא
  • בנו הרב יעקב יצחק רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן ומחבר סדרת הספרים "אהבת יעקב"
    • הרב דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן ומחבר סדרת הספרים "עיוני הלכות"
  • בנו הרב דוד מתתיהו רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק ומחבר סדרת הספרים "להבת דוד" על התורה
    • הרב יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא-בני ברק
    • הרב אברהם ירחמיאל רבינוביץ, האדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא
    • הרב פנחס ירמיהו נפתלי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא-לענטשנא בעיר בית שמש
    • הרב אהרן שלמה חיים אלעזר, האדמו"ר מביאלא בבורו פארק
  • בנו הרב בן ציון רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא ומחבר סדרת הספרים "מבשר טוב"

מתלמידיו

  • רבי עקיבא יוסף רבינוביץ, האדמו"ר מפוריסוב
  • רבי ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא בבני ברק

לקריאה נוספת

  • יוסף יצחק דייטש (גבאו), הרבי הקדוש מביאלא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אורחות דוד, חלק ב', איילנברג שמחה, תשע"ג
  2. ^ פאר ישראל חלק ב', אהרן סורסקי, תשס"ב, עמוד י"ח
  3. ^ בחסידות ביאלא המרכזית (לוגאנו) הספר מכונה "חלקת יהושע" ללא תוספות כל שהן, אך שאר הענפים של חסידות ביאלא מכנים את הספר "קדושת" חלקת יהושע כפי שנדפס על הכריכה ובכל דף מדפי הספר בהסכמת שלושת בניו הגדולים של מחבר הספר
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0