הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש
לידה 3 במרץ 1906
ו' באדר ה'תרס"ו
פטירה 2 במרץ 1963 (בגיל 56)
ו' באדר ה'תשכ"ג
מדינה ישראל
מקום מגורים ירושלים
השתייכות ציונות דתית
רבותיו הרב קוק, הרב איסר זלמן מלצר, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אברהם אהרן בורשטין
צאצאים הרב ניסן מאיר זק"ש

הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש (לעיתים: זקס; ו' באדר ה'תרס"ו, 3 במרץ 1906 – ו' באדר ה'תשכ"ג, 2 במרץ 1963) היה רב ישראלי, רבה של שכונת זיכרון משה בירושלים, מראשי ישיבת בית זבול, מהדיר ועורך תורני. בתפקידו האחרון שימש כראש מכון התלמוד הישראלי השלם.

ביוגרפיה

מרדכי יהודה ליב זק"ש[1] נולד בירושלים לרב שניאור זלמן זאב, תלמיד חכם ומקובל (נפטר בז' בניסן ה'תשט"ו), ולמאשה (נפטרה בי"ג אלול ה'תשל"ה). למד בישיבת עץ חיים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את ירושלים, ולמד בבתי הספר נצח ישראל בפתח תקווה ותחכמוני בתל אביב. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב, היה מראשוני תלמידי הרב קוק[2] וממקורביו.[3] בגיל 26 נסמך לרבנות בידי רבותיו הראי"ה קוק, הרב איסר זלמן מלצר והרב יעקב משה חרל"פ. כן למד אצל הרב אברהם אהרן בורשטין ("הגאון מטבריג").

בשנת ה'תרצ"ט (1939) מונה לשמש כרבו של בית הכנסת "שירת ישראל".[4] בשנות החמישים החל לעמוד בראש ישיבת בית זבול בשכונת שערי חסד, בנשיאות חותנו הרב חרל"פ, ולצד גיסיו הרב יוסף דוד חרל"פ והרב אברהם שדמי.[5] בקיץ תשי"ג (1953), לאחר כעשרה חודשים בארצות הברית,[6] הוכתר כרבה של שכונת זיכרון משה במקומו של הרב מאיר סטולביץ.[7][8] הוא שימש בתפקיד זה עד פטירתו. היה בעל השקפה ציונית-דתית. במשך שנים העביר שיעור קבוע במשנה תורה לרמב"ם בהיכל שלמה לשופטי בתי המשפט בישראל.[9]

במקביל לעבודתו הרבנית, החל משנת ה'תרצ"ב, היה מראשוני העורכים התורניים של מכון הארי פישל. עם יציאת ראש המכון הרב פרופ' שאול ליברמן בשנת ה'תש"ב לארצות הברית, מונה הרב זק"ש לעמוד בראש המכון. בהמשך היה מעורכי מוסד הרב קוק, והוציא לאור שישה מכרכי רמב"ם לעם.[10] כן היה מהעורכים הראשיים במכון התלמוד הישראלי השלם,[11] מיסודו של הרב מאיר בר-אילן, ובשנותיו האחרונות אף עמד בראשו. עבודתו הגדולה במסגרת זו הייתה עריכת כרכי שינויי הנוסחאות של התלמוד הבבלי (דקדוקי סופרים השלם) על מסכתות ברכות ושבת. שימש תקופה כחבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית. פרסם ממאמריו מפעם לפעם בכתב העת סיני.

הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש נפטר בירושלים בערב שבת פרשת תרומה, ו' באדר ה'תשכ"ג (2 במרץ 1963), ביום הולדתו ה-57, לאחר מחלה קצרה. בהלווייתו הספידוהו הרב אריה לוין, שר הדתות הרב ד"ר זרח ורהפטיג, גיסו הרב שמואל ברוך ורנר ועוד.[12] לאחר פטירתו הוקם "יד מרדכי", מכון הוצאה לאור תורני על שמו.

משפחתו

הרב זק"ש נישא בשלהי שנת ה'תרפ"ב לרוחמה חיה בריינא, בתו של הרב יעקב משה חרל"פ.[13] היא נפטרה בשנת החמישים לחייה, בי"ט באלול ה'תשי"ט (1959).[14] בני הזוג התגוררו ברחוב ישעיהו 20 ירושלים.

בין ילדיהם:

  • הרב ניסן מאיר פייבל – רבן של שכונות שערי חסד ורחביה
  • הרב זבולון – ראש ישיבת בית זבול, רב שכונת רוממה וההדיר את ספרו אביו וסבו הרב חרל"פ. נפטר בכ"א טבת ה'תשס"ו.
  • שרה מרים – נישאה לרב סיני אדלר הרה"ר לאשדוד. נפטרה י"ד בתמוז ה'תשמ"א.
  • הרב יהושע – נשיא ישיבת תפארת מרדכי בבני ברק[15]
  • טויבא רחל – נישאה לרב חיים פרדס, אב בית דין הרבני בתל אביב ורב שכונות צפון ת"א.
  • הרב יחיאל מיכל - ראש כולל בפתח תקווה.
  • פסיה - נישאה להרב משה כהן רב בשכונת גשר החיים בירושלים.

