רבי נתן רובין
 | |||||||
| מקום פעילות |
חאלוי, מחוז מינסק, בלארוס בוברויסק, מחוז מוהילב, בלארוס | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
תרפ"א בוברויסק, בלארוס | ||||||
| תחומי עיסוק | רב, דיין, מורה הוראה | ||||||
| בני דורו | רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, רבי ירוחם יהודה לייב פרלמן, רבי חיים חזקיהו מדיני, רבי רפאל שפירא | ||||||
| בת זוג | הדסה בת-שבע | ||||||
| אב | רבי ירמיהו רובין | ||||||
| חותנים | רבי שמואל דוד ממינסק | ||||||
| חתנים | רבי צבי דרבקין (הראשון) | ||||||
| |||||||
| |||||||
רבי נתן רובין (נפטר בשנת תרפ"א) היה רבה של חאלוי שבמחוז מינסק בבלארוס, ולאחר מכן כיהן כרבה של בוברויסק שבמחוז מוהילב בבלארוס למעלה מ-40 שנה.
ביוגרפיה
היה בנו של רבי ירמיהו רובין. נשא את הדסה בת-שבע, בתו של רבי שמואל דוד ממינסק[1].
כיהן כרבה של העיר חאלוי הסמוכה למינסק[2][3].
בשנת תרל"ח, עבר לכהן כרב, דיין ומורה הוראה בבוברויסק, תפקיד בו שימש למעלה מ-40 שנה עד לפטירתו[4][5][6].
עמד בקשרי ידידות עם שאר רבני העיר שכיהנו יחד עמו, ביניהם: הרידב"ז שכיהן בעיר בין השנים תרל"ו - תרמ"א[7]; רבי רפאל שפירא שכיהן בעיר משנת תרמ"ו עד למינויו לראש ישיבת וולוז'ין; רבי משה שמואל שפירא (הראשון) שכיהן בעיר לאחר אחיו משנת תרנ"ט עד לפטירתו בשנת תרע"ז; ובנו רבי חיים צבי שפירא שמילא את מקום אביו לאחר פטירתו. כמו כן, עמד בקשרים טובים עם רבי שמריה נח שניאורסון שכיהן כאדמו"ר לחסידות קאפוסט (ענף מחסידות חב"ד) וראש קיבוץ בוברויסק, על אף מלחמתו במתנגדים ובחלק מרבני העיר[8].
היה מסור מאוד ליהודי עירו. פעם נודע לו שעומדים לאסור יהודי מבוברויסק שהסתבך בחובות, מיד רץ למקום והספיק להגיע בשעה שהמפקח בא לאסור את האיש, נכנס, נעל את הדלת וקרא למפקח: אני לא אתן לך להכרית חיי אדם ולהרוס את קיומה של משפחה שלימה! לשמע דברים אלו נתרתח המפקח, שלף את אקדחו וצעק: "אתה משתמש נגדי בכח, ומותר לי לפי החוק להרוג אותך להגנה עצמית. רבי נתן השיב לו בהחלטיות: "ואני מוכן להקריב את חיי, כדי להציל משפחה שלימה מכליון". המפקח הגוי נדהם ואמר: "אני לגיונר ותיק, השתתפתי במלחמות ובקרבות רבים, אך גילוי של הקרבה עצמית כזאת - עוד לא ראיתי בחיי", ועזב אותו והלך[5][9].
היה מחשובי הרבנים בליטא, והתכתב עם רבים מגאוני דורו, ביניהם: רבי נפתלי צבי יהודה ברלין[10], אשר מכנהו ”כבוד הרב המאוה"ג וכו' כש"ת מ' נתן נ"י האבד"ק חאלוי יע"א”[11], ורבי ירוחם יהודה ליב פרלמן הגדול ממינסק, אשר מכנהו ”כבוד הרב הגדול בתורה ויראה וכו' כבוד שמו מו"ה נתן רובין נ"י”. גם רבי חיים חזקיהו מדיני מביא מדבריו בספרו שדי חמד, שם הוא כותב: ”ועתה קבלתי מכתב מידידי הרה"ג המפורסם כש"ת מוהר"ר נתן רובין דומ"ץ בבארוסק...”[12].
נפטר בשנת תרפ"א[3][13]. את מקומו ברבנות העיר בוברויסק, מילא חתנו רבי צבי דרבקין (הראשון)[14], שכיהן כרב תחתיו משנת תרפ"א עד לעלייתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ט[15].
בין צאצאיו: רבי אליהו ירוחם דרבקין, רבה של הוד השרון; הרב צבי דרבקין, ראש ישיבת גרודנא באר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה; הרב ברוך ויסבקר, ראש ישיבת בית מתתיהו וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה; הרב צבי ויסבקר, ראש ישיבת בית מתתיהו; הרב מנחם יעקבזון, ראש ישיבת מאור יצחק - חמד; והרב אליהו בייפוס, יושב ראש משמרת השבת.
הערות שוליים
- ↑ הרב משה מינקוביץ, ביאור משה, עמ' קפ"א, עמנואל תשע"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ג', עמ' ל"ט, ירושלים תשל"ח, באתר אוצר החכמה.
- ^ 3.0 3.1 רבי דוד דרבקין, מזכרת צבי, עמ' ג', תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 19, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
- ^ 5.0 5.1 הרב יחיאל מיכל שטרן, גדולי הדורות, חלק ג', עמ' 970, ירושלים תשנ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, עמ' 340, בני ברק תשל"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ עמרם בלוי, היכל הבעש"ט, קובץ כ"ב, עמ' ק'.
- ↑ ראו במאמרו של עמרם בלוי, המאור הגדול: קורות חייו של רבי שמריה נח שניאורסון מבוברויסק, היכל הבעש"ט, קובץ כ"ב, עמ' צ"ה ואילך.
- ↑ קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 19-20, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
- ↑ רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, שו"ת משיב דבר, סימן מ"ט, סימן נ"ג, סימן ע"ה וסימן ע"ו, ורשה תרנ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, שו"ת משיב דבר, סימן ע"ו, ורשה תרנ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ התכתבות ביניהם מובאת בספרו של רבי חיים חזקיהו מדיני, שדי חמד, פאת השדה, מערכת בכור בהמה, סימן ז', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), שם מביא השדי חמד התכתבות בין הגדול ממינסק לרבי נתן רובין.
- ↑ פינחס גרייבסקי, חללי בת עמי, עמ' ד', ירושלים תרפ"ט, באתר אוצר החכמה.
- ↑ קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 20, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
- ↑ יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ג', עמ' מ', ירושלים תשל"ח, באתר אוצר החכמה.