רבי מרדכי מזסלב
| כינוי | החזן מזסלב |
|---|---|
| פטירה | כ' בטבת ה'תקמ"ה |
| מקום פעילות | זסלב |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | חזן |
| רבותיו | הבעל שם טוב |
| תלמידיו | רבי מרדכי מנשכיז; רבי יהודה לייב משפולי |
| אב | רבי בנימין |
רבי מרדכי מזסלב[1] (מכונה 'החזן מזסלב'; 'הש"ץ מזסלב') (? - כ' בטבת ה'תקמ"ה) היה מתלמידי הבעל שם טוב ורבם של כמה מגדולי החסידות בדור השני. שימש כשליח ציבור בהוראת הבעל שם טוב.
ביוגרפיה
נולד לרבי בנימין[2]. היה מתלמידי הבעל שם טוב[3].
מסופר שהבעל שם טוב אמר לו שתפקידו לשמש כחזן וכשרבי מרדכי סירב באומרו שאינו בעל חוש מוזיקלי, השיבו הבעש"ט שיקשר אותו ל'עולם הנגינה', ומאז החל רבי מרדכי לשמש כחזן[4]. כן מובא שלפני כן כאשר היה שומע אדם בעל קול ערב היה אומר "רבונו של עולם, אילו היה לי קול כזה הייתי מודה לך ללא הרף"[5]. הבעל שם טוב הפליג בשבח ניגוניו[6].
לפי כמה מקורות יצא לגלות יחד עם רבי אריה לייב משפולי ורבי מרדכי מנשכיז, ובתקופה זו הם קיבלו על עצמם לא לקבל עליהם את עול האדמורו"ת[7] ובמקום זאת הוא קיבל על עצמו לשמש כחזן בבית הכנסת של זסלב שעל שמה התפרסם כ'החזן מזסלב'[8]. כשרבי דוד פורקס היה מגיע לעיר הוא היה שוהה בביתו של רבי מרדכי[9].
מסופר שבאחת מן התקופות שימש כחזן בבית הכנסת של העיירה לעשניב. בתקופה זו רבי אריה לייב משפולי ורבי מרדכי מנשכיז היו לתלמידיו, ובכל לילה היו באים אליו ללמוד. מאז, הם מנעו ממנו מפני כבודו לשיר מי שברך בסעודות ברית מילה ונישואין כמנהג החזנים אז, ולכל כזה מקום שהיו מזמינים את רבי מרדכי לשיר היו הולכים עמו ושרים במקומו. בעקבות עלילה פקדו השלטונות על רבי מרדכי ותלמידיו לעזוב את לעשניב[10].
לחניו היו מושרים בפי גדולי החסידים בדור הראשון של החסידות[11], ורבי אברהם מרדכי מפינטשוב[12], ורבי אלימלך מליז'נסק הפליגו בשבחם.[13]. עד היום ישנם שירים המיוחסים לרבי מרדכי מזסלב[14].
|
"ריבונו של עולם, לולא היו חוטאים עם ישראל, מאין היית לוקח "ונסלח" ערב כל כך". |
| רבי דוד פורקס כששמע את ניגונו של רבי מרדכי בעת הוידוי ביום הכיפורים[15] |
אחר פטירתו של הבעל שם טוב היה לתלמידו של המגיד מזלוטשוב[16] ושל רבי פנחס מקוריץ[17]. מדברי תורתו מובאים ברבים מספרי החסידות[18].
נפטר בכ' בטבת ה'תקמ"ה[19] ונקבר בעיר זסלב. על מצבתו נכתב ”עדה המצבה על קבורת איש צדיק תמים ה"ה המפורסם וותיק וחסיד מ' מרדכי ב"מ בנימין ז"ל חזן דק"ק זסלב”[19].
על פטירתו מסופר שפרצה אז מגיפה אשר הפילה חללים רבים, ורבי מרדכי נכנס לקבר שכרה לעצמו תוך שירת התפילה על הכל יתגדל ויתקדש, והתפלל שעם מותו תפסק המגפה; הוא אכן נפטר במקום ובמותו פסקה המגפה. בחסידות בויאן שרים ניגון המיוחס לסיפור זה בשמחת תורה[20].
הערות שוליים
- ^ יש מקומות שם הוא נזכר כרבי 'מרדכי צבי' (לדוגמא: https://www.kedem-auctions.com/he/node/100362); ישנם שמביאים ששם משפחתו היה 'הלפרין'
- ^ כך על פי תמונת מצבה ישנה מלפני השואה, שהתפרסמה על ידי מכון "שפתי צדיקים", זסלאב, קובץ שפתי צדיקים - יד, הרה"ק רבי מרדכי מזאסלאב. (יש שכתבו שהוא היה בנו של רבי אפרים זלמן בנו של רבי ישראל חריף הלפרין ראו: אריה יהודה ליב ליפשיץ, אבות עטרה לבנים, ה'תקפ"ז.).