צאאציו

  • הרב שניאור פרדס ראב"ד נתניה ורב ביהכנ"ס בית אל ת"א.
  • הרב יוסף פרדס רב "המזרחי" בוינה,
  • הרב יעקב משה זק"ש ראש ישיבת בית זבול,
  • הרב דוד זק"ש רב ארגון "דור ישרים".
  • הרב יאיר שלמה זק"ש ראש ישיבת "תפארת מרדכי" בב"ב.
  • הרב מרדכי י.ל. זק"ש ראש ישיבת "דרך חכמה".
  • הרב שמעון אדלר ראש כולל בתפרח ומח"ס חשובים.
  • הרב יעקב סומפולינסקי ראש ישיבה מירושלים.
  • הרב שמואל ברנהולץ ראש ישיבת עטרת התורה ירושלים.

ספרים שערך או חיבר

ממאמריו

לקריאה נוספת

  • הרב כתריאל פישל טכורש, 'איש האשכולות: ציון לזכרו של הגאון האמיתי ר' מרדכי ליב זק"ש ז"ל', בתוך: אור המזרח [יג א-ב], ניו יורק סיון תשכ"ג, עמ' 31–33
  • יצחק גולדשלג, 'הרב ר' מרדכי יהודה לייב זק"ש', בתוך: שנה בשנה, תשכ"ד, עמ' 512–515
  • הרב משה צבי נריה, ליקוטי הראי"ה ב, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 218–231 (כולל את נוסח הסמיכה המלא של הראי"ה קוק, משנת ה'תרצ"ד)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתפרש: זרע קודש שנשרפו, על שני שני אחים ברוז'ינוי שבליטא, שנשרפו על קידוש השם כדי לְהָזֵם עלילת דם על שאר אחיהם לקהילה.
  2. ^ הרב משה צבי נריה, מועדי הראי"ה, ירושלים תשע"ה, עמ' 192.
  3. ^ חיים ליפשיץ, שבחי הראי"ה, בית אל תש"ע, עמ' 197
  4. ^ בחוגי החברה, הארץ, 22 באוגוסט 1939
  5. ^ למען הקמת בנין "בית זבול", הצופה, 3 בינואר 1954
  6. ^ הרב מ. ל. זק"ש - רבה של "זכרון משה" ירושלים, הצופה, 12 במאי 1953
  7. ^ בית הכנסת הגדול אהלי יעקב זכרון משה, הצופה, 24 ביולי 1953
  8. ^ מרדכי יהודה ליב זק"ש, מכתבו לקרן השמיטה, שערים, 4 באוגוסט 1958
  9. ^ ד"ר משה א. יפה, שנה בשנה, היכל שלמה תשמ"ד, עמ' 428
  10. ^ על אודות עבודתו זו ראו: שמחה רז, "ספר העבודה" לרמב"ם, הבוקר, 9 באוגוסט 1963
  11. ^ בהוצאת הש"ס הארצישראלי השלם, חרות, 16 בינואר 1949; אספת-אבל בהוצאת הש"ס הא"י השלם, חרות, 25 באפריל 1949
  12. ^ הפרדס לז [ז, לח], ניסן תשכ"ג, עמ' 36.
  13. ^ אגרות הראיה ה, מכון הרצי"ה תשע"ט, עמ' קכה.
  14. ^ לוויית הרבנית זק"ש ע"ה, הצופה, 8 בספטמבר 1958; הרב סיני אדלר, הרבנית רוחמה חיה בריינה ע"ה: שלושים לפטירתה, הצופה, 7 באוקטובר 1958
  15. ^ נשיא הישיבה: הגאון רבי יהושע זק"ש זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 28 בפברואר 2017
  16. ^ ראו גם: בבתי כנסיות אסיפות והרצאות, הצופה, 24 באוגוסט 1945
  17. ^ א. בן-יעקב, ספרית השבת, הד-המזרח, 7 באוקטובר 1949
  18. ^ צבי מאיר רבינוביץ, "זמנים" (חלק 1), הצופה, 23 במרץ 1951; "זמנים" (חלק 2), הצופה, 23 במרץ 1951
  19. ^ ג. קרסל, בקרית סופר וספר: "הדביר", דבר, 2 בדצמבר 1955
  20. ^ ראו: פרופ' ישראל מ' תא-שמע, 'פירוש הרמב"ם לתלמוד – חידה ודרך פתרונה', שנתון המשפט העברי י-טו (תשמ"ח-תשמ"ט), עמ' 299–305. על זיהויים אחדים יצאו עוררין. ראו לדוגמה: הרב פרופ' דוד הנשקה, 'לגילגוליה של שיטת הרמב"ם על שביעית בזמן הזה, אסופות ח, (עורך: מאיר בניהו), יד הרב נסים תשנ"ד, עמ' קע-קעא.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0