יוחאי
| מקום קבורה | גוש חלב |
|---|---|
| תחומי עיסוק | תנאים |
| בת זוג | חמי, שרה או אסתר |
| צאצאים | רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בן רבי שמעון |
יוחאי (בספרות המאוחרת: רבי יוחאי) חי בדור הרביעי לתנאים, ומוכר כאביו של רבי שמעון בר יוחאי. מוזכר בתלמוד כמקורב למלכות. בספר הזוהר הוזכר על ידי התנאים בכינוי "חברינו", ויש שלמדו מכך שהיה מן התנאים.
שמו ושם אשתו
בתלמוד נכתב שמו 'יוחי' או 'יוחאי'[1]. היעב"ץ כתב ששמו האמיתי הוא 'יוֹחָא'[2] (שם מקראי[3][4]) והאות יו"ד נוספה לשמו בטעות.
רבי אביגדור הכהן הבין מהירושלמי שלאשתו קראו חמי[5] נגד פשטות דברי הירושלמי. לפי מקור מאוחר יותר, היא נקראה שרה[6]. רבי חיים כהן טוען שהיו לה שני שמות ואחד מהם היה אסתר[7].
ביוגרפיה
בתלמוד מובא שהיה מהקרובים למלכות רומא[8], והיה חשוב ומכובד בין החכמים[9]. בספרים מאוחרים נוסף שהיה מגדולי הדור וכן שהיה עשיר[10]. בכמה ספרים הובא שמוצאו היה משבט שמעון[11]. על פי המופיע בספר 'נחלת אבות'[12] היה מוצאו משבט יהודה, ואשתו מזרע הנשיאים, זרעו של הלל הזקן.
אביו מוזכר בעילום שם בספר הזוהר, שם מספר בנו רבי שמעון כי שאל לסבו פירושו של פסוק בתורה[13].
בספר הזוהר הוא מוזכר על ידי התנאים בכינוי 'חברנו יוחאי'[14]. רבי יוסף חיים מבגדאד בספרו בן יהוידע הסיק מכך שאף הוא היה תנא[15], וכן הוא נזכר בהרבה מספרי החסידות כתנא[16].
ביחס לבנו
בנו רבי שמעון נזכר הרבה פעמים במקורות בשם 'רבי שמעון בר יוחאי' ולפעמים בשם 'בן יוחאי' או 'בר יוחאי' לבד ללא שמו. רבי שמעון לביא כותב שזה מפני מעלת אביו[17].
רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש מוסיף שרבי יוחאי מתוקף תפקידו עסק רבות בעניין של הצלת נפשות וכן היה בעל מעשים טובים והיה מיוחד בעניין זה בין היהודים, ורבי שמעון לעומתו היה מיוחד בין החכמים בעסק התורה[18] ולכן נקרא רבי שמעון הרבה פעמים 'בר יוחאי' בלבד על שם אביו, כדי להורות שאביו גדול ממנו במעשים טובים מפני שהצלת נפשות גדולה מתלמוד תורה[19].
פטירתו
לא ידוע מתי נפטר אולם בתלמוד נזכר שבזמן מאסרו של רבי עקיבא בידי הרומאים עדיין היה חי[20], ואילו בתקופה שלאחר מות הקיסר אדריאנוס המכונה תקופת השמד, כשהחליטו החכמים לשלוח משלחת לרומי לנסות לבטל את גזרות אדריאנוס כשבראשה רבי שמעון, הוא מדבר על אביו כמי שאינו בין החיים[21].
קבריהם של רבי יוחאי ושל אשתו נמצאים בגוש חלב[22]. המגיד מקוז'ניץ העיד שאביו רבי שבתי נמצא בהיכל בגן עדן יחד עם התנא רבי יוחאי[23].
בספר הזהר כשמתאר רבי אבא את מעמד האדרא זוטא, הוא מספר שבעת פטירתו של רבי שמעון הוא שמע קול שמתפלל על רבי שמעון שלא יפטר מן העולם. יש שאומרים שהקול היה של רבי יוחאי שהתפלל על בנו[24].
הולדתו של בנו רבי שמעון
בספר 'נחלת אבות', של רבי יוסף משאש[25] מסופר[26], שרבי יוחאי ואשתו היו חשוכי בנים שנים רבות, עד שרבי יוחאי חשב לגרש את אשתו ולשאת אישה אחרת. לאשתו של רבי יוחאי נודע הדבר, והיא הצטערה מאוד והרבתה בתפילה שיוולדו לה ילדים.
בליל ראש השנה, חלם רבי יוחאי שהוא עומד ביער גדול ובו עצים רעננים הנותנים פירות ועצים יבשים שאינם נותנים פירות, והוא נשען על עץ יבש. ביער עבר איש בעל מראה נורא מאוד, נושא על שכמו נאד מים, וממנו הוא משקה כמה עצים יבשים. כשהגיע לעץ עליו נשען רבי יוחאי, הוציא מחיקו צלוחית קטנה מלאה מים חיים טהורים, השקה את העץ ובירך את רבי יוחאי. מעט מים אלו החלו גואים עד שכיסו את כל העץ, ומיד נשא העץ פרי - תפוחים גדולים ויקרים, וסביבם עלים רעננים. העץ גדל מאוד, והפירות נתנו ריח חזק שנישא למרחוק. רבי יוחאי קם משנתו בשמחה, ועל שפתיו הפסוק: ”מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ יָהּ” (ספר תהילים, פרק קי"ג, פסוק ט')[27].
