רבי משה מלונדריש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי משה בן יום טוב מלונדריש (נפטר ב-1268; כונה גם "אביר העולם"[1]) היה רב פוסק הלכה ומדקדק מן הראשונים. יהודי אנגלי בן המאה השלוש-עשרה שחי ופעל בלונדון, היא לונדריש.

שלח שאלות בהלכה לר"י הזקן,[2] וכן לרבי יחיאל מפריז.

ביוגרפיה

משפחתו הייתה אחת המשפחות הנכבדות בקרב יהודי אנגליה של ימי הביניים, רבים מבני משפחתו החזיקו בעמדות מפתח בקהילה גם בדור שלאחריו, עד גירוש יהודי אנגליה בשנת 1290. מוצא המשפחה, בניגוד לרוב המשפחות היהודיות באנגליה בתקופתה, היה מחבל הריינוס ולא מצרפת. אבי המשפחה היה רבי שמעון בן יצחק בן אבון, הנודע בשם "רבי שמעון הגדול ממגנצא"; נכד נינו, משה בן יצחק בן שמעון, היה היהודי הראשון מבני המשפחה שידוע כי התגורר באנגליה. הוא ניהל את עסקיו בבריסטול ואחר כך באוקספורד במחצית השנייה של המאה ה-12. בנו יום טוב המשיך בעסקיו אך הקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה וחיבר ספר בשם "ספר התנאים" שאבד ועסק כנראה בהלכה ובדקדוק עברי[3].

כתביו

חידושיו מופיעים בקובץ "תוספות חכמי אנגליה".

חיבר חיבור על כללי טעמי המקרא בשם "דרכי הניקוד והנגינות" שנדפס בכמה מהדורות של מקראות גדולות.

תוספות אלפסי

הרב משה יהודה בלוי ייחס לו כתיבת תוספות על הלכות הרי"ף, והדפיס על שמו מכתב יד תוספות על הרי"ף למסכתות יבמות, כתובות, גיטין וקידושין.[4] במחקר מתנהל דיון בשאלה האם אכן כתב רבי משה תוספות על האלפס, ואם כן, האם כתב היד הזה הוא של תוספותיו, או רק מביא דברים בשמו.[5]

צאצאיו

אחד מנכדיו היה אבגרדן דילקריס שהיה הפרסביטר - כהן היהודים (אנ'), הרב הראשי הממונה מטעם השלטונות על יהדות אנגליה, האחרון שכיהן בתפקיד זה לפני גירוש יהודי אנגליה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ר' חיים מיכל, אור החיים, עמ' 298, מס' 646.
  2. ^ רבי יעקב חזן מלונדון, עץ חיים, מוסד הרב קוק תשכ"ב, כרך א', עמ' שמא. (שם נכתב שהמשיב הוא רבי יצחק ברבי שלמה, אך יש לגרוס "רבי יצחק ברבי שמואל" (הר"י), כמצוטט בסמ"ג, לא תעשה קמד. אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות, מוסד ביאליק תשמ"ו, עמ' 494.
  3. ^ א' מרמורשטיין, JQR, כרך XIX, עמ' 18, מצוטט אצל רות, תולדות רבנו אליהו מנחם מלונדריש (להלן קישורים חיצוניים).
  4. ^ תוספות שעל האלפס - יבמות; תוספות שעל האלפס - כתובות; תוספות שעל האלפס - גיטין; תוספות שעל האלפס - קידושין, באתר HebrewBooks.
  5. ^ יעקב פוקס, "כ"י מנטובה, הקהילה היהודית 30 ותרומתו: האם כתב ר' משה מלונדון תוספות על 'הלכות הרי"ף'?", תרביץ עט [ג] (ניסן תשע"א), עמ' 389–412. (להורדה)
  6. ^ דברים מתורתו נזכרו בתוספות למסכת יומא, דף כז עמוד א בד"ה הולכת, בשם הר' אליהו מאיבריוק; ובתוספות למסכת זבחים, דף יד עמוד ב בד"ה והרי, בשם ה"ר אליהו מאברוויקא הקדוש.
  7. ^ אפרים קופפר, "לתולדות משפחת ר' משה בר יום טוב 'אביר העולם' מלונדריש", תרביץ מ [ג] (ניסן תשל"א), עמ' 385–387.


Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0