חצר שטרויס

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

חצר שטרויס (כיום רח' הע"ח 20), היא מבנן של כ-30 דירות ובית מדרש בלב שכונת מוסררה בירושלים, שהקים הנדבן שמואל שטרויס מקרלסרוהה שבגרמניה, ונקראת על שמו.

היסטוריה

שמואל שטרויס (1847–1904) היה נינו של רבי יצחק זקיל לייב וורמסר ("הבעל שם ממיכלשטט"), וחותנו של יעקב רוזנהיים, מייסד אגודת ישראל. את הונו עשה בעסקי בנקאות. למרות היותו בן התרבות הגרמנית הוא נמשך ליהדות המזרח-אירופית ובמיוחד לתנועת המוסר ולראשיה. הוא תמך כלכלית במוסדות תורה ובתלמידי חכמים, ולפי עדות חתנו הרב רוזנהיים[1] הוא פיזר לצדקה "הרבה יותר מחמישית מהונו".

שטרויס התקרב לרבי שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם", ואף תרם ל"בית התלמוד" בקלם 6,000 רובל.[2]. בשנת תרנ"ד (1894), עם מותה של אשתו, החליט שטרויס ליזום פעולת צדקה לעילוי נשמתה. הוא בחר ברבו הרב יעקב שור לשליחו ומימן את נסיעתו לארץ ישראל, במטרה לעזור במפעל יישובה. הרב שור נסע לירושלים מצויד בכספו של הרב שטרויס. זיקתו של שטרויס לרוח המוסר של "הסבא מקלם" הביאה להחלטה לתרום את הכסף להקמת קומפלקס דירות מחוץ לחומות העיר העתיקה, בשכונת מוסררה, עבור משפחות רבנים מאנשי תנועת המוסר.

במרכז חצר שטרויס הוקם במימונו של שטרויס מבנה לישיבת אור חדש, שנוסדה על ידי קבוצה מתלמידי "הסבא מקלם" בראשות רבי שמואל הלל שינקר ורבי ברוך מרקוס.

חצר שטרויס הפכה להיות מרכז של תורה ומוסר בירושלים. במקום התגוררו גדולי המוסר המפורסמים שבדור, שעלו מליטא והתיישבו בירושלים, ובהם: רבי יצחק בלאזר, רבי נפתלי אמסטרדם, רבי צבי לויטן, רבי יצחק מלצן ורבי אריה לייב ברוידא, אחיו של "הסבא מקלם". הקשר של השכונה לתנועת המוסר היה חזק כל כך עד שנהגו לומר בדרך הלצה כי מקור שם השכונה 'מוסררה' הוא מן המילה 'מוסר'. קבוצה מיהודי ירושלים, קבעו אף הם את מקום לימודם בחצר, ונודעו אף הם בהתמדתם ובהנהגות פרישות ומוסר. ביניהם הרב מאיר הלר, הרב צבי הירש ויספיש (נכדו של הרב נחום משאדיק), רבי שמואל תפילינסקי, רבי אליהו ברוך פרלמן, רבי חייקל מילצקי, רבי יהודה הולצמן ורבי זליג לייב לוין.

בין תושבי חצר שטרויס: רבי צבי פסח פרנק. בין ילידי המקום: רבי שמחה זיסל ברוידא, ראש ישיבת חברון (בן משפחת "הסבא מקלם") ורבי חיים יעקב גולדוויכט, ראש ישיבת כרם ביבנה.

במלחמת ששת הימים הבניין ניזוק, וקומתו העליונה נשרפה מפגיעת פגזים ירדניים. דיירי קומה זו פונו לשכונה אחרת, והוחלט להרוס את הבניין כליל. תוכניות ההריסה התעכבו, ובשלהי שנות ה-90 הוקמה במבנה ישיבה בשם לב ירושלים. נכון ל-2011 מתגוררים תלמידי הישיבה בבניין, והוא אף שופץ מעט על ידם, כולל ריצוף, סיוד הקירות ובניית חדרי שירותים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. זכרונות, הוצאת נצח, עמ' 59.
  2. דב כץ, תנועת המוסר, כרך ב', עמ' 60.