הוא סיפר את החלום לאשתו ופתר אותו כסימן לכך שאשתו, שהיתה עקרה כעץ יבש, תתן פרי של בנים צדיקים וחכמים, אחרי שהושקתה ממי ברכה. הם הלכו לרבי עקיבא שפתר את החלום כפי שפתר רבי יוחאי, ואת מי הצלוחית פתר רבי עקיבא שאלו הדמעות ששפכה בתפילה. הוא הודיע להם שבשנה זו תלד בן שיאיר לישראל בחכמתו ובמעשיו. באותה שנה בחג השבועות נולד להם בן, וכשנולד התמלא הבית אורה. הוריו הודו לה', חילקו צדקה, ערכו סעודה ביום מילתו, וקראו לו "שמעון", על שם ששמע ה' לקול תפילת אמו ולקול בכיותיה.
לסיפור אין ערך היסטורי זאת בשל חוסר מקורות אמינים לסיפוריו של הרב משאש.[28]
קישורים חיצוניים
- הרב ישראל דנדרוביץ, משפחת רבי שמעון בר יוחאי, קובץ עץ חיים, גיליון כז עמ' תמד והלאה
- הרב ישראל דנדרוביץ, רבי שמעון בר... אביו של רשב''י, קובץ תורת אמת, גיליון ה עמ' קעט והלאה
- הרב ישראל דנדרוביץ, שמות אביו ואמו של התנא האלוקי רשב''י ז''ל, קובץ עץ חיים, גיליון יז עמ' שנא והלאה
הערות שוליים
- ^ על פי רוב שם בנו מופיע כ"רבי שמעון בן יוחי" (בספר עטרת זקנים (לעמבערג תרס"ח דף לה א מדה"ס) מובאת גימטריא בשם רבי צבי הירש מזידיטשוב על פי איות זה)
- ^ הגהות היעב"ץ על הש"ס מסכת נזיר דף ס' עמוד ב' ד"ה שאלו תלמידיו את ר שמעון בן יוחי.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ט"ז; ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק מ"ה
- ^ היעב"ץ, קולן של סופרים, נדפס בש"ס הוצאת 'מהדורת וגשל'.
- ^ פירושים ופסקים על התורה לרבינו אביגדור הצרפתי, פרשת בשלח. וראו בספרו של רבי יעקב חיים סופר מנוחת שלום חלק ט' סימן י"ג, מה שדן בזה.
- ^ ספר 'נחלת אבות', של רבי יוסף משאש, דרוש קמו.
- ^ הרב יהודה שינפלד אוסרי לגפן חלק יד ב ירושלים תשע"א, במדור "מילי דחסידותא"
- ^ כך המשמעות בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב עמוד א' ועיינו שם במהרש"א. וראו: רבי יוסף משאש בספרו נחלת אבות מציין שהיה קרוב לקיסר אדריאנוס.
- ^ רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא, ערכי תנאים ואמוראים ח"א, באתר היברובוקס.
- ^ ספר 'נחלת אבות', של רבי יוסף משאש, דרוש קמו.
- ^ רבי פנחס מנחם מפילץ שפתי צדיק ענייני ל"ג בעומר אות ג; רבי צדוק הכהן מלובלין תקנת השבין אות ו .
- ^ ספר 'נחלת אבות', של רבי יוסף משאש, דרוש קמו.
- ^ זהר חלק ג קסב ב.
- ^ זהר חלק א יא א.
- ^ ראו לדוגמא: רבי יוסף חיים מבגדאד, בן יהוידע פסחים קי"ב עמוד א' ולהשלמה: בן יהוידע פסחים מ"ט עמ' א'. החיד"א, ועד לחכמים אות כ"ב, באתר אוצר החכמה כותב שהיה ראוי לכנותו רבי אלא שדרך התלמוד לקצר בשם האב
- ^ ראו לדוגמא: שיח שרפי קדש מערכת הרה"ק מקאזניץ אות ט; תפארת שלמה ענייני ל"ג בעומר ד"ה ת"ר; רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן; רבי אברהם מנחם דנציגר, אמרי מנחם - ויקרא
- ^ כתם פז - ג חיי שרה, ויחי פרשת חיי שרה עמוד כ"ה (והוא חיבר את הזמר בר יוחאי). באחרונים נאמרו פרשנויות נוספות מדוע נקרא רבי שמעון לפעמים רק כ"בר יוחאי".
- ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"א עמוד א' שרבי שמעון בן יוחי וחביריו היו פטורים מתפילה מפני שתורתם אומנותם
- ^ שער יששכר מאמרי חודש אייר מאמר גל עיני אות יט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף י"ז עמוד א'. וזה היה כבר לאחר צאתו של רבי שמעון מהמערה (וראו רש"י שם ד"ה מלומד בניסים).
- ^ בצלאל לנדוי, מסע מירון, באתר אוצר החכמה המקור הכתוב הראשון: רבי שאול הורנשטיין גבעת שאול (וינה, ה'תרנ"ג ).
- ^ שיח שרפי קדש מערכת הרה"ק מקאזניץ אות ט; רבי יעקב מפשעווארסק בשם חותנו רבי משה יצחק מפשעווארסק קונטרס ענינים לחודש תשרי שמחת תורה ; רבי מרדכי חיים סלונים מאמר מרדכי חלק ב עמי קצב אות ו'; רבי לוי יצחק הורוביץ בחצרות גליון רנ"א עמוד ג .
- ^ רבי יהודה פתיה יין הרקח. ראו שם שהוכיח זאת. וראו גם: נחלת אבות - ג, ג (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם)
- ^ דרוש קמ"ו, ג (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם)
- ^ הוא כותב שמצא כן בספרים ישנים.
- ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ז עמוד ב'- "אמר רבי יוחנן השכים ונפל פסוק לתוך פיו הרי זה נבואה קטנה"
- ^ הרב מאיר נסים מאזוז, בית נאמן, גיליון 88 הערה 31, פרשת תולדות תשע"ח.