רבי רחומאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי רחומאי
שם מלא רבי רחומאי או רחמאי או מר רחומאי ברבי
מקום פעילות אונו
תחומי עיסוק ראש ישיבה
בני דורו רבי קיסמי בן גירי
חיבוריו מחכמי הזוהר, וספר הבהיר

רבי רחומאי (לעיתים נכתב: רבי רחמאי או מר רחומאי ברבי[1]) היה מחכמי הזוהר וספר הבהיר.

ביוגרפיה

רבי רחומאי עמד בראשות ישיבה באונו, והוא למד שם עם רבי קיסמי בן גירי משבת לשבת[2]. כמו כן היה נמצא גם באזור הכנרת, לדעת רבי שמעון לביא הוא היה הולך לשם כדי להתבודד[3].

בספר הזוהר מסופר עליו שבעת שיצא רבי שמעון בר יוחאי מהמערה, הודיע זאת רבי רחומאי לרבי פינחס בן יאיר כדי שיצא לקראתו. בתקופה זו היה זקן מופלג ולקה בעיוורון[4].

תורתו

רבי רחומאי לא נזכר כלל בתלמודים, אך בספר הזוהר מובאים ממנו מאמרים רבים. כמו כן, הוא הדמות המרכזית שמוזכרת בספר הבהיר.

מאמרותיו בזוהר:

וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מוֹאֲבִיוֹת[5] (מגילת רות, פרק א', פסוק ד') אמר רבי רחומאי, בנות עגלון מלך מואב היו. ומפני מה זכה עגלון לכך. אמר רבי רחומאי, כשבא אהוד ואמר, דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא (ספר שופטים, פרק ג', פסוק כ') אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה קמת מכסאך בשביל כבודי, חייך, ממך יצא מי שישב על כסאי. שנאמר, וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' (שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר דברי הימים, האם הכוונה היא לדברי הימים א או דברי הימים ב?.ספר דברי הימים, פרק א', פסוק כ"ט).

זוהר חדש דף צ"ה עמוד ב'.

בספר הבהיר

רבי רחומאי נחשב לאישיות המרכזית בספר הבהיר. רבי אברהם אזולאי כותב בשם רבי משה קורדובירו שהוא אף היה אחד ממחבריו[דרוש מקור].

כמו כן רבי מנחם ציוני בספרו 'הציוני' על התורה[6] מביא מאמר המוזכר בספר הבהיר בשם ה"מכילתא דרבי רחומאי". אולם בעל הבן איש חי[7] תמה על ייחוסו למכילתא דרבי רחומאי כיון שמאמר זה מיוחס לרבי נחוניה בן הקנה.

זיהויו של רבי רחומאי שספר הבהיר עם רבי רחומאי שבזוהר מעורר קושי, שכן ספר הבהיר המיוחס לרבי נחוניה בן הקנה נכתב בדור השני של התנאים ואילו הזוהר התחבר לכל המוקדם על ידי רבי שמעון בר יוחאי בדור הרביעי. עם זאת, בסדר הדורות בהקדמה הובא ששמות התנאים הם "סודות הזוהר" ולא בהכרח תלויי-זמן, וכדוגמא הוא מציין את רבי רחומאי הקדום[8].

מקום קברו

קברו נמצא סמוך לעין זיתים ליד קברו של רבי אילעאי אביו של רבי יהודה וליד קברו של רבי כרוספדאי[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך נזכר פעם אחת בספר הבהיר אות י"ט.
  2. ^ זוהר חדש דף צ"ו עמוד ב'.
  3. ^ ספר הזוהר חלק א דף י"א עמוד א' ובספר כתם פז על מאמר זה.
  4. ^ ספר הזוהר חלק א דף י"א עמוד א'.
  5. ^ במקור כתוב וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת
  6. ^ פרשת נשא, במדבר, כ"ו, ג'.
  7. ^ בספרו רב פעלים אות מ'.
  8. ^ סדר הדורות - א, א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  9. ^ יערי, אברהם, 1899-1966, מסעות ארץ ישראל, באתר היברובוקס; איזנשטין, יהודה דוד, 1854-1956, אוצר מסעות, באתר היברובוקס