רבי משה מלונדריש
רבי משה בן יום טוב מלונדריש (נפטר ב-1268; כונה גם "אביר העולם"[1]) היה רב פוסק הלכה ומדקדק מן הראשונים. יהודי אנגלי בן המאה השלוש-עשרה שחי ופעל בלונדון, היא לונדריש.
שלח שאלות בהלכה לר"י הזקן,[2] וכן לרבי יחיאל מפריז.
ביוגרפיה
משפחתו הייתה אחת המשפחות הנכבדות בקרב יהודי אנגליה של ימי הביניים, רבים מבני משפחתו החזיקו בעמדות מפתח בקהילה גם בדור שלאחריו, עד גירוש יהודי אנגליה בשנת 1290. מוצא המשפחה, בניגוד לרוב המשפחות היהודיות באנגליה בתקופתה, היה מחבל הריינוס ולא מצרפת. אבי המשפחה היה רבי שמעון בן יצחק בן אבון, הנודע בשם "רבי שמעון הגדול ממגנצא"; נכד נינו, משה בן יצחק בן שמעון, היה היהודי הראשון מבני המשפחה שידוע כי התגורר באנגליה. הוא ניהל את עסקיו בבריסטול ואחר כך באוקספורד במחצית השנייה של המאה ה-12. בנו יום טוב המשיך בעסקיו אך הקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה וחיבר ספר בשם "ספר התנאים" שאבד ועסק כנראה בהלכה ובדקדוק עברי[3].
כתביו
חידושיו מופיעים בקובץ "תוספות חכמי אנגליה".
חיבר חיבור על כללי טעמי המקרא בשם "דרכי הניקוד והנגינות" שנדפס בכמה מהדורות של מקראות גדולות.
תוספות אלפסי
הרב משה יהודה בלוי ייחס לו כתיבת תוספות על הלכות הרי"ף, והדפיס על שמו מכתב יד תוספות על הרי"ף למסכתות יבמות, כתובות, גיטין וקידושין.[4] במחקר מתנהל דיון בשאלה האם אכן כתב רבי משה תוספות על האלפס, ואם כן, האם כתב היד הזה הוא של תוספותיו, או רק מביא דברים בשמו.[5]
צאצאיו
- בנו רבי אליהו מנחם מלונדריש נולד בלונדון או באוקספורד ונקרא כנראה על שם דודו הקדוש רבי אליהו מאורגיקא (יורק) שנרצח בפרעות ביורק בשבת הגדול של שנת 1190, ד'תת"ן[6]. שמו המלא היה אליהו מנחם, אך בכל ענייני המסחר שלו השתמש רק בשם אליהו (Elias).
- רבי ברכיה מניקולא.
- חיים בן משה
- רבי יום טוב. בקובץ 'הלכות אבלות של רבי מאיר מאינגלטירא' נאמר שהתאבד בה' בסיוון, ואביו רבי משה לא להתאבל עליו כדין מאבד עצמו לדעת, אך כן השתתף עם בני ישיבתו בלוויה. לאחר מכן התברר שעשה זאת כיוון שנכשל בעבודה זרה (כי ראה שד שהראה לו דמות צלב) והתאבד כדי לכפר על מעשהו.[7]
אחד מנכדיו היה אבגרדן דילקריס שהיה הפרסביטר - כהן היהודים (אנ'), הרב הראשי הממונה מטעם השלטונות על יהדות אנגליה, האחרון שכיהן בתפקיד זה לפני גירוש יהודי אנגליה.
קישורים חיצוניים
- מרדכי יהודה ליב זק"ש (מהדיר), פירושי רבנו אליהו מלונדריש ופסקיו, עם מבוא לתולדות המחבר מאת בצלאל רות, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשט"ז, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ר' חיים מיכל, אור החיים, עמ' 298, מס' 646.
- ^ רבי יעקב חזן מלונדון, עץ חיים, מוסד הרב קוק תשכ"ב, כרך א', עמ' שמא. (שם נכתב שהמשיב הוא רבי יצחק ברבי שלמה, אך יש לגרוס "רבי יצחק ברבי שמואל" (הר"י), כמצוטט בסמ"ג, לא תעשה קמד. אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות, מוסד ביאליק תשמ"ו, עמ' 494.
- ^ א' מרמורשטיין, JQR, כרך XIX, עמ' 18, מצוטט אצל רות, תולדות רבנו אליהו מנחם מלונדריש (להלן קישורים חיצוניים).
- ^ תוספות שעל האלפס - יבמות; תוספות שעל האלפס - כתובות; תוספות שעל האלפס - גיטין; תוספות שעל האלפס - קידושין, באתר היברובוקס.
- ^ יעקב פוקס, "כ"י מנטובה, הקהילה היהודית 30 ותרומתו: האם כתב ר' משה מלונדון תוספות על 'הלכות הרי"ף'?", תרביץ עט [ג] (ניסן תשע"א), עמ' 389–412. (להורדה)
- ^ דברים מתורתו נזכרו בתוספות למסכת יומא, דף כז עמוד א בד"ה הולכת, בשם הר' אליהו מאיבריוק; ובתוספות למסכת זבחים, דף יד עמוד ב בד"ה והרי, בשם ה"ר אליהו מאברוויקא הקדוש.
- ^ אפרים קופפר, "לתולדות משפחת ר' משה בר יום טוב 'אביר העולם' מלונדריש", תרביץ מ [ג] (ניסן תשל"א), עמ' 385–387.
.png){kind=small}
