יוחאי

יוחאי

מקום קבורה	גוש חלב
תחומי עיסוק	תנאים
בת זוג	חמי, שרה או אסתר
צאצאים	רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בן רבי שמעון

יוחאי (בספרות המאוחרת: רבי יוחאי) חי בדור הרביעי לתנאים, ומוכר כאביו של רבי שמעון בר יוחאי. מוזכר בתלמוד כמקורב למלכות. בספר הזוהר הוזכר על ידי התנאים בכינוי "חברינו", ויש שלמדו מכך שהיה מן התנאים.

שמו ושם אשתו

בתלמוד נכתב שמו 'יוחי' או 'יוחאי'. היעב"ץ כתב ששמו האמיתי הוא 'יוֹחָא' (שם מקראי) והאות יו"ד נוספה לשמו בטעות.

רבי אביגדור הכהן הבין מהירושלמי שלאשתו קראו חמי נגד פשטות דברי הירושלמי. לפי מקור מאוחר יותר, היא נקראה שרה. רבי חיים כהן טוען שהיו לה שני שמות ואחד מהם היה אסתר.

ביוגרפיה

בתלמוד מובא שהיה מהקרובים למלכות רומא, והיה חשוב ומכובד בין החכמים. בספרים מאוחרים נוסף שהיה מגדולי הדור וכן שהיה עשיר. בכמה ספרים הובא שמוצאו היה משבט שמעון. על פי המופיע בספר 'נחלת אבות' היה מוצאו משבט יהודה, ואשתו מזרע הנשיאים, זרעו של הלל הזקן.

אביו מוזכר בעילום שם בספר הזוהר, שם מספר בנו רבי שמעון כי שאל לסבו פירושו של פסוק בתורה. בספר הזוהר הוא מוזכר על ידי התנאים בכינוי 'חברנו יוחאי'. והרבה חכמים החשיבו אותו כתנא.

במדרש "משנת רבי אליעזר" מובא ציטוט של חכם בשם רבי יוחאי:

רבי יוחאי אומר כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר שנאמר אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו

— משנת רבי אליעזר פרשה ט, ד"ה "אף האומר"

אך לא ידוע האם הכוונה לאביו של רבי שמעון. כמו כן ישנו אזכור במדרש "פסיקתא דרב כהנא" לחכם בשם רבי יוחי ברבי יודן, וגם שם לא ידוע אל מי הכוונה אך ככל הנראה מדובר באמורא.

משפחתו

בנו רבי שמעון נזכר הרבה פעמים במקורות בשם 'רבי שמעון בר יוחאי' ולפעמים בשם 'בן יוחאי' או 'בר יוחאי' לבד ללא שמו. רבי שמעון לביא כותב שזה מפני מעלת אביו. רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש מוסיף שרבי יוחאי מתוקף תפקידו עסק רבות בעניין של הצלת נפשות וכן היה בעל מעשים טובים והיה מיוחד בעניין זה בין היהודים, ורבי שמעון לעומתו היה מיוחד בין החכמים בעסק התורה ולכן נקרא רבי שמעון הרבה פעמים 'בר יוחאי' בלבד על שם אביו, כדי להורות שאביו גדול ממנו במעשים טובים מפני שהצלת נפשות גדולה מתלמוד תורה.

בספרות חז"ל היא מוזכרת פעמים בודדות כמו בסיפור של בריחת רבי שמעון בעלה מהרומאים שמובא שהיתה מביאה להם אוכל ומים

נכדיו

• רבי אלעזר ברבי שמעון - בדור החמישי של התנאים, היה חבירו של רבי יהודה הנשיא.
• רבי יוסי ברבי אלעזר - בסוף הדור החמישי של התנאים ובתחילת הדור הראשון של האמוראים, בגמרא מסופר שהלך בדרך רעה, ורבי יהודה הנשיא (שהיה חבר של אביו) השתדל להחזירו בתשובה ושלח אותו ללמוד תורה מפי דודו רבי שמעון בן יוסי.
• רבי פנחס בן יאיר - היה תנא בדור החמישי של התנאים, חתן בנו רבי שמעון, לפי הזוהר היה חמיו של רבי שמעון.

פטירתו

לא ידוע מתי נפטר אולם בתלמוד נזכר שבזמן מאסרו של רבי עקיבא בידי הרומאים עדיין היה חי, ואילו בתקופה שלאחר מות הקיסר אדריאנוס המכונה תקופת השמד, כשהחליטו החכמים לשלוח משלחת לרומי לנסות לבטל את גזרות אדריאנוס כשבראשה רבי שמעון, הוא מדבר על אביו כמי שאינו בין החיים.

בספר הזהר כשמתאר רבי אבא את מעמד האדרא זוטא, הוא מספר שבעת פטירתו של רבי שמעון הוא שמע קול שמתפלל על רבי שמעון שלא יפטר מן העולם‏. יש שאומרים שהקול היה של רבי יוחאי שהתפלל על בנו.

