רבי נתן צבי פינקל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי נתן צבי פינקל
Alter of Slabodka.jpg
רבי נתן צבי פינקל מסלבודקה
לידה תר"ט
פטירה כ"ט בשבט תרפ"ז
מקום פעילות ליטא וארץ ישראל
השתייכות מתנגדים, תנועת המוסר
תחומי עיסוק מוסר, חינוך
תפקידים נוספים ראש ישיבת ישיבת "כנסת ישראל" סלובודקה
רבותיו רבי שמחה זיסל זיו, ה"סבא מקלם"
תלמידיו הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב יחיאל יעקב וינברג, הרב איסר זלמן מלצר, הרב אהרון קוטלר, הרב יעקב קמינצקי ועוד
"הסבא מסלבודקה" בישיבת חברון בעיר חברון
"הסבא מסלבודקא" מוקף בתלמידיו בעיר חברון

רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט - כ"ט בשבט תרפ"ז) היה מייסד ישיבת "כנסת ישראל" סלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל במאה השביעית לאלף השישי.

ביוגרפיה

רבי נתן צבי פינקל נולד בעיר ראסיין בליטא בשנת תר"ט. בגיל צעיר מאד התייתם מהוריו וגדל בבית דודו בוילנה. הוא נישא לגיטל וולפרט, נכדתו של רבי אליעזר גוטמן, רב העיר קלם.

בשנים הראשונות לאחר נישואיו ישב הרב פינקל על שולחן חותנו, והתפרסם כמופלג בתורה וכהוגה מקורי. מפעם לפעם היה יוצא לסובב בעירות הסביבה ולדרוש בפני הקהל. בנדודיו הגיע לעיר מולדתו ראסיין, ורב העיר, רבי אלכסנדר משה לפידות, שהיה מקורב לתנועת המוסר, התרשם מאד מהרב הצעיר. רבי אלכסנדר מסר לו מכתב אישי לרבי שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם", בו ביקש מרבי שמחה לשים את עינו על הצעיר. נתן צבי, שלא ידע מתוכן המכתב, מסרו לרבי שמחה זיסל, שהחל בעקבותיו לקרבו ולהדריכו בדרכה של תנועת המוסר.

בקלם התפרסם כושר ההשפעה שלו על הסובבים, ורבים הצטרפו עקב השפעתו לשורות תנועת המוסר.

לאחר סגירת בית המוסר "תלמוד תורה" בקלם בשנת ה'תרל"ו, עבר הרב פינקל תחילה לעיירה גרובין ביחד עם רבו רבי שמחה זיסל, יחדיו ניהלו שם "בית מוסר". אך עד מהרה התגלעו ביניהם חילוקי דעות, והוא עזב את גרובין.

לאחר שעזב את גרובין, עבר לעיירה סלבודקה שבפרברי העיר קובנה, בה הקים, בין השנים ה'תרל"וה'תרל"ז, את ישיבת "כנסת ישראל", תחילה בתור כולל. התמיכה הכספית להקמת הישיבה ניתנה מקרן עובדיה לחמן מברלין, שנועדה להחזקת ישיבות.

הקמת ישיבת סלבודקה

בין השנים ה'תרל"זה'תרמ"ב נטל הרב פינקל חלק בהקמת וביסוס מספר ישיבות בקובנה, בסלבודקה, ובעיירה טלז.

בשנת ה'תרמ"ב החל בהקמת הישיבה הגדולה בעיירה סלבודקה. בישיבה זו השקיע הרב פינקל את כל כשרונותיו, בה התעצבה דמותו החינוכית וההגותית, ובה כיהן כארבעים וחמש שנה.

בישיבת סלובודקה כיהנו כר"מים וכמשפיעים מוסריים מיטב תלמידי-החכמים שבליטא. בתקופות הראשונות כיהנו בה רבי יצחק בלאזר, רבי אברהם אהרון בורשטיין מטבריג, ורבי יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז'.

לאחר שעזב רבי יצחק מפוניבז' את סלבודקה, מינה הרב פינקל את הרב משה מרדכי אפשטיין ואת הרב איסר זלמן מלצר לכהן בראשות הישיבה, כאשר הרב פינקל הוא הדמות המוסרית והחינוכית בישיבה, בתור "משגיח", ומורה דרך רוחני.

בשנת 1897 הקים הרב פינקל ישיבה נוספת בעיר סלוצק, אליה שלח חלק מתלמידי סלבודקה, ובראשה העמיד את רבי איסר זלמן מלצר, בעוד רבי משה מרדכי אפשטיין נשאר לצידו בסלבודקה.

