רבי מרדכי צוקרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מרדכי לייב צוקרמן
הרב צוקרמן בלימוד בבית־הכנסת "פרושים" (1995)
הרב צוקרמן בלימוד בבית־הכנסת "פרושים" (1995)
לידה 23 בפברואר 1912
ה' באדר ה'תרע"ב
לביידז'ייב, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס)
פטירה 15 בנובמבר 2003 (בגיל 91)
כ' בחשוון ה'תשס"ד
ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
מקום פעילות גבעת שאול, ירושלים
השתייכות ליטאי
רבותיו החפץ חיים; רבי דניאל מובשוביץ
בת זוג חיה בריינא (לבית זרבר)
ילדים הרב יצחק זאב
תפקידים נוספים
רב בית־הכנסת "פרושים"

הרב מרדכי לֵייב צוקרמן (ה' באדר ה'תרע"ב, 23 בפברואר 1912כ' בחשוון ה'תשס"ד, 15 בנובמבר 2003) היה רב ותלמיד חכם ליטאי-ישראלי, שלמד בישיבת ראדין ונמנה עם תלמידיו הקרובים של החפץ חיים בימיו האחרונים. בתקופת השואה שהה בגטו קובנה, ולאחר המלחמה עלה לישראל, התיישב בשכונת גבעת שאול בירושלים, וכיהן יותר מיובל שנים כרב בית-הכנסת "פרושים". חיבוריו העיקריים כוללים את "פתח השער", ביאור על "שערי תשובה" לרבנו יונה, ואת סדרת "לב מרדכי" שבה נאספו שיחותיו וחידושיו.

קורות חייו

ילדות ולימודים בליטא

נולד בעיירה לביידז'ייב שבפלך מינסק, אז באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), לר' נחמיה ולשולא.[1] בצעירותו למד בישיבה קטנה "אור ישראל" שבלידא אצל הרב יעקב ניימן, ולאחר מכן בישיבה בסלונים אצל הרב שבתי יגל ובישיבת רמיילס שבווילנה אצל הרב שלמה היימן. בשנת תרצ"ב (1932) הצטרף לישיבת ראדין, שם למד שמונה שנים, מהן כשנתיים וחצי עוד בחיי החפץ חיים, ונמנה עם תלמידיו הקרובים.[2]

תקופת השואה

עם סגירת הישיבות בליטא בראשית מלחמת העולם השנייה, עבר לקלם, שם היה מתלמידיו המובהקים של הרב דניאל מובשוביץ. לאחר כיבוש האזור בידי הצבא הנאצי נכלא בגטו קובנה, ושם עמד לימינו של רבה של העיר, הרב אברהם דוב כהנא שפירא ("הדבר אברהם"), סייע לפליטים ונטל חלק בקבורת חללי המגפות והטבח בגטו.[3]

עלייה ופעילות בירושלים

בפינת הלימוד שלו במשך חמישים שנה, בבית הכנסת פרושים בירושלים

בתש"ז (1947) עלה לארץ ישראל. בהכוונת החזון איש השתקע בשכונת גבעת שאול בירושלים, וקבע את לימודו בבית־הכנסת "פרושים". עם השנים הפך לדמות תורנית מרכזית בשכונה, וכיהן כרב בית־הכנסת במשך למעלה מיובל שנים, אף שלא נשא בתפקיד רשמי מטעם מוסד כלשהו.[4]

קיים קשרי לימוד וחברותות עם המשגיחים יחזקאל לוינשטיין ושלמה וולבה, ובמשך עשרות שנים נהג לעלות מדי שבת לביתו של יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ("הרב מבריסק") לתפילת מנחה ושיחה בלימוד.[5]

בשנת תשנ"ט (1999) ייסד את קרן "זיכרון מרדכי" – מפעל מלגות להכשרת רבנים ודיינים מקרב קהילת "פרושים". הקרן פועלת מאז גם לאחר פטירתו, ומעניקה מלגות ללומדים מצטיינים בכוללים ובבתי־מדרש בירושלים.[6]

בנוסף לפעילותו הציבורית, נודע הרב צוקרמן בגישתו המוסרית ובהנהגותיו האישיות. דרשותיו שילבו עיון בלימוד עם דגש מוסרי, והוא הרבה לעסוק בביטחון ובהתחזקות עצמית. תלמידיו סיפרו כי הקפיד על עצמאות גופנית ורוחנית, ואף סירב לקבל סיוע גופני כדי שלא להתרגל לתלות באחרים.[5]

פטירה והנצחה

הרב צוקרמן נפטר בכ' בחשוון תשס"ד (15 בנובמבר 2003), בשבת פרשת וירא, בביתו שבירושלים. מסע הלווייתו יצא מבית־הכנסת "פרושים" שבגבעת שאול, והשתתפו בו אלפי אנשים, בהם תלמידים, רבנים ודמויות ציבוריות בולטות. הוא נטמן בהר המנוחות.[4]

לאחר פטירתו יצאו לאור שיחותיו וחידושיו בסדרת "לב מרדכי", וכן הביוגרפיה הדו־כרכית "יחיד ודורו" מאת ר' יוסף־חיים אוהב־ציון.[7] בשנת תש"פ נקרא רחוב בשכונת גבעת שאול על שמו, ובקהילת "פרושים" ממשיכה לפעול קרן המלגות "זיכרון מרדכי" שהקים.

חיבוריו

  • פתח השער – פירוש על שערי תשובה לרבנו יונה; נדפס בעילום שם (תשמ"ה) ובהסכמת הרב אלעזר מנחם שך.[8]
  • לב מרדכי – סדרת קבצים ובהם שיחות מוסר, חידושי אגדה והנהגות, שנערכה בידי תלמידיו ונדפסה לאחר פטירתו (תשס"ה ואילך).[9]

משפחתו

נישא לחיה בריינא; בנם היחיד ר' יצחק זאב עוסק בחינוך ובהוראה תורנית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רבי מרדכי צוקרמן זצ״ל – תלמידו של החפץ חיים, באתר פורום אוצר החכמה, ‏4 בנובמבר 2016
  2. יוסף-חיים אוהב-ציון, כרך א, יחיד ודורו, 2011
  3. עדותו המלאה על התקופה תועדה ונשמרה בארכיון הוויזואלי של קרן השואה USC במסגרת פרויקט סטיבן ספילברג: עדות ויזואלית – הרב מרדכי צוקרמן, באתר USC Shoah Foundation
  4. ^ 4.0 4.1 הילולא קדישא - הצדיק רבי מרדכי צוקרמן זצוק"ל, באתר JDN, ‏25 באוקטובר 2021
  5. ^ 5.0 5.1 מדוע סירב הגאון הצדיק רבי מרדכי צוקרמן שיעזרו לו, באתר דרשו, ‏12 בדצמבר 2017
  6. הרב מרדכי לייב צוקרמן – דף אישים, באתר הספרייה הלאומית
  7. יוסף-חיים אוהב-ציון, כרך א–ב, יחיד ודורו, ירושלים, 2011
  8. מרדכי צוקרמן, פתח השער, ירושלים, 1985
  9. מרדכי צוקרמן, לב מרדכי, ירושלים, 2005
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מרדכי צוקרמן41694182Q135747727