רבי יקותיאל יהודה רוזנברגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יקותיאל יהודה רוזנברגר
לידה 1885
ה'תרמ"ה
דיערעש
פטירה 1944 (בגיל 59 בערך)
י"ז באלול ה'תש"ד
מקום קבורה טורדא
מדינה זיבנברגן רומניהרומניה
למד ב ישיבת חוסט (אצל רבי משה גרינוולד)
מקום מגורים סטרופקוב, ושרלי, דיערעש
רבותיו רבי משה גרינוולד, רבי משה הלברשטאם (שינאווא), רבי חיים צבי טייטלבוים
חיבוריו תורת יקותיאל
צאצאים רבי אברהם ברוך רוזנברגר
רבה וראש הישיבה של דיערעש
ה'תרס"זה'תש"ד
חתימה

רבי יקותיאל יהודה רוזנברגר (בכתיב יידי: ראזענבערגער; ה'תרמ"ה, 1885 - י"ז באלול ה'תש"ד, 1944) היה רבה של דיערעש ומחבר ספר 'תורת יקותיאל'. נפטר בשנות השואה בעת בריחתו מהנאצים.

ביוגרפיה

נולד בדיערעש (דזיעריש; זיבנברגן, רומניה), לרבי פרץ ששימש כמו"צ בעיר ולחיה ביילא.

למד בישיבת חוסט אצל רבי משה גרינוולד. בצעירותו בלט בכשרונותיו, בבקיאותו בתלמוד ובספרי שו"ת. בבחרותו כתב חידושים על סוגיות הש"ס ושולחן ערוך.

נישא לחנה בת רבי מנשה גולדברגר, בנו של רבי ברוך גולדברגר האדמו"ר מנאנאש. לאחר נישואיו התגורר בסטרופקוב, סמוך לחותנו. בשנות מגוריו בסטרופקוב למד בחברותא עם רבי ישכר דוב ליפשיץ, יחד למדו בכל יום שבעה דפי גמרא[1].

הוסמך להוראה על ידי רבו רבי משה גרינוולד. בתקופה זו החל לכתוב תשובות בהלכה, ביניהן התכתב עם רבי אברהם יצחק גליק[2] ועם רבו רבי משה גרינוולד[3]. שנתיים לאחר נישואיו מונה לדומ"ץ במארוש-וואשארהי (וואשארהעלי). בשנת ה'תרס"ז מונה לרב ואב"ד דיערעש. שם הקים ישיבה[4] ועמד בראשותה.

היה חסידו של רבי משה הלברשטאם משינאווא ולאחר פטירתו נהיה לחסידו של רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגעט. היה מקורב לרבי ישכר דב רוקח מבעלזא.

בשנת ה'תש"א ריכזו הנאצים את יהודי רומניה, ביניהם תשובי דיערעש ובתוכם הרב רוזנברגר לעיר המחוז טורדא. בשנת ה'תש"ד הפציצו הנאצים את טורדא ורבים, ביניהם הרב, נמלטו.

בי"ז באלול במהלך הבריחה נפל הרב מרוב חולשה ונפטר. הובא לקבורה בבית הקברות בטורדא.

ספרו תורת יקותיאל מכיל למעלה מאלף שו"ת באורח חיים. על ספרו הסכימו גדולי דורו ביניהם: רבו רבי משה הלברשטאם משינובה; רבי ישעיהו זילברשטיין; רבי שלום מרדכי שבדרון; רבי שמואל אנגל; רבי מרדכי לייב וינקלר; רבי יחזקאל פנט; רבי יהודה גרינוולד ורבי אליהו קלצקין.

דעותיו

לחם נגד הניאולוגים ותמך בחלוקת הקהילות בהונגריה. התנגד לחבישת פאה נכרית[5].

התנגד בחריפות לציונות ולהקמת מדינת יהודים בארץ ישראל, סבר שהציונים מטמאים את ארץ ישראל ואת לשון הקודש. מאימתו לא פעלו ארגוני נוער והסתדרות ציונית בעירו דיערעש[6]. בין יתר פעולותיו כתב מכתב ארוך בו פירש את משנתו האנטי ציונית. המכתב נדפס בירחון העמק[7]. בשנת ה'תרפ"ב, כתב מכתב[8] לרבי יוסף חיים זוננפלד נגד הציונות. המכתב נדפס בסוף ספר מרא דארעא דישראל.

ספרו

משפחתו

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ יחזקאל גייגר, הליכות החיים, תשע"ב, עמ' כד, באתר אוצר החכמה
  2. ^ שו"ת יד יצחק, חלק ג' סימן רעג.
  3. ^ שו"ת ערוגת הבשם יורה דעה סימן קפג.
  4. ^ אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, תשמ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  5. ^ ישיבת תורה ויראה (סאטמר), קובץ בהיכלא דמלכא, תשפ"ב, עמ' מט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  6. ^ ספר זכרון ליהדות גרוסוורידיין, אוראדאה, נאג'וואראר, ה'תשמ"ד, עמ' 77, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  7. ^ חלק ט"ו עמ' נ"ג-נ"ו, ירושלים ה'תשל"ה
  8. ^ עותק המכתב בגינת ורדים, ה'תש"ע, עמ' יד, קובץ ט', באתר אוצר החכמה