רבי יצחק (זוהר)
| מקום קבורה | מירון, בחצר קבר הרשב"י או בסמוך לצפת, נחל עמוד. |
|---|---|
| פטירה | י"ח באייר |
| מדינה | ארץ ישראל |
| רבותיו | רבי שמעון בר יוחאי |
רבי יצחק, היה תנא מחכמי הזהר, תלמידו של רבי שמעון בר יוחאי.
בספר הזוהר הוזכר כאחד מעשרת בני החבריא של רבי שמעון בר יוחאי יחד עם רבי אלעזר בן רבי שמעון; רבי אבא; רבי יוסי; רבי יהודה מהזוהר; רבי חזקיה; רבי חייא מהזוהר; רבי ייסא; רבי אחא.[1]
מאמרותיו
"רבי יצחק פתח ואמר: וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים (ספר תהילים, פרק ק"ג, פסוק י"ז). כמה גדולה היראה לפני הקדוש ברוך הוא, שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא, ישנו בכולן, ומי שאינו ירא שמים, אין בו לא ענוה ולא חסידות"[2]
דחיית פטירתו
על פטירתו מסופר[3] כי היו לו לרבי יצחק שלושה סימנים שעומד הוא להיפטר מן העולם, ולכן ביקש מידידו רבי יהודה שלאחר פטירתו יאמר דברי תורה משמו, וילמד את בנו יוסף תורה, ויתפלל על קברו בימי השבעה. אך בבואו לרבי שמעון הוא הבחין במלאך המוות הרוצה ליטול נפשו של רבי יצחק. קם רבי שמעון, ואחז ביד רבי יצחק, והכריז" "גוזרני שמי שרגיל להיכנס - ייכנס, ומי שלא רגיל להיכנס - לא ייכנס". נכנסו רבי יצחק ורבי יהודה, ומלאך המוות נשאר בחוץ. מיד התפלל עליו רבי שמעון, עד שנענה "הרי הוא שלך ועמך יבא בזמן שתכנס לשרות בכיסאך". בשלב זה נרדם רבי יצחק וראה את אביו בחלום שהודיע לו שמקום מושבו בגן עדן הוא ליד רבי שמעון. במענה לשאלת רבי יצחק כמה זמן נותר לו לחיות - ענה: אין רשות להודיע לאדם תאריך פטירתו, אבל בהילולא הגדולה של רבי שמעון תהיה עורך שולחנו.
מאותו יום לא עזב את בנו יוסף מללמדו תורה. וכשהיה נכנס לרבו רבי שמעון, הושיב את בנו בחוץ עד תום הלימוד[4]. על בן נוסף בשם חזקיה, מסופר, שלמד אתו את סודות התורה עוד בילדותו[5].
נפטר ביום פטירת רבו רבי שמעון, בל"ג בעומר.
קברו
יש שמזהים מקום קברו בפתח חצר ציון הרשב"י במירון, בחדר קטן בכניסה למבנה הקברות, בצד המדרגות לגג. הקבר בפתח החצר מוזכר לראשונה בספרו של השל"ה כקברו של רבי יצחק. אך לא מופיע אם מדובר ברבי יצחק המופיע בזוהר או ברבי יצחק אחר. מאוחר יותר, ב"איגרת יחסותא דצדיקיא", מוזכר קברו של רבי יצחק בתור תלמידו של רשב"י.
רבי חיים ויטאל מזהה את מקום קבורת "רבי יצחק נפחא מהזוהר" בסמוך לצפת, בתוך נחל עמוד[6]. בנו רבי שמואל ויטאל הוסיף שבכך שלל אביו את מקום קבורתו בפתח ציון הרשב"י, שם קבור תנא אחר[7]. האחרונים התלבטו למי הכוונה "רבי יצחק נפחא מהזוהר" אם לרבי יצחק מהזוהר או לרבי יצחק נפחא [8].
הערות שוליים
- ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף קכ"ז, עמוד ב'.
- ^ ספר הזוהר, חלק ג, דף קמ"ה, עמוד א'.
- ^ ספר הזוהר, חלק א, דף רי"ז, עמוד ב'
- ^ ספר הזוהר, חלק א, דף רי"ח, עמוד ב'
- ^ ספר הזוהר, חלק א, דף קל"ה, עמוד א'
- ^ ר' חיים וויטאל שער הגלגולים הקדמה ל"ז.
- ^ ר' חיים וויטאל שער הגלגולים הקדמה ל"ז. בהג"ה.
- ^ ראו לדוגמא: מסעות ירושלים עמוד מ"א אות ז'. הרב יחיאל מיכל שטרן, המקומות הקדושים עמ' 21.
| ספר הזוהר | ||
|---|---|---|
| חלקי הספר | רעיא מהימנא • תיקוני זוהר • זוהר חדש • אדרא • אדרא רבא • אדרא זוטא • ספרא דצניעותא | 
|
| אישים | רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רב המנונא סבא • רבי חזקיה • הינוקא מכפר סכנין • רבי אבא (תנא) • רבי יהודה • רבי יצחק • רבי רחומאי • רבי יוסי בן פזי • ההוא סבא • ההוא טייעא • רבי אחא (תנא) • רבי יוסי דפקיעין | |
| פירושים | כתם פז • הסולם • מתוק מדבש | |
| שונות | חיבור ספר הזוהר • כגוונא • בריך שמיה • פתיחת אליהו הנביא • פרישי מדברא • עולימתא שפירתא • רבי משה די ליאון | |