המגיד מקוז'ניץ העיד שאביו רבי שבתי נמצא בהיכל בגן עדן יחד עם התנא רבי יוחאי.

קברו

ציון קבריהם של רבי יוחאי ושל אשתו נמצאים בגוש חלב.

חוקר המקומות הקדושים ישראל הרצברג והארכאולוג ד"ר יוסי סטפנסקי טוענים לגבי מיקום קבורתו של יוחאי המצויין בימינו: ”כל מסורת קברו בגוש חלב הינה מאוחרת וללא בסיס מוקדם. גם אין עדות ברורה כי מקום קבורתו הינו כמצויין כיום. העדות היחידה על אזור קבורתו הינה של הספר גבעת שאול - במערב הכפר בתוך גן, דבר שאינו תואם במדוייק את המצויין כיום, מה גם שאיזכור אשתו של ר' יוחאי ע"י נוסע זה מראה כי ראו 2 קברים זה ליד זה, דבר שאינו בנמצא כיום. (בנוסף, ליד קברו של ר' יוחאי, 4 מטר מזרחה, נמצאו ארונות קבורה קדומים מעופרת ועליהם ציור אל-המוות ותמונת עשתרות קרנים, ובודאי שאינם של יהודים, דבר המראה כי אזור זה לא היה מקום בו נקברו יהודים. מנהגם של הנוצרים היה לקבור במקומות עצמאיים ולא באזור קבורת יהודים, הפוך ממנהגם של המוסלמים. בעת בניית הציון בשנת תשי"ח נתגלה צורת פתח וכעין ארון, יתכן פתח של מערת קבורה, הענין לא נבדק). יתכן שטעות זו קרתה עקב איזכור תלמידי רשב"י בגוש חלב, ונתחלף התלמידים באביו, או שמא בעקבות דברי חז"ל כי ר' אלעזר בנו של רשב"י היה (לפי גירסא אחת) טמון בגוש חלב לאחר פטירתו.”

הולדתו של בנו רבי שמעון

הכניסה לקבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו במירון, נכתב על השער הפסוק שמרמז את שם אביו, רבי יוחאי

בספר 'נחלת אבות', של רבי יוסף משאש מסופר, שרבי יוחאי ואשתו היו חשוכי בנים שנים רבות, עד שרבי יוחאי חשב לגרש את אשתו ולשאת אישה אחרת. לאשתו של רבי יוחאי נודע הדבר, והיא הצטערה מאוד והרבתה בתפילה שיוולדו לה ילדים.

בליל ראש השנה, חלם רבי יוחאי שהוא עומד ביער גדול ובו עצים רעננים הנותנים פירות ועצים יבשים שאינם נותנים פירות, והוא נשען על עץ יבש. ביער עבר איש בעל מראה נורא מאוד, נושא על שכמו נאד מים, וממנו הוא משקה כמה עצים יבשים. כשהגיע לעץ עליו נשען רבי יוחאי, הוציא מחיקו צלוחית קטנה מלאה מים חיים טהורים, השקה את העץ ובירך את רבי יוחאי. מעט מים אלו החלו גואים עד שכיסו את כל העץ, ומיד נשא העץ פרי - תפוחים גדולים ויקרים, וסביבם עלים רעננים. העץ גדל מאוד, והפירות נתנו ריח חזק שנישא למרחוק. רבי יוחאי קם משנתו בשמחה, ועל שפתיו הפסוק: ”מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ יָהּ” (ספר תהילים, פרק קי"ג, פסוק ט').

הוא סיפר את החלום לאשתו ופתר אותו כסימן לכך שאשתו, שהיתה עקרה כעץ יבש, תתן פרי של בנים צדיקים וחכמים, אחרי שהושקתה ממי ברכה. הם הלכו לרבי עקיבא שפתר את החלום כפי שפתר רבי יוחאי, ואת מי הצלוחית פתר רבי עקיבא שאלו הדמעות ששפכה בתפילה. הוא הודיע להם שבשנה זו תלד בן שיאיר לישראל בחכמתו ובמעשיו. באותה שנה בחג השבועות נולד להם בן, וכשנולד התמלא הבית אורה. הוריו הודו לה', חילקו צדקה, ערכו סעודה ביום מילתו, וקראו לו "שמעון", על שם ששמע ה' לקול תפילת אמו ולקול בכיותיה.

לסיפור אין ערך היסטורי זאת בשל חוסר מקורות אמינים לסיפוריו של הרב משאש.

קישורים חיצוניים

• הרב ישראל דנדרוביץ, משפחת רבי שמעון בר יוחאי, קובץ עץ חיים, גיליון כז עמ' תמד והלאה
• הרב ישראל דנדרוביץ, רבי שמעון בר... אביו של רשב"י, קובץ תורת אמת, גיליון ה עמ' קעט והלאה
• הרב ישראל דנדרוביץ, שמות אביו ואמו של התנא האלוקי רשב"י ז"ל, קובץ עץ חיים, גיליון יז עמ' שנא והלאה