בשנת 1897 פרץ משבר קשה בישיבת סלבודקה בין תומכי שיטת המוסר למתנגדים לה. הסכסוך שיבש את סדרי הלימודים בישיבה, והגיע בפני בתי-דין שנמנו על המתנגדים לשיטת המוסר. במהלך השתלשלות המחלוקת הכריז רבי נתן צבי על פרישה מישיבת סלבודקה הגדולה, והקים בעיירה ישיבה חדשה, אליה עברו חלק קטן מהבחורים, וכן רבי משה מרדכי אפשטיין, ראש הישיבה. הישיבה הוותיקה נקראה "כנסת בית יצחק", והיא התקיימה עד השואה, ואילו הישיבה החדשה בראשות הרב פינקל נקראה "כנסת ישראל סלבודקה". למרות המחלוקת הקשה ונישולו מהישיבה שהקים, לא נטר רבי נתן צבי לאיש מהמעורבים במחלוקת, ובמשך השנים גברה השפעתו בישיבה הוותיקה ושיטת המוסר חדרה אליה, אם כי בצורה שונה ולא מוצהרת.

ישיבת "כנסת ישראל סלבודקה" סבלה בשנותיה הראשונות ממחסור כספי, ורק לאחר מספר שנים התייצבה, ומספר התלמידים הלומדים בה הלך וגדל בהתמדה.

בשנים 19031905 התחולל בישיבה שנית משבר קשה נגד לימוד המוסר, ומלחמה של ממש ניטשה בין כותלי הישיבה. המאורעות החריפו עם פרוץ המרידות נגד שלטון הצאר שהסתיימו במהפכת 1905 הכושלת. תלמידים לשעבר של הרב פינקל, ממתנגדי שיטת המוסר, שנסחפו לשורות המהפכנים, ניצלו את המהומות לצורך המאבק בישיבה על שיטת המוסר. בתוך הישיבה התחוללו לעיתים קרובות מהומות, והמהפכנים אף איימו על רבי נתן צבי ברצח אם לא יעזוב את הישיבה. מסופר כי ה"סבא" הישיר את מבטו אל ראש המהפכנים בעצב ואמר לו: "ראה מה שיצא ממך...". ידי המהפכנים רפו מתוכחתו והם עזבו את הישיבה.

לאחר דיכוי המרד שינה את גישתו לתלמידים. בעוד קודם לכן היה קפדן מאד, דגל במשמעת חמורה, והיה זורק מרה בתלמידים על מנת לעוררם לשיפור, החל לנהוג ברכות עם תלמידיו, לעודדם לפתח עצמאות, ולהדגיש רעיונות מוסריים מעודדים יותר. גישתו השנייה התפרסמה יותר ובה נוקטות הישיבות בשיטת סלבודקה.

בשנת 1908 מינה הרב פינקל כמשגיח נוסף בישיבה את חתנו רבי יצחק אייזיק שר.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, פוזרה ישיבת סלובודקה. רבי נתן צבי שהה באותה עת בגרמניה, ונעצר מיד כנתין רוסי. הוא ישב במעצר כמחצית השנה עד אשר שוחרר. הוא הצטרף למחותנו רבי משה מרדכי אפשטיין שנמלט למינסק, שם הקימו שוב את הישיבה בעצם ימי המלחמה. כאשר התקרבה המלחמה למינסק עברו לקרמנצ'וג. בתקופה זו עברה הישיבה תלאות ורדיפות קשות, אך שרדה את ימי המלחמה והמהפכה שאחריה, ובשנת 1920 חזרה לעיירה סלבודקה.

בשנים שלאחר המלחמה פרחה ישיבת סלבודקה והגיעה לשיא פריחתה. מוסדות נוספים ברוח הישיבה ובהדרכתו של הסבא מסלבודקה הוקמו בעיירה.

עלייתו לארץ ישראל

בשנת תרפ"ד (1924) עמדה ישיבת סלבודקה בפני סכנת סגירה: החוק הליטאי קבע כי כל ישיבה שלא תלמד לימודי חול כלליים לא תוכר על ידי השלטונות, ותלמידיה יגויסו לצבא. בעוד ישיבות אחרות קיבלו את החוק החדש, סירב לכך הרב פינקל בתוקף, ולאחר שחלק מתלמידי הישיבה קיבלו צווי גיוס גמלה בלבו ההחלטה להעביר את הישיבה לארץ ישראל.

במהלך תרפ"ה-תרפ"ו (1924-1925) עלו לארץ מרבית תלמידי הישיבה ורבניה, ובראשם הרב פינקל. הישיבה השתקעה בעיר חברון, בה שכנה עד לפרעות תרפ"ט (1929). גם בסלובודקה המשיכה להתקיים הישיבה במתכונת מצומצמת יותר כשהמשגיח, הרב אברהם גרודזינסקי, גם עומד בראשותה מתרפ"ז.

למרות זקנותו המופלגת וחולשתו, השקיע ה"סבא" בישיבה בחברון את כל מרצו ודמו. זמן קצר לאחר העלייה נפטר בפתאומיות בנו רבי משה. בתחילת תרפ"ז (סוף 1926 עבר להתגורר בתל אביב, בשל האקלים הקר בחברון שהזיק לבריאותו. בתל אביב ריכז ה"סבא" סביבו את התושבים חניכי ישיבות המוסר, ביניהם הרב יוסף זאב ליפוביץ המוכר מספרו "נחלת יוסף" על מגילת רות. בריאותו של ה"סבא מסלובודקה" התדרדרה והוא נפטר בכ"ט בשבט תרפ"ז (1927) בירושלים. לאחר הלוויה המונית נטמן בהר הזיתים בחלקת הנביאים לצד בנו משה (ראו להלן) שנפטר כשנה לפניו.

על שמו קרויה ישיבת תפארת צבי בירושלים, וכן על שמו בית הכנסת הגדול אור הצפון בירושלים ברחוב אבינדב בסמיכות לרחוב בר אילן.

שיטתו המוסרית והחינוכית

שיטתה של סלובודקה יונקת ברוחה מבית מדרשה של קלם. אך בעוד קלם התייחדה בחינוך הקפדני ובמשמעת החמורה שלה, בסלובודקה גרסו אווירה נינוחה יותר של משמעת והדגישו את הטיפוח המתמיד של ההכרה השכלית והנפשית. בימיה של סלובודקה פעלה תנועת המוסר בליטא בשני ראשים מקבילים: שיטת סלובודקה ושיטת נובהרדוק. בנובהרדוק פעלו בשיטות קיצוניות לדיכוי המידות הרעות ולטיפוחן של המידות הטובות, אך בסלובודקה שללו גישה זו בתוקף, ודגלו בטיפוח המידות האנושיות באמצעות העמקת ההכרה האנושית.

רבי נתן צבי פינקל חלק על קלם גם בהדרגתיות של החינוך. בעוד בקלם גרסו חינוך הדרגתי ממושך, הוא טען שמראשית חינוכו של התלמיד יש להציב בפניו את השאיפות העליונות והמקסימליות ביותר, ורק כאשר רואה התלמיד לפניו את פסגת השאיפות יש בו את המוטיבציה להגיע אליהן.

ה"סבא" גרס כי במקום להציב בפני החניך את שפלותו כלפי הבורא, יש להדגיש את חשיבותו של האדם שנבחר לשרת ולעשות את רצון הבורא. שיטה זו זכתה לפרסום רב ונקראה בשם "גדלות האדם". בסלובודקה גרסו כי האדם הוא היצור הנעלה ביותר בתבל שנבחר לעשות את רצון בוראו, ולכן עליו להתנהג כאדם השוהה לפני המלך. בסלובודקה הקפידו מאד על לבוש מודרני ומוקפד, ותלמידי הישיבה התפרסמו בכך שנהגו להופיע כשהם מגולחים ולבושים בחליפות בהירות, כובעי קש, ומקלות הליכה, בדומה ללבוש הסטודנטים בתקופה ההיא.

אור הצפון

הגותו ושיחותיו הודפסו בספרו אור הצפון, הודפס בקובנא בדפוס לאימע (רחוב המכבים 1, שנת ה'תרפ"ח, 1928) על ידי תלמידיו המובחרים בישיבת סלבודקא הרב יצחק אייזיק שר (מחבר הספר אברהם אבינו) והרב אברהם גרודזינסקי (מחבר הספר תורת אברהם), וכן ספרו על התורה אור הצפון הודפסו, חלק א' בירושלים שנת ה'תשי"ט, חלק ב' בירושלים ה'תשל"ט, 1978, על שמו הוקם בית הכנסת הגדול אור הצפון בירושלים ברחוב אבינדב 23.

משפחתו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משפחת פינקל

מתלמידיו

ה"סבא מסלבודקה" העמיד אלפי תלמידים, שרבים מהם כיהנו במשרות רבניות חשובות ברחבי העולם. בהם:

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב ד' כ"ץ, תנועת המוסר, ירושלים תשכ"ז, כרך ג'.
  • שלמה טיקוצינסקי, למדנות מוסר ואליטיזם: ישיבת סלבודקה מליטא לארץ ישראל, הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים 2016.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תנועת המוסר מאת הרב דב כץ כרך ג'