- ^ ראו מה שסיפר רבי יצחק אייזיק ספרין, מגילת סתרים עמודים: ט"ז - י"ח על מה שסיפר שראה אצל רבו.
- ^ רבי יצחק אייזיק ספרין, מגילת סתרים עמודים: ט"ז - י"ח.; רבי דוב בער ארמאן, דברים ערבים - חלק ב מעמוד פ' ואילך (בהוספות מהרב הקדוש מרוז'ין).; מנחם גוטמן, אוצר אגדות החסידים - יג.
- ^ רוט, נתן אליהו בן דוד, שירות ותשבחות, מאיר החיים - חלק ג בשם האמרי חיים מויז'ניץ.
- ^ רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים - ט, 941.
- ^ אולם רבי מרדכי מנשכיז קיבל על עצמו את ההנהגה בסופו של דבר.
- ^ רבי דוב בער ארמאן, דברים ערבים - חלק ב מעמוד פ' ואילך (בהוספות מהרב הקדוש מרוז'ין).; ספורי צדיקים מהחוט המשולש, סיפורים מה"שפאלע זיידע" בשם רבי דוד מזלטיפולי. (נכתב שם בטעות ששמו היה רבי יעקב, ישנם כמה ספרים שציטטו את השם המוטעה); בגירסה מעט שונה: אליעזר שטיינמן, באר החסידות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ רבי חיים יוסף אריה פרגר, אות ל"א, כתבי ר' יאשע שו"ב (רבי דוד היה מגיע כל שנה לימים הטובים לזסלב להיות חזן בביהמ"ד של העיר, ורבי מרדכי היה חזן בבית הכנסת של העיר).
- ^ אברהם חיים שמחה בונם מיכלזון, אהל נפתלי, אות ט"ו; ויז'ניצר, מנחם מנדל (עורך), תורת החסידים הראשונים - לקוטי מהר"ם השלם, פרק ג'; אביעזר בורשטיין, החזן מזאסלב, צדקת החכם בגירסה שונה :אליעזר שטיינמן, באר החסידות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ יצחק אלפסי, ספר האדמורי"ם, 33.
- ^ רבי יצחק אייזיק ספרין, מגילת סתרים עמודים: ט"ז - י"ח.
- ^ רבי דוב בער ארמאן, דברים ערבים - חלק ב מעמוד פ' ואילך (בהוספות מהרב הקדוש מרוז'ין); רבי יצחק אייזיק ספרין, מגילת סתרים עמודים: ט"ז - י"ח ; רבי משה יהושע הגר, דברי אלקים חיים - דרשות - חלק ד, יומא דהילולא של הרה״ק ר״ר אלימלך מליזענסק זי״ע, באתר היברובוקס.
- ^ בספרו של מאיר שמעון גשורי, הניגון והריקוד בחסידות - א מובאים כמה מניגוניו. שיר לדוגמא: שושנת יעקב לחזן מזסלב .mp3.
- ^ רבי חיים יוסף אריה פרגר, אות ל"א, כתבי ר' יאשע שו"ב ;בבית אברהם ליום הכיפורים בשם רבי משה מקוברין, מובא על "אשמנו".
- ^ רבי אלתר אליקים שרגא שפירא, אהלי צדיקים, השמטה למגילת יוחסין לספר מקור חיים; רבי משה חיים קליינמאן, מרום הרי"ם, זכרון לראשונים.
- ^ מרדכי גרליץ, בסוד עבדיך - י, פרק י"ג.
- ^ לדוגמא: רבי אלטר אליקים שרגא שפירא, אהלי צדיקים, באתר היברובוקס; רבי חיים אברהם דייטשמאן, בשם הצדיק הקדוש והטהור רבי מרדכי ש"ץ מזאסלוב זצוקללה"ה, שמועות טובות; מנחם גוטמן, אוצר אגדות החסידים - ב
- ^ 19.0 19.1 על פי תמונת מצבה ישנה מלפני השואה, שהתפרסמה על ידי מכון "שפתי צדיקים", זסלאב, קובץ שפתי צדיקים - יד, הרה"ק רבי מרדכי מזאסלאב.
- ^ רבי דוב בער ארמאן, דברים ערבים - חלק ב מעמוד פ' ואילך (בהוספות מהרב הקדוש מרוז'ין); מנחם גוטמן, תורה ומעשים טובים, ויקהל. ראו גם אצל: רבי יצחק אייזיק ספרין, מגילת סתרים עמוד י